ploto by shoval - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

ploto

  • Joined Apr 2017
  • Published Books 1

pluto_vs_earth

פלוטו אינו מוגדר ככוכב לכת, והינו כוכב לכת ננסי בעל ירחים.

פלוטו כה רחוק מהשמש, עד שאף חללית לא נחתה על פניו, 
צילומי פני השטח שלו טרם גילו בפנינו את סודותיו הכמוסים.

פלוטו, המכונה על שמו של אל השאול והאימה במיתולוגיה הרומאית, קיבל את שמו עקב מרחקו העצום מהשמש ומהמסתוריות הקוסמית האופפת אותו…

פלוטו התגלה בשנת 1930, לאחר שתומאס קלייד ממצפה הכוכבים לוואל באריזונה השווה לוחות צילום של כוכבים ושם לב ל”כוכב” אחד מוזר שנע בין שאר הכוכבים בתמונה.
pluto_bareket
תמונה המציגה את תנועת פלוטו ביחס לכוכבי הרקע. צולם על ידי טלסקופ האינטרנט.

פלוטו קטן ביחס לכדור הארץ, קוטרו רק 2,370 קילומטר. לפלוטו דרושות יותר מ 248 שנות ארץ על מנת להשלים הקפה אחת סביב השמש, והוא סובב סביב צירו במשך כשבעה ימי ארץ.

להרחבה:
תלמידים מחפשים אסטרואידים מהכיתה
 עקיבה אקטיבית אחר שביט
שידור ישיר של אסטרואידים – מטלסקופ האינטרנט הישראלי

נכון לרגע כתיבת המאמר לפלוטו 3 ירחים סלעיים, אחד מהם מכונה בשם כ’רון (נכתב לעיתים בשם כארון או חרון).

כ’רון בקוטר 1,200 קילומטר והוא נמצא בנעילת פאזות כלפי פלוטו – תמיד מפנה אליו את אותו הצד, בדומה לירח כדור הארץ.

מסלול הקפתו של כ’רון נע על קו המשווה של פלוטו, כך שהוא נע מדרום לצפון ולא ממזרח למערב. מניחים כי פניו מכוסים במים קפואים (מצב צבירה מוצק).

pluto_axis

 ככל הנראה פלוטו הנו שביט או אסטרואיד גדול, שנמשך בכוח המשיכה של ענקי הגזים מעננת אורט או חגורת קויפר ונקלע למסלולו הנוכחי, או שאולי הוא אחד מירחיו של נפטון שנמלט ממסלולו. המסה של פלוטו שווה לשני אחוז של מסת כדור הארץ. על אף אפם וחמתם של כמה אסטרונומים – פלוטו מוגדר ככוכב לכת מבחינה היסטורית, אולם בשנים האחרונות השתנה מעמדו של פלוטו לכוכב לכת ננסי.

מסלולו של פלוטו שונה ממסלוליהם של כוכבי הלכת במערכת השמש.
לפלוטו מסלול אקסצנטרי – אליפטי מאוד. לכן נוצרים לעיתים מצבים, בהם פלוטו יותר קרוב לשמש מנפטון. כך היה המצב בין השנים 1979 ו-
1999.

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עםכוכב הלכת נפטון.

פלוטו התגלה ב־1930 והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. מאז גילויו נחשב לכוכב לכת, עד שהבנה טובה יותר של העצמים המרוחקים במערכת השמש הביאה ב־2006 להכרה שהוא כוכב לכת ננסי. ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־13,000 ק”מ, החללית הראשונה שעשתה זאת. נאס”א שיגרה את הגשושית כדי לבצע מדידות ולצלם את פלוטו וירחיו.

חמישה גופים מוגדרים כירחים של פלוטו: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס. אולם, הגדול שבהם, כארון, לא בדיוק הולם את ההגדרה. זאת משום שגודלו, הדומה לגודלו של פלוטו, ומסלולו, המשולב עם מסלול פלוטו, יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמסתו של כארון אינה זניחה יחסית לזו של פלוטו והיא גורמת לפלוטו לנוע במסלול מעגלי סביב נקודה הנמצאת תמיד על הקו הדמיוני המחבר בין פלוטו לכארון. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא פרסם הגדרות בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון עדיין מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה “תהודת סיבוב־מסלול”.

2

היסטוריית פלוטו
מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת השמיני, נפטון, בשנת 1846, שיערו את קיומו של פלוטו, ועלה הצורך להסביר חריגות לכאורה במסלולו. כוכב הלכת ההיפותטי כונה “כוכב הלכת XX”.

 

פרסיוול לוול

בשנת 1906 החל פרסיוול לוול בפרויקט חיפוש מקיף לאיתור כוכב הלכת התשיעי. עד 1909, פרסיוול לוול יחד עם ויליאם הנרי פיקרינג (William Henry Pickeringg) הציעו מספר קואורדינטות להימצאותו של כוכב הלכת. לוול והמכון שעמד בראשו המשיכו בחיפוש אחר כוכב הלכת ההיפותטי עד יום מותו של לוול בשנת 1916. מבלי שידע על כך, ב־19 במרץ 1915 צילם המצפה שלו שתי תמונות עמומות של פלוטו. לוול לא היה היחיד שצילם את פלוטו מבלי שהבין את משמעות הצילום. ישנם 166 צילומים ידועים של פלוטו טרום הגילוי, בהם מספר צילומים של מילטון יומאסון ממצפה הר וילסון. הוותיק שבצילומי פלוטו צולם ב־20 באוגוסט 1909 במצפה הכוכבים יאקרס באוניברסיטת שיקגו.

מאבקי ירושה על ממונו של לוול הקפיאו את פעילות מצפה הכוכבים שלו ליותר מעשור. החיפוש חודש בשנת 1929, כאשר המטלה הוטלה על קלייד טומבו בן ה־233, שהרשים את מנהל המכון בציוריו האסטרונומיים. תפקידו היה לצלם באופן שיטתי את שמי הלילה מדי שבוע ולהשוות את הצילומים כדי לאתר תנועה.

ב־18 בפברואר 1930, אחרי כמעט שנה של חיפוש, גילה קלייד טומבו את פלוטו, על סמך השוואת צילומים מ־23 ו־29 בינואר. לאחר שהמכון השיג הוכחות נוספות שמדובר בכוכב לכת, הגילוי פורסם ברבים ב־13 במרץ 1930, על ידי משלוח טלגרף למצפה של אוניברסיטת הרווארד.

מקור השם פלוטו

פלוטו קרוי על שם אל השאול במיתולוגיה הרומית, פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונישה ברני (Venetia Burney). סבה קרא באוזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, והילדה, שלמדה בעבר על מערכת השמש, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שמם של אלים מן המיתולוגיה וכן היא ידעה כי אחרי נפטון יש חשיכה נטולת כוכבים, לכן, כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון, הציעה לקרוא לו על שם אל השאול.

השם פלוטו מתחיל באותיות PL שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול, שהשקיע את שארית חייו וממונו לאיתור כוכב הלכת, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שקיבל פלוטו (סמל פלוטו) מבוסס גם הוא על ראשי תיבות אלה.

3

מאפייני הכוכב פלוטו:

פלוטו סימול אסטרונומי של פלוטו
Nh-pluto-in-true-color 2x JPEG.jpg
פלוטו, כפי שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס, יולי 2015
מידע כללי
סוג עצם:
כוכב לכת ננסי
קטגוריה:
גוף טרנס־נפטוני
מיקום:
מערכת השמש החיצונית
חגורת קויפר
תאריך גילוי:
18 בפברואר 1930
מגלה:
קלייד טומבו
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:
5,906,376,272 ק”מ
(39.481,686,77 AU‏)
אפהליון:
7,375,927,931 ק”מ
(49.305,032,87 AU‏)
פריהליון:
4,436,824,613 ק”מ
(29.658,340,67 AU‏)
אקסצנטריות:
0.24880766
זמן הקפה:
90,613.305 ימים (248.09 שנים)
מחזור סינודי:
366.7 ימים
מהירות מסלולית:
– ממוצעת:
– מקסימלית:
– מינימלית:
4.666 ק”מ/שנייה
6.112 ק”מ/שנייה
3.676 ק”מ/שנייה
נטיית מסלול:
17.14175°
מספר ירחים:
5
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה:
10 ± 1,185 ק”מ
שטח פנים:
‎1.795×107‎ קמ”ר
מסה:
‎1.305×1022‎ ±0.007 ק”ג
צפיפות ממוצעת:
2.05 גרם/סמ”ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:
0.6 מטר/שנייה2, או 0.066 ג’י
זמן סיבוב עצמי:
6 ימים 9 שעות 17.6 דקות
מהירות סיבוב עצמי:
0.0131055 ק”מ/שנייה(בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב:
119.61°
אלבדו:
0.49-0.66
מהירות מילוט:
1.2 ק”מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
– מינימום:
– ממוצע:
– מקסימום:
33 קלווין (240-צלזיוס)
44 קלווין (229-צלזיוס)
55 קלווין (218-צלזיוס)
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי:
0.30 פסקל
חנקן
98%
מתאן

 

4

פני הכוכב:

Image result for pluto planet

5

סרטון על הכוכב פלוטו:
https://www.youtube.com/watch?v=Z_2gbGXzFbs

 

6

גשושית שחקרה את הכוכב פלוטו:

אנשי סוכנות החלל האמריקנית (נאס”א) עוקבים בדריכות אחר התקדמותה של הגשושית, שעל פי ההערכות תחלוף ליד כוכב הלכת הננסי סמוך לשעה 11:47. מיד לאחר מכן, בשעה 12:00, יעבור מסלולה של ה”ניו הורייזונס” במרחק של כ-30 אלף ק”מ מכארון – אחד מהירחים של פלוטו.

צילום ראשון של פלוטו וכארון
צילום ראשון של פלוטו וכארון | צילום: רויטרס
זוהי הפעם הראשונה בה גשושית נשלחת לחקור את כוכב הלכת המרוחק. תמונות ראשונות שצילמה “ניו הורייזונס” מספקות תיעוד נדיר של פלוטו, שקוטרו כשישית מקוטר כדור הארץ. הגשושית צפויה לסיים את תפקידה בשנת 2026, אך עד אז היא תמשיך לשוטט בחלל ולחקור כוכבי לכת ננסיים וסלעים.

הגשושית "ניו הורייזונס" לפני שיגורה לחלל
הגשושית “ניו הורייזונס” לפני שיגורה לחלל | צילום: נאס”א
שישית מכדור הארץ, 240 מעלות מתחת ל-0

“אין לנו כמעט שום פרט על הכוכב הזה”, מציין פרופ’ יצחק בין ישראל, יו”ר הסוכנות הישראלית לחלל במשרד המדע. “כל מה שאנחנו יודעים כיום מבוסס על תיאוריות מאחר ופלוטו נמצא במרחק של כ-5 מיליארד ק”מ מאיתנו. מדובר במרחק עצום”.

פרופ’ בן ישראל מסביר כי הגשושית שנשלחה לחקור את כוכב הלכת הננסי תספק לאנושות מידע רב לא רק על פלוטו. “יש המון תיאוריות העל פלוטו, אך הגשושית תעביר לנו מידע שטרם היה”, הוא אומר. “המידע הזה יכול ללמד אותנו על היווצרות מערכת השמש, על האטמוספירה ועל השדה המגנטי ולאמת תיאוריות על המערכת”.

“במהלך הימים האחרונים סיפקה הגשושית תמונות מאוד רחוקות של פלוטו והירחים שלו, אך היום היא תהיה הכי קרובה אליו לפי מסלולה המתוכנן”,מבהיר פרופ’ בן ישראל. “זהו חלון זמני בו תהיה לגשושית היכולת הכי טובה לחקור את מה שיש על הכוכב”.

תמונה מוגדלת של פלוטו
תמונה מוגדלת של פלוטו | צילום: רויטרס
למרות שמדובר ב”כוכב מסתורי”, לאורך השנים הצטברו לא מעט פרטים על פלוטו. “פלוטו הוא כוכב לכת ננסי משום גודלו הקטן”, מסביר פרופ’ בן ישראל. “יש כמה כוכבי לכת ננסיים במערכת השמש. קוטרו הוא שישית מקוטר כדור הארץ. המסה שלו היא 20% ממסת כדור הארץ. הצפיפות של מים אצלנו היא 1 בעוד שהצפיפות שלו היא 2. הוא פי 2 כבד יותר ממים. ככל הנראה יש הרבה מים על הכוכב. לא מומלץ להסתובב בחוץ בלי מעיל מאחר והטמפרטורות עליו עומדות בערך על 240 מעלות מתחת ל-0”.

 
 

7

חוק השלישי של קפלר

T^2   -זמן מחזור

R^3   -רדיוס סיבוב

 

366.7^2                 = 134468.89                                              = 4*10^-20[S^2/M^3]
5,906,376,272^3      206045593970348838262802075648
תוצאת תמונה עבור קפלר
8
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

Ad Remove Ads [X]
Skip to content