גוף האדם מדעים תשפ”א

השאיפה

איך האוויר חודר לגופנו? אם אנחנו סתם פותחים את הפה ומחכים, אוויר מבחוץ לא נכנס לגופנו. כדי שהאוויר יזרום פנימה עלינו לגרום להפרש לחצים כיון שהאוויר, כך גם כל גז, זורם כשיש הפרש לחצים, הוא זורם ממקום בעל לחץ גבוה למקום בעל לחץ נמוך. אם נגרום ללחץ נמוך בחלל הפה ובריאות אז יזרום אוויר מבחוץ פנימה וימלא את הריאות שלנו. כדי להקטין את הלחץ הבריאות אנו מגדילים את נפחן. כשהנפח גדול יותר (ועדיין לא נכנס אוויר מבחוץ) הלחץ קטן. אנו מגדילים את נפח הריאות על ידי הגדלת נפח בית החזה באמצעות כווץ שרירי הנשימה.

שרירי הנשימה

שרירי הנשימה הם הסרעפת והשרירים שבין הצלעות והם מתכוונים כשהם מקבלים פקודה מהמוח.

הסרעפת היא שריר בצורת כיפה והיא מהווה את הגבול בין אברי בית החזה ואברי הבטן. שתי הריאות מונחות על הסרעפת וכן הלב. מלמטה נמצא הכבד בצד ימין, ישר מתחת לסרעפת והטחול והקיבה מצד שמאל.
כשהסרעפת מתכווצת היא משתטחת, היא נהיית פחות קמורה, החלק הגבוה של הכיפה יורד וכתוצאה מזה נפח בית החזה גדל. הריאות נמשכות כלפי מטה ונפחן גדל.

השרירים שבין הצלעות מחברים כל צלע לזו שמתחתיה. כששרירים אלה מתכווצים הם מרימים כלפי מעלה והחוצה את הצלעות ואז בית החזה מתרחב. הריאות מתרחבות בעקבות התרחבות בית החזה ונפחן גדל.
ההגדלה בנפח הריאות מקטינה את לחץ האוויר הנמצא בהן וכתוצאה מהקטנת הלחץ זורם האוויר שבחלל הפה ובקנה אל הריאות עצמן. בפה נוצר עכשיו תת לחץ ואוויר מבחוץ זורם פנימה, בהתחלה לחלל הפה ומיד אחר כך לריאות דרך הקנה.

      השלבים השונים של תהליך השאיפה

נשיפה

הנשיפה איננה פעולה אקטיביסטית אלא הוא בעצם הפסקת שיטת השאיפה. המוח מפסיק את הפקודה להתכווץ לשרירי הנשימה. כתוצאה מכך השרירים נהיים רפויים, הסרעפת שוב מתקמרת דרך מעלה, הצלעות יורדות, נפח בית החזה קטן, נפח הריאות קטן, לחץ האוויר בתוך הריאות עולה והאוויר יוצא החוצה.
ברגע שמפסיקים את פעולת השרירים הריאות חוזרות לגודלן המקורי בגלל תכונת האלסטיות שלהן.

השלבים השונים של השינוי הנשיפה