ראשון לציון
תוכן עניינים
תעודת זהות
קצת על ראשון
תולדות העיר
הקמת המושבה
חסדי הברון
הנהגת אוסוביצקי
מלחמת העצמאות
תעודת זהות
ראשון לציון
נמצאת במישור החוף, מרכז המדינה
שטחה הוא 58,860
מספר התושבים בראשון הוא 258,903
ראשון לציון
ראשון לציון היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל
היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950
בעבר נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה
העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן בין נס ציונה לחולון ובת ים מחנה צריפין והים התיכון
העיר הוקמה כמושבה חקלאית ציונית היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה בראשון לציון עוצב דגל ישראל חודשה התרבות
העברית בייחוד בשפה ובחינוך
ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל
נושא 1- תולדות העיר
תולדות העיר
ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה שהוקם כדי לקנות קרקעות ולסייד מושבות של עובדי אדמה
חיים אמזלאג סגן הקונסול הבריטי ביפו רכש על שמו את אדמת עין קרא ששכנה כ-12.5 קילומטר דרומית ליפו על שטח של 3340 דונם
.על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון
נושא 2- הקמת המושבה
הקמת המושבה
חיים אמזלאג סגן קונסול בריטניה ביפו רכש את אדמות עין קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דגאן. השלטונות העותמאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה אך העלימו עין עד לסיום הבנייה שכן חששו מאי נעימויות מצד סגן הקונסול שהאדמות נרשמו כרכושו.
בטו באב התרמב עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי. לפי התקנות הראשונות עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דגאן. מהמעיין המקומי עיון קרא ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה עד שנחפרה הבאר הראשונה
נושא 3- חסדי הברון
חסדי הברון
לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר ניסיון בחקלאות בא לעזרת התושבים הברון אדמונד גיימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל . יוסף פיינברג אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה וליצור קשר עם הברון אדמונד גיימס דה רוטשילד כאשר פגש את הברון הרשימו השכלתו וידיעת השפות שלו את רוטשילד וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון. בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל ,שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. שמואל הירש מנהל מקוה ישראל מונה לפקח על ענייני הכספים.
נושא 4- הנהגת אוסוביצקי
הנהגת אוסוביצקי
אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל
ראשון לציון, דומה לגדל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל
אוסוביצקי רכש 3000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון איגוד פועלים ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנך: “.. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה
בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות רודפי השלום ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ואגודת הרעים, שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע
הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון . המתח במושבה הגיע לשיא, הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו.
מיד נשלחה כיתת החיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקווה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את ניצחונם, אך לא לאורך ימים.
ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים התקפלו לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה,וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.
נושא 5- מלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי מצרים את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים. ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.
איך אתם רוצים שראשון תראה בעתיד?
Published: Jan 25, 2017
Latest Revision: Jan 25, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-185821
Copyright © 2017