נזירות

לאבי פיטר שלום,

כידוע לך אני התנזרתי לפני 3 שנים. שלושת השנים האלו היו תקופת ניסיון לראות אם אני רוצה להיות נזיר. אני התנזרתי בגלל שאני התחברתי לאנשים פה, יש לי ידידים ואני התרגלתי לסד היום. אני רוצה לספר לך על סדר היום שלי. הוא שונה ומיוחד מאנשים רגילים.

בשעה 1 לפנות בוקר אני קם. עד שעה 4 אני עובד במנזר. כשאני מסיים את עבודתי אני קורא בספר הקודש כשעתיים.

עד שעה 8 בבוקר יש לי אפשרות לנוח אבל מומלץ לי לבלות את הזמן בקריאה ותפילה. כשנגמר זמן המנוחה כל חברי הנזירים מתאספים לתפילה משותפת עד השעה 10.

כשאנחנו גומרים את התפילה אנחנו עובדים עד 3 אחר הצהרים בהעתקת ספרים,לימוד תלמידים,קוראים בספר ועוד עבודות הקשורים לעזרה במנזר. מ3 עד השעה 7 הנזירים מתאספים להתפלל ערבית ואז אנחנו הולכים לישון, קמים ומתחילים הכל מחדש.

אנחנו מנסים לנצל כמה שיותר זמן מהיום בגלל זה אנחנו קמים מוקדם.

ימי ראשון אנחנו מקדישים בעיקר לתפילה אם נזיר לא יכול להשתתף הוא יצטרך לבצע עבודות מסוימות.

להיות נזיר זה עבודה קשה אבל אני חושב שאני תורם לעמי ולמנזר.

מתגעגע בנך מיכאיל

עוד יום אני קם עם הזריחה.

קר לי אבל אני מתרגל ויש לי בגדים ארוכים. אני מתארגן ומתחיל לעבוד. אני נזיר חקלאי אני אחראי על החצילים חברי אחראי על העגבניות ויש עוד נזרים שמגדלים ירקות שונים. בימים שיורד גשם מאוד קר ואלה היום הכי קשים לנו הנזירים. אנחנו עובדים 4 שעות בגינה וממש קר שיש גשם.

אחר כך אני הולך לקרוא בספר הקודש. הוא מאוד מעניין אבל השפה קשה, צריך שקט וריכוז כדי להבין. אני נח כחצי שעה ואז כמובן יש את התפילה היומית. לפעמים אני לא מתעורר בזמן אז אני מאחר. האיחורים זה רק בכמה דקות כך אני לא מפספס הרבה. אנחנו קוראים את התפילה מלא זמן, אני לא יודע למה אבל כולם קוראים כל כך לאט, אני יכול להשתגע! אז אחרי התפילה אני עובד עוד בגינת הגזר ואז גומר את היום בידיעה שמחר אני אעשה זאת שוב.

היום יום ראשון, וביום הזה אנחנו רק קוראים בספר הקודש, אנחנו לא עובדים.

אני יודע שישעמם אותך סיפורים מסיפרי הקודש שלנו אז אני אספר לך על המנזר שלנו.

המנזר זה המקום שהנזירים גרים בו, ישנים בו, אוכלים בו, בקיצר זה הבית שלנו. זה לא רק בית אחד לנזירים, זה כמה בתים מפוזרים ברחבי העולם במקומות שמקובל לנהוג כך. במנזר לא רק חיים יש לו ערך, יש מנזרים שבהם מגדלים חקלאות, בתי ספר, בתי חולים וכו. כל מי שנזיר נדר על עצמו 3 נדרים והם:

1.פרישות: זה אומר שאסור להתחתן ולהוליד ילדים

2.צניעות: להסתפק במועט

3.צייתנות: לאב המקדש ולאל

אופס, צריך ללכת מיד יש ארוחת צהרים, אכתוב לך אחר כך.

עכשיו אני אספר לך על המנזר:

המנזר שאני בו הוא בית תמחוי, אנחנו מגדלים אוכל כמו פירות יורקות ואז מחלקים לעניים שאין להם אוכל או כסף לאוכל.

כל יום באים לפחות 35 אנשים. שזה די הרבה יחסית לאנשים שגרים בעיירה קרוב.

אנשים חושבים שזה קשה אבל עם הזמן מתרגלים לזה.

במכתב הקודם סיפרתי לך על הנדרים אז בקשר לזה…

יש דברים שאני לא יכול לקבל כמו מתנות שאתה שולך לי וכל מיני דברים, אני צריך לשמור על צניעות. אם אני רוצה את זה אני צריך אישור מיוחד מאב המנזר.

כשאני קם אני מלא מרץ לעשות את העבודות שלי בגלל זה אני מבצע אותם ביעילות וגם אני מתרגל לבצע זאת ואני מוצא דרכים יעילות יותר לבצע זאת. אני לא סתם נזיר, יש לנו מטרות:

1 לשרת את אלוהים, מה שאני אומר בזה זה לקרוא בספר הקודש, להעתיק ספרי קודש, להפיץ את הנצרות המסעות צלב וכו.

2 לשרת את הציבור, לעזור לעניים לרפא אנשים, לגדל ירק לספק לאנשים (נוודים) מקום שינה וכו.

אתמול הגיע נווד ואני זה שאירח אותו בחדרי.

אני נתתי לא ארוחה חמה ודאגתי לו. נתתי לו מקום חם לישון ומחר הוא הודה לי והמשיך בדרכו