התובנות הראשונה

מאוד התחברתי לנקודה שקשורה לפעילויות אותנטיות בתוצרים ובביצועים, כך שזה מבקש מהתלמידים יישום לידע ולכישורים שיש להם מול קהל ידוע, על מנת שבסוף התוצאה תהיה תוצר ממשי (כתוב, חזותי או תלת-ממדי) וזה חשוב מפני שלתוצרים האלו יש מטרה מסוימת ברורה, והדבר הכי חשוב שמתממש בעזרת הפעילות האותנטית הוא יצירת קשרים אינטר-דיסציפלינריים כך זה כולל כמה נקודות וכמה תחומים ביחד שבסוף יבנו ידע כללי וחדש אצל התלמיד, ומאוד התחברתי לאיך זה

משפיע על היחס בין התלמידים.

התובנות השנייה

הנקודה השנייה שהתחברתי אליה קשורה “לפרסום הקריטריונים והסטנדרטים לביצוע”, כך שהנקודה הזאת מדגישה את החשיבות של ההערכה לפי קריטריונים מסוימים שידועים וברורים, ולא רק את זה היא גם משלבת את התלמידים עצמם בשלב ההערכה של עמיתיהם ובכך התלמידים עוזרים אחד לשני, כי לכל אחד מהתלמידים יש את הידע שיש לו ששונה מהתלמידים האחרים ויש לו את הזוויות שהוא מסתכל בה על הדברים ששונה מהתלמידים איתו. דרך המשובים האלו, התלמידים לומדים איך לעבוד ביחד ואיך לתת משוב אחד לשני שיכול לקדם את העבודה שלהם ותוך כדי התלמידים ירכשו את המיומנויות שקשורות לעבודה בצוות.

2. אחרי שקראתי כל המאמר עלתה לי שאלה שהיא “מה הצרכים שאנו כמורים צרכים על מנת לבנות קריטריונים חדשים שנוכל בעזרתם להעריך את התלמידים ולשנות בהם את השיטה החינוכית שיש עכשיו בבתי הספר לשיטה המתוארת במאמר ?

3. הסרטון פורס בשנת 2012 ולגבי מה שנאמר בו, המורים יודעים ששיטת הלימוד הקיימת לא נכונה לגמרה, והם יועדים איפה נמצאות הבעיות בשיטה והם יודעים איך אפשר להחליף אותה לשיטה יותר יעילה ומקדמת, אך השאלה למה מאז עד עכשיו לא ראינו שינוי בתהליך החינוכי שקיים בבתי הספר ?