תוכן עניינים

פרק 1 – רקע על יהדות בולגריה מוצא משפחתי – עמוד 2

פרק 2 תקופות העליה לארץ של משפחתי , הולדתי, גן חובה ובית ספר יסודי 1952-1967 – עמוד 8

פרק 3 – תיכון עירוני א’ ת”א 1968-1971 – עמוד 15

פרק 4 בחינות הבגרות ותקופה לפני התגייסותי לצבא 1971-1972

– עמוד 21

פרק 5. תקופת הצבא 1072-1975 – עמוד 26

פרק 6 : תקופת אחרי הצבא ולפני הלימודים האקדמאים 1976 – עמוד 32

פרק 7 : לימודים עם עבודה בבנק דיסקונט 1976-1987 – עמוד 37

פרק 8 : מיזם מרכז הדרכה לבוגרי רפואה – מדיטריין 1988 – עמוד 47

פרק 9 – מינהל מקרקעי ישראל 1989-1992 – עמוד 52

פרק 1 – רקע על יהדות בולגריה מוצא משפחתי

יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה-2 ועד ימינו. ב-1945 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה 49,172 נפש.

ראשוני היהודים בבולגריה היו הרומניוטים. עדויות לקהילות מתקופת הקיסרות הרומית נמצאו בכפר גיגן ובערים פלובדיב וקיוסטנדיל. בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה שימשו יהודי בולגריה מתווכים מול ממלכת הכוזרים, ובתקופת האימפריה הבולגרית השנייה נהנו מחופש פולחן ועיסוקים חסרי תקדים באירופה של ימי הביניים. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לאזור בולגריה מגורשים מממלכת הונגריה, ובמהלך המאה ה-15 הגיעו מגורשים גם מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15 הגיעו לשטחי האימפריה העות’מאנית, ובכלל זה לבולגריה, מגורשי ספרד ופורטוגל בהזמנת הסולטאן העות’מאני באיזיט השני. יהודי ספרד, שהיו אורייניםרב-לשוניים והיו בהם סוחרים ואומנים, השתלבו במערכת הכלכלית העות’מאנית ושגשגו. בשל גודלה של הקהילה הספרדית, נטמעו בה בהדרגה בני קהילות הרומניוטים, האשכנזים והיהודים מהונגריה.

שקיעתה ההדרגתית של האימפריה העות’מאנית לוותה במלחמות רבות באזור בולגריה ובהרעה הדרגתית אך משמעותית במצבם הכלכלי של יהודי בולגריה. אל שטחי בולגריה הגיעו פליטים יהודים רבים שנמלטו בעקבות הצבא העותומאני הנסוג מהשטחים שאיבדו העותומאנים באירופה.

לאחר המלחמה העותומאנית-רוסית (1878-1877) זכתה נסיכות בולגריה בעצמאות בפועל, מתוקף החלטות קונגרס ברלין. החוקה הבולגרית החדשה הבטיחה זכויות נרחבות למיעוטים בנסיכות והקהילה מינתה רב ראשי שהובא מחוץ לגבולות בולגריה וניהלה את הקהילות ביישובים השונים באמצעות קונסיסטוריה מרכזית. לאחר עצמאות בולגריה התבססה מערכת החינוך היהודית באמצעות בתי הספר של רשת כל ישראל חברים ובמקביל הוחל בהקמתם של בתי ספר קהילתיים. התמורות בציבוריות היהודית כללו תהליך חילון, בדומה ליהדות באירופה בכללה, והנהגות הקהילות היהודיות הוחלפו בהתאם לכך. בשלהי המאה ה-19, החלה פעילות ציונית בבולגריה והשפיעה על עלייה לארץ ישראל. בני הקהילה היו שותפים להתיישבות בחורן, הקימו את המושבה בהר-טוב ונמנו עם מקימי המושבה יבנאל. ב-1898 נוסדה בבולגריה שלוחה של ההסתדרות הציונית. התקבלותו הרחבה של הרעיון הציוני בציבוריות היהודית, לוותה בדיון ציבורי סוער ואף במאבק על השליטה ברחוב היהודי,

בין ניצי התנועה הציונית, נכבדי המשפחות העשירות שכונו נוֹטָאבֶּלִים, לבין ממסד הרבנות הראשית בראשות הרב מרדכי אהרנפרייז. במקביל התחולל מאבק על דמותו של החינוך היהודי בבולגריה בין מוסדות החינוך הקהילתיים שנשלטו על ידי התנועה הציונית, לבין ראשי כל ישראל חברים (כי”ח). כל המאבקים הוכרעו לבסוף לטובת התנועה הציונית, ורשת כי”ח עזבה את בולגריה.

בראשית המאה ה-20 מנו יהודי בולגריה 33,307 נפשות ובנסיכות נמנו 34 קהילות מאורגנות. לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה, פרץ במדינה משבר כלכלי וחברתי חריף אשר לווה בהגירה פנימית אל הערים הגדולות ככלל ואל סופיה בעיקר. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בבולגריה כ-48,000 יהודים ולמעלה ממחציתם בבירה סופיה. במהלך מלחמת העולם השנייה נרדפו יהודי בולגריה על ידי השלטון הבולגרי והיו כפופים לחוק להגנת האומה שדמה במתכונתו לחוקי נירנברג. כ-9,000 גברים יהודים נשלחו לעבודות כפייה. בולגריה שהייתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית חתמה על ההסכם התלת-צדדי והורמאכט נכנס למדינה ללא קרב והתקבל בהתלהבות על ידי תושבי בולגריה.‏^[1] הגרמנים השתמשו באדמת בולגריה כבסיס יציאה לכיבוש יוון ויוגוסלביה.

חודש מרץ 1943 היה הגורלי בתולדות הקהילה. ב-10 במרץ נכשל ניסיון גירושם למחנות ההשמדה של לפחות 6,365 מיהודי “בולגריה הישנה”, בשל מאבק עיקש שניהלו ראשי הקהילות השונות שהסתייעו בקומץ פוליטיקאים וראשי הכנסייה הבולגרית. במקביל, גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט. במאי גורשו כ-19,000 מיהודי סופיה לערי השדה ובהמשך גורשו גם מאות רבות מיהודי ערים מרכזיות נוספות. לאחר תום המלחמה חודשה הפעילות הציונית במדינה ותוך מאבק איתנים על השליטה ברחוב היהודי בין הציונים לקומוניסטים היהודים, התחדשה גם העלייה בהדרגה. תהליך העלייה הואץ לאחר הקמת מדינת ישראל בסיוע השלטונות הקומוניסטיים ומרבית בני הקהילה עזבו את בולגריה. בראשית העשור השני של המאה ה-21 התגוררו בבולגריה כ-4,000 יהודים לכל היותר.

צוטט מויקיפדיה ראה שם מידע נוסף.

יהודי בולגריה – כפשע בינם לבין המוות – משה מוסק
מאמר המתאר את יהדות בולגריה בזמן השואה
http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206589.pdf

העדה הבולגרית הייתה העדה היחידה היהודית מכל מדינות העולם בהם היו יהודים שלא נספה בה אף יהודי במהלך השואה.
בזכות יהדות בולגריה שדגלה באהבת לרעך כמוך
ולכן העם הבולגרי גונן על היהודים כי הכיר את נתינתם בימים כתיקונם.
משפחתי ההורים וסבא וסבתא שלי נולדו בבולגריה.
סבא שלי היה אדם אמיד – דוד חסון – על שמו נקראתי.
עזר רבות לתושבי בולגריה ליהודים וללא יהודים, הוא היה הנציג של העדה בממשל הבולגרי ובבית המלוכה הבולגרי ותמיד סיפקו לו את מבוקשו (למען יהודים).

יהדות בולגריה 47000 יהודים שלא נפגעו מהנאצים בזכות אורח חייהם של ואהבת לרעך כמוך
בזכות סבא שלי שהיה האדם הכי עשיר מיהדות בולגריה שעזר קודם כל ליהודים
ומידי חודש היה מביא מזוודה מלאה בכסף למלך בוריס שנתן לשר הרווחה לחלק לעניים.
מידע זה על סבי לא מוזכר בספרי ההיסטוריה של בולגריה מחשש שיפרשו זאת כמתן שוחד.

כשהנאצים פנו למלך הבולגרי בדרישה להעלות את היהודים על הרכבות הארורות להעברתם למותם ברכבות ולמי שנשאר למשרפות, המלך השיב שהוא צריך להתייעץ ויחזיר תשובה.
בהתייעצות עם שרי הממשלה ונציגי הכמורה קיבל מהם אמירה “על גופתנו המתה”.
לאחר שבוע מתשובתו השלילית לנאצים – הוא נרצח על ידם.
מיד פוזרו היהודים בכפרים רחוקים מהערים.

תושבי הכפרים מחציתם היו משתפי פעולה ומחציתם היו פרטיזנים והם גוננו על היהודים.
אבא למד רפואה בגלל שמשפחתו רבת הנפשות לא היו לה אמצעים כלכליים והיות ואחיו למד רפואה הוא השתמש בספריו.
אבא שלי ד”ר אברמוב מאיר ז”ל היה רופא נשים ועשה נפלאות בטיפולו בתושבי הכפר וקיבל מצד אחד ביצים ומהצד האחר תרנגולות.

פרק 2 תקופות העליה לארץ של משפחתי , הולדתי, גן חובה ובית ספר יסודי 1952-1967

ב 1952 הורי יחד עם סבי וסבתי ואחי בן השנה ,עולים לישראל .
סבי משאיר את הונו ונכסיו בנאמנות אצל תושב בולגריה שעזר לו רבות.
הורי עלו לארץ ללא רכוש למעט עם אחי תינוק בן שנה.
הם מגיעים ליישוב רמלה שם אבי מתמקם בבית ערבי ומתחיל לעבוד כרופא נשים.
אימי משמשת אחות שאחראית על התורים וכן עוזרת לו בחדר הטיפולים.
אני נולדתי ב 05.11.1953 וסבא וסבתא מטפלים בילדים.
לאחר כ 5 שנים אנו עוברים לגור בדמי מפתח בת”א בש”ד בן ציון פינת תרס”ט מול הבימה.
ההורים עובדים מבוקר עד צהרים ברמלה ומאחר הצהרים עד 20.00 בת”א.
הטיפול בילדים ממשיך ע”י סבא וסבתא.
המצב שיש קליניקה בבית אינו מאפשר לי לקבל חברים בבית ואני יכול רק ללכת לבקר חברים בביתם.

סבא שלי על שמו נקראתי – דוד חסון – היה אדם שזקוק מאד לחברת אנשים ואהב לשחק קלפים וגם עם כסף.

יום אחד הלך סבי לבנק דיסקונט שהיה בבעלות משפחת רקאנטי (מעניין שגרה בשכנות בש”ד בן ציון), ובקש הלוואה בסך 1000 שח (היות ולא רצה לבקש מאבי).
בנק דיסקונט היה מזוהה עם יהדות הבלקן.
שאלו אותו האם יש לו בטחונות והוא אמר בוודאי בבולגריה בנאמנות אצל הבולגרי המסוים והם יקבלו ממנו ערבות.
אמרו לו שיבוא למחרת וימשיכו בתהליך.
למחרת היגיע סבי לבנק, אמרו לו לשבת ונתנו לו כוס מים והביאו רופא.
הוא שאל למה אני צריך רופא אני לא חולה עכשיו.
ואז נמסר לו שהבולגרי חברו עקץ אותו לקח את כל הכסף ברח מבולגריה ולא ניתן לאתרו.
סבי נכנס לדיכאון.
אבא שלי התחיל לתת לו קצבה חודשית ואמר לו שלא יוכל לקבל יותר מידי חודש בחודשו כי הוא מהמר ושישכיל להשתמש בכסף בהתאם.
למרות גילי הצעיר הרגשתי מה עובר על סבי, אכזבה, תסכול, עצבות.
חבריו אתם היה משחק קלפים לא האמינו בהתחלה שאין לו כסף כי זכרו שהיה אדם אמיד מאד.

לאחר מכן נתנו לו גם הם כסף כי בעבר עזר להם רבות.
סבא השתנה הוא לא היה אותו סבא מאושר שנותן לכל סביבתו.

התחלתי ללכת לגן טובה ברחוב ראש”י, שם הרגשתי חסר בטחון מאחר והשפה עברית לא הייתה שגורה בפי , הבולגרית והלדינו שדיברו בבית בלבלו אותי.
לא התחברתי עם ילדים ושיחקתי בצד, טובה הגננת הבחינה בכך ולאט לאט עזרה לי הן עם השפה העברית והן עם חיבור חברים אלי.
בסופו של דבר נהפכתי מחריג למקובל, והזמינו אותי לביתם של חברים מידי יום והדבר התאים לי מאד שהרי אמרתי מקודם שלא יכולתי להזמין חברים לביתי.
זכורים לי לטובה קובי בן צבי, שאול, דוד זלוף

שנת הגן חולפת ואני מסיים מחוזק ועם בטחון ובשל להתקבל לכיתה א בבית ספר חשמונאים (לא קיים מזמן) שהיה ממוקם במבנה דומה לבית דירות עם מספר קומות ללא נגישות ואולם ההתעמלות היה הכביש הצמוד לו .
הפעם הייתי צריך להתמודד עם קריאה ,דבר שלא היה שגור אצלי.
מזלי שהמנהל מנצור העיראקי אימץ אותי וחנך אותי ונתן לי ייחס מיוחד ונתן לי שיעורים פרטיים לאחר סיום שעות ביה”ס .
מיקום ביה”ס היה כמאה מטר מביתי.

אלא שהייתי ילד חלש לא טוב בספורט והייתי מטרה נוחה להתעללות של דוד אשרוב ילד בן לאמא זונה ואבא עבריין.
את האגרסיות שלו הוציא עלי.
כאן השתלב בתמונה אבי ילד גבוה שרירי ובעל כוח שתפס את דוד אשרוב הרביץ לו מכות שאי אפשר לשכוח את הכאבים ואמר לו “לא עוד”.
הנ”ל קלט את העניין.
יום אחד היגיע לבי”ס איזידור ,טכנאי התחזוקה של גלי צה”ל ,שהיה מכר של משפחתי ושאלתי אותו מה הוא עושה שם והוא אמר לי שמעכשיו יסריט סרט כל יום שישי בבית”הס (יום שלא עבד בו).
קרני עלתה בבי”ס .
נהפכתי להיות מקובל ביותר.
והפכתי להיות מאושר ובעל בטחון יותר ממה שהייתי עד אותו יום.

השנים חולפות וההורמונים החלו לפעול ,אני לא יודע כיצד להתקרב לאהבה הראשונה שלי – רותי
ישבנו אחד ליד השני בכיתה ,הראש שלי לא בשיעור וידי נגעה ברגלה וקיבלתי סטירה מצלצלת הסמקנו שנינו אבל האזהרה הקולנית הרחיקה אותי ממנה מיד.

נבהלתי מהחוויה הלא נעימה והורמונים נחסמו.
נותרתי עם חברים טובים.
עם דובי שאבא שלו עבד באל-על והיה מביא לו את הצעצועים שלא ניתן היה להשיגם בארץ.
עם אבי המגן שלי הלכתי לכל מקום.
עם חזי שהיו לו אוזניים כמו כנפיים שרץ כמו טייפון.
עם עמיחי שחי במעברה ואביו היה אינסטלטור.
עם אלדד שקבע איתי פעם ולא היגיע ומאד נעלבתי.
הייתי הולך לראות סרטים בבי”ס כרמל כל שישי.
היות והורי לא היו בבית רוב שעות היום הסתובבתי ברחובות , השתתפתי בפעילות הצופים – קהילה -שברחוב מלצ’ט.
שם שוב ההורמונים התפרצו על ילדה ששכחתי את שמה אבל הייתה זמרת מופלאה ושרה בין היתר את השיר מרג’ולנה ומאז שחיזרתי אחריה כינתה אותי בשם מרג’ולנה.

בגיל 8 – 1962 אני מתחיל להתעסק עם התחביב שלי שמלווה אותי כל חיי – איסוף טריקים וקסמים.
האוסף נרשם בפתקים קטנים וגדל בזכות הנוסחה על כל טריק שתיתן לי שאיני מכיר אתן לך 2 טריקים שאינך מכיר.
בכיתה ז’ וח’ אני מתחבר לזוג תאומים אריה וראובן יחד עם שאול (מגן חובה)
התאומים גרו בקומה אפס ובכל יום היו בחצר אמצעי מניעה זרוקים מפעילות של זונות בלילות.
בשלב מאוחר יותר אני מתמקד ברחוב מיכל שם גרו הבנות : טלי, לאה שימקוביץ, פועה הורוביץ, ודורית מן –  בה הייתי מאוהב ועל אף שהצעתי לה חברות היא בחרה ב גיורא שוורץ , בן לשען ולדוגמנית , הייתי מאד מאוכזב ולא הבנתי מה מצאה בו.
בסוף כיתה ח’ אני עובר כמו כולם מבחן התאמה לבי”ס תיכון ,ונקבע שאיני מתאים לתיכון עיוני אלא למקצועי.
סרבתי לקבל את הקביעה ,ואמרתי להם או עיוני או לא אלמד.
רשמו אותי לתיכון עירוני א שם היו גם חברים שאני מכיר.
בתקופת הגן וביה”ס היסודי ,אישיותי אופיינה בחוסר בטחון עצמי עד שקיבלתי הגנה מחברים וממשפחותיהם.

אבא שלי היה לו חשוב שאלמד ואני ממש לא הייתי תלמיד טוב ככל הנראה בגלל בעיות קשב וריכוז ,שבאותם זמנים לא היה אבחון לכך.
הקשיים חיזקו אותי בשלבים הבאים של חיי, כפי שאתאר בפרקים הבאים בספר.

פרק 3 – תיכון עירוני א’ ת”א 1968-1971

התחלתי ללמוד בתיכון עירוני א’ בת”א
התקבלתי לכיתה חמישית מגמה סוציולוגית, שם היו חברים שהכרתי קודם (וביליתי עם חברים קרובים, אבי שלוש, אמנון גריל, שאול שמיל, שוקי ועוד).
באותה עת הייתי נמוך מאד וגם עקבים גבוהים בנעלי לא עזרו לי להיות בגובה של הבנות.
בהפסקות היה לנו מנהג מכוער נטפלנו לאורלי ונגענו בחזה שלה – אני לא מאמין לעצמי שעשינו זאת וחבל שהיא לא התלוננה עלינו.
אני מתבייש בדיעבד.
כנראה שההורמונים מבלבלים אותך ואתה מתנהג באופן מכוער ומשפיל.
זכור לי שהיה לנו מחנך – טוראל ,שהיה אדם טוב ומיוחד שלא ידע להעניש אף אחד ותמיד סלח על כל מעשי הקונדס שעשינו לו, כמו מריחת הלוח בשמן כך שלא ניתן לכתוב עליו בגיר , או החלפת הכיתות – תלמידים מכיתה אחת ישבו בכיתה אחרת, כמו דלי מים שנשפך על המורה כשנכנס לכיתה.
זכור לי המורה להיסטוריה – שרגר שלימד אותנו באופן מרתק תוך סיפורי ההיסטוריה וקרבות נפוליון ותאריכים ושתינו בצמאה את דבריו – מורה דגול.

לעומת זאת היה לנו מורה לתנ”ך ליפציק – שגרם לנו לשנוא את המקצוע כי דרש ללמוד בע”פ כל שבוע 10 משפטים והיה קורא לבמה שם ישב ולהגיד מול הכיתה את המשפטים.
אני לא הייתי מסוגל ללמוד בע”פ אז עקפתי את הבעיה באופן הבא:
לכל שולחן מעץ של התלמידים הייתה קורה רחבה עליה רשמתי את המשפטים.
המורה שהיה עם משקפיים עם מספר גבוה לא יכול היה לראות את הכתוב על השולחן, כשנקראתי לקתדרה של המורה קראתי בניחותא את הפסוקים.
לאט לאט עוד תלמידים הצטרפו לחגיגה וגם הם הפסיקו ללמוד וקראו מהשולחנות.
כשסיימנו לכתוב על כל השולחנות החלפנו שולחנות מכיתות אחרות .
הכל היה בסדר עד אותו יום שלאה גולדברג הסקסית נקראה לקתדרה.
אלא שאז היא אמרה – סליחה אני צריכה את המשקפיים שלי – המורה הבין שזה מוזר ,קם והלך לכיוון השולחנות והבין מה קרה.
איני זוכר מה העונשים שקיבלנו אבל מאז אותו יום מספר תלמידים ובכללם אנוכי נעדרנו באופן שיטתי משיעורי התנ”ך ,שממילא קיבלנו ציון שלילי , והתחלנו להביא לבית הספר ,שקית עם חולצה רגילה שאינה חולצת ביה”ס וזאת למה.

התחלנו ללכת לבית המשפט – החבאנו בשיחים את חולצת ביה”ס ולבשנו את החולצה הרגילה והלכנו לצפות במשפטים פליליים – התחלנו לקבל ניסיון במשפטים, הבנו את כישוריהם של הסנגורים של הפושעים ולפעמים את אוזלת ידם של התובעים.
תקופה מכוננת מאד וקיבלנו חינוך גבוה בעוד אנחנו רק בתחילת דרכנו בתיכון, מאד נהנינו.
מקומות הבילוי בימי שישי בלילה היו:
בי”ס סינגלובסקי שם הופיעו בין היתר צביקה פיק, להקת גזוז אבל חוץ מרעש ואורות מתחלפים לא נמצאו הבחורות.
כנ”ל במתנ”ס מול בית מפעל הפייס ליד בי”ס תיכון עירוני א’.
היו גם מסיבות בבתי התלמידים שהיו מוצלחות יותר כי ניתן היה לרקוד עם בנות שלא היו מקובלות.
בחופש הגדול הורי היו נוסעים לטיולים בחו”ל ואנוכי הייתי אצל סבתי בהדר יוסף.
שם הכרתי חבורה נהדרת שראתה בי צפונבוני וכבוד להיות חברים שלי.
מי שעזר לי להתחבר עם כולם היה אברימלה שאביו היה שען ואמו עבדה במשק בית.

אני אהבתי אחת גבוהה ממני שהיה לה ידיד אופנוען שחיבב אותי והוא היה פושע קטן
הריקודים אתה היו מאד מיניים (לכשהתבגרה הפכה לשוטרת).

היינו מתפלחים לאירועי גני התערוכה עולים מעל הגדרות נפצעים ומקבלים שריטות אבל נהנים מהמופעים וממתקני הלונה-פרק .
מאד אהבתי ללכת לסבתי שגם הייתה מכינה לי את האוכל האהוב עלי שניצל וצ’יפס.
הלימודים לא עינינו אותי וקשי הקשב וריכוז שהיו לי ככל הנראה לא פעלו לטובתי ואבי מאד התרגז וכשחזר מאספות הורים בכל שליש הנחית עלי מכותיו והבכי שלי לא פתר דבר.
קיבלתי עזרה ממורה למתמטיקה מבת ים שקידם אותי מאד מציון שלילי לציון טוב.
באשר לשאר המקצועות התחלתי להעתיק שיעורי בית מאחרים מידי יום לפני תחילת השעורים וגם במבחנים סיגלתי לעצמי שיטות העתקה עם זוויות הטיית הצוואר ועם שימוש בפתקים – הזמן שהשקעתי בהכנת הפתקים היה רב אך בכך גם למדתי את חלק מהחומר.

אז אבי היה מרוצה שאומרים על הבן שלו שהוא שקט ולא מפריע וציוניו בינוניים אך ללא נכשל.
אז כך סיגלתי טבע שני של לימודים – הישרדות להימנע מפגיעה ולעבור בשלום את אספות ההורים.

יודגש שבאותה עת לא היה נהוג לבחון בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה ולא הייתה מודעות לנושא כלל במערכת החינוך.
החיים החברתיים שלי מתגבשים עם אבי שלוש שהפך לחברי הטוב ביותר והיה לי תמיד למי לפנות לעזרה ואוזן קשבת.
משפחת שלוש הנהדרת אימצה אותי אליה והם התגוררו מעבר השני של ביתי.
זאת היתה ממש הצלה מבחינתי.
אבי שלוש היה מוכשר כשניגן בגיטרה הדביק אותי ברצון לנגן ואז אבא שלי, רכש לי גיטרה אלא שלא רציתי ולא יכולתי ללמוד תווים וניגנתי סולו משמיעה את תקליטי לוס אינדיוס טבחרס וכד’.
תחביב אחר של אבי היה קסמים ירושה מסבו.
אבי לא היה מוכן לגלות לי את סודותיו ואז אני הייתי הולך לביתי וחוזר למחרת ע”פ פתרון שלא היה הפתרון שלו אבל עדיין נחשב פתרון.

לאט לאט עליתי ברמה עד שהיינו צוות במסיבות בבית הוא היה מתחיל לעשות קסם עם קלפים למשל , מפסיק באמצע ואני הייתי ממשיך מאותו מקום.
הכל נלמד על ידי למעט טלפטיה שהייתה לו ואת זה לא שיתף אותי.
ידע זה כוח – חחח

פרק 4 בחינות הבגרות ותקופה לפני התגייסותי לצבא 1971-1972

לקראת בחינות הבגרות אני מתאמן בהעתקה באמצעות הכנת פתקים שאני מכין על נושאים שקשה לי לזכור.
כך שההכנה לבחינה מבוססת על חומר שאני יודע שהתכוננתי ועל פתקים שאני מכין.
שיטה זו לא יכולה הייתה להצליח כאשר הייתה לי בחינה בע”פ בצרפתית.
ואז המצאתי שיטה כדלהלן:
בקשתי מאימי לכתוב לי 4 חיבורים על נושאים כלליים כמו : שמש, ירח, ים, טבע ירוק.
עשיתי סימולציות עם חבר ששאל אותי שאלה בצרפתית על כל נושא שיבחר והצלחתי לשבץ חיבור או יותר בתשובה.
רגע האמת היגיע : המורה שאלה אותי ספר לי על יום בחייך – סיפרתי על יום שיצאתי לטיול בטבע , סיפרתי על השמש שהייתה באותו יום קייצי ועל הטבע שם טיילתי.
שאלה אותי מה עשיתי בערב הקודם ושיבצתי את החיבור על הירח כמה הוא היה יפה ורומנטי וכמה כיף היה לטייל בטבע בחושך וליהינות עם חברתי מאור הירח.
קיבלתי ציון 87.

בכל שאר בחינות הבגרות היה לי ממוצע 75.

תקופת בית הספר והלימודים חלפה , נותרה לי חצי שנה עד הגיוס.
בשעתו לא נסע הנוער לחו”ל אבל היו נסיעות טיולים בארץ.
להורים של אבי שלוש הייתה מכונית שברולט.
יום אחד נסענו 4 חברים לכיוון ירושלים
בעליה לקסטל עלה עשן מהמנוע, עצרנו וראינו שזה יוצא מהפקק של הרדיאטור.
לקחתי סמרטוט ובזהירות התחלתי לפתוח את הפקק, שום דבר לא קרה.
ואז הסתכלתי מה קורה והמים הרותחים פרצו וכיסו את פרצופי ואת ידיי.
לקחו אותי לתחנת דלק שם נהגי משאיות אמרו לנו למרוח ביצה על פני (אסור צריך היה לשים קוביות קרח).
משם לקחו אותי לבית חולים שערי צדק בירושלים.
במיון בדקו ראשית את עיני ואמרו לי שמזל שהאינסטינקטים שלי גרמו לעפעפי להסגר וכך ניצלו עיני.
הועברתי למחלקת כוויות והוכנסתי לחדר הנקי שם שכב חייל עם 80% כוויה בגופו שנוצרו מניקוי קטנוע עם נפט והדלקת סיגריה שגרמה לשרפת גופו.

נכנסתי לחדר שמתי את הדברים שלי בארונית ויצאתי לתחנת האחיות.
האחות הראשית אמרה לי למה יצאת מהחדר ואמרתי שאני לא אוהב מקומות סגורים, אני אוהב מרחבים והנשמה שלי זקוקה לאינטראקציות עם אנשים.
טוב היא אמרה שב לרגע ותרגע בחדר טיפולים, לקחה ממני מידע אודותיי אמרתי שאני אלרגי לפניצילין וחוץ מזה לא רגיש לכלום.
אני בריא ולא נוטל כדורים.
אמרתי שאבא שלי רופא נשים והוא טיפל בי כל השנים בווירוסים או בשפעת…וכישבוא לבקרני תשאלי אותו שאלות או דברי אתו בטלפון ואני לא יידעתי אותו שאני אצלכם חחח.
אחר כך היגיע רופא נתן הוראות לאחות איזו משחה למרוח לי בפנים ובידיים.
ואז התחלתי ללכת לכל החדרים להכיר את כל החולים ולכולם אמרתי שאני מרגיש טוב ושואל לשלומם.
אחרי הכרות מהירה שאלתי מה התחביב של כל אחד וסיפרתי ששלי הוא איסוף טריקים/קסמים/הגיון ועוד
השיטה שלי להגדלת האוסף היא שעל כל טריק שאני מקבל שאיני מכיר אני נותן 2 טריקים.

מרתון החלפת טריקים ותוך שעה הסתיים המרתון וכל החולים התקבצו באולם האוכל לצפות בטריקים שלי.
אחר כך הצטרפו גם האחיות וגם הרופאים שלמרות שמשמרתם הסתיימה נשארו.
החגיגה הסתיימה ב 23.00 כולם התבקשו להיעזר בסבלנות ולהמשיך למחרת.
כולם הלכו עם חיוך של הנאה ופנטזו על יום המחרת , כי הבינו שבאמתחתי טריקים רבים.

נכנסתי לחדרי והחייל ששכב שם שאל אותי האם ניתחו אותי , אמרתי לו מה פתאום הייתי עסוק באיסוף והצגת טריקים ושכולנו מאד נהנינו.
ביקש ממני להראות לו ונענה מחר תצא לאולם האוכל ותצפה.
בוקר המחרת היגיע שכחתי שבעצם יש לי כוויות הידיים שלי היו מלאות בשלפוחיות והפנים היו צבעוניות ונפוחות.
המשחה כלל לא הפחיתה כאב וסבלתי ….
האחות באה אלי ואמרה שצריך לפוצץ את השלפוחיות ושאלה אם אני רוצה הרדמה מקומית , אמרתי שזה קטן עלי.
התחילה לפוצץ עם מספרים וכשסיימה אמרתי כן אני רוצה והיא השיבה עכשיו אתה נזכר סיימתי.

החייל קם ואמר לי נו בוא לאולם האוכל, שוב שכחתי מכאבי ויצאנו בייחד מהחדר.
בחוץ פגשנו אחיות ורופאים שעל פניהם הבעת תדהמה
וזאת בגלל שהוא לא היה מוכן לקום מהמיטה למרות שנמסר לו שהוא בסכנת מוות אם לא יקום בגלל 80% שטח מגופו בכוויה.
שאלו אותו איך זה שקמת והוא אמר בגלל דודו.
באותו יום מסתבר בדיעבד שהייתי הליצן הרפואי הראשון בעולם (מדובר על לפני 42 שנה)
יודגש שמקצוע הליצנות הרפואית החל לפני 27 שנה בלבד.
לימים לפני מספר שנים, בקשתי להתראיין בתכניתו של ירון אנוש על חיפוש קרובים מהעבר קרי על כל מי שהיה במחלקת כוויות על בסיס מסמך בן 4 עמודים שמתאר את כל מה שסיפרתי כאן שנכתב ע”י תלמידה שנה ב בי”ס לאחיות.
לאחר שהשתחררתי משערי צדק עם אוסף גדול יותר של טריקים ועם השפעה על הבראת כל החולים ובני משפחותיהם הלכה למעשה,
נקבע שאני לא יכול לצאת מהבית בשעות היום כי העור בפנים אסור שייחשף לשמש.
לאחר מכן התגייסתי לצה”ל.

פרק 5. תקופת הצבא 1072-1975

אני מתגייס לצה”ל מאוחר בחצי שנה מחברי כי הייתי צעיר בגילי יחסית להם.
לפני הגיוס עבדתי בתעשייה צבאית במשך חצי שנה במפעל לייצור נשק שם הרמתי ארגזים כבדים של חלקים מברזל מכורסמים שמהם הרכיבו עוזי.
אלא שאף אחד מהמבוגרים הפועלים שם לא דאג להסביר לי כיצד להרים משקל כבד וכך פגעתי בדיסק של עמוד השדרה שלי ובנוסף לעקמת שנולדתי אתה.
כך כשהתגייסתי הפרופיל הרפואי שלי נקבע בהתאם ל 72.
לפיכך לא שיבצו אותי לחיל קרבי.
שובצתי לחיל האוויר נ”מ.
בטירונות היה לי התקף גב והוחזרתי למיון של חיל האוויר לשיבוץ מחדש.
נתנו לי לבחור בין פקח טיסה לבין מש”ק בטחון שדה.
החלטתי ללכת למש”ק בטחון שדה היות ומקצועית שייך לחיל מודיעין ופיקודית חיל האוויר.
נשלחתי לקורס משקי בטחון שדה במודיעין.
עברתי אותו בהצלחה ומאד נהניתי.
הוצבתי בתל-נוף מאד רציתי להגיע לשם היות והיה שם הכל – קולנוע, ברכה, הרבה חיילות, מופעים, וגף מקצועי ביותר בתחום שהוצבתי בו.

לא רציתי לחזור הביתה בחופשות , רציתי להשתחרר מהשפעת הורי ולעצב את אישיותי ולהגביר את הביטחון העצמי שלי.
היות ולגף בטחון שדה היו חייבים להגיע כל חיילת וחייל להחתים טופס קלירנס, ניתנה לי האפשרות לראות כל חיילת ולתת לה כרטיס ביקור שהכינו לי מחלקת צילום אויר בו היה רשום “אם את משועממת ולא משעממת תתקשרי לטלפון …”
ומידי יום יצאתי לבלות בבסיס עם חיילת אחרת שביום הראשון להגעתה רצתה במדריך שיכיר לה את אפשרויות הבילוי בבסיס.
הברכה הקולנוע ולאחריו היו לי מגורים של חברים אנשי קבע שיצאו לביתם.
חדר זה שימש ל – המבין יבין.
אהבה לא צמחה מדרך חיים זו אבל עונג מיני בוודאי וכך הכרתי בחורות מעדות שונות שהגדילו את ניסיון החיים שלי גם בהיבט המיני.
לעומת זאת היו כאלה שנמשכתי אליהן הרבה יותר מאפיזודה קצרה ואז חוויתי גם אהבה.
כפי שפרטתי תחום הבילוי היה מלא בחוויות ולפיכך לא היה לי הצורך לחזור הביתה מעבר לכך שהייתי צריך שאימי תכבס לי את לבני ובגדי.
באשר לתחום המקצועי מאד מאד נהניתי מאחר והייתי אהוד ע”י כל מי שהייתי אתו בקשר מקצועי ובכלל זה עם בעלי דרגות גבוהות (סגני אלוף ומעלה).

בין יתר התפקידים שלי בצעתי הדרכות בטחון שדה – חינוך לפני ענישה על עברות בטחון שדה.
כמו כן בצעתי ביקורות בטחון שדה ביחידות השונות בבסיס על מנת לסקור פרצות בטחון שדה על מנת להפיק לקחים ולסגור אותן.
כמו כן לוודא שנוהלי בטחון השדה ידועים לחיילים ולמפקדים.
במקביל אנוכי למדתי את נהלי הבסיס כך שלא אהיה טרף קל לרס”ר הבסיס ועוזריו ולא ניתן היה לתת לי תלונה כי פעלתי כנדרש.
לעומת זאת רס”ר הבסיס הוזהר ע”י מפקד טייסת מפקדה וממצ”ח ח”א שאם יטריד אותי יקבל תלונה וייעצר, מאותו יום לא התקרב אלי גם כשלבשתי בגדים אזרחיים (מותר לאנשי קבע ואני הייתי סדיר אך תעודת הביטחון שדה אפשרה לי רק במידה ואני בתפקיד – נראה לכם שכל הזמן הייתי בתפקיד ? ).
שמי הלך לפני מפקדי היחידות ביקשו מקצין הביטחון מפקדי לשלוח אותי לביקורות יום ולביקורות לילה על מנת לגלות את הליקויים ולאחר מכן לתת הדרכות ולתת המלצות להתקנת סורגים, הזמנת כספות לחומר סודי ביותר, להזמנת מנעולי קומבינציה (היות וכאשר הם ביקשו הם נענו אין תקציב).
יום אחד קרא מפקד הבסיס למפקדי ואמר לו לבוא יחד איתי.

נכנסנו לחדר ואז מפקד הבסיס פנה למפקדי ושאל אותו מה הפז”מ לדרגת הסרן הבאה שלו.
מפקדי אמר עוד שנה וחצי.
מפקד הבסיס אמר לו אעניק לך עכשיו את דרגת הסרן בתנאי אחד.
בכל פעם ששניכם בבית בחופשה תמיד אקרא לך ודודו יישאר בבית לא להפריע לחופשתו.
כמו כן בכל נושא שמפקד הבסיס ירצה הוא יקרא לי.
מפקדי אמר למעט נושאים שרק קב”ט רשאי שהינו שותף סוד שלהם.
מפקד הבסיס אמר שהוא מזכיר לו שהאחריות הבלעדית לביטחון שדה היא על מפקד הבסיס והוא הקב”ט רשאי לדווח על חריגה לביטחון שדה חילי.
המפקד שלי סגר את פיו וחיוך קטן הופיע בפניו.
במהלך השרות היה לי הכבוד לבטל פעולות סודיות משולבות ח”א וצנחנים (שהיו בסמיכות לבסיס שלי ולא בסמכויותינו).
לאחר שנה וחצי רצו לשלוח אותי לקורס קצינים אך לא הסכמתי כי היה צריך לעשות זאת הרבה קודם לכן שהרי מחייב חתימת קבע שנתיים.
בתום השרות ביקשו שאחתום קבע שוב לא הסכמתי כי זה גורם לי לאבד שנת לימודים באוניברסיטה.

במלחמת כיפור הייתי בשבת בבית , פתאום הורי רואים אותי מכין מזוודה עם לבנים ואוכל ושאלו אותי לאן אני הולך אמרתי חזרה לבסיס הולך לקרות משהו כי שמעתי מטוס בשמיים.
חמש דקות לאחר מכן קיבלתי טלפון מהבסיס שעלי להגיע לתחנת רכבת ארלוזורוב משם יש הסעות לבסיס.
אבא שלי שם שלט מגן דוד בתפקיד בשמשה הקדמית של הרכב והסיע אותי ביום כיפור לתחנת הרכבת בארלוזורוב.
נפרדנו ואמרתי לו שישמור על אימא ושיכין החשכה של כל חלונות הבית כי זו מלחמה ואין להם מה לדאוג לי ובכל הזדמנות אתקשר.
הגעתי לבסיס ומוניתי אחראי על שער הבסיס.
קיבלתי כוח אדם של כל משמר הכנסת שגויס למילואים והיו תחת פיקודי.
החברה האלה היו מנוסים ובעלי חזות שרירית ואסרטיבית.
השער הפך למבצר והמשאיות הרבות שהגיעו עם תחמושת נהגיהם עברו בדיקה קפדנית.
נהג שהיגיע ללא תעודה מזהה נשאר בחוץ ונהג שיצא החוצה התבקש להכניסה פנימה.

חיילים צנחנים שבאו ללא תעודות שהתחילו להתפרע נעצרו מיד ורס”ר הצנחנים היגיע ושיתף עמי פעולה ודאג לזהותם ולהכניסם לבסיס שלו.
הכל תיקתק כיאות וכולנו ישנו בשיטת המיטה החמה.
משמר הכנסת מאד נהנה לבצע תפקידו תחת פיקודי ואני נהניתי לפקד עליהם.
כאשר טייסים נפלו בשבי הלכתי לתחקר בטייסות את המידע שכל אחד מהם יודע (דבר שרק קצין הביטחון רשאי היה לעשות – אבל מפקד הבסיס גיבה אותנו).

פרק 6 : תקופת אחרי הצבא ולפני הלימודים האקדמאים 1976

לקראת השחרור שלי מהצבא התחלתי לשאול חיילי מילואים אם יש להם עבודה עבורי (אז לא היה מקובל לנסוע לחו”ל לטיול לאחר צבא).
מה שהיה חשוב לי שיהיה לי רכב שאוכל לנסוע אתו לאחר שעות העבודה.
לבסוף מצאתי מישהו שהמליץ עלי בפני חברת “אריז” שהייתה חברת הפצה של חומרי אריזה שונים והיתה הסוכן הבלעדי של חברת “קרגל” יצרנית קרטונים.
התפקיד היה נהג ומוביל סחורה.
הנהג הקודם היה מעורב בתאונות רבות וקיבל שלילת נהיגה.
והנה זה פלא אנוכי לא הייתי מעורב בתאונות והלקוחות היו מאד מרוצים מהעמידה בזמנים שלי והדיוק באספקת הסחורה.
לבקשתי קיבלתי את הרכב טרנזיט לאחר שעות העבודה ודלק על חשבון החברה.
אחת לתקופה התבקשתי לאסוף את בעלי החברה מביתם בראשל”צ.
המשכורת הייתה טובה וביליתי כל יום.
הכרתי את אשתי לעתיד אצל בת דודתה שהתגוררה בבת ים ולה היתה ילדה.
אשתי בת-עמי ראתה אותי לראשונה כשאני מחזיק באהבה את התינוקת וזה ריגש אותה.
אני התאהבתי באשתי לעתיד ,אהבה ממבט ראשון.

היא הייתה עדיין חיילת בת קיבוץ נחשונים שהתגוררה דרך קבע אצל דודתה ברמת אפעל.
הדודים שלה אהבו אותי ושמחו שאני חבר שלה בחור מבית טוב.
הדוד טוביה אמר שאני יכול לקבל את הרכב שלו לבילויים כאשר אין לי את הרכב ממקום העבודה שלי.
דוד טוביה היה ממוצא בולגרי ואהב לשחק איתי שש בש ונהנה לדבר איתי על הכל.
הדודה השאילה לאשתי לעתיד בגדים איכותיים ויפים.
הכרתי את משפחתה של אשתי לעתיד שגרו בערד.
הפעם הראשונה שהיה לי מפגש עם אביה שלמה קורצברג (ממוצא בולגרי) היה כשהייתי מזיע מעבודתי כמוביל והוא מאז אהב אותי כבן.
משפחתה של אשתי לעתיד הייתה משפחה שכולה אחיה גבי קורצברג נפל בקרב בגולן במלחמת יום כיפור והוא הצטרף כמילואימניק ללא שקראו לו.
את כאב השכול חוותה המשפחה ואני אתה תמיד.
האח נקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל סמוך למקום מגוריהם של דודתה אורליקה וסנדו שגם בנם גבריאל נפל במלחמת השחרור וגם הם אהבו אותי שהרי גם הם היו ממוצא בולגרי.

השפה הבולגרית שידעתי קרבה אותי מאד לכל בני המשפחה של אשתי לעתיד ואהבתם אלי היטיבה עמי.
בילינו רבות בחיק המשפחה ואהבתנו גדלה.
יום אחד הופיעה בת-עמי עם גור כלב שקראנו לו רובי שקיבלה מחברתה מקיבוץ נחשונים ששרתה בדרום כמדריכת טיולים.
ואז התא המשפחתי שלנו גדל.
נסענו לערד באוטובוס עם סלסלה ובתוכה רובי המדהים והאהוב.
שלמה קורצברג עבד כמחסנאי במכתשים וכל הזמן היציע הצעות ייעול למפעל שכל המהנדסים שלו לא חשבו עליהם.
שלמה היה ידוע בנדיבותו הרבה ועזרה לזולת ללא תנאי.
לימד פסנתר צרפתית גרמנית וסייע בפתרונות מול ביורוקרטיה מעצבנת.
אלפי קורצברג האמא, הייתה מוכשרת מאד למדה מורה למוסיקה והייתה שרה במקהלה בערד עבדה בים המלח במרחצאות שתיירים רבים היגיעו וידיעתה שפות אפשרה לה להיות ייחודית בעיסוקה.
היא הייתה בשלנית מעולה ובניגוד לשלמה ידעה לנהל את משק הבית הכלכלי.
בניגוד לשלמה היא הייתה לוחמנית ופרצי הכעס שלה היו מוגזמים כמו לפרוץ לכביש במעבר חצייה ולסכן עצמה ולדרוש מהרכב לעצור.

שלמה היה מזמין את כל העולם ואשתו לקפה אצלם בבית אבל מי שאירחה הייתה אלפי שזעמה על כך, שהרי גם היא עבדה שעות ארוכות ורצתה גם מנוחה, אך הוא לא הבין זאת.
שלמה נתן מתנות מחפציהם המשותפים ללא שביקש רשות מאשתו וגם זה כמובן הרתיח אותה.
האח הצעיר יואב סבל מאסטמה והיה חייב לגור בערד, לכן המשפחה עברה לגור בערד כאשר האב היה בן 50 – חברי קיבוץ שיצאו בלי רכוש וצריכים להתחיל חיים מהתחלה.

לאחר כ 8 חודשים עזבתי את החברה וקניתי קטנוע “רביט” שהמנוע שלו באמצע גוף הקטנוע (מגדיל את הבטיחות).
שכרנו דירה – חדר וחצי עם חצר – בהדר יוסף שבחורף נזלו מים במקומות רבים מהתקרה והיו לנו מספר דליים בחדר.
אבא שלי לא היה מרוצה מיציאתי לעצמאות וחשש שלא אלמד באוניברסיטה כי אהיה עסוק בזוגיות.
הוא הזמין לשיחה את אשתי לעתיד ונוכח שאהבתנו אמתית ואין לנו תכניות לילדים.

במקביל אשתי לעתיד משתחררת מצה”ל ואני נקרא לקיבוץ נחשונים שם היא אמורה להיהפך לחברת קיבוץ (רק בסיום שרות צבאי).
מנסים לשכנע אותי להתקבל לקיבוץ ואני סירבתי היות ואני עצמאי ולא מוכן לוותר על כך ולהיות כפוף לדעת הרוב הקיבוצי.
בינתיים התקבלתי גם לאוניברסיטת ת”א ונרשמתי לפקולטה למדעי החברה לחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חטיבה פסיכולוגיה.

פרק 7 : לימודים עם עבודה בבנק בדיסקונט 1976-1987

התחלתי ללמוד באוניברסיטת ת”א בפקולטה למדעי החברה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חטיבה פסיכולוגיה.
במקביל חיפשתי עבודה שתתאים לסטודנט.
ב 12.12.77 אני מתחתן עם בת-עמי שהכרתי שנתיים קודם לכן.
התגוררנו בבת-ים
אבא שלי רופא נשים הכיר את המבקר הפנימי הראשי של בנק דיסקונט ושגילה אצל אשתו סרטן ושלח אותה לאונקולוג שתקבל טיפול בהתאם, כך הוארכו חייה.
אבי ביקש את המבקר הפנימי לסדר לי עבודה בדיסקונט.
המבקר הראשי הזמין אותי לראיון והבין שאני אדם חרוץ ואוטודידקט, שלח אותי לאגף כח אדם של הבנק, נשלחתי למבחנים ולבסוף התקבלתי למח’ הביקורת הפנימית של הבנק.
הוסבר לי שאני יכול להמשיך וללמוד ואצטרך להחזיר את שעות העבודה שאעדר מהם לטובת הלימודים.
ביום הראשון לעבודה הוכנסתי למשרד המבקר הראשי והכרתי שם גם את סגנו.
הובהר לי שאם לא אעמוד בקריטריונים של איש מקצוע טוב לא אוכל להישאר במחלקה.

אמרתי שלא אאכזב ומקבל על עצמי את האתגר.

המבקר הראשי אמר לסגנו שמאותו רגע רק הוא יטפל בי ושיחנוך אותי באמצעות ראשי הצוותים בתחומי הבנקאות השונים וכל ראש צוות ידווח לו על קצב התקדמותי בשטח, בהתאם לכך תתקבל ההחלטה אם אני מתאים או לא.
התחלתי לעבוד ובמקביל עבדתי , את שעות העבודה שהחסרתי , החזרתי בשעות נוספות שעבדתי בחופשות של הלימודים.
בקשתי רשות לקחת לביתי 20 דוחות מידי יום , אותם למדתי כל יום עד 24.00 .
ההתקדמות שלי בעבודה הייתה מטאורית וחווד עלי מראשי הצוות היתה מעולה.
סגן המבקר קרא לי לאחר 3 חודשים וברך אותי על עבודתי וסיפר לי על ההתרשמות של כולם ממני כולל מהמבוקרים.
כולם התפלאו כיצד עובד שלומד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מפיק עבודה טובה מאד ואף טובה יותר מרואי חשבון וכלכלנים.
עבודתי הייתה מקצועית ואף גיליתי מעילות וקיבלתי תצהירים מהמועל על כספים נוספים שלא גיליתי, כולם נחקרו במכונת אמת ויצאו דוברי אמת בקשר עם התצהיר שלהם.

קיבלתי תשבחות על כך שהצלחתי למצוא מעילה, על כך שהצלחתי לקבל מידע על כספים נוספים שהמועל מעל ולא נתגלו בבדיקה הראשונית ועל כך שנחסכו משאבי ביקורת.

שמי הולך לפני אצל המבוקרים בבנק היות והייחודיות שלי יחסית למבקרים אחרים הייתה – שבורכתי בייחסי אנוש טובים, בצעתי עבודה מקצועיים גיליתי ליקויים כמו שאורח לרגע רואה כל פגע, הייתי אובייקטיבי בדומה לאנתרופולוג (הלימודים שלי…).
בכל ביקורת אני מתייחס גם לליקויים בנהלים , כלומר לא מוכן לתסמונת הש.ג.
המבקר הראשי מתחיל לקבל משוב מהמבוקרים על עבודתי המקצועית וטענות ממחלקת ארגון ושיטות שחרגתי מתחום הביקורת (סניף, מחלקה).
הטענות נדחות על הסף ומחלקת ארגון ושיטות נדרשת לפעולה.
כל המבקרים נדרשים לפעול בדרך שפעלתי.
כמו כן לכשמתאפשר אני נותן הדרכה קצרה לעובדים שהתגלו פגמים בשיטות עבודתם.
המבקר הראשי מתבקש ע”י כל מנהל שעבר תפקיד בהתאם לעקרון הרוטציה, לשלוח אותי לבצע ביקורת ולמצוא את כל הליקויים על מנת שייוחסו למנהל הקודם.

המבקר הפנימי יודע שאינו יכול לספק את מבוקשם לשלוח אותי שהרי יש גבול להספק עבודתי.

לכן התבקשתי להדריך את כל עובדי המחלקה כיצד מבצעים ביקורת בונה ומקצועית וכיצד לשווק את הביקורת ולחסוך במשאבי ביקורת.
הערכת הממונים עלי מתבטאת כאשר לאחר 5 שנים בלבד אני מקבל חתימת מנהל סניף.
הסיפור שהיה מאחורי קבלת החתימה היה מדהים.
ב 19.02.82 נולדה הבת הבכורה שלי רויטל, התא המשפחתי גדל והשמחה גדלה.
בדרך כלל עובדי הביקורת קיבלו חתימת מנהל סניף לאחר 10 שנים.
מסתבר שביום בו היה טקס למקבלי החתימות השונות בבנק, פנו המבקר הראשי וסגנו אל המנכ”ל שיכניס אותי לרשימת מקבלי החתימה.
המנכ”ל הסביר שלא ניתן מאחר והרשימה סגורה והיא לאחר משא ומתן עם הוועד.
סגן המבקר ביקש לדבר עם יו”ר הועד וביקש ממנו להסכים לצרף אותי לרשימה.
יו”ר הועד שאין לו התנגדות כל עוד גם הוא יוסיף עובד.

המנכ”ל לא הסכים היות ויש לזה משמעות תקציבית של הוצאות שוטפות קבועות.
סגן המבקר דיבר שוב עם יו”ר הועד ואמר לו שאין לו ברירה אחרת יביא צוות מבקרים מנוסה שיעשו ביקורת על הוועד שאין ספק שימצאו דברים שהעובדים בבנק לא יבחרו בוועד שוב.
התקבלה הסכמה וקיבלתי את החתימה.
למחרת באו המבקרים הוותיקים ממני לסגן המבקר בטענות מדוע קיבלתי החתימה אחרי 5 שנים בלבד.

הנ”ל אמר להם שהחתימה שלי לא הייתה על חשבונו של אף אחד והם מוזמנים לעבור ליחידה אחרת בבנק שהרי התנהגותם מביעה חוסר אמון במנהלם.
הם התקפלו וראו בי מתחרה רציני וניסו לחפש אותי בהמשך
ההתפתחות המקצועית שלי הייתה מהירה – בהתחלה הייתי עובד זוטר שחונכים אותו, לאחר מכן עובד זוטר המבצע לבד את העבודה הנדרשת ממנו,

לאחר מכן הפכתי לראש צוות האחראי על ביקורת סניף בנק ושיש לו תחתיו עובדים זוטרים, 

בהתחלה עבדתי על סניפים קטנים ומאוחר יותר על סניפים גדולים.
ב 10.04.84 נולדה בתי לימור האמצעית ומשפחתנו גדלה.

בשלב הבא אני מבצע ביקורת על מחלקות מקצועיות ומאוחר יותר על חברות בנות.
השלב הבא שהייתי יכול להשתלב בו היה צריך להיות רכז של מספר צוותים – אבל היה צפוף על הגבעה.

אחרי 7 שנים הייתי חייב בריגוש ואתגר ופניתי למבקר הראשי וסגנו שהיו גם נשיא וסגן נשיא של איגוד מבקרי מערכות מידע ממוחשבות.
פניתי אליהם ובקשתי לעזוב את הביקורת הפיננסית ולעבור לצוות ביקורת ענ”א (עיבוד נתונים אלקטרוני).
אמרו לי שאני עושה טעות אני מועמד להיות רכז ואז אקבל חתימות ניהול נוספות בהתאם, לעומת זאת בביקורת ענ”א אתחיל מלמטה והחתימה הניהולית שלי תישאר איתי מבחינת כסף אך לא בהיבט המעמד הניהולי של הצוות.

אמרתי שאני לוקח את הסיכון ושאני אהיה גם דוגמה לכך שמבקר פיננסי יכול להיות מבקר ענ”א אם יקבל הכשרה בהתאם.
ביקשתי לעבור הכשרה של לימודי תעודה של מבקרי ענ”א וכן לימודי תעודה של ניתוח מערכות מידע.

תוך חצי שנה הפכתי להיות סגן מנהל צוות ביקורת ענ”א.
הדבר קרה בעקבות ביקורת תפעולית שבצעתי על מחלקה שהייתה כפופה למשנה למנכ”ל הבנק.
טיוטת הדוח שלי הוגשה למבקר הפנימי הראשי והוא הלך איתו למשנה למנכ”ל שדרש ממנו לא להפיץ הדוח.
המבקר לא הסכים ואמר שבנק ישראל לא יהיה מרוצה מדוח זה אלא אם יתוקנו הליקויים בכל המערכת הבנקאית.
למבקר הראשי הוצעו פיצויים של 400% והוא היה מאד מרוצה כי רצה את הכסף על מנת לסגור חובות של בנו שהסתבך בחובות.
עשיתי חייל גם בצוות ביקורת ענ”א.

במהלך הלימוד שלי כמנתח מערכות מידע, יחד עם יורי עובד נוסף בצענו ביקורת על ספרית הסרטים המגנטים של הבנק.
ובמקביל בצענו פרויקט באותו נושא שבו הצגנו את המערכת הקיימת וכן את המערכת המוצעת.
2 הדוחות הובאו למבקר הראשי וכן למנהל אגף התפעול והמחשוב.

הימים חולפים אני מתמקצע מפשיר את היריבות שהייתה בין צוותי הביקורת הפיננסית לבין צוות ביקורת ענ”א שהיה מוערך יותר בקידום הכספי כי השוו אותנו לאגף המחשב.
בינתיים הבוס שלי מועבר לקידום כמנהל אבטחת מידע ולי מובטח שאהיה מנהל הצוות בפועל אך מביאים לי ממונה רו”ח שהמבקר הראשי רצה שילך הביתה עם פיצויים מוגדלים.
נאמר לי שרק אני אהיה הגורם המקצועי המכריע והוא ייצג את המחלקה בישיבות הנהלה וכד’.
לאחר 11 שנה להיותי בבנק מפרסמת ההנהלה תוכנית פרישה מרצון של 187% פיצוי ללא סייגים מי לא זכאי להשתתף בתוכנית.
החלטתי שמיציתי בבנק את הידע שרכשתי, הייתי חייב אתגר חדש ואם לא אצא עכשיו אשאר בבנק עד הפנסיה ולא יהיה לי מה לספר לילדי נכדי וניני.

החלטתי שאני רוצה לסיים את כהונתי כשכיר ולהיות עצמאי היות ואני סמכתי על ראשי ושתי ידי ושתמיד אוכל לחזור להיות שכיר ויחטפו אותי בגלל כישורי וניסיוני.
ניגשתי למבקר הראשי ואמרתי לו שאני מצטרף לתכנית הפרישה.

הוא ענה לי שהוא מרגיש מאד פגוע, היות ואני מיועד לגדולות והוא קידם אותי ובצע כל מה שרציתי.
הוא שאל אותי לאיזה ארגון אני עובר במקצוע הביקורת.
הסברתי לו שלא אעסוק במקצוע ואהיה איש עסקים עצמאי שאנהל עסקי יהלומים בבלגיה ששייכים למשפחתה של אשתי.
הוא שלח אותי לאגף כוח אדם ואמר לי שאם יאשרו אז אין לו ברירה.
כשסגרתי את הדלת מאחורי שמעתי אותו מתקשר ואומר למנל כוח אדם לא לאשר לי להצטרף לתוכנית ולהוציא אותי כמתפטר ללא פיצויים.
הגעתי למנהל האחראי על התכנית עזריה שכמובן אמר לי את מה ששמעתי.
עזריה היה מנהל שנוא ע”י עובדי הבנק והיה לו שולחן ארוך מאד עם קלסרים וערמות מסמכים.
ניגשתי לשולחן והעפתי הכל לרצפה.
הוא שאל אותי מה קורה למה עשיתי את זה?

עניתי לו הכנתי מקום לקלסר עבה כרס שאביא לו שיראה את כל העברות המשמעתיות שעשה ושאגיש אותו למנכ”ל לוועדת הביקורת של הדירקטוריון ולמשפחת רקאנטי הבעלים של הבנק ואז הוא יפוטר.

אני בילפתי אבל הוא לא לקח סיכון ומיד חתם על המסמך שצורפתי להסכם הפרישה.
חזרתי למבקר הראשי והראתי לו את המסמך.
הוא החוויר ושאל אותי הכיצד
אמרתי לו כל הבנק אוהב אותי ובכלל זה עזריה.
אבל אתה לכלכת אז מה שתעשה הוא שתגיע למסיבת הפרידה שלי ותביא אתך עוד 3 סמנכ”לים ותברך אותי, אחרת יש לי קלסר שלא יהיה לך נעים אם אראה אותו למישהו.
חוץ מזה תישאר איתי בקשר שתוכל להתייעץ איתי ואני אוכל לספק לך עבודה בהוראת חשבונאות והנהלת חשבונות לאחר שעות העבודה שלך ושיש לך רשות לעסוק בזאת.

וכך היה – המסיבה הייתה מרגשת ביותר עבורי כולם שאלו מדוע אני עוזב ואני עניתי מסיבות אישיות.
לאחר מכן הגיעו רבים למבקר הראשי ובקשו להצטרף לתכנית הפרישה ואז ההנהלה הוציאה הסתייגות ואמרה שהתכנית לא מיועדת לעובדי הביקורת למעט הקרובים בגילם לפנסיה.

פרק 8 : מיזם מרכז הדרכה לבוגרי רפואה – מדיטריין 1988

ב1987 עם סיום עבודתי בבנק דיסקונט נסעתי לבלגיה בקשר עם עסקים של משפחת אשתי.
לאחר תקופה שבצעתי ביקורת, יחד עם רו”ח במקום המלצתי למשפחה לא להתעסק בתחום היהלומים, רחוק מהעין רחוק מהלב ובוודאי שלא מתאים לי לעשות רילוקיישן לבלגיה ולעקור את ילדי מארץ ישראל.
חזרתי והוצע לי להקים ולפתח מיזם שלא היו לו מתחרים בתחום הדרכה רפואית.
ההשקעה הייתה זניחה.
שם העסק היה מדיטריין שמשמעותו מרכז הדרכה לבוגרי רפואה
– סטודנטים החל משנה רביעית שרוצים להתמחות בארה”ב בעתיד (F.M.G.M)
– רופאים שסיימו ללמוד בישראל וגם מתמחים ומומחים שמעוניינים להתמחות בארה”ב (F.M.G.M)
– רופאים שסיימו לימודיהם בחו”ל ומעוניינים לקבל אישור לעסוק ברפואה בישראל (בחינות ממשלתיות לעו”ח , ערבים, ויהודים).

את המקום למרכז ההדרכה השכרתי בעלות זניחה ממרכז הדרכה של מחשבים – קדם מחשבים שהמנכ”ל שלו יונתן קורפל הכרתי מתחום ביקורת מערכות מידע ממוחשבות וניתוח מערכות מידע – שמאד פרגן לי והאמין שבמידה ואצליח ייכנס לשותפות עמי.
יונתן ראה את יכולת היזמות שלי ואת הקשרים שיש לי בעולם הרפואה.
רתמתי את פרופסור שיינפלד יהודה שיהיה היועץ האקדמי של המרכז.
פרופסור שינפלד בחן את תכנית ההדרכה של המרכז שמבוססת על מאגר השאלות לדוגמה שמופיעים בספרי N.M.S חברה אמריקאית שמוכרת את הספרים לכל מי שמעוניין להתאמן לקראת הבחינות בארה”ב.
את ההדרכה עצמה העביר רופא משפחה ישראלי שהכין שיעורי הדרכה המבוססים על רכישת ספרים בלי לצלמם ומבלי לפגוע בזכויות יוצרם.
בכל שיעור המשתתפים מביאים שאלות חדשות וכך ייווצר מאגר חדש של שאלות שזכויות היוצרים יהיו של מדיטריין ולא יהיה צורך להסתמך על מאגר מידע חיצוני,
כך פיתחתי עם חברת תוכנה את המודול שבאמצעותו ניתן להקליד את השאלות החדשות.

לפני שיצאתי לשווק השירותים של מדיטריין נפגשתי עם מנהלי בתי החולים בארץ וקיבלתי משוב חיובי שהרי כל תכנית הדרכה מבחינתם תייצר כ”א

מקצועי שיקדם את השירות הרפואי מן הסתם.
פניתי למועצה הרפואית המדעית אליהם הגעתי עם המלצה של פרופסור שינפלד וגם עם העובדה שאני קרוב משפחה של פרופסור בן בסט שהיה ידוע בפעילותו המחקרית וידיעותיו וקשריו עם עולם ההדרכה.
המועצה נתנה לי את ברכתה ויצאתי לדרך.
תוך חודש היה לי קורס מלא בנרשמים של רופאים שלמדו בארץ ושל כאלה שלמדו בחו”ל.
הכנסנו לקורס טכניקות זיכרון וטכניקות לבחירה בשאלון אמריקאי שמגדילים את הסיכוי של הנבחן מעבר לידיעותיו.
המשוב שקיבלתי מהמשתתפים היה נפלא.
כולם לא נעדרו מהשיעורים, הכינו שאלות להקמת מאגר חדש והמליצו על הקורס.
קיבלתי בקשה מקבוצה שגרה ברובה בנצרת לעשות קורס בנצרת במקביל לקורס שיערך במרכז ובדרום הארץ.

אז הופתעתי ע”י המרצה שלא היה מוכן ללמד לא דרום ולא לצפון אלא רק במרכז הארץ.
שאלתי אותו ומהם תכניותיך לעתיד והוא אמר אני אתפתח רק בארה”ב.
ואז הזמנתי אותו להיות שותף בעסק במחציתו ללא השקעה כספית על מנת שתהיה לו מחויבות לפיתוח העסק והדרכת מחליפים.
הוא לא הסכים.

במקביל משרד העליה הגיע לסיכום עם משרד הבריאות לאפשר לעו”ח מרוסיה לקבל את הקורס בחינם בבית חולים סורוקה בבאר שבע.
אגודת הסטודנטים שהיו אמורים לאפשר לי להפיץ מכתב לסטודנטים בקשר עם הקורס במחיר מיוחד רצו גם להיות שותפים בשליש.
לא הסכמתי.
זרקתי לעזאזל את הרופא הגרידי ואת אגודת הסטודנטים המושחתת לטעמי שרצתה להשתלט על העסק בסחיטה.
הודיתי לרופאים בנצרת.
הודיתי לפרופסור שינפלד.
הודיתי ליונתן הבעלים של חברת קדם מחשבים.
לאחר מכן סגרתי את העסק.

המרצה הגיע עם יזם לרכוש את העסק והמוניטין שלו והציע לי בתמורה 5000 ש”ח.

אמרתי שגם עבור מיליון דולר לא אמכור לו, וכדאי לו לא להשקיע בשום עסק בו מעורב הרופא זאב גרוס.

היזם החדש הבין שיש לו עסק עם רופא מרצה חמדן ולא ראוי וברח ממנו.
כך הסתיימה פרשת מיזם ייחודי עם הרבה פרגון וללא הפסדים וללא רווחים.
כל התהליך ארך שלושת רבעי שנה.
למדתי שאסור להקים עסק ללא הקפדה שלכל אחד יש תחליף.

פרק 9 – מינהל מקרקעי ישראל 1989-1992

ב 29.11.89 נולד ילדי גיל והפכנו למשפחה בת 5 נפשות.

לאחר שסגרתי את מיזם מרכז ההדרכה לבוגרי רפואה החלטתי לחפש עבודה בתחום המקצועי שלי – ביקורת פנים.
לאור פרסום בעיתונות, הגשתי בקשה להתקבל למשרה מבקר פנימי של מחוז ת”א במינהל מקרקעי ישראל והתקבלתי.
תחום המקרקעין היה חדש לי אך כמו כל מבקר פנימי מקצוען לא משנה מהי גזרת הביקורת , הוא יכול להתמודד אתה.
הניסיון הרב בתחום הביקורת הפנימית וכישורי ובכלל זה היחסים הבין אישיים בהם בורכתי , אפשרו לי להיקלט מיד במינהל.
הדבר הראשוני אליו הייתי צריך להתרגל הוא המערכת הביורוקרטית .
ראשית עמדתי על כך שאקבל כיסא אורתופדי בגלל 2 פריצות דיסק שהיו לי.
האמרכל של המחוז אמר שאי אפשר, אך אני לא ויתרתי ובקשתי ממנו להפנות בקשתי לאמרכל הראשי של מינהל מקרקעי ישראל – בדרוג סמנכ”ל שמקום מושבו היה בהנהלת המנהל – לבסוף קיבלתי את הכיסא.

לאחר מכן ביקשתי לקבל חדר שלא יהיה לי שותף עם קוו חוץ שאינו עובר דרך המרכזייה.
שוב נאמר לי שאין במחוז חדר פנוי.

גיליתי שקבלן משנה של המחוז העוסק בתחום פינוי אזרחים מקרקע של המנהל שניתנה במכרז ליזם, יושב בחדר עם קוו חוץ.
ראשית שאלתי את מנהל המחוז האם בהתקשרות עם קבלן המשנה התחייב המנהל לתת לו חדר עם קוו חוץ.
התברר שלא ,ולכן דרשתי שיפנו את קבלן הפינויים , ללא קשר אם אני אשב בו.
מנהל המחוז דרש מקבלן הפינויים לפנות החדר לאלתר והכניס אותי לשם.
ביקשתי מרפרנט המחשוב שהיה שייך לאגף המחשוב בירושלים, לקבל עמדת מחשב עם מדפסת, הוא סידר לי עמדה עם גישה לכל מערכות המידע אך לא קיבל אישור למדפסת ולכן חיבר אותי למדפסת במחלקת גזברות שהייתה צמודה אלי פיזית.
פינוי קבלן הפינויים גרם לאויב הראשון שרכשתי.

במקביל פניתי למנהל מחלקת הפיקוח שמנהלה היה אדם ישר והוא היה אחראי גם על הפינויים וכך עשיתי את הביקורת הראשונה במחוז בתחום זה.
ממצאי הביקורת לא גרמו נחת למחלקת הפיקוח ובמיוחד לקבלן המשנה.
הועלו חשדות שהמו”מ עם המפונים התנהל בחלק מהמקרים, לא כשורה בלשון המעטה.

לאחר העברת דוח הביקורת למבקרת הראשית של מנהל מקרקעי ישראל ,שהייתי כפוף אליה ושנתנה לי יד חופשית לבחירת נושאי הביקורת,
נכנס לעובי הקורה מנהל האגף האחראי על תחום הפיקוח ובכלל זה הפינויים.
קבלן המשנה סיים עבודתו.
מנהל מחלקת הפיקוח במחוז ת”א, היה מרוצה מדוח הביקורת.
זו הייתה כניסה מרשימה מקצועית למחוז ת”א.
ראשית הוכחתי שאמרכל המחוז לא יכול לכופף אותי אלא להפך.
מנהל המחוז הבין שיש לו במחוז זרוע מקצועית שאינה כפופה לו אלא למבקרת הראשית של המנהל.
התחלתי להשתתף בישיבות הנהלת המחוז ודרשתי שיירשם שאני נמצא בסטטוס משקיף.

הדבר צרם לו כי הוא היה מעוניין שאהיה חבר מן המניין ואז יוכל לנצל את חוסר הידע שלי להעברת החלטות הנהלת המחוז ובכך יקשור את ידיה של מבקרת הפנים הראשית בישיבות הנהלת המינהל בהם דנים בכל החלטות המחוזות.
שלחתי למנהל המחוז מכתב עם העתק למבקרת הפנים הראשית ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל, שאם אשתתף כחבר מן המניין יוצר ניגוד עניינים, כי

אז לא אוכל לבקר את העסקה מאוחר יותר ולכן אשתתף במעמד של משקיף וגם בוועדת החריגים.
המבקרת הראשית של המנהל כתבה מכתב למכותבים שאמירתי על דעתה ולא ניתן לשנותה.
למעשה נכנסתי לעבודה ללא קבלת הכשרה וידע על תחומי הנושאים השונים שמבוצעים ע”י המחלקות השונות במחוז.
התחלתי ללמוד כאוטודידקט ונעזרתי מאד ע”י מחלקת הגזברות שלא רצתה להיות חותמת גומי בישיבות ההנהלה, כך קיבלתי מידע לפני הישיבה אודות פגמים בעסקה שמתוכננת לדיון.
כמו כן קיבלתי הסברים על העסקאות מאשה מאד ישרה ומקצועית שעבדה במחלקת עסקות ושהכינה אותן במערכת הממוחשבת.

הידע שרכשתי מידי יום והעזרה שקיבלתי אפשרה לי להתמודד עם החומר ולמעשה היה לי צוות עובדים העומדים לרשותי בהתנדבות ומבלי שחשפתי את עזרתם.
מנהל המחוז וכן הנהלת המינהל שראתה את פרוטוקולי העסקאות עם הערותיי כמשקיף הופתעו מאד כיצד אני מסוגל לעבד את החומר ללא ידע קודם בעסקאות נדל”ן ונהלי המינהל ומועצת המינהל.

יודגש שעסקות מחוז ת”א היו העסקאות היקרות ביותר שהמינהל ביצע.
במקביל עסקתי בתחום גילוי שחיתות ומחלקת מודיעין מהמשטרה הגיעה אלי בבגדים אזרחים ודרשה שיתוף פעולה.
אמרתי להם שדרישה יכולה להתקיים אם יש צוו שופט או הזמנה לחקירה אודות פעילותי שהיא עברה על החוק לכאורה , או בהוראת המבקרת הראשית של המנהל.
קיבלתי אישור ממבקרת המנהל לשתף פעולה ללא צוו שופט.
הנושא הראשון שהתבקשתי להראות את דוח הביקורת שלי על מחלקת התכנון שבו היו חשדות כנגד עובדת שם עם המלצות, שבעקבותיהן זומנתי לפגישה עם סגן האמרכל הראשי של המנהל ועם עו”ד מנציבות עובדי המדינה והם באו אלי 

בטענות שחרגתי לכאורה מתחום סמכותי בקשר עם בעיות משמעת ו/או עברות פליליות.
דחיתי את אמירתם על הסף !
ואמרתי להם שהם חורגים מתחום סמכותם ואם הם לא יפעלו ליישום המלצות הדוח אפנה למבקר המדינה ולמשטרה על טיוח וכדומה.
הם השתוללו מכעס ואמרו שיפטרו אותי, אמרתי שאין לי בעיה עם זה היות ואתבע אותם על פגיעה בזכויותיי היות וחתמו איתי על חוזה אישי ל 3 שנים.

המדינה תצטרך לשלם לי שכר בהתאם והם יועמדו לדין משמעתי לפחות, ויהיו עסוקים זמן רב במתן הסברים למבקר המדינה שישמח לקלוט אותי ולהפוך אותי למבקר על מינהל מקרקעי ישראל מטעמו.
בעקבות החלפת המהלומות נקראתי יחד עם המבקרת הראשית לפגישה אצל מנהל המינהל בירושלים.
להפתעתי הרבה, מנהל המינהל שיבח אותי ואת המבקרת הראשית על פועלנו שאנו פועלים גם למיגור השחיתות (נושא שהציבור המשטרה ומבקר המדינה דנים בו לא מעט).

הוא אמר לי שעשה עלי תחקיר בעזרת משרד רו”ח שיש לו מחלקת ביקורת פנים וגם המתמחים בנדל”ן והמידע שקיבל עלי גרם לו להבין שאני אוצר עבור המינהל.
כמו כן מבקר המדינה פנה אליו אם יוכל לשחרר אותי והוא יקלוט אותי לאלתר.
מנכ”ל המינהל הבטיח לי לתת לי כל סיוע שיידרש.
בקשתי אותו לזמן את מנהל המחוז ולהזהיר אות בל ינסה להעביר עסקאות לא נאותות, לאישור ההנהלה בירושלים בתקווה שלא אעלה על הפגמים בתוקף היותי משקיף.
ואכן מנהל מחוז ת”א נקרא לפגישה ב 4 עיינים והוא הוזהר.
כתוצאה מכך ראיתי שאכן הפגמים בעסקאות פחתו משמעותית.

יום אחד הודלף לי שהעוזר למנהל מחוז ת”א שובץ בגלל פרוטקציה של שר השיכון פואד בן אליעזר.
בדקתי את תנאי התפקיד וגיליתי שהוא אינו עומד בו.
הוצאתי מכתב למנהל המחוז ולאמרכל המחוז ולסמנכ”ל האמרכל הראשי של המינהל ודרשתי לפטרו לאלתר היות ואינו עומד בתנאי המכרז.
דרשתי לקבל הסבר כיצד הדבר קרה.
מנהל המחוז קרה לי בדחיפות והסביר לי ששר השיכון דרש והדבר אושר ע”י מנכ”ל המינהל.

כמו כן קיבלתי טלפון מלשכת שר השיכון ונדרשתי לרדת מהנושא אחרת יבולע לי.
שלחתי מכתב למבקר המדינה שקיבלתי איום מלשכת שר השיכון עם עותק למנהל המינהל למבקרת הראשית ולמנהל המחוז ולסמנכ”ל האמרכלות.
משרד מבקר המדינה שלח מכתב לשר השיכון,למנכ”ל המינהל ולסמנכ”ל אמרכלות לפטר לאלתר את העוזר (שהיה מקבל משכורת בלי לתת תמורה כי לא היה לו שום ידע בתחום המנהל), כולם נהיו מבוקרים בנושא.
להפתעתי קיבלתי מחמאות ממנהל המחוז שאמר לי שעשיתי לו טובה גדולה היות והעוזר מטעם שר השיכון תפס תקן בלי לתת תמורה ועכשיו יוכל למנות את העובדת הבכירה שלו (רחל השמאית) לתפקיד.

הסיפור עבר במחוז כמו אש בשדה קוצים וקרני עלתה.
כך העובדים ידעו שמאותו זמן לא יהיו מכרזים תפורים ויש אל מי לפנות.
בצמוד למוסד הביורוקרטי של המינהל קם מוסד פרטי שעקף את הסחבת בטיפול בתיקים בשירות לציבור.
המוסד הפרטי היו בעלי מקצוע שונים – מאכרים , עו”ד , שמאים, עובדי מינהל לשעבר שקידמו טיפול בתיק מתחתית הערמה לראשיתה.
לכולם היה ברור שזה מקור לשחיתות והיה קשה לגלותו.

שיתוף הפעולה שלי עם המודיעין של המשטרה פגע קשה ב”מוסד הפרטי” הזה אך לא ניתן היה לחסלו.
אז הבנתי שאם נתפוס מקרה מהותי ונוקיע אותו ונביאו למשפט פלילי הדבר יגרום לפחד אצל עובדים להיות חלק משחיתות.
הייתה עובדת שעבדה במחלקת הרישום בספר הזכויות שהיה צוואר בקבוק עם פקק גדול בטיפול בתיקים.
מבקר המנהל הראשי הקודם ניסה אך לא הצליח לפטר את העובדת הזו שהייתה גם אם חד הורית עם ילדים.

יום אחד אמרכל המחוז בא אלי וסיפר שפנה אליו אזרח שסיפר לו שהעובדת דרשה ממנו כסף על מנת לטפל בתיק שלו במהירות אבל הוא לא מוכן להתלונן פורמלית כי הוא חושש שאז התיק שלו לא יטופל ושהיא גם מקושרת לעולם התחתון.
בקשתי מהאמרכל לבוא איתי לפגישה עם האזרח שהתלונן, פגישה לא פורמלית כדי שאני אשמע זאת ישירות מפיו.
ואכן כך היה הוא חזר על אותם דברים וסרב להתלונן פורמלית.
ספרתי למבקרת הראשית והיא שלחה אלי את העוזרת שלה ויחד הלכנו למשטרת ת”א להתלונן על פשע.

בהתחלה נאמר לנו שאי אפשר לפתוח תלונה ללא שהאזרח יגיע.
בקשתי שיקראו לקצין המשטרה במקום והסברתי לו שאני דורש שיפתחו תיק היות ועפ”י החוק אם ידוע לי על עברה שנעברה לכאורה אני מחויב לדווח ובאחריותם לבצע חקירה או לאו.
בעקבות החקירה שעשתה המשטרה הוגש כתב אישום ע”י פרקליטות ת”א (שהמשפט נערך רק לאחר 4 שנים ושנקראת להעיד בו)
כמו כן בתאום עם וועד העובדים פוטרה העובדת.

הדבר פורסם במינהל במכתב לכל העובדים (ללא שם העובדת – למרות שכולם ידעו), והדבר השפיע על ירידה בשימוש ובהצלחת המאכרים.
את הצלחתי בשיתוף הפעולה שגדל עם עובדי המחוז יש לייחס גם ליחסים הבין-אישיים שלי.
אירוע שגרם לתזוזה משמעותית היה כשראו אותי בטיול גיבוש לאילת שם צחקתי הצחקתי ורקדתי ללא הפסקה
פתאום ראו שאני בסך הכל בנאדם עם תכונות טובות ולאו דווקא שררה.
אירוע אחר שנזכרתי בו הייתה התערבות של ראש עירית ת”א צ’יצ בבקשה לפטור ממכרז על קרקע בת”א.

מנהל המחוז שיתף עמו פעולה ואני כמשקיף המלצתי שלא לתת פטור ממכרז לעירית ת”א לקרקע שהיא מן הסתם יקרה מאד.
במקביל הודעתי למבקרת הראשית שתהיה ערנית כשהעסקה תגיע לדיון בהנהלת המינהל.
גם הפעם הייתה העננה של שר השיכון פואד בן אליעזר.
מנכ”ל המינהל השתדל לא להתערב וכל הנטל לשכנוע היה אצל מנהל המחוז (שלימים קיבל תפקיד בחברה עירונית של ראש העירייה צ’יצ) .

באותו יום שהעסקה התחילה להיות מטורפדת על ידי ברמת המחוז , היגיע צ’יצ לחדרי מלווה באדם עם חזות מאיימת ואמר לי, תוריד את הסתייגותך כי אחרת תסתבך איתי.
מה שהוא לא ידע שאני הפעלתי את המקלט בנייד מיד כשנכנס, צפיתי מה הולך להיות.
אמרתי לו שאני לא עובד אצלו ואם יש לו תלונה שיגיש אותה לממונה עלי ולנציב התלונות של המנהל ולמבקר המדינה.
האיש שליווה אותו התקדם אלי קרוב ואמר “אתה מבין עברית אם לא תבין כח”.
בסדר אמרתי “אשקול צעדי ואודיע לכם, תנו לי טלפון ישיר אליך צ’יצ ללא מזכירות באמצע”

הוא שמח והרגיש שהנה השיג מטרתו ונתן לי את הנייד האישי שלו.
כשיצא הלכתי ראשית אל מנהל המחוז וגם אותו הקלטתי
“מדוע יש לך אינטרס שהעסקה תאושר ? “
והוא ענה “תזהר קפצת מעל הפופיק זה אזור מסוכן עבורך אינך יודע אלו כוחות עומדים מולך, אני פוחד ולכן משאיר לגדולים ממני לפעול”

השבתי “לא אינך יודע מי בעל הכח הרציני – זה אני ואתה תסחף למערבולת ותטבע למרות שאתה יודע לשחות, אני נותן לך צ’אנס אחרון לחזור מהבעת עמדה מחוזית ותשאיר העסקה לדיון בלעדי בהנהלה ובמועצת מינהל מקרקעי ישראל.
ענה לי “לא תודה אני בטוח בגב שיש לי ואתה לא תוכל הפעם לשנות דבר ותהיה חשוף לאויבים גדולים מכפי מידותך”
פניתי למשטרה התלוננתי על איום – קראו לצ’יצ לתחנה מייד ואם לא יגיע תוך חצי שעה יבואו לקחתו באזיקים – אימתו אותו עם ההקלטה וביקש סליחה וסיפר על עברו הצבאי המפואר למען בטחון מדינת ישראל.
הוא הוזהר שישמור מרחק ממני עד לתום החקירה.
פניתי למבקר המדינה להיכנס מידית לביקורת טרם קבלת החלטה – הגיעו אלי מידית (מרחק הליכה בין משרדנו) ונתתי להם את כל החומר כולל ההקלטות.

מנכ”ל המינהל התבקש לשקול פיטוריו של מנהל המחוז לאלתר והקמת ועדה שתבדוק את כל הליך הבקשה והאישור של העסקה ברמת המחוז.
שר השיכון התבקש לתת מענה לשאלות מבקר המדינה.
מנכ”ל המנהל קרא למבקרת הראשית ונזף בה שנתנה גיבוי לי.
אלי לא הגיעו יותר איומים

מנכ”ל המנהל התבקש ע”י גורמים פוליטיים לפטרני ואני קיבלתי הגנה ממשרד מבקר המדינה כחושף שחיתות.
סיימתי תפקידי עפ”י החוזה שלי לאחר 3 שנים.
בתום 3 שנים עשיתי מסיבת פרדה שכולם הגיעו כולל מנכ”ל המנהל (בטח הוא בא לראות במו עיניו שאני אכן מסיים התפקיד)
מנהל המחוז החדש פחד ממני וגם הוא היה במסיבה ובטח שמח שעזבתי.
מי שלא שמח זו הייתה הממונה עלי וחברי המבקרים במחוז חיפה והמרכז (אני חלשתי גם על אזור הדרום).
עובדי המחוז הצטערו גם כן למעט אלה שנתנו יד למאכרים.

פרק 10:קבוצת אפריקה ישראל (1993-1996)

בתום עבודתי במנהל מקרקעי ישראל הגשתי מועמדות כסגן המבקר בקבוצת אפריקה ישראל שם התקבלתי ע”י מבקרת הפנים רו”ח איילה זרם.
תקופה זו בחרתי לתמצת באמצעות חלק ממכתב ברכה ששלחתי לכבוד יום הולדתה ה 80 של רו”ח איילה זרם כדלקמן:
“הייתה לי הזכות להכירך לראשונה כשקיבלת אותי לעבודה כסגן המבקר הפנימי בקבוצת אפריקה ישראל.
הרקע ,הכישורים ,אישיותי והניסיון שלי ,בתחום הביקורת הפיננסית ,התפעולית, ביקורת מערכות מידע ממוחשבות ומבקר מחוז ת”א במנהל מקרקעי ישראל התאימו כמו כפפה לדרישות שלך באותה עת.
עדיין לא ראית אותי בהלכה למעשה.
מהרגע הראשון הבחנו שנינו שאנו קולגות במקצוע ולא היה צורך בהגדרת סמכויות .
תאום מלא בחשיבה ויכולת נדירה לביצוע סימולציות הכניס אותי לחדרך ולכל סודותיך, תוך כדי ביצוע המשימות שהוטלו עלי על ידך.
הפכנו לבני אותו גיל המדברים בגובה עיניים ללא חשש לדליפת מידע ולו ברמז לאף אחד.

למדתי ממך את היכולת שלך לעבוד בחברה בורסאית שלא היה לי קודם ניסיון בחברות בורסאיות.
עקומת הלמידה שלי הייתה מעל לציפיותיך וידעת גם להחמיא לי ולגרום לי מוטיבציה כזו שלא מסתכלים על שעון, לא נשארים בבית גם אם חולים ושומרים באדיקות על מקצועיות מחלקת הביקורת , עובדיה והעומדת בראשה.
משיחות שקיימתי בשלוש השנים שעבדתי בקבוצת אפריקה ישראל עם איילה, עם גורמים מבוקרים שנפתחו בפניי , אמרו לי שמחלקת הביקורת  התעצמה והשפעתה לטובה על החברה התבסס על סגנון הביקורת הבונה.
החלטת להביא אותי גם לוועדת הביקורת של הדירקטוריון דבר שלא היה נהוג עד הגעתי.
ידעת למנף את יחסי האנוש שלי לטובת המחלקה ולטובת כניסה קלה יותר לאזורים שלא תמיד ששו לשתף פעולה, מחשש מביקורת שנתפשת בדרך כלל כדבר נגטיבי.
המבוקרים נוכחו לדעת שהמקצועיות ,האובייקטיביות ואי האשמת הש.ג , תורמים להארת הממצאים ומסייעת למימוש ההמלצות (שפעמים תאמו את רצונם ושבעבר לא קיבלו תקציב למימושם.).

העבודה אתך שסמכת אלי , בטחת בי ונתת בי אמון, גרמו לי לחוות חוויה שלא חוויתי בעבר עם ממונה.
לא ידעתי שסימנת אותי כמחליף שלך, וכשהיגיע העת  וקיבלתי הצעה משליח הבעלים סירבתי בנימוס כי ידעתי שלא אוכל לבצע את תפקידי עפ”י ההנחיות המקצועיות של המקצוע .
מסרתי שלחצתי יד עם גורם אחר ומשמעותה חוזה כמו של יהלומנים.”
זכורה לי ביקורת בתחום תפעול מחלקת המחשוב שלבסוף הופק דו”ח עם ליקויים רבים שבעקבותיו פוטר מנהל המחלקה והנ”ל בא אלי וציין את מקצועיות הדו”ח ושבעקיפין סייעתי לו לקבל את מבוקשו (פיטורין).
יצוין כי בעבר ביקורת בתחום המחשוב נעשה ע”י מיקור חוץ בלבד.
זכורה לי ביקורת בחברת הבת דניה סיבוס בתחום הבניה, שנוהלה ע”י איתמר דויטש איש מקצוע מוערך שבחר לשתף איתי פעולה באופן יוצא מן הגדר הרגיל , היות והעריך שעדיף שיוצג כמשתף פעולה עם הביקורת , זאת והבין שגם אני מקצוען בתחומי.
הדבר הפתיע רבים בקבוצה ונראה שהם הלכו בדרכיו כאשר הגעתי לתחום אחריותם.
כגון מפעל המלט.

ביקורת אחרת שבצעתי במחלקת התכנון זכתה להערכה מהמנהל המבוקר כשהחמיא לי שהצלחתי לייצר תרשים זרימה של כל תהליך התכנון שלא ראה כמותו ושפישט את תמונת המצב בתרשים במקום מלל רב וכל קורא בכל דירוג נכנס לעובי הקורה והבנת הממצאים שהיו גם ערוכים בטבלאות.
ביצוע הביקורות בנושאים שלא היה לי בהם ניסיון קודם מחד , תוך ניצול שיתוף פעולה של המבוקרים שנוכחו שיש דבר שנקרא ביקורת בונה הלכה למעשה.
הדבר גרם לסביבה מבוקרת שאינה שרויה בחרדה, תיקון ליקויים ויישום המלצות שתורמות לקבוצת אפריקה ישראל (גם בהיבט חסכון במשאבי הביקורת) ותחושת שביעות רצון של הביקורת הפנימית, המנכ”ל וועדת הביקורת של הדירקטוריון.
מבקרת הפנים הוכיחה שהביקורת הפנימית מבצעת את תכנית העבודה שאושרה ע”י ועדת הביקורת של הדירקטוריון בעזרת תמהיל כוח האדם של היחידה וללא צורך במיקור חוץ (למעט חברת מהנדסים שבדקה מדגמית את איכות הבניה).
במהלך 3 שנים רכשתי ניסיון בביצוע ביקורת בחברה בורסאית מגוונת.

פרק 11:בנק לפיתוח התעשייה (1997-2000)

כאשר נכנס קפלן לנהל את אפריקה ישראל הבנתי שמקומי לא שם והתחלתי לחפש מקום עבודה אחר.
הגעתי לראיון עבודה אצל מבקרת הפנים רו”ח שושנה פלומין.
שושנה הייתה ידועה בדקדקנות שלה ובמקצועיות שלה ולא רבים הצליחו לשרוד ולעבוד אתה למשך זמן ארוך.
ראיון העבודה שלי נמשך כ 4 שעות.
וואו איזה תחקיר עברתי , אבל כימיה נוצרה והיא אמרה שלא תוותר עלי ותלחם לתת לי את השכר הגבוה ביותר שתוכל לקבל ממנהל כ”א.
בטיפשותי לא נקבתי במחיר והשארתי לה את מלאכת הייצוג.
אין ספק שאם אני הייתי במו”מ והיא תומכת מאחור הייתי משיג יותר.
לעומת זאת השגתי אמון ונאמנות הדדית שאפשרו לי לעבור 3 שנים מקצועיות ומיוחדות.
את סיום עבודתי בקבוצת אפריקה ישראל תיארתי בפרק הקודם בפרוטרוט ולא הצטערתי על כך.
זאת למרות שירדתי בסטטוס ובהחלט בשכר שיכולתי לקבל אם הייתי נשאר שם.

מתחילת עבודתי שושנה לקחה אותי לכל מקום בבנק הציגה אותי ונתנה לי להביע דעה בנושאים שונים מבלי שהיה לי רקע לנושא.
הראשון היה מנכ”ל החברות הבנות שאמר לשושנה מיד “אני רואה שהרכש החדש שלך ראוי, הוא מבקר אמתי מקצועי שמוצא מיד את העיקר מן הטפל”.
יו”ר דירקטוריון הבנק קיבל דיווח עלי משושנה ואמר נראה מה ימים יגידו לגבי יכולותיי ותרומתי לבנק.
הנהלת הבנק והמנכ”ל עשו ברורים עלי (שמעתי על כך מגורמים שעבדתי אתם בעבר), וציפו לראות כיצד אעבוד מולם ועד כמה המבקרת הראשית שושנה פלומין תשתמש בי בתחומי הביקורת שבאחריותם.
הרגשתי את כובד האחריות שהוטלה על כתפי אבל החלטתי לנהוג עפ”י אמות המידה המקצועיות שתמיד ליוו אותי וברור היה לי שכישורי , ניסיוני, יחסי האנוש שלי, והכימיה שיש לי עם שושנה והאמון שיש לה בי – יאפשרו לי לבצע את עבודתי כיאות ובאופן שיתרום מהותית לביקורת בבנק ולתיקון ליקויים ויישום המלצות , תוך שיתוף פעולה מיוחד עם המבוקרים.
טכניקת הביקורת הבונה שאימצתי לי במהלך שנות ניסיוני בביקורת הביאה גם כאן לצמצום עלויות הביקורת בד בבד לביצוע מקצועי שלה.

אכן כך היה !
ראשית בקשתי משושנה לנצל את כישורי הייחודיים בביקורת מערכות מידע ממוחשבות שבעבר בוצעו באמצעות תשלום למיקור חוץ.
כשישבתי לראשונה עם מנהל יחידת המחשב על מנת להכיר את סביבת מערכות המידע בבנק כסקר ראשוני לקראת בחירת נושאי הביקורת לתכנית העבודה, הוא הבין שככל שישתף עמי פעולה הוא ירוויח מכך הן בגילוי פרצות והן בקבלת תקצוב לדגשים שלו.
הביקורת הראשונה שבוצעה בהמשך לסקר הראשוני התקבלה בשביעות רצון של שושנה, מנהל יחידת המחשוב והסמנכ”ל האחראי עליו וההנהלה כולה.
יחד עם זאת היה קושי בהנהלה והמנכ”ל ,לקבל החלטה להגדלת התקצוב בקשר עם נשוא דו”ח הביקורת.
שושנה שבדרך כלל הייתה הולכת לבד לישיבת הנהלה הדנה בדו”ח ביקורת החליטה להביא אותי לישיבה.
בהתחלה בישיבה הובאו טענות כנגד הביקורת שבמקום לדאוג לחסכון ולהתייעלות בחרה להעלות נושא שיש עמו הגדלת תקציב מבלי להוכיח את עקרון עלות תועלת.

ביקשתי את רשות הדיבור ואמרתי שאכן מובן לי הצורך בקבלת מידע לעניין עלות תועלת ואם הייתה לי האפשרות הייתי מעלה נתונים ללא שאתבקש לכך.
אלא שבמקרה זה קשה היה לי להביא נתונים אלה ובמידה וההנהלה יכולה להביא נתונים כנ”ל אשמח ללמוד ממנה.
הסמנכ”ל האחראי על תחום המחשוב אמר שגם הוא לא הצליח.
היות וכך הוא ממליץ להנהלה לקבל את המלצת הביקורת שלא ביצעה עבודתה כדי להראות נקודות שחורות אלא על מנת לשפר והוא מודה לביקורת על עבודתה המקצועית.
לאחר אמירתו גם המנכ”ל שינה את הטון והעלה את תודתו על עבודת הביקורת והחליט לאמץ את הדוח ולפרוס את התקצוב לשנתיים.
מאותו יום אמרה לי שושנה להצטרף לכל ישיבת הנהלה הדנה בדוחות הביקורת, היא ראתה את ההשפעה שיש לי על מיתון ההנהלה בתגובותיה ואנוכי שמחתי על כך.
כל עוד דנו בדוחות ביקורת שלי ידעתי שאין לי מה לחשוש ואוכל לעבור את החלטות ההנהלה בקלות.

מאידך שושנה צרפה אותי גם ישיבות שדנו בדוחות ביקורת שבצענו יחד או ע”י גורמים של מיקור חוץ.
במקרים כנ”ל כשהטונים עלו בישיבה שמתי לב שעדיין הייתי גורם ממתן שמשפיע על התייחסות ההנהלה לביקורת.
נהגתי להזכיר לכולם שכולנו באותו צד – טובת הבנק, שיפור, התייעלות, הפקת לקחים, זה איננו ציד ראשים או התרסה ולא לשכוח יש את ועדת הביקורת של הדירקטוריון וגם מעורבותו של יו”ר הדירקטוריון ועדיף לכולם להציג עמדה מאוחדת – טובת הבנק.
שיטה זו עבדה וישיבות ההנהלה הפכו לסביבה נעימה לדיון וקבלת הביקורת כביקורת בונה.
הסמנכ”לים שרשרו את הקבלה של הביקורת כבונה לעובדים הכפופים להם וכולנו יצאנו נשכרים.
יום אחד ירדתי במעלית עם יו”ר הדירקטוריון והוא אמר לי אתה מכיר אותי ?
אמרתי לו רק מהמסמכים שאתה מופיע בהם בדיונים שונים שאני קורא

והוא ענה לי – אני מכיר אותך לא רק מדוחות הביקורת אלא גם מהתרומה שלך לאווירה טובה יותר שיש בבנק עם הביקורת הפנימית שהיא יד ימינו וכלב השמירה שלו.
אתה פודל חזק יותר ובעל השפעה יותר מכלב זאב, שמח שאתה איתנו.
תודה אמרתי ונעלמתי סמוק.
במהלך השנים קיבלתי משימות רבות משושנה לביצוע, אולם בכל פעם קראה לי לחדרה להתייעצויות כיצד לנהוג במקרה זה או אחר,
הדבר גרם לי לפיגור בביצוע העבודות שהוטלו עלי ואז באתי אליה ואמרתי שאני נמצא בפיגור גדול ולמרות שאני נשאר שעות נוספות איני מצליח לבצען.
שושנה לא נבהלה ולא באה אלי בטענות ואמרה לי שתרומתי בהחלט נראית והיא תשתמש במיקור חוץ בנושאים שמחייבים אותי בהשקעת זמן רבה ושהיא מודעת היות ואני מדווח לה מחד ומסייע לה מאידך בנושאים שלא רשומים כמשימות שלי.
רווח לי.
בתום השנה השלישית לעבודתי רציתי ליזום מיזם אינטרנט MAGIC4U.CO.IL שחברי בארה”ב הביא לי משקיעים שמוכנים היו להשקיע בו 10 מיליון דולר.

באותו זמן אבא שלי אושפז בבית חולים איכילוב שראיתי אותו מחלוני בבנק.
לאבי היה סרטן וזה דרש ממני לבקרו מידי יום כי היה חשש לחייו עקב גידול סרטן.
באתי לשושנה ואמרתי שאני חייב לסיים תפקידי על מנת שאוכל לתפקד הן עם אבי והן עם הקמת המיזם.
שושנה ביקשה שאמשיך לעבוד בחצי משרה , הסברתי שלצערי לא אוכל.
באותה עת הלכתי למנכ”ל הבנק וביקשתי לקבל פיצויים על 3 שנים למרות שאני מתפטר – הוא הסכים.
את הבעת תודתי מסרתי לו שאני מוכן שהבנק יוכל לשים לוחות פרסום של הבנק בדוכן שלי של מיזם האינטרנט בתערוכה של מיזמי הייטק.
יתרה מכך זה יהיה הבנק היחידי שיפורסם בתערוכה.
וכך היה.

פרק 12.מיזם אינטרנט (MAGIC4U.CO.IL – (2000

הרקע להקמת מיזם האינטרנט MAGIC4U.CO.IL הוא תחביב אספנות הטריקים והקסמים שלי מאז גיל 8. מאוחר יותר בתקופת התיכון גם בגלל חברי אחי  אבי שלוש ,שסבא שלו היה קוסם חובב ואבי רכש ממנו ידע בעולם הקסמים .
אבי היה מראה לי קסמים אך לא גילה לי את הדרך לביצועם.
אני הייתי הולך הביתה מנסה לפצח את הטריק וחוזר לאבי למחרת עם פתרון שבדרך כלל היה חליפי אך לא זהה לסוד שלו.
באופן זה הפכתי להיות יוצר טריקים בשונה מאבי שלא היה יוצר.
התחביב המשותף שלנו הפך אותנו לצמד מבוקש בפגישות החברתיות … הגדלנו ועשינו טריקים בהפסקה של אחד והמשכיות של השני.
זה היה הזוי כאילו השתמשנו בטלפתיה אחד עם השני.
בתקופה שבה עבדתי בבנק לפיתוח התעשייה כעוזר למבקר מתפתח בראשי – סטרטאפ (הבנק היה מעורב בין היתר במתן אשראי לחברות סטרטאפ).

המיזם/הסטרטאפ שרציתי להקים היה מועדון חברים הנהנים מהטבות והנחות בתחומי מסחר ושרותים מגוונים בשילוב תכני פנאי ובידור בארץ ובעולם.
כניסה לאתר הייתה אמורה לעלות לגולש דולר אחד בלבד ובכל כניסה מחדש מחייב תשלום מחדש.
באתר היו אמורות להיות הופעות של קוסמים וקרקסים וכולם שלא ניתן לראותם בשום מקום בעולם ושלא ניתן להעתיקם .
המופעים אמורים היו להינתן כתרומה (לדוגמה טריק של אמן חושים שלא ניתן לראותו בשום מקום).
מעשר מכל ההכנסות אמור היה להיות מועבר למיעוטי יכולת לניתוחי סרטן שלא ממומנים ע”י קופות החולים וכו’.
הכנסתי את אבי שלוש בעובי הקורה והצעתי לו שותפות 50%.
אבי התגורר בארה”ב קליפורניה אורנג קאונטי והיה מקורב ליהודים דתיים עשירים מאד.
קבעתי שסכום ההשקעה הנדרש הנו 10 מיליון דולר – ללא תכנית עסקית !

אבי העביר את העקרונות שלי למשקיעים הפוטנציאלים והם הביעו נכונותם להשקיע, לאחר שראיינו אותי בשיחת וועידה בסקייפ
והתרשמו במיוחד מהרעיון וממני והכריזמה שלי
והתשוקה לעשות כסף בד בבד עם העברת מעשר לקהילה – הנחשב כהוצאה פטורה ממס.
עבור ההשקעה של המשקיעים הפיננסים הסכמתי שיהיו להם שותפות 50% מהרווחים.
במקביל החלטתי להוסיף משקיעים אסטרטגיים שישותפו ב 10% מהרווחים ואז נרשמתי וקבלתי דוכן בתערוכת סטרטאפים המחפשים משקיעים שנערכה בגני התערוכה בישראל.
לא מבין כיום איזו חוצפה היתה לי להופיע עם אתר אינטרנט מעוצב בדרגה נמוכה אך שם יכולתי להסביר לכל מתעניין את הקונספט והחזון שלי תוך כדי עשיית קסמים ומתן מתנות של חסויות שקיבלתי (כובעים של חברת קוקה קולה, צעיפי משי של אומנית, אוכל ושתייה מקייטרינג).
עלות הדוכן ועובדים שסייעו ברישום מתעניינים הייתה ע”י בנק לפיתוח התעשייה שהציב שלט ענק מעל הדוכן ובכך הפך לבנק היחידי בתערוכה ושכל הדוכנים באו להתעניין על אופציות האשראי שניתן לקבל באמצעותו.

השת”פ שיצרתי עם מנכ”ל הבנק היה בד בבד עם התפטרותי מהבנק וקבלת 3 משכורות כפיצויים למרות שאני התפטרתי.
המנכ”ל ידע שבמידה ואצליח במיזם אבצע את פעילותי הפיננסית בישראל בבנק.
במהלך התערוכה שמתי לב שיש אדם שעומד בצד ומקשיב להסברי ולא מש מהמקום.
בשלב מסוים ביקש שאצא אתו החוצה כי הוא מעוניין לדבר איתי.
הוא היציע לי השקעה עבור כל אחוז שאני מוכן לתת – אמרתי שמה שנותר הוא 5% אבל אם ישכנע אותי שיש לו משקיעים שיסייעו לי בהיבט האסטרטגי דהיינו יקחו על עצמם את השיווק וגיוס קוסמים וקרקסים אעלה עד 10% תמורת שווי חברה גבוה יותר מהשקעת המשקיעים שלי דהיינו לי שווי חברה של 250 מיליון דולר.
הביטחון שלי ויצירת המספרים ללא תכנית עסקית כמקובל בעולם הסטרטאפים לא הרתיעה אותו והוא הציב את התנאים שלו.
אני יהפך להיות המפתח המדען, הוא יביא מנכ”ל מקצועי שיבצע כל מה שאני מפתח, הוא כמובן יוכיח תוך 3 חודשים שיווק וגיוס תכנים,
העתק מחוזה ושקיבלתי 10 מיליון דולר מהמשקיעים מארה”ב.

במידה והמשקיעים או אני ירצו למכור אחוזים מהחברה למשקיעים שלו תהיה זכות ראשונים לקניית האחוזים לפי שווי השוק באותה עת של החברה.
הסכמתי, לאחר שעה חזר אלי עם חוזה וכל המידע על קרן ההשקעות אותה הוא מייצג.
קראתי לעו”ד שלי שאמר שהחוזה מדויק והגון ושמשקף במדויק את האינטרסים שלי ושלהם כפי שדיברנו בע”פ.
שלחתי את החוזה למשקיעים שלי בחו”ל והם שלחו לי את טיוטת החוזה שלהם איתי בכפוף לעקרונות שאבי הסביר להם.
עו”ד שלי עבר על החוזה בצע מספר תיקונים ושלחתי חזרה לארה”ב
ואז קיבלתי את החוזה הסופי שאותו העברתי לשותף של 10%.
מה שנותר לסגור את העסקה ולצאת לדרך היה רק לחתום פנים מול פנים בארה”ב.
הזמנתי כרטיסי טיסה לעוד חודש (רציתי לסיים מה שצריך מול בנק לפיתוח התעשייה וגם לוודא שמצבו הרפואי של אבי שהיה מאושפז, יתייצב).
לאחר שאבי יצא מכלל סכנה וחזר לביתו ולאחר שעשיתי מסיבת פרידה בבנק והראיתי למנכ”ל את החוזים שהפקתי בעקבות התערוכה , הוא פירגן לי

ומסר לי שהשקעת הבנק בדוכן הפיקה לקוחות חדשים והודה לי שהכנסתי את הבנק לתערוכה ושהיה גם פרסום בתקשורת על כך.
הבנק הרוויח גם תדמית שהוא בנק קטן יחסית אך נותן שרותים מצוינים גם לחברות סטרטאפ.
כשעליתי למטוס בדרכי לקליפורניה לא יכולתי להירדם מרוב התרגשות.
הנה אני מיישם חלום וחזון
הנה אני אגרום לאבי חברי להתעשר ואז יחזור לארץ ויהיה איתי בכל וניסע יחד לכל מקום בעולם
היות והאתר יתורגם לכל השפות.
הנה אני אגרום לעוד ענף יצוא של ישראל המורכב גם מתרומה לקהילה
הנה אני נכנס לעולם העסקים בנעלים במספר גדול מאד שמעולם לא דרכתי איתם
הנה יש עלי אחריות כלפי אלו שמאמינים בראש וראשונה בי.
הנה אני מאושר לאו דווקא בגלל כסף.
כשהגעתי לאבי הייתי עם ג’ט לק ולא הייתי מסוגל להיפגש עם אף אחד.

ואז קרה דבר שמבחינתי כל עקבה לטובה.
בחדשות התפרסמו ידיעות שבועת האינטרנט התפוצצה.
כל הסטרטאפים שהיו בעבר רק רעיוניים ולא מבוססי מוצר פועל התרסקו.
שינוי תרבות ההשקעות בעקבות הקריסה גרמה לי להסיק שאין מקום בשלב זה ליישום הסטרטאפ שלי.
נסעתי להיפגש עם המשקיעים ובמקום לחתום על החוזה הסברתי להם שלא כדאי להיכנס לסיכון.
אז הם אמרו לי שמגיע לי משכורת מנכ”ל של 3 שנים עפ”י החוזה.
אמרתי שזה כח עליון.
אמרו שאין בחוזה סעיף כוח עליון והם אנשים עם מילה למרות שלא חתמנו והם רוצים לתת לי צק של מיליון דולר.
אמרתי שיתקשרו לאבי שלוש ומה שהוא יגיד נעשה (אדגיש שלא סיכמתי אתו דבר לעניין זה).
הם שמו אותו על רמקול והוא אמר כל מה שדיויד אמר זו תשובתי.

הם חיבקו אותי אמרו שאני מאנטש ושאלו אותי אם אני מוכן להיות איש אמונם ולייצג אותם בישראל ועל כל עסקה שאהיה מעורב אקבל 5%.
אמרתי שבסדר למעט העמלה , אז שאלו אתה רוצה יותר ?
עניתי לא לא רוצה עמלה כל עוד העסקות תורמות כלכלית לישראל ולשוק העבודה
הם אנו לי העסקאות הן רכישת חברות לפני פשיטת רגל השארת העובדים בעסק ומכירתו לאחר הבראתו תוך כשלוש שנים ברווח.
שאלו כנראה אתה רוצה משהו אחר במקום העמלה
עניתי כן כשאצטרך אותכם להעיף מהבורסה חברה מושחתת או כזו שפוגעת במשקיעים פנסיונרים אקרא לכם ותשתלטו עליה (לימים זה קרה ואספר זאת בהמשך הספר).
כך המשקיעים לא הפסידו או לא הסתכנו בהפסד
כך אני יצאת מאנטש עם חברים כבדים המגינים עלי.
היה שווה לחלום וגם להתעורר מהחלום בזמן.

פרק 13: הבנק הבינלאומי הראשון (2001-2003)

לאחר שלא מימשתי את מיזם האינטרנט שסיפרתי בפרק הקודם, החלטתי למצוא עבודה התואמת כישורי כמבקר מערכות מידע ממוחשבות , ידעתי שבמקצוע הזה המורכב מאתגרים טכנולוגים מתפתחים אספק את הריגושים להם אני זקוק, תהיה לי פרנסה בכר טוב .
האמנתי שברגע שתהיה משרה פנויה באיזשהו מקום ובפרט בבנקאות,אתקבל בברכה.
הפצתי לכל עבר שאני מחפש עבודה בתור מבקר מערכות מידע, שלחתי קורות חיים לכל הבנקים באמצעות עובדים שעובדים בבנק שידעו לאן להעביר את קורות החיים ולגורמים הנכונים.
בין היתר הועברו קורות החיים לכוח אדם של הבנק הבינלאומי הראשון והם העבירו אותו למחלקת הביקורת הפנימית ולמ.ת.ף חברת הבת הנותנת שרותי מחשוב לבנק.
הוזמנתי למנכ”ל מ.ת.ף והוא אמר שישמח לקלוט אותי ליחידה שתהיה ממונה על כל יחסי הגומלין עם מחלקת הביקורת הפנימית , ועם גורמי הפיקוח הסטטוטוריים .

במקביל הוזמנתי למנהל מחלקת הביקורת של הבנק שהביע תמיהה מדוע אני נפגש עם מ.ת.ף מבלי לבחון קודם את הסביבה הטבעית שלי עפ”י ניסיוני במחלקות ביקורת פנימית ולא מחלקות תפעוליות אחרות.
אמרתי לו שאעשה טבלת השוואות בין מ.ת.ף לביקורת ומי שיזכה אגיע אליו.
שאל אותי מה אני צריך?
אמרתי לו שלפני המשכורת חייב להיות ברור שהיות ואני מיועד להתקבל כמומחה לביקורת מערכות מידע ממוחשבות – לאף אחד לא תהיה האפשרות לתקן את הדוחות שלי – לא לממונה הישיר ולא למבקר הראשי.
אני אדפיס את הדוחות שלי לבד וכך תהיה לי שליטה על הקבצים ולאף אחד לא תהיה גישה אליהם.
בכל תכנית עבודה אני אבחר ראשון את המשימות לפני אחרים כך שאממש את כישורי וניסיוני בנושאים המתאימים לי כמו כאלה שיש לי נסיון בהם או כאלה שהם חדשניים ביותר ואף אחד לא התנסה בהם.
אני אשמח לסייע בכל מה שקשור ליחסי הגומלין עם הפיקוח על הבנקים שמכירים אותי אישית (למדתי יחד עם 2 מנהלי מחלקות מהפיקוח בקורס ניתוח מערכות בו קיבלתי את הציון הגבוה ביותר 97, והם ידעו זאת ומאד העריכו אותי)  ורצוי שאהיה מעורב בניסוח לפחות ובביצוע ביקורות הנדרשות על ידם.

ולסיום אקבל חדר או תא שיהיה מקובל עלי.
המשכורת תהיה לא פחות מזו שקיבלתי במקום העבודה האחרון.
המבקר הפנימי הביע בתחילה השתוממות איך אני מעיז להגיד שלאף אחד אין זכות לתקן הדוחות שלי.
הסברתי לו שאני בחוזה אישי של 3 שנים בו מצוין שאני מומחה אי לכך ממונה אינו מומחה ולכן לא מתאפשר רצונו של ממונה להתערב.
הסברתי שלמעשה אני מיקור חוץ פנימי (מושג שלא קיים, יש רק קבלני משנה הנותנים מיקור חוץ , אבל כמוני אין הגדרה ידועה בשוק).
מכל התנאים שהצבתי במו”מ אתו הדבר שלא יכול היה לקבל את מיקור החוץ הפנימי .
אמרתי שייתן לי תשובה תוך 24 שעות אחרת אני חוצה את הקווים ואעבוד במ.ת.ף מול הביקורת.
במהלך פגישת ההכרות נכח גם הממונה הישיר שלי והתרשמתי שלא היה מרוצה בכלל לקבל אדם כמוני עם כישורים וניסיון ובדיעבד הסתבר שהוא חשש שאתפוס את מקומו.
דאגתי להגיד בפגישה שאני מעוניין לעבוד עד הפנסיה ואיני מחפש לעלות לתפקיד ניהולי ורק שהמשכורת תעלינה.
למחרת התקשר אלי המבקר הפנימי ואמר לי שהתקבלתי.

נשלחתי לכוח אדם לעבור תהליך ההשמה
אחר כך הגעתי למבקר הפנימי ולחצתי יד.
שאלתי היכן להחנות את הרכב שלי ונעניתי שהוא לא התחייב בתנאים שלי לתת מקום חניה.
אתה צודק אמרתי התחלנו ברגל שמאל ,קבל את מפתחות המשרד איני מעוניין במשרה.
טוב הוא אמר אבל תפסיק להתנהג בשחור ולבן ,  אתה כל הזמן לא מוכן לשום מו”מ בשום נושא
כיצד תתנהג לגבי טיוטת דוח ביקורת כשתדון עליה עם המבוקרים לא תהיה לך גמישות ?
כיצד תתייחס להערותי לדוח שלך ולהערות הממונה הישיר ?
זה מדאיג אותי – אתה אובחנת כבעל יכולות חריגים לטובה של יחסי אנוש טובים
אבל ממה שאני רואה אינך כזה, אתה משחק אותה קשוח
קיבלתי עליך המלצות טובות שלא שמעתי מעולם
אתה חידה עבורי.
מחכה בקוצר רוח לביקורת הראשונה שלך.
גם אני ,עניתי לו.

בשבוע הראשון של כניסתי לתפקיד הבנתי שהמתכנת של צוות בקורת מערכות המידע שישב בחדר גדול בו יכולתי לחלוק אתו את החדר הוא אדם שלא יהיה לי טוב בקרבתו ולכן לא הייתי מעוניין לשבת אתו.
ישבתי בחדר גדול אליו היו באים מעת לעת מבקרים פיננסים לכמה שעות.
ניצלתי את הזמן ללמוד את הנהלים ואת כל מקורות המידע אודות הבנק והחברות הבנות.
ביום השני היגיעה מבקרת מטעם הפיקוח על הבנקים לבצע ביקורת על מחלקת הביקורת הפנימית, שהכירה אותי מאד טוב מזמן היותי בביקורת של בנק דיסקונט ובנק לפיתוח התעשייה.
היא מאד שמחה לראות אותי וביקשה מהבקר הראש שאני אהיה איש הקשר שלה לקבלת הסברים ומידע על מחלקת הביקורת הפנימית ובכלל זה על צוות ביקורת מערכות המידע הממוחשבות.
המבקר הראשי אמר לה שזה לא כדאי כי אני רק התחלתי לעבוד ועדיף שהיא תפנה אליו בכל שאלה והיא תקבל ממנו ישירות את המסמכים והמידע שהיא תרצה.
המבקרת אמרה לו שמחובתו לשתף פעולה בהתאם לצרכיה והיא לא מודאגת שאני חדש כי היא בטוחה שאסייע באופן האמין והמקצועי ביותר ואני אוכל לדבר אתו תמיד ולהפריע לו במקום שהיא תפריע לו.
באין ברירה המבקר הסכים.

מיד פניתי לממונה על צוות ביקורת מערכות מידע ובקשתי ממנו את מסמך הגדרת צוות ביקורת מערכות מידע.
הוא אמר שאין לו מסמך כזה ואף פעם לא היה וכך קיבל את הצוות לניהולו.
גם במסמך הגדרת מחלקת הביקורת הפנימית לא הייתה התייחסות לתחום מערכות המידע הממוחשבות.
הושבתי אותו בחדרו והתחלתי לכתוב את מסמך המקרו של הצוות.
הממונה היה מופתע באיזו קלות ובאיזה נוסח מקצועי אני כותב את המסמך ישר מודפס לקובץ במחשב, כשסיימתי לא היה לו מה להוסיף והודה לי שכתבתי את תחום סמכויותיו את הגדרת האחריות והלך להחתים את המבקר הראשי על המסמך.
הממונה הבין שדאגתי לו ולצוות שהרי בלי מסמך זה היינו מקבלים הערה על ליקוי מהמבקרת של הפיקוח על הבנקים.
כמו כן אמרתי לו אני מקווה שאתה מבין שהידע שי גדול משלך בתחום ושיהיה ברור איני מעוניין בתפקיד שלך אבל לא תוכל להתערב בשיקולים המקצועיים שלי.
אני תמיד אעמוד בפרונט ואהיה בעל האחריות לתוצאות תהליך הביקורת.
כל פעם שמשהו לא יהיה בסדר רק אני אקבל על הראש ואם הכל תקין גם אתה תקבל טפיחות על השכם.
הצלחתי זו הצלחת הצוות.

או קיי הוא אמר המשך להיות מול מבקרת הפיקוח על הבנקים ותדאג לאינטרסים של כל המחלקה, המבקר הראשי יודע שיש לך השפעת אמינות עליה והוא מקווה שתעשה הכל למענו והוא יהיה חייב לך וגם אני כבר חייב לך כי בהעדר המסמך שהוא הופתע לראותו הוא היה זורק אותי לכלבים.

חזרתי לשבת בחדר המבקרת מטעם הפיקוח על הבנקים ונתתי לה כל מסמך שביקשה תוך כדי קבלת מסמכים מהמבקר הראשי ובכלל זה המסמך של הגדרת צוות ביקורת מערכות מידע ממוחשבות (שכתבתי רק שעה לפני כן).
המבקר הפנימי שאל אותי כיצד אני מכיר את המבקרת ומדוע היא מהללת אותי,
סיפרתי לו שכל מנהלי המחלקות והמבקרים הבכירים של הפיקוח על הבנקים מכירים אותי גם כשהייתי מבקר פיננסי תפעולי וגם כשהיית ראש צוות ביקורת מערכות מידע ממוחשבות בדיסקונט וגם מהיותי תלמיד מצטיין בקורס ניתוח מערכות מידע בבי”ס סיון וגם מהיותי עוזר למבקרת הפנים של בנק לפיתוח התעשייה.
הסברתי לו שיש לי שעות טיסה רבות עם הנהלות וועדות ביקורת של הדירקטוריון ושתפקיד המבקר הראשי תפור על מידותי ואל יחשוש כי איני רוצה בו.
ראיתי את פניו והיה בהם ניצוץ של פחד.
יצאתי מהחדר.

הוא לא הודה לי על מעורבותי מול הפיקוח על הבנקים על הצלחתי לכוונם לדברים הטובים שיש למחלקת הביקורת בעניין תכנית עבודה וביצועה
דיווח להנהלה ולוועדת הביקורת של הדירקטוריון, ביצוע מעקב אחר תיקון ליקויים והכל עפ”י החוקים והתקנות של הפיקוח על הבנקים, וההנחיות המקצועיות של לשכת המבקרים הפנימיים.
מעולם המבקר לא הודה לי על בכלל זה סיוע שנגע לו אישית כמו מצגת לדירקטוריון שסגן המבקר ביקש את עזרתי כי לא היה בעל ניסיון בתחום למרות היותו רו”ח .
לימים הייתי מגיע בבוקר מוקדם והמבקר ביקש אותי מידי בוקר לפתוח את הדואר האישי הממוחשב שלו על מנת שיקרא וישיב…
כששאלותיו מדוע לא מסתייע בשתי מזכירותיו אמר שאינו רוצה שיקראו הדואר וכן לא רצה שיידעו שאינו יודע לעשות זאת לבדו.
גם על כך לא הודה לי.
עניין מזכירות המחלקה הצעתי למבקר שאבצע מהלך של בניית ארכיון ממוחשב של כל קבצי המחשב באופן שניתן יהיה לבצע חיפוש טקסטואלי בכל נושא שצריכים לדעת כמו לפני יציאה לביקורת בנושא מסוים ואז המבקר האחראי יוכל לקרוא את המידע הרלוונטי לפני התחלת הביקורת.
קיבלתי אישור מהמבקר הראשי וקיבלתי הרשאת אבטחת מידע הגבוהה ביותר להכנס לכל מחשב במחלקה וברשת יותר מהממונה על צוות ביקורת מערכות המידע.

מאותו יום כשראו עד כמה אני שולט ברשת מונתי גם כרפרנט המחשוב של המחלקה בכל נושאי המיחשוב ומערכות המידע העומדים לרשות המחלקה עבור עובדי המחלקה וכן מול מחלקת התמיכה בחברת מ.ת.ף (חברת המיחשוב).
כתוצאה מכך שהשקעתי זמן במינוי הרפרנט ובצרכי המחשוב של המבקר הפנימי עצמו, באתי לממונה ואמרתי שיש להוריד ממני 20% מתכנית העבודה המיועדת לביצוע שלי.
הממונה פנה למבקר הראשי ועדכן אותו והנ”ל קרא לי לשיחה ואמר שאינו מסכים.
אמרתי לו שאני עושה כל יום שעות נוספות מגיע ראשון בבוקר לפני כל העובדים למעט ממנו ואיני מוכן להוסיף עוד שעות שזה חריג בנוף של שאר העובדים.
המבקר לא הסכים לקצץ בתכנית העבודה שלי למרות שהממונה הישיר הסכים.
התפרצתי על המבקר הראשי ואמרתי לו שהוא חוצפן החל מכך שמידי בוקר כאשר אני פותח לו את הדואר , הוא לא טורח לזוז עם כורסת המנהלים שלו כדי שאוכל בנוחיות לטפל במחשב.

אמרתי לו שמעתה כל עובדי המחלקה יצטרכו לפנות ישירות למ.ת.ף לקבל תמיכה דבר שיגרום לפגיעה עמוקה בעבודתם – משאבי ביקורת הרבה מעבר לקיצוץ שדרשתי.
אמרתי לו שלא יפנה אלי לא בבוקר טוב ולא בשום דבר אני אעבוד באופן עצמאי עפ”י תכנית העבודה והוא יקבל את דוחות הביקורת ויחתום רק על מכתב הלוואי הדוח עצמו תמיד ייחתם על ידי.
כל שעה שיסתייע בי בישיבות הנהלה וועדת הביקורת של הדירקטוריון שיערכו מעבר לשעות העבודה המקובלות שלי יזכו אותי בימי חופשה.
עליתי לחדרי (מספר חודשים לפני כן עברנו למבנה אחר ושם היה לי חדרון בקומה שנייה).
הממונה הישיר שלי שמעולם לא בא לבקרני בחדרון היגיע מתנשף ואמר מה עשית המבקר הראשי מתפוצץ מזעם הוא יפטר אותך.
אמרתי לו הלוואי, מחכה לי משרה במ.ת.ף.
מרגע זה אף אחד לא נתן לי מכתב פיטורים , כל עובדי המחלקה שקיבלו ממני שירות – עובדות המזכירות והמבקרים הפנימיים לא קיבלו ממני שרות והם התלוננו בפני המבקר הפנימי שעבודתם נפגעה וכתוצאה מכך כל תכנית העבודה לא תעמוד בלו”ז שתוכנן.

לאחר שהמבקר הפנימי התייעץ עם הממונה עלי אם יש לו פתרון חליפי לעבודתי ולאחר ששאל במ.ת.ף שאכן הם יקלטו אותי מידית אם אפוטר מהביקורת החליט להחזיר אותי למה שהיה מקודם.
אלא שהפעם דרשתי ממנו לקבל קורס אישי לתפעול המחשב ולפתיחת דואר כי אני לא אתן לו שרות זה יותר.
המבקר הפנימי הראשי בלע את הצפרדע והתחיל לבחון את דוחות הביקורת שלי בהשוואה לכל יתר מבקרי מערכות המידע והבין שיש לו אוצר ביד.
ועדות הביקורת של הדירקטוריון שהופעתי בפניהם יחד עם המבקר הביעו את שביעות רצונם בע”פ ובכתובים והמבקר קיבל שבחים על שיתוף הפעולה שנוצר בין המבוקרים ובין הביקורת שאנוכי הייתי הדוגמה לביקורת בונה תוך צמצום עלויות הביקורת.
חלק מצוות ביקורת מערכות המידע קינאו בי שקיבלתי הערכות שנתיות גבוהות ובהתאם לכך תוספת כספית למשכורת.
הרגשתי שהפכתי להיות גורם שמחפשים אותו דווקא אלו שאמורים לתת לי גב.
הממונה הישיר השתדל בכל כוחו להפריד בינם לביני ולכן כאשר הייתי צריך דוחות שליפה מהמתכנת של הצוות לא קיבלתיו בזמן על מנת לפגוע בלו”ז שלי.

פניתי למשנה למנכ”ל מ.ת.ף שהעריך מאד את תרומתי לבנק ולמ.ת.ף ובקשתי שיעשה בדיקה של תכניות השליפה של אותו מתכנת על מערכות המידע המרכזיות.
זאת במטרה לגלות עד כמה יש נזק למחלקת הביקורת בשימוש בשירותי המתכנת המחרחר ריב ושהתרשמתי שאינו מקצוען מדיווחים שקיבלתי ממבקרים פיננסים שצוידו בדוחות שליפה שגויים כשיצאו לעבודתם – דבר שפגם במקצועיות הביקורות.
לאחר שבועיים קיבלתי מהמשנה למנכ”ל ספר עם ליקויים בדוחות השליפה שלא היתה בהם התאמה בין מטרת הגדרת הדוח לתוצאות (שגיאות של מתחילים).
יודגש שאותו מתכנת היה מנסה כל הזמן לחשוף מידע אודות משכורות עובדים במחלקה(כפי שנמסר לי לא היו לו הרשאות לכך ולכן נסיונותיו נרשמו ביומן הממוחשב אך הוא לא הצליח).
הזמנתי את הממונה הישיר שלי אל המבקר הראשי לפגישה דחופה בנושא – פגמים בעבודת מחלקת הביקורת שיש לתקנם לאלתר.
לפני הפגישה שניהם ניסו לקבל ממני מידע במה מדובר וסרבתי לפרט ואמרתי שזה יעשה בפגישה.
באותו יום התקיימה הפגישה.
הנחתי על השולחן את הספר עם ההוכחות התכנותיות והוספתי את המידע המצטבר שהיה לי מהמבקרים הפיננסים.

שניהם החווירו.
הוחלט לשלוח את המתכנת להכשרה מחודשת בפיקוח מ.ת.ף ולהחזירו לעבודה רק לאחר קבלת חוו”ד ממ.ת.ף שהוא בעל הידע הנדרש
הוא יצטרך לעבור על כל תכניות השליפה , כל ראש צוות פיננסי יצטרך לעשות בדיקות מדגמיות האם דוחות השליפה אכן עומדים בהגדרת הדוח.
מאותו יום המתכנת הפסיק לחפש אותי , כל העובדים הבינו שיש לפעול עפ”י כבדהו וחשדהו, ומחלקת הביקורת הפיקה תכנית עבודה מקצועית.
המבקר הראשי והממונה נתנו לי צל”ש מצד אחד ומצד שני כעסו שפעלתי בחריגה מסמכות ודבר כזה היה צריך לעבור דרכם.
הסכמתי אתם ואמרתי שזה לא יקרה יותר.
כשסיימתי לבצע את הביקורות הראשונות שלי בחברות הבנות שמתי פעמי לבצע ביקורות במ.ת.ף.
מ.ת.ף נחשבה לגוף החזק ביותר ויש שאמרו שהבנק הוא חברת הבנק של מ.ת.ף.
מ.ת.ף הייתה תחת סמכותו של המשנה למנכ”ל הבנק, קשה היה להשיג ביצוע דרישות של מחלקות הבנק אם מ.ת.ף החליטה שלא !
הפעולה הראשונה שעשיתי הייתה לקבוע עם המנה למנכ”ל מ.ת.ף.

בפגישה הוא כבר למד עלי עוד דברים שלא ידע מהתחקיר שעשה עלי בעבר כאשר נבדקה ההיתכנות שאעבוד כעובד מן המניין במ.ת.ף אלא שכאמור בחרתי לעבוד כמומחה בצוות ביקורת מערכות מידע.
הסברתי את עצמי שבשונה למה שהתרגלו לתת שיתוף פעולה מצומצם לביקורת , אני לא רואה אף אחד ממטר ולכן כל ניסיון לפגוע במטרת הביקורת תועלה בדוח הביקורת ואכניס את הממונים על המשנה למנכ”ל לבנק שהיה גם הממונה על המבקר הפנימי.
לא אתן הנחות אך אם יינתן לי שיתוף פעולה כיאות אציין זאת כצל”ש בדוחות הביקורת.
כל ניסיון להסתיר ממני מידע יאריך את זמן הביקורת ואז כפי הידוע חרא תמיד צף והליקויים ירשמו בדו”ח בנוסף לנזיפה על הסתרה ופגיעה בעבודת הביקורת והעברת המידע להנהלה ולדירקטוריון.
הסברתי שאיני חושש מפיטורים והדרך היחידה הנה שיתוף פעולה וניצול הדוח להפקת לקחים, סגירת פרצות והארת נושאים שהנהלת מ.ת.ף לא יודעת עליהם.
הסברתי שאף אחד בביקורת אין לו את הכישורים שלי והניסיון המרובה ושיראה בי מבקר עם כמה כובעים הנותן שירותי מיקור חוץ פנימיים – הגדרה שאינה קיימת בשום מקום.

בקשתי שיתקשר למנהלת המחלקה פיקוח תקשורת שם אעשה את הביקורת ( כי זו המחלקה שיש לה ממשקים עם כל מחלקות מ.ת.ף ואז גם אלמד את מ.ת.ף באופן יסודי לפני שאגיע לביקורות הבאות אליהם).
המשנה למנכ”ל מ.ת.ף התקשר למנהל והורה לה לשתף איתי פעולה באופן מיוחד ולתת לי כל מסמך ומידע הדרוש לי לביצוע הביקורת.
היות וקיבלתי שיתוף פעולה מלא זמן הביקורת צומצם לחצי מהתכנון.
כל הליקויים תוקנו במהלך הביקורת.
אך לגבי ההמלצות בישיבת הסיכום עם הנהלת מ.ת.ף אמרו שאינם מסכימים כי זה מחייב הפרשת תקציב.
הסברתי שעדיף שבתשובה לדוח יכתבו שהם מקובלות אך יציינו שימומשו בהדרגה לפי לו”ז לא מיידי , כי אחרת ועדת הביקורת של הדירקטוריון תאמץ את קביעתי.
אז קיבלו הצעתי והוועדה הייתה מאד מרוצה לשמוע על שיתוף הפעולה על צמצום משאבי הביקורת ועל תיקון הליקויים.
התישבוחות שקיבלתי היו נעימות לאוזני וטפיחות השכם למבקר הראשי על הרכש החדש שלו של כ”א לביקורת נעמו לו גם.
יצויין שחבר שלי מנהל בבנק שאל את המשנה למנכ”ל מ.ת.ף מה דעתו עלי והוא נענה – רוח טובה חדשה נושבת בביקורת מערכות מידע.

פרק 14.עמותת כמוך(2004 – )

בשנת 2004 הקמתי את עמותת כמוך עמותה למען אוכלוסיות מצוקה בישראל.
הכוונה הייתה לצרף את כל המתנדבים בארץ ולהוסיף חדשים למעגל ההתנדבות.
הקמתי לבד אתר אינטרנט KAMOVHA.ORG בפלטפורמה חינמית להקמת אתרים ג’ומלה.
נעזרתי בתשובות לשאילותיי בפורומים של ג’ומלה בעולם.
את התשתית הרעיונית בניתי על ההפך מכל מה שקיים באתרי אינטרנט ייעודיים לנושא תרומה לקהילה – דהיינו ללא כסף ותרומות והכל נעשה בפעילות התנדבותית ובכלל זה התפעול של העמותה והוועד המנהל שלה.
לא התבקשו תקציבים מהממשלה ולא ניתן היה לתרום לעמותה.
כמו כן הקמתי אתר שהוא ההפך מפרצות אפשרויות שיגרמו נזק לפרטיות של חבר עמותה (לא היו באתר פרטים ו/או מאגר מידע של המתנדבים (היה בגיליון אקסל לא באתר).

נשמר עקרון מתן בסתר לא היה צורך בדיווח על ההתנדבות לעמותה, למעט אלו שרצו לשתף את חוויתם ולצורך כך היה לוח מוגעות ייעודי שם ניתן היה לשף המידע החוויתי.
באתר הודגש שכל מי שנרשם כחבר לעמותה, מתחייב מצפונית להתנדב לפחות שעה אחת בשנה.
הנחת היסוד הייתה שמי שמתנדב , זה יעשה לו כל כך טוב והנאה , ואז הוא ירצה להתנדב שעות רבות מעבר להתחייבותו.
באתר הוכנס תוכן של כל המקומות וכל הארגונים המלכ”רים וללא מטרות רווח הזקוקים למתנדבים.
בפועל אנשים רבים התנדבו ומעט מאד נרשמו.
ידעתי שמידי יום נפגשים לאתר כ 100 איש לפחות כדי לדלות מידע היכן להתנדב .
המועצה להתנדבות לישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי נתנו לעמותה את תג מלאכים ברשת .
תג זה הוא פרס הערכה הגדול ביותר שקיים והוא ניתן רק ל 12 אתרי אינטרנט בשנה.

לימים נרשמו מ 2004 עד 2015 רק 2800 מתנדבים אך הפעילות בשטח הייתה מרובה היות וקיבלתי משוב ותודה מעשרות עמותות על המתנדבים ששלחתי לכאורה אליהם (אני לא שלחתי המתנדבים דלו מידע מהאתר והלכו לבד ואמרו שהגיעו דרך עמותת כמוך.
במהלך 2004 – 2015 התנדבו למעשה כ 13000 מתנדבים (מבוסס על חישוב של 100כניסות חדשות ביום לאתר עמותת כמוך).
במהלך השנים נפרץ האתר ע”י האקרים פלשתינים ששמו דגל פלשתין באתר.
היות והיה לי גיבוי, הקמתי את תכני האתר בתוך פייסבוק המוגנת מבחינת אבטחת מידע יותר מכל אתר ובמיוחד מאתר שהקמתי לבד.
ב 2015 עם סגירת עמותת כמוך – החלטה שקיבלתי עם מתנדבים שהסבירו לי שכאשר לא אהיה בעמותה ייתכן שהמחליף/ה יצרכו משאבים כספיים מהממשלה ויפתחו הדלת לתרומות – הקמתי את תנועת כמוך עם ירושה של 2800 מתנדבים ומאז ראש השנה (סגירת העמותה והקמת התנועה)
במשך 8 חודשים גדל מעגל המתנדבים ל 10880 (השמים זה הגבול).

פרק 15. טעימות מיומן אישי יומי שלי (2011 – נובמבר – פורסם בעבר בבלוג שלי בדה – מרקר קפה):

ביום הולדתי האחרון 05.11.11 הרגשתי שנולדתי מחדש
אותו דודו אבל משודרג:
בכל המינוסים שלו קטן
בכל הפלוסים שלו גדל.

החלטתי להתייעל בניהול הזמן שלי ובמקום לספר את הסיפורים שלי מידי יום מספר פעמים , מצאתי שיש אפשרות אחרת ,פשוט לספר פעם אחת למספר רב של חברים.
כך יוותר לי זמן רב יותר לייצר אירועים שאספר עליהם.
בילבלתי אתכם ?
אין דבר , למדתי שאם אתה מסוחרר מאהבה או דבר אחר טוב זה מאד בריא.

בריקוד הFREE STYLE שאני רוקד הוספתי לאחרונה גם סגנון של הסתחררות מבלי ליפול.
וואו אני נהנה.
אשתדל מידי פעם להעלות פוסט כדרכי – רב מימדי שייתייחס למספר ימים עוקבים ושיהיה המשך לפוסט קודם.
השתלשלות התאריכים באופן כרונולוגי תאפשר לי ולקוראים להתמצא במרחב הזמן שלי – גם אם אעשה קפיצות לעבר ולעתיד.
מאחל לעצמי ולכם שנהנה.

כמה כללים נכון להיום:
ראשי פרקים בדרך כלל אבל מותר לי להרחיב בהתאם לרצוני.
לכם מותר לדלג שחס וחלילה לא תתעיפו.
זיהוי הדמויות – ככלל לאאאאאאאאאאאאא.
אלא אם אקבל בקשה מפורשת וגם אז לא מובן מאליו שאענה.
הומור ועצבות לסירוגין .

דימיון או מציאות – יוגדר לקורא.
נושא עיקרי וגם לא מתחייב – תרומה לקהילה, נתינה, מרגש ,מרגיש ורוגש….
במהלך היום אכנס ואתחיל לפרט מ- 05.11.11 עד היום
מוזמנים לחזור בערב לכאן
להתראות

05.11.11
וואו איזה יום !!!
כמה מתנות קיבלתי ? המון
אדגיש שלושה :

1.מתנ”ס לי – 
 http://matnasli.co.il
המתנ”ס הגדול בישראל שהוא הסניף הראשון הבין לאומי לסדנאות רב מימדיות.

2. הטלוויזיה הרב ערוצית האינטרנטית – הסניף הישראלי.

http://funwaitingroom.com/

3. חברים וחברות מאחלים כל היום ,במיסרונים ,בטלפונים ,בפייסבוק ,בדה-מרקר קפה, בטלפטיה.

יש כאלה שלמרות שאנו שונים כל-כך מבינים אותנו הכי טוב…
אלה שעוזרים לנו ברגעים קשים…
אלה  שגורמים לנו להחליף צבעים…
הישנוניים….
האינטלקטואלים…..
אלה שמכסים אותנו בשלווה…
אלה שאף פעם לא מעיזים…
אלה שנותנים לנו מוטיבציה…
אלה שצריכים פינוק…
המקוריים…
אלה שצריכים שישמרו עליהם…
אלה שמסוגלים לסבול אותנו בלי קשר למצב הרוח שלנו…
אלה שתמיד שמים לב…
אלה שמראים רק חתיכה קטנה מכל מה שהם באמת.
אלה שתמיד משיגים את מה שהם רוצים
המתבודדים!!!
המסתכנים…
אלה שתמיד מוכנים להיפגש בשביל לאכול משהו …
אלה שתמיד יש להם משהו חדש לספר …
הצעקנים…
אלה שפולשים לנו לבית בכל מצב….
אלה שאולי אתה לא שם לב אליהם אבל הם שם!
אלה שגורמים לנו צמרמורת…
המאורגנים…
אלה שתמיד תלויים בנו…
אלה שמקנים לנו הגנה…
אלה הרחוקים…
אלה שאף פעם לא מפסיקים לעבוד…
אלה שיש להם קצת שיגעון גדלות …
אלה שקשורים אלינו…
אלה שמסוגלים לעשות כל דבר כדי למנוע מאיתנו מצב לא נעים…
אלה שצריכים הגנה…
השחקנים…
המפליאים…
אלה שנמצאים במקום הלא נכון בזמן הלא נכון…
אלה שתמיד יבואו לאן שתציע ללכת…
אלה שגורמים לנו לצחוק בכל מחיר…
אלה שהם כל כך חמודים שפשוט בא לאכול אותם
המעופפים…
אלה שהפכו כבר להיות חלק מאיתנו …
אלה שתמיד מחכים לנו…
לכולם ולכל אחד בנפרד……תודה!
לכל החברים שלי
לכולם…
לכולם…
אבל לכוווווווווווווולם….
תודה שאתם מלווים אותי בשביל של החיים
תודה שאתם שם לכל מה שאני צריך….
תודה שאתם אוהבים אותי בדיוק כמו שאני ….
על זה שאתם עושים את החיים שלי לכל כך פשוטים ומאירים כל רגע קטן….
תודה.

06.11.11

4. תודה לכל החברים על חברותם
(בהשראת ציטוט)

שאלתי את עצמי…
מה אפשר לומר על חברות?
ואז חשבתי על כל החברים שלי….
וחשבתי על התכונות שלהם ועל הדברים שהופכים אותם לכאלה מיוחדים ושמאפשרים לאהוב אותם
יום של התלבטות
לאחר שבתאריך 04.11.11 כתבתי סוג של כתבה מתגלגלת

צריך להיזהר מהבון טון הזה ש’כולם מושחתים’
http://www.facebook.com/note.php?note_id=297515010267463

ביקרתי אצל ד. ,חשוב היה לי להוכיח לה שהסדנא שהיא הכינה אכן מבושלת ומוכנה .
היא השתכנעה שהקהל במתנ”ס לי יעריץ את יצירתה.
יצאתי שמח וטוב לבב.

פינת הטאו:

הטאו שניתן להגדירו אינו הטאו הנצחי

השם שניתן להביעו אינו השם המפורש…

התלבטתי עד כמה זה נכון להיות עיתונאי מבלי שלמדתי זאת
עד כה לא סיימתי את ההתלבטות ואני מחכה לתגובת המרואיינים.

ביקרתי אצל ר. ,חשוב היה לי שתתגבר על ספקותיה והיא נאותה להביא מידיעותיה בפני קהל מתנ”ס לי.

יצאתי שמח וטוב לבב.

07.11.11
הנהלת מתנ”ס לי, קבעה את נוסחת המעשר שינתן לתרומה מסך רווחי העסק.
בזכות הלקוחות והשותפים המעשר יהיה אות לעסקים אחרים לפעול בדומה.

08.11.11
פתאום קם אדם בבוקר מוקדם וכאב גב מפריע לו ללכת…….
מה עושים?
השיטה שסייעה לי לקום ולהתאושש, ולהחלץ, ולחזור לחיים
– טיפול F.I בשיטת פלדנקרייז.
תודה ב. , אין עליך, רק אני …..(-:

באותו יום קיבלתי במייל סרטון שהביא בפני עוד אחת שסובלת רבות מכאבי גב אבל בגללה בלבד.
היא הוסיפה משקל יתר באיזור החזה.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
תפסיקו לתת לסכין הפלסטיקאי לעשות בכם דבר אלא אם הוא בריאותי.

באותו יום ממש הגזימו
כשאני ממש ללא תיפקוד מרמזים שאני הוא ולנטינו – נו באמת

מצד שני למה לי לנתץ חלום של מישהי שמפנטזת עלי.
תהני ט.

בערב ישבתי בפגישת עבודה עם א. בקניון ר. בקפה פלוני.
ביקשתי מהמלצרית העדינה לקרוא למנהל משמרת כי יש לי תלונה.
היגיע מ. הבעלים שהיה במקרה עם משפחתו במקום.

הצגתי עצמי בפניו כלקוח שפעם ראשונה במקום שמבקש לרשום את תלונתו.
טענתי שזה לא יכול להיות שבגלל שיש לו צוות עובדים מדהים ומקסים , אני אתמכר למקום .
פני הרציניות לא היפילו אותו בפח והוא כבר פינטז שהוא מקבל הצעת רכש
יש גבול אחי.

ובפרק הבא אספר על משהו שגם אני איני יודע עכשיו.

פינת הטאו:

שעה שהעולם כולו מכיר ביפה כביפה, הכיעור קיים.
שעה שהכל מכירים בטוב כבטוב, הרע קיים.
כן גם היש מתנה את האין

הקולא מביאה לעולם את הקושי,
הקצר מתמצה מן הארוך…
הנמוך מובחן מן הגבוה…
הצלילים יוצרים את תואם הלחן
המאוחר עוקב את המוקדם…

09.11.11
מה צריך סך הכל בן אדם ?
* להתחיל את היום בארוחת בוקר על המרפסת מזג אויר אירופאי –
להרגיש בבית…….
להרגיש בצימר…..
להרגיש בחו”ל……

מה צריך סך הכל בן אדם? אהבתי

* מפגש עם איש מקצוע /חבר/תורם לקהילה בשיתוף עימי בפרויקטים ציבוריים = אספרסו , דיון אינטלקטואלי, חשיבה יצירתית, מענה לצרכים שהעלתי , היה כיף

מה צריך סך הכל בן אדם? אהבתי והערכתי

* מפגש עם  אדם צנוע מלא כרימון ביצירתיות – צניעות וענווה – יש לי הרבה מה ללמוד – מכל מלמדי השכלתי

מה צריך סך הכל בן אדם? אהבתי

* מפגש עם איש מקצוע ואדם רגיש אידאיליסט קהילתי, שיתפתי בחזון שלי, בצרכים שלי האינטרנטיים וסוכם שאקבל מענה.

מה צריך סך הכל בן אדם? אהבתי והבעתי את שביעות רצוני

* מפגש עם אדם אהוב שהראה לי כמה פגעתי כשלא התענינתי – למדתי שעור כואב

מה צריך סך הכל בן אדם? אהבתי ,הוקרתי, הבטחתי שלא עוד, מאמין שאצליח בהבטחתי

* מפגש עם אדם שמוחו מלא כרימון – כל גרגיר פטנט רשום – הבנתי את צרכיו והסכמתי לסייע מקצועית.
ברקע אשתו מלאת אור סרקה אותי ללא הפסקה.
תודה לט. שהכירה ביננו.

מה צריך סך הכל בן אדם? הערכתי, הסתקרנתי, חייב עוד הרבה מפגשים חברתיים עם שני בני הזוג, האנרגיות מדהימות ונקיות,מצפה להמשך

* ומה תחזק אותי כל היום א ה ב ה

פינת הטאו:
העדר שבח לנעלה שומר את בני האדם בפני הקנאה
אי הערכה לחפצים נדירים שומרתם בפני הגניבה…

10.11.11

 היום בין 15:00 ל- 19:00 הייתי בדוכן של עמותת כמוך ביריד כנס שליחים חוזרים 2011 של הסוכנות היהודית (תוכנית השליחים למחנות הקיץ לחו”ל).
במרכז הסמינרים ברמת אפעל.
הזהרתי את המארגנים שתהיה צפיפות יחסית רבה יותר בדוכן שלנו היות ואני אשתמש בטריקים לחשוף את הקהל להוויתנו.
אכן השתוללתי , הייתי :
פעם ליד הדוכן,
פעם בכניסה לאולם ההרצאות ,
פעם בשביל הכניסה למתחם,
ובכל היתר התערבבתי בין השליחים – בפינת הקפה ,ברחבה ורק לשירותים לא הגעתי.

אמנם ייצגתי את עמותת כמוך אך יחד עם זאת הצבעתי וחשפתי את כל המיזמים שלי אודות תרומה לקהילה בארץ ובעולם המכסים כל שטח אפשרי – ערכים, פנאי ובידור ועסקים.
הקהל האזין , שאל, התענין ואלו שלא היה להם זמן או סבלנות פשוט לקחו את פלייר/כרטיס ביקור שכלל את כל המיזמים:
KAMOCHA.ORG
GIVE4U.ORG
MATNASLI.CO.IL
TRICKS4U.COM
FUNWAITINGROOM.COM

ולסיכום הייתי גאה כי:
ראיתי ודיברתי עם דור המחר שינהיג ויוביל את מדינת ישראל

(ובינהם אך את הבת של זוג חברי מקיבוץ לוחמי הגיטאות)

בסוף היום רציתי להתנתק ממכה שקיבלתי בבוקר זה ולחזור למקורות:

פינת הטאו:
הטאו אם תראנו כחלל ריק, הרי הוא החלל האינסופי אשר לא יתמלא….

3 זוגות מתקדמים יחד אל עבר המטרה או
6 בודדים
או תאריך עם המון ייחדותיות שמייחסים לו אף עוצמות קוסמיות
או עוד תאריך ביומן המסע שלי !!!היום השמיים שמעלי, היו כחולים, בהירים עם הרבה ציפורים שעשו מופעי דאיה ,צלילה מרהיבים.
לאן שהסתכלתי הכל היה דומה אך ברור.
קרני השמש חייכו אלי או צרבו את ראייתי ?
מה שבטוח שכל הזמן הרגשתי שהן מעבירות אלי תובנות החל מהשעה  11:11
וגם עכשיו במהלך כתיבת שורות אלו.

*בדקתי ומצאתי ש-
ספר איוב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ”ך. גיבור הספר הוא איוב, אדם שנקלע להתערבות בין האל והשטן בשאלה – האם ימשיך איוב להאמין באל ולאהוב אותו, גם אם יאבד את כל יקיריו ורכושו? הספר מגולל את קורותיו של איוב שחווה טרגדיה אחר טרגדיה, וכיצד התמודד עם מצבו. הספר מציג את השאלה העתיקה של “צדיק ורע לו, רשע וטוב לו” ועל כן זכה לתשומת לב מרובה במשך הדורות.

תודה מיוחדת לסייענים ה ו- א שכל אחד/ת סייעו  לי בשיטתם לעלות מהבור.
כשהבנתי חזרו כוחותי והריפוי העצמי שלי הביא אותי ל-
צדיק וטוב לו

* בסוף היום השתתפתי בסעודת מצווה לאחר דיון בפרשת וירא (תודה ל- ה, מ, ע, ב)
הפרשנויות של החכמים יחד עם שלנו הסבו לי עונג רב.

* הקינוח היה – בילוי עם 2 נשים (לא מגלה חחחח).
במוזאון ת”א במופע של חן צמבליסטה ורביעית אופרה
הבנתי שהמנוי לסדרה יירכש.

הולך לישון שמח וטוב לבב – יחד עם צלקת בלב שאיני יודע מתי אם בכלל תעלם.

מה יש לך דודו נשארת בחיים לא ?
נכון השאלה כמה אחוזים ממה שהיית לפני כן.
כמו אותו זקן שאומר -נסיון חיי הפך אותי ל-100% חכם , אבל ל- 20% צעיר.

פינת הטאו:
הרוח לא יומת והחלל לא יוכחד….
מקור זה עומד לעד…

זאת מהטעמים הבאים:
להערכתנו, קיום הפשרה עם חברת הביטוח נובע מתביעה משפטית של עמותת “כמוך” כנגד חברת “דיקלה”, המבטחת מטעם הביטוח המשלים של קופת חולים כללית.
לטעמנו, החלטת המשפחה היא ורק היא הקובעת לענין זה, אך מחובתה להציג בפני הציבור שתרם או שיתרום בשקיפות מלאה מידע אודות הכספים שנתרמו השימוש בהם.
המשפחה הודתה לנו על פעילותינו עד כה ושחררה אותנו מייצוגה בנושא היות ועל פי דעתה לא הצלחנו לגייס כספי תרומות על פי ציפיותיה.
אנו מודים לציבור הרחב על הסיוע הכספי והמוראלי לשניר גבאי ולמשפחתו. אנו מצפים שהמשפחה תעשה כנ”ל בקולה שלה.
כפי שהבטחנו, בדעתנו להפיק סיכום מסקנות והמלצות לעמותות השונות שיתייחס להפקת הלקחים מקמפיין זה על מנת שבמקרים אחרים לא נחזור על טעויות, נימנע מהליך שאינו שקוף לציבור ונחזק את הציבור במעורבותו הפעילה להצלת חיים.

בתודה
דוד אברמוב, מייסד ויו”ר עמותת “כמוך”
יישר כוח לכל מי שעשה למען הזולת

* סיימתי את היום עם תמיכה נוספת של חברים נפלאים

תודה

פינת הטאו:
השמים קיימים והארץ עומדת
הסיבה היא שאין להם קיום משל עצמם…..

14.11.11

להתחיל את היום בהרצאה מול 25 חיילים צעירים שאחראים על אבטחת מתקנים – זה משהו נפלא שאני שמח להזכר בו ולשתף אתכם בחוויה.

הגעתי לבסיס ולפני הכניסה מחכה לי הנציג המלווה שאינו יודע כיצד אני נראה.
אני מזהה אותו מבלי להכירו קודם.
הוא עומד בין קהל גדול שנמצא בתנועה.
החלטתי להסתלבט עליו, אני מתקשר בנייד ורואה אותו שהוא עונה, אני אומר לו בוודאי שאתה לא רואה אותי, אבל אני ממעוף הציפור רואה אותך.
הוא מאשר שהוא לא יודע היכן אני נמצא ואז אני מתחיל לתאר כיצד הוא נראה לאן הוא מסתכל וכו, בסוף אני אומר לו , אני לא למעלה

אלא למטה – תסתכל מהגשר לכיוון דרום בשעה 4 שלך ותראה אותי ציפור מנופפת לך בכנפיה – הוא נרגע.

נכנסנו לבסיס בעזרת האישור כניסה הייחודי – “הוא איתי”
הגענו לכיתת ההדרכה, כולם ישבו מסודרים וממושמעים ואז התחלתי את הבלאגן.
טוב חברים יש לי שעה וחצי לטחון לכם את המוח .
מי לא נמצא כרגע עם התחושה של “אהבה לזולת” ?
מעטים לא הרימו יד.
ואז הצהרתי – עד סוף ההרצאה/הדיון/הדבר שאתם תגדירו אותו רק בסוף – מי שלא יחווה את האהבה לזולת יסעד איתי באיזו מסעדה שיבחר ובתנאי שינמק ויסביר מדוע אינו חש  כך.
לא אפרט כיצד ההרצאה התנהלה – אבל היא החלה מייד בבלגן כי דרשתי שכל אחד יבחר לשבת במקום שהוא יכול לצפות בי בקלות ולהשתדל לשנות המבנה המסודר למבנה ישיבה של מעגל חם וצפוף.

הקהל היה כמחציתו חובשי כיפה והאחרים לא.
כולם צעירים כולם מכבדים וכולם התבקשו לשתף פעולה עימי כי אחרת קצין חינוך ראשי לא יזמין אותי יותר להרצאות ללא תמורה.
הריגשי שעשיתי להם לא שינה דבר כי הסקרנות והבלגן שעשיתי הובילו את רמת שיתוף הפעולה למקום הנפלא ששם עשיתי בהם במוחם כרצוני.
כולם נהנו ועמותת כמוך זכתה לחשיפה – חבל”ז.
אנוכי חזרתי בשנותי לתקופת הצבא.
ובא גואל לציון.
ומזל גדול אף אחד לא הלך איתי למסעדה הההההה

יום מקסים

פינת הטאו:
הטוב העליון, כמוהו כמים.
המים יעניקו חסדם לכל, ולא יתלוננו על דבר.
עומדים הם במקומות שאחרים תיעבו אותם.
הילכך, קרובים הם לטאו.

15.11.11
*חברים טובים בגבעת יואב ברמת הגולן – לי יש !

הקשבה , אמפטיה, חיזוק, שיתוף, להיות עבורך בכל מצב…..
גם אתם רוצים ?
אז קדימה לכו תכירו את :

בגבעת יואב שברמת הגולן   שלוש בקתות ייחודיות ושונות עשויות מעץ בשיטה הגיאודזית. המבנה עגול , מרווח ומעוצב בעיצוב מיוחד תוך הקפדה על פרטים ופינוקים על מנת להנעים לכם הזוגות חופשה בלתי נשכחת.
(לזוגות בלבד).
DOME – בית עגול, עשוי עץ, אורגאני וחם.
תפישת חיים אקולוגית וייחודית בישראל.

http://www.lateva.com/

*בערב הוזמנתי לארוחה משפחתית – וואו איזה כיף
אחר כך הצבנו את השלד להתפתחות מיזם תיאטרון חברתי בסגנון טפל בעצמך – עשה זאת בעזרת תובנות ההצגה.
הסתקרנתם ?
לא מספר !!!

*ובלילה איך אפשר ללכת לישון אלא אם הולכים לבית קפה בצומת הודיה
לרקוד להוציא את שמחת החיים לחופשי, לשכוח מהרגשות הסוערים ולחזור וליפול שדוד לישון אצל המשפחה המאמצת של עדי.
לא נותר זמן להתרגש לקראת האירוע של מחר .

16.11.11

יום זה מוגדר אצלי כאבן חן (זו אבן דרך ברמה של אבן יקרה).

*  רקע:
בתאריך 05.08.11

הייתי בפתיחת תערוכה של רפאלה

http://cafe.themarker.com/video/2297191/

רפאלה שיש לה זכויות רבות ( שאקדיש לה פוסט אישי בעתיד), היכירה לי באותו ערב מיוחד את יוספה אדמן – יזמית ויועצת שיווק באינטרנט ,שבין היתר גם מרצה בחוג לתקשורת חברתית במכללה האקדמית כינרת שהינה שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן.
http://www.kinneret.ac.il/Web/Default.aspx
במהלך ההכרות מתוודעת יוספה (איך לא…) למיזמים החברתיים שלי ובכלל זה לעמותת כמוך ולרשת החברתית העולמית לתרומה לקהילה.

יוספה חובשת את כובע המרצה נציגת המכללה ומציעה לבחון כיצד ניתן למנף את העשיה החברתית של המכללה עם המיזמים שהובאו בפניה.

נפרדנו כשפעמינו להתראות וגלגלי המוח החלו לפעול.

“לימודי התואר בתקשורת במכללה האקדמית כנרת מורכבים משילוב של לימודים עיוניים ולימודים מעשיים באיכות גבוהה. שילוב זה מאפשר לבוגרים המעוניינים בכך המשך לימודים לתארים מתקדמים יותר באוניברסיטאות בעלות שם בארץ ובעולם כמו גם השתלבות בתעשיית התקשורת לגווניה השונים.

תכנית הלימודים של המחלקה לתקשורת היא תוכנית ייחודית המתמקדת בתקשורת ברוח חברתית ומדגישה  טיפוח מודעות ערכית להיבטים אוניברסאליים של זכויות אדם, שוויון הזדמנויות וצדק חברתי ובזיקה שבין התקשורת לקידום עניינים אלה. ברוח זו מקיימת המחלקה מידי שנה כנסים ומפגשים לעיון ודיון בתפקודי התקשורת בהקשר של קידום נושאי חברה וסביבה. במאי 2011 ייסדה המחלקה את “כנס כנרת הראשון לתקשורת חברה וסביבה” שיתקיים מידי שנה ובהקשר לו את “מדד כנרת לתקשורת חברה וסביבה” המתמקד

בציפיות הציבור לסיקור נושאי חברה וסביבה לעומת הסיקור בפועל של נושאים אלה. המחלקה לתקשורת שואפת לחנך דור חדש של בוגרים שיהיו עיתונאים, פרסומאים, דוברים או מפיקים ויוצרים בכל ערוצי התקשורת בעלי תודעה חברתית ובעלי ידע לגייס את משאבי התקשורת להשגת מטרות בתחומים אלה.

הלימודים המעשיים מתנהלים בקבוצות קטנות תוך מתן תשומת לב אישית מרבית לכל סטודנט/ית.

שיתופי הפעולה שהמחלקה מקימת עם גורמים שונים בתעשיית התקשורת מזמנים לסטודנטים אפשרויות להתנסות מעשית במטרה לקדם את השתלבותם בשוק העבודה, בתחומי התמחותם.”

• 
  לאחר ליבון וחשיבה אפקטיביים – מוסכם שעמותת כמוך המהווה מסגרת ישראלית לכל מה שמכללת כנרת מעונינת לקדם בחינוך החברתי, תשתף פעולה עם מטרות המכללה והלומדים בה ובנוסף , החוג לתקשורת יקבל שיתוף פעולה ומידע בשקיפות מלאה על המיזם GIVE4U.ORG.
  כך שהסטודנטים יהנו מאפשרות לקיים לימוד על בסיס שת”פ ואחריות קבוצתית שתשפיע על מימוש החזון של חברה טובה יותר בארץ ובעולם.
  זאת מהטעם שהמיזם הוקם ממילא ע”י מתנדבים ושהעמותה הינה א-פוליטית, והאינטרסים של המכללה והמיזם תואמים.
  חברה שהצדק החברתי נר לרגליה  = חברה אוטופית.

   

  *

  בתאריך 16.11.11 הוזמנתי לפתוח את שנת הלימודים של שנה שלישית (אחרונה לסיום התואר) של החוג לתקשורת במכללה האקדמית כנרת.
  

• הוזמנתי על מנת להציג במהלך שעה וחצי את הפרויקט – GIVE4U.ORG הרשת החברתית העולמית לתרומה לקהילה.
  הסטודנטים חולקו לקבוצות עבודה , העבודה הכיתתית לפניהם והמלאכה מרובה.
  

שם הקורס :  ניהול קמפיין פרסומי באינטרנט

שנה”ל:  תשע”ב

עבודה כיתתית: הכנת תוכנית שיווקית עבור האתר הבינ”ל למטרות חברתיות Give4U על פי מה שנלמד בכתה. יש ליישם אסטראטגיות שיווקיות מתאימות.

 הכיתה תתחלק לקבוצות של 2-3. כל קבוצה תתרכז בשני תחומים.

הכתה תבחר שני אנשים שיהיו אחראים לאיחוד החלקים ולהגשת העבודה הסופית.

יש להשתמש במינימום של  5 מקורות שונים. היקף העבודה: 20-30  עמודים.

יש לבסס את העבודה על מה שנלמד בכתה.

מועד ההגשה: 15.2.12.

העבודה תהווה 80% מהציון הסופי.
אנוכי הבטחתי לסטודנטים תמיכה מלאה ומטרתי שכולם יעברו את הקורס בציון גבוה מאד.

תמיד אמרו לי שאני דון קישוט – האמנם ?
אבל לא רק במימוש חזון
אולי גם באהבתי לאהובתי ?
ימים ידברו

יצאנו לדרך
בהצלחה

פינת הטאו:כל מקום בו יתגורר החכם, טוב הוא למגוריו
כל רגש שיתנסה בו, יתנסה התנסות אמת
לידידים – ידיד
למלים – מאמין
בעסקים – שווה לב
כל רמז יידע לפרש כהלכה
אין בו תלונה , אין בו פגם

19.11.11

את יום האתמול לא שכחנו והנה היום אנו ממשיכים להנות בצימר בזכרון.

היום יום שבת – שבת המלכה.
* ברקע , פרשת השבוע “חיי שרה”.

הרב ד”ר יהודה ברנדס טוען ש:

עמד אליעזר עבד אברהם ליד הבאר בארם נהריים ושאל את עצמו, איך, מבין כל חבורת הנערות שיצאו זה עתה, לפנות ערב, אל הבאר לשאוב מים, אצליח לזהות את האחת המיוחדת המתאימה לבן אדוניו, יצחק.

שתי שאלות ניצבו לפניו: השאלה הכבדה – איך יוכל להחליט שנערה פלונית מתאימה ליצחק. והשאלה המטרידה אותו, אל מי מכולן יפנה?

במדרש מקביל בבראשית רבה נאמר “וירץ העבד לקראתה – לקראת מעשיה הטובים”. (בר”ר ס’ יז).

המדרש והמפרשים מתייחסים אל התכונות שנגלו לעיניו הבוחנות של העבד. הנה מספר דוגמאות:

” ‘בתולה ואיש לא ידעה’, אמר ר’ יוחנן: ממשמע שנאמר ‘בתולה’, אין אנו יודעין ‘ואיש לא ידעה’? אלא – אפילו אדם לא תבע בה, על שם: ‘כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים’. (בר”ר ס טז)

“ותמלא כדה ותעל – לא כשאר נערות שכשהולכות לשאוב מים משחקות אלו עם אלו” (תולדות יצחק, לר”י קארו)

“מכדך – לומר שהיה כד שלה טהור ונקי מאד, יותר מכדי הנערות האחרות מצד נקיותה”. (שם)

גם עבד נכרי, אחרי כמה שנים בבית אברהם, למד איך מסתכלים בבני אדם, ויודע כמה אפשר ללמוד מהתבוננות בחבורה של נערות צעירות, המתקבצות יחד במרכז הכפר בדרכן לשאוב מים לפנות ערב.

יש מי שמסתכל במבט תאוותני-חמדני כשל המצרים במצרים על שרה (עי’ בדברינו לפרשת לך לך שנה זו). שרה תוארה כ”יפת תואר”

בהקשר של הכניסה למצרים, כי היופי היה המימד המשמעותי מבחינתם. רבקה מתוארת בעיני העבד כ”טובת מראה”. כי הוא לא התעניין ביופי החיצוני אלא בטוב הפנימי, האישיותי, המוקרן כלפי חוץ בהתנהגות האצילית, המעודנת. נערה שניכרת ממרחק, כי אין היא משתובבת עם האחרות, כי נכונותה לעזור ולעשות חסד עם חברותיה ועם הזר בולטת לעין כל, שכל פעולותיה נמרצות וענייניות, בלי משחקים,  ושאיש מן הגברים שבסביבה אינו מעיז לנהוג כלפיה בחוסר כבוד וצניעות.

במלים אחרות: מי שיש לו טביעת עין – רואה מיד את שלפניו. בעצם זה ממש פשוט: כשרואים את רבקה, רואים שזו רבקה. …….

* ארוחת הבוקר מוגשת לנו בקומה השניה רק במקום שנבחר – לרשותנו האפשרויות הבאות:
חצר תחתונה, מרפסת עליונה מזרחית, מרפסת עליונה דרום מזרח, מרפסת עליונה מערבית.
מהטעם שהיה קריר וטיפות גשם לסירוגין ,לא התלבטנו – בחרנו בקומה שניה ליד הספריה , מבט אל סלון ביתם של מארחנו המקסימים, מבט אל הנוף המזרחי של זכרון, חמים ונעים.

לחם אפוי בבית, ביצים לפי טעמך עם כל מה שתרצה, גבינות מיוחדות, סלט של בריאות – שמימי.
ריבות בית מכל הצבעים ומכל המינים.
קפה בכוסות עם ידית לימנים או לשמאליים.
מיץ טבעי שמזכיר לך שהטבע מקיף, מכסה, אותך ואתה הקטן ביקום נהנה כמו הגדול ביקום.
מוסיקה קלאסית מתנגנת ברקע – הווליום כבקשתך.

* מכאן ממשיכים למערכה שניה של ווטסו
הפעם אני חווה את מה שהיה אתמול בלילה – ביום המואר
הצלחתי לשכנע את אשתי לחוות גם כן
המלצתנו בעינה נשארת.

* לקראת ערב אנו מתארגנים ליציאה והנה מגיעה הזמנה אישית של בעלי הצימר להצטרף לחזרה של חגיגה מוסיקלית
– 3 מתאמנים לקראת המופע שיערך בשבוע הבא במלון הסקוטי בטבריה – פסנתר, 2 קולות – גבר ואשה, בס ובריטון – וההגדרה שלי צנועה מידי.
לקהל המשפחתי הצטרפנו ו 2 הכלבים התייצבו לחיבוקים וליטופים לפי הקצב.
זכינו

* הפרידה קשה ואף אחד לא מלחיץ אותנו לצאת מהצימר , אז החלטנו לבקר במדרחוב .
פגשנו את אילנית ART מעצבת תכשיטים מדהימה.
מומלץ – יפה אמנותי ומחירים סבירים ביותר.
WWW.ILANITART.COM

* פגשנו את ANNA DOTAN אמנית איפור וקעקועים ועוד
השתתפנו בהנחת אבן הפינה יחד עם משפחתה (אחות ואח) שיצקו את כרטיסי הביקור שלי לתוך האבן השקופה.
ברכתי מכל הלב לשפע בריאות והצלחה.
ממוקמת ליד אילנית.

* עצרנו לקפה קטן אצל קפה בר המייסדים, המייסדים 56 04-6290921
חמודי דרוויש השיף , סטודנט שנה ב’ במכללת תל-חי, בישל לנו קציצות ירק שמימיות, והזמין אותנו למעשי ידיו בשאר יישוב…נגיע בהחלט.
שאר הצוות גם הוא היה מקסים.
אחראית משמרת – סטודנטית בתל חי
בר-מן משתתף בתוכנית תמיכה למתבגרים במגזר הערבי – קו משווה

ביקשתי להצטרף – יעבירו הלאה…

* אין ברירה חייבים לפנות אחרת נשאר עד הבוקר ונכנס לפקקים – לא רוצה !

* הפתעה נוספת אצל זואי
יפעת כהן – אמנית קול וחליליות – וואו סוף הדרך
WWW.MYSPACE.COM//YIFAT236

* חוזרים הביתה עייפים ומרוצים.

תודה אשתי על הפתעה נעימה שכזאת.

20.11.11

אבן החן ביום זה מפגש עם ט. חברתה של ר.

מקסימה
עוד רכש טוב לאוסף של חברי וחברותי.
כיף לי.

פינת הטאו:
סכין שמשתמשים בה הרבה ומשחיזים אותה לעיתים
תקופות – לא תאריך ימים

21.11.11
היום הזה מאופיין בסוד עסקי שבדקתי את יישומו ושגיליתי שהעסק המיועד יהיה מוצלח לפי הנוסחה שנבדקה בפועל .
בקיצור יום מוצלח !
תודה לר. שהיתה גורם מזרז.

22.11.11
* אני לא מאמין בעין הרע !
אבל מה לעשות שאחרי יומיים מדהימים בסוף השבוע בזכרון, מגיעה התעוררות מחלום לא נעימה.
מתחיל את הבוקר עם תחושת חולי כמו שפעת בכל גופי.
חום עולה ל 37.8 , כל הגוף חלש ורופס .
אכלתי אותה !
כל המשפחה מתגייסת באהבה
כל החברים מרעיפים אהבה
ברור לכם שהחלמתי וחזרתי לרחובות הפשע (למוטב)

זו באמת הדרך הטובה ביותר להבריא. – אהבה ללא הפסקה, מרככת את התחושה ומחסנת אותך מפני הלא ידוע.
אני בטוח שזה וירוס ללא צורך בהבראה תרופתית.
להמתין בסבלנות .
אני ממתין ללא סבלנות.

http://www.infomed.co.il/disease-45/%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA/

* החום ממשיך להיות דומיננטי – עולים ל 38.5  מעלות
אפשר לטגן עלי שניצלים או לפתוח כור חשמלי שיפתור את הפער בין הצרכים לחשמל למה שיש.

* מרגיש יותר מהרגיל ואז מגיעה האהבה – הביטוי דרך השיר

אף אחד לא יאהב אותך כמוני
מילים ולחן: אריה מוסקונה

אף אחד לא יאהב אותך כמוני
אף אחד לא יפנק אותך כמוני
אף לא ירגש אותך אותך
אף אחד לא ישקיע בך כמוני

אף אחד לא יאהב אותך כמוני
ללא סיבה
ללא תנאי
ללא גבול
ללא מורא

בלי אולי
בחריצות
בהדיקות
בהתמדה, בגאווה

אף אחד לא יפנק אותך כמוני
באמבטיות של שמנים
ארוחות למיטה
מתנות, עיסויים הפתעות
ופרחים בכל פינה
אף אחד, אף אחד, אף אחד

אף אחד לא ירגש אותך כמוני
בנאמנות, הקשבה
וידויים הקרבה
חברות התחשבות

כינורות ודמעות של אהבה
אף אחד, אף אחד, אף אחד
אף אחד לא ישקיע בך כמוני
את כל כוחי
נסיוני
את מרצי
אהבתי
חסכונותי, רגשותי
חי נפשי אהובתי
את כל חיי
אף אחד, אף אחד, אף אחד

לכי אם בא לך
לשדות זרים
לכי טעמי קצת

אחרים
אני אחכה בסבלנות
אהובתי, את אלי עוד
תחזרי

פינת הטאו:
אם ימלא ההיכל זהב ואבנים יקרות – איש לא יוכל לשמור עליהם.
עושר וכבוד שגאווה עמם מביאים חורבן.
להיות מושלם במעלות, לזכות בתהילה ואף על פי כן, לשבת במבדד
– זהו הטאו העילאי.

23.11.11 – 24.11.11

* היום זה בסימן של – יומיים ביום
או 2 דקות בדקה
או שנה את גילך בנוסחת פעמיים כי טוב
אנוכי בן 20 בטמפרמנט
בן 58 בתעודת זהות
לפיכך כאמור בנוסחה שלעיל
בן 116 בניסיון חיים.
אם רוצים לקללני מאחלים לי עד 120.

*אוהב את חברי בעלי העסקים הקטנים
ואוהב גם את לקוחותי – עם ישראל

בואו לחוש איך קפיטליסט כמוני עושה
צדק חברתי בעולם הצרכני

*פרסום לחברי עדיין מיטיב עם לקוחותי:
כידוע לכם הטלויזיה הרב ערוצית שהנחתי לה רק את אבן הפינה ביום הולדתי החודש – הינה בחינם.
ולהלן מספר קטגוריות בהם מפורסמים חברי:

http://funwaitingroom.com/?cat=24
http://funwaitingroom.com/?cat=33

http://funwaitingroom.com/?cat=6 

http://funwaitingroom.com/?cat=14

 *ומה אתם אומרים על מתנ”סלי – חוד החנית לתרבות הפנאי.
http://matnasli.co.il/

המתנ”ס הגדול בישראל שיהווה הסניף הראשון הבינלאומי לסדנאות רב מימדיות.
אתר המתנ”ס יכיל מגוון גדול של סדנאות המבוססות על 3 ימים ובכל יום 4 שעות אקדמיות ברצף .
קורס=מימד.
המימד הרביעי קבוע בתחום התרומה לקהילה והוא שזור בתוך 3 ימי הסדנא.
כל המרצים שרבים מהם חברי – נהנים בשנה הראשונה מכל רווחי ובכך זוכים לשפע כלכלי .
כל לקוחותי שגם ביניהם חברי זוכים מעתה ואילך למחירים הטובים ביותר לשירות הטוב ביותר ולתכנים הטובים ביותר וכולם רשאים להרכיב לעצמם את הרכב הסדנא.
עולם של צדק חברתי צרכני ותרבותי.

מחיר הסדנא יורד ככל שיש יותר משתתפים בקבוצה, אוכלוסיות חלשות כלכלית זוכות בוודאי ליתרון זה .

* על מנת לעשות מהלך מושלם, עובד בימים אלה על המיזם שיעשה מהפך בעולם הקניות באינטרנט.

בתחילת 2012 אקים קניון וירטואלי – חנות מכר לכל מוצר שיאפשר לצרכן להנות מערון הצדק החברתי הצרכני.
לא צריך שביתה או חרם – כללי הכלכלה השיוויונית המחלקת את הרווחים מכל עיסקה לכל הצדדים בצורה הוגנת – הם שיקבעו את מימושה בפועל.

מסתקרנים?

גם אני מת לראות את הפרצוף שלכם כשנעלה לאויר

פינת הטאו:
התוכל להשקיע הכרתך בהתבוננות רציפה ודבר לא יסיחנה?
התוכל לרדת למהותו של הלא נודע ולהיות משוחרר מטעיה?
התוכל לאהוב בני אדם ולמשול במדינה, בלי לעשות דבר?
התוכל לזכות בהארה ולחדור לעומקם של דברים, ללא ידע?

לגולת הכותרת של החודש הזה – מבקש את הסיוע שלכם בהצלת כשרון שעלול להתרסק כלכלית
לא צריך לתרום אלא רק לרכוש את הספר שיהווה הצלה במלוא מובן המילה של רחלי עזרא.
חברים וחברות אני סומך עליכם!!!!

דברי רחלי עזרא (שעזרתי לה כספית להוציא לאור את סיפרה שהוא חלום חייה ושלא החזירה לי את כספי):
מסע חיי הביא אותי לגילוי היייעוד שלי ולהוצאתו לאור של הספר המחודש שלי –

– “אני המפתח לשינוי-לידה מחדש” –  ספר מודעות ואימון עצמי שראה אור ביום חזרתו מהשבי של גלעד שליט !

הנה לפניכם מסע חיי ועד היום…

מסע-חיי מתחיל בעיר הולדתי, ירושלים. גדלתי במשפחה בת שמונה נפשות, כשאני הקטנה ואחי, בן-הזקונים,

קטן ממני בשנתיים. התייתמנו מאבינו, כשהייתי בת שבע, לאחר שנפגע בתאונת פגע וברח, כהולך רגל. הנהג

הפוגע מעולם לא נתפס.לאחר מותו , נעשה המצב בבית קשה מאוד.

אבי היה המפרנס היחיד ואמי הייתה עקרת בית. בעצם גם כשהיה עוד בחיים, המצב בבית לא היה קל

בשל היותו מכור להימורים. ההתמכרות  יצרה חוסר-יציבות תמידי.

היו ימים, שאף לא היה מה לאכול.

אבי צבר חובות, ולאחר מותו, הגיעו הנושים לדרוש את תשלום החובות. כשגילו שהוא נהרג – חזרו

כלעומת שבאו. הם ידעו שאין מי שייתן להם את הכסף.

 מצבנו הכלכלי

החמיר מיום ליום. חיינו מקצבה שאמי קיבלה, ומעזרה של אנשים זרים. מצבה הנפשי של אמי הלך והידרדר.

לאחר מספר שנים, כשהקושי רק הלך וגדל, אחי הקטן ואני לא יכולנו להמשיך לחיות בחיק המשפחה – לא הייתה

אפשרות כלכלית.

חיינו בעוני מחפיר. הגענו למצב שלאמי לא היה מה לתת לנו לבית-הספר חוץ מלחם ומרגרינה…

טעמם התפל זכור לי היטב.

 בנוסף למצב הכלכלי, היה גם מצבה הנפשי הקשה של אמי, שסבלה מדיכאון קשה, לאחר מות אבי.

בהתחלה היא עוד תפקדה, אך לאט-לאט איבדה את הרצון לחיות, הפכה אפאתית והתנתקה

מהעולם סביבה. עקב מצבה, אושפזה שוב ושוב בבתי-חולים פסיכיאטריים.

כך שאת הקשר עם הדמות האימהית בחיי, איבדתי עם מות אבי.

אומנם אמי עוד הייתה בחיים – אך במצב של מוות פנימי, כמו זומבי.

העזרה שאמי ביקשה משירותי-הרווחה, לא הגיעה, וחיפשו

מסגרת חלופית שתתאים לאחי הקטן ולי. כשהייתי בת שלוש-עשרה, עברנו, אחי הקטן ואני, לפנימייה בקיבוץ

בצפון, במסגרת עליית-הנוער. המקום היה אמור לספק עבורנו, את שאמי לא יכלה לתת לנו. אחי ואני התחלנו

ללמוד בקיבוץ – הוא בכיתה עם ילדים בני-גילו, ואני עם בני-גילי. ביום הראשון שלי בפנימייה, כשנכנסתי לכתה,

לא ידעתי כלום, וודאי שלא צפיתי מראש את שהגיע אחר כך. למדתי, כילדת-חוץ, בכיתה של קיבוצניקים, שלא

ידעו לקבל אנשים שונים, זרים, שבאו ממקום אחר. החיים בקיבוץ, היו מסכת קשה עבורי, מסכת של התעללות

נפשית ולעיתים גם פיזית… השפלות יומיומיות, מצד האנשים, שחייתי לצידם עשרים וארבע שעות ביממה. הסביבה

הבהירה לי, שאני שונה, זרה, לא שייכת ולא רצויה. בכל בוקר קמתי מפוחדת, מבלי לדעת איך היום הזה יסתיים.

גם החיים עם משפחות-האומנה בקיבוץ, שהיו אמורות להוות תחליף למשפחה, שלא הייתה לי, לא היו קלים.

לא יכולתי לאפשר לאיש להתקרב אלי. המשפחות האומנות לא היוו מקור נחמה עבורי,

לא הרגשתי כלום כלפיהם – הם לא היו המשפחה שלי! העדפתי להישאר בחדרי בבית- הספר לבד.

הבדידות היוותה חלק גדול מחיי בקיבוץ. לא היו לי חברים, ואם כבר ניסיתי להתקרב למישהו – נדחיתי מיד בבוז.

ניסיתי להבין מה יש בי שאנשים לא רוצים להיות לידי. אבל ככל שניסיתי, לא הצלחתי להבין. אחי ואני, לפי החוק,

חיינו בשתי משפחות-אומנה נפרדות – החוק הפריד בינינו. לא הייתה ברירה אחרת, לא היה שום מקום אחר שיכול

היה לקבל אותי, ונאלצתי להישאר בקיבוץ ולספוג את היחס המשפיל יום אחר יום.

התחושה הייתה כאב מתמיד וחוסר הערכה-עצמית, שרק הלכו והתגברו, והפכו את חיי לבלתי נסבלים. התחלתי להאמין, שהבעיה היא בי, ושזה מגיע לי, והאשמתי את עצמי בכול.

לאחר שנה בקיבוץ, קרה הנורא מכול – אמי שמה קץ לחייה.

זה נראה כהתאבדות, אך למעשה, עד היום אין איש יודע מה באמת קרה באותו לילה. כל עולמי התרסק בבת-אחת. פתאום הבנתי, שאחי ואני לבד בעולם. הייתי ילדה בת ארבע-עשרה ,ללא אבא ואימא, שחיה במקום בו היא סובלת. החיים היו ללא מוצא: לא יכולתי לחזור לעיר, מצבם הכלכלי של אחַיי ואחיותיי האחרים היה בכי רע. כל אחד מהם עבד קשה מאוד כדי לשרוד. לא היה באפשרותם לקחת אותנו, הקטנים, אליהם.

מותה של אימא הפתיע את כולם, וכל בני המשפחה כאבו את האובדן, כל אחד בדרכו. שתיים מאחיותיי עברו התמוטטות נפשית, ואני נכנסתי להלם.

כעסתי על אמי, שהתאבדה ועזבה אותנו.

כעסתי עליה, שהשאירה אותי לבד.

הפסקתי לתקשר עם הסביבה.

 חייתי בעולם פנימי משלי, מוגן ואטום, ולא נתתי לאיש להיכנס. הייתי ילדה מפוחדת, נואשת לקבל אהבה, מלאת שנאה-עצמית. כעסתי כעס עצום על העולם ועל הגורל  שכפו נסיבות קשות על חיי. ניסיתי להבין למה זה קרה לי, למה נענשתי בצורה כזו? שאלתי הרבה שאלות וחיפשתי תשובות, אך לא מצאתי מענה.

הימים עברו עלי בסבל, בכאב ובתסכול. לא היו לי חברים מהם יכולתי לשאוב תמיכה ועידוד. אני זוכרת היטב את המחשבות האובדניות שמילאו את ראשי. חשבתי: מה ידברו עלי לאחר שאעזוב את העולם?

אך מעולם לא העזתי לתת ביטוי לכך. עד היום אין לי מושג מה הדבר שנתן לי את הכוח להישאר בחיים אבל תמיד היה שם קול קטן, בתוכי פנימה, שאמר לי לא לוותר!

כך חייתי בתחושה של ריקנות מוחלטת ,בדידות ושנאה עצמית הולכת וגוברת שרק העצימו את הריקנות.

איבדתי את שמחת-החיים ואת התקווה. עם הדימוי-העצמי הנמוך והכאב העצום שהיו בתוכי, התחלתי להשוות את עצמי לבנות האחרות בסביבתי.חיפשתי פגמים בעצמי ובגופי. החלטתי שאני צריכה לרזות, למרות שלא הייתי שמנה, ולמעשה לא היה עליי גם ק”ג אחד עודף. ניסיתי להידמות לבנות האחרות, אלו המקובלות והיפות יותר.חשבתי שכך יאהבו אותי יותר.

הריקנות בתוכי התגברה והלכה – ערכתי היכרות עם הפרעת-אכילה איומה הנקראת: בולימיה.

 הכנסתי לגופי כמויות אדירות של אוכל ולאחר מכן הקאתי – רוקנתי. חיפשתי דרך. ניסיתי למלא את החלל הריק שחייתי איתו משך שנים רבות. הדיאטות המסוכנות למיניהן והבולימיה ,הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי.

חייתי כך במשך עשר שנים – הפכתי את גופי לשק-חבטות שספג את כל התסכול והכאב שלי.

 זו הפכה להיות דרך-החיים שלי. אף-אחד לא ידע מה קורה איתי.אף-אחד גם לא ניחש  שקיימת אצלי בעיה.

 כן, הסתרתי היטב את מצבי .. אז לא הבנתי את חומרת מצבי. לא הבנתי שהלכתי בדרך ללא מוצא.

וכן, לא הבנתי שאיבדתי את השליטה על חיי.

התכחשתי לעובדה שמשהו לא בסדר איתי והמשכתי להזיק לעצמי ולגופי.

עזבתי את הקיבוץ עם סיום כיתה י”א, כשלא יכולתי לשאת עוד אף רגע אחד נוסף בריקנות והבדידות.

חזרתי לירושלים כדי לסיים את שנת-הלימודים האחרונה בתיכון. עשיתי זאת למרות כל הקשיים בבית.חזרתי לעיר הולדתי כנערה שבורה, חסרת כל הערכה-עצמית ונטולת כוח-פנימי. ביקשתי בכל ליבי לאחות את השברים בחיי.

 אז התחילה תקופת ההישרדות .

ההתמודדות האמיתית.

 אם חשבתי שחיי בקיבוץ היו קשים – זה מפני שלא ידעתי מה מצפה לי בעיר!

חזרתי לבית הרוס ולחיים שלא ידעתי איך לחיות אותם. אחי נשאר בקיבוץ, התגייס לצבא ובחר במסלול שונה.

 בהמשך טס לחו”ל ונשאר שם. אני לא התגייסתי לצבא בשל מצב-נפשי קשה.

כורח הנסיבות הביא אותי למלחמת-קיום ממשית יום-יומית. בית-הוריי חזר לעמידר, וכל אחד מבני-המשפחה היה צריך לשרוד בכוחות עצמו. לכן

מיד עם סיום הלימודים התחלתי לעבוד לפרנסתי. ההתמודדויות, הן הנפשית, והן הכלכלית, היו קשות עד מאוד: לא היה לי בית לחזור אליו, הוריי לא הורישו לנו דבר, לא היה מי שיעזור. על אחיי ואחיותיי הוטל להילחם את מלחמת-הקיום שלהם.

נאלצתי להסתדר בכוחות עצמי.

הבולימיה והדיאטות נמשכו, ואיש מבני-משפחתי לא ידע באיזה מצב אני נמצאת. כל יום היה מלחמה מהבוקר עד הערב.חייתי במאבק. שנאתי את חיי, את גופי, את הדרך בה אני הולכת… חייתי חיים קשים ללא תכלית מלבד ההישרדות היום-יומית, ועדיין לא עשיתי דבר כדי להבין מה אני צריכה לשנות. המשכתי לחיות זמן רב, בתחושה קשה ובחוסר-סיפוק מוחלט, כמו בילדוּת.

כך המשכתי, שנה אחר שנה.חייתי חיי תסכול וריקנות. חיים חסרי-מטרה, עד גיל עשרים ושלוש. אז כבר לא יכולתי יותר עם הריקנות ויצאתי למסע של חיפוש עצמי לגילוי התשובות.

החיים הציבו בפני שתי ברירות: להתמודד, או לוותר!

בחרתי להתמודד!

התחלתי לעבוד במשרד פרסום ירושלמי, שם החל השינוי. אך התפנית הגדולה באמת התרחשה כשהגיע אלי סֵפר, דומה לזה. הספר שהגיע אלי שינה את השקפתי על החיים. גרם לי לבחון את חיי מחדש. ניסיתי להבין למה עברתי את המסע הקשה הזה. ניסיתי למצוא תשובות לכל השאלות ששאלתי בילדותי, אלה שנותרו ללא מענה.

התחלתי בתהליך נפשי, ארוך וקשה, של בחינה מחדש, גילוי-עצמי ומתן מענה לשאלות שלא הרפו ממני כל חיי.

התהליך הוציא ממני הרבה כאב וכעס. גיליתי כמה כעסתי על החיים, על עצמי, על ההורים שנטשו אותי ללא כלום.

 הבנתי שהייתי אומללה, חסרת הערכה-עצמית ומלאה בשנאה-עצמית ופחד.

 ראיתי לפניי את דמותה של אמי, שהחיים הכניעו אותה, וידעתי שאני לא רוצה לסיים את חיי כמותה !

 ידעתי, שחייבת להיות דרך לצאת מהחשכה הנוראה שחייתי בה. הבנתי, שאיפשרתי לאנשים אחרים בעבר, להחליט בשבילי מי אני ומה אני שווה. ועוד הבנתי, שביטלתי את כוחי לחלוטין.

סוף-סוף התחלתי לפקפק בסביבה, שבילדותי גרמה לי להרגיש נחותה וחסרת ערך-עצמי.

ורק אז הבנתי שיש בי את הכוח לשנות את חיי. השינוי בחיי, כמו השינוי בגישה שלי כלפי עצמי, התחיל במקום בו הבנתי שאמונות של אנשים אחרים, הן היו האמונות שעיצבו את חיי. לא האמונות שבחרתי מתוך היכרות אמתית עם עצמי.

קילפתי קליפה אחר קליפה, ולאט לאט, התחלתי לגלות את עצמי מחדש. התוודעתי לאמת הפנימית שלי. התחברתי ליכולות שלי ולכוחות-הנפש הקיימים בי.

למדתי לאהוב את עצמי. גיליתי את הכוח-הפנימי בתוכי לשנות ולהביא לפריצת-דרך משמעותית בחיי.

הבנתי שיש תכלית גבוהה יותר לקיום שלי, ואף יותר מכך, הבנתי שמגיע לי להיות מאושרת.

במשך התהליך, בחנתי את חיי מחדש בכל התחומים.שיניתי חשיבה שגויה שגרמה לתקיעוּת. בחרתי אמונות חדשות מתוך היכרות אמתית עם עצמי, ואמונות אלו הן המעצבות את חיי עד היום.

טיפלתי בכאב ובכעס שהדחקתי. טיפלתי בכוחות עצמי בבולימיה. למדתי להבין מה גרם לי להגיע למצב הזה מלכתחילה, ושיניתי את התנהגותי כלפי עצמי וכלפי גופי, וכן את היחס שלי לאוכל. הבנתי דברים שלא הבנתי קודם לכן.

 התהליך לא היה קל!!! – קשה מאוד לשנות הרגלים של בולימיה ודיאטות הרסניות של שנים, אבל החלטתי שאני אוהבת את עצמי, שאני יכולה לנצח, וגם יכולה להחזיר לעצמי את השליטה בחיי.

 למדתי לקבל את עצמי ואת גופי, והתחלתי בבנייה מחודשת של ביטחון-העצמי והערכה-עצמית.

בחרתי בגישה חדשה שמעצימה אותי בכל יום.

בגיל עשרים ותשע הרגשתי שאני זקוקה לשינוי. שינוי המקום והאווירה, ועברתי לתל אביב. זה היה שינוי חיובי ומשמעותי עבורי. ביקשתי למלא את חיי בתוכן חיובי, בתכלית ובמטרה. הכרתי אנשים נפלאים, למדתי לטפל באחרים בעזרת המודעות-העצמית ולאמן לאיזון גוף-נפש. בזמן הלימודים, גיליתי גם את כישרון הכתיבה שלי. התחלתי בכתיבת מאמרים בנושא המודעות-העצמית והחשיבה-החיובית, ופרסמתי אותם באינטרנט.בהמשך התחלתי גם להרצות במקומות שונים.

כשאני מתבוננת אחורה בחיי, אני רואה שהיו לי כל הסיבות לוותר, להמשיך להיות מתוסכלת, להמשיך לנתב את חיי לכיוונים שליליים,

 אך בחרתי לשנות!

מילדה מפוחדת, שלא מאמינה בעצמה ולא מדברת בכלל, הפכתי להיות מרצה, כותבת, ומוציאה לאור.

 גיליתי שכאשר “קולי” נשמע – אני נותנת כוח לאחרים. באמצעות המסר חיובי שאני מעבירה לאותם אנשים, המחפשים דוגמה והשראה.

התחלתי את דרכי כילדה וכנערה השקועה בהרס עצמי פיזית ונפשית.הייתי למטפלת של עצמי. ההתחייבות שלי לריפוי ושינוי חיי, בשילוב ההבנות שהגעתי אליהן, עזרו לי להבין את כוחות-הנפש החבויים בי,

 וכן את הייעוד שהיקום הועיד לי לאחר מסע ארוך, קשה ומתיש.

כן, כיום אני מבינה ויודעת, שמסע-חיי הוביל אותי לגלות את הייעוד שלי – המסע הזה העניק לי את הכלים, בעזרתם אני מסייעת לאחרים למצוא את הכוח בתוכם, להדריך אותם כיצד לשנות את חייהם, לעזור להם להבין שלמרות הנסיבות הקשות והמכשולים, באמצעות האמונה בעצמם, גם הם יכולים ליצור מציאות אחרת.

היום אני כ-10 שנים כבר מאמנת למודעות עצמית, מטפלת, מרצה, כותבת ,מרצה בהתנדבות כ-6 שנים לחיילים ומפקדים בצה”ל. מרצה בויצו לנשים, מרצה לאסירים ועובדת עם נוער בסיכון.

לפני כשנה וחצי הוצאתי לאור קלפי מודעות ואימון עם תהליכי דימיון מודרך – “אני המפתח לשינוי-דיאלוג עם הנשמה” הקלפים כבר מפורסמים בארץ ויש הרבה תגובות ממאמנים, מטפלים ורוכשים נוספים מרוצים .

ובתאריך 18/10/11 – יום חזרתו מהשבי של גלעד שליט, (נפלאות דרכי היקום) … הוצאתי לאור בהוצאה עצמית את  ספר המודעות והאימון העצמי המחודש שלי – “אני המפתח לשינוי-לידה מחדש” 

 הספר בנוי כתהליך ליצירת שינוי, מכיל שאלות מעמיקות, הצהרות חיוביות ותהליכי דימיון מודרך.

אני מאמינה שכל אחד יכול להיות המטפל והמאמן של עצמו.

כל שהוא צריך זה את הכלים  ואת ההכוונה איך לעשות זאת.  הספר הקודם שלי כבר נגע בחיי אנשים ועזר להם ליצור שינוי, חיבר אותם ליכולת להיות המטפל והמאמן של עצמם.

אין לי ספק שהספר המחודש ימשיך לתת השראה  זו ויעזור לאנשים רבים להעלות את רמת המודעות שלהם ולשנות  את  חייהם לטובה .

האתר שלי –

www.iamthekey.co.il

מחיר הספר 90 ש”ח + 10  ש”ח דואר – 232 עמודים

אופן  ההזמנה – קודם מקבלים  את הספר בדואר

 ואח”כ שולחים תשלום .

הזמינו דרך צור קשר…

ראשי הפרקים בספר :

– מודעות עצמית – לצאת מהאוטומט ולהתחבר לצופה הפנימי
– ליצור את השינוי – איך מתחילים ליצור את השינוי
– חשבון נפש- לשאול את השאלות הנכונות ולהבין איך התנהלנו עד היום
– לשחרר את חסימות העבר – ולאמץ את כח ההווה
– הכעס, הטינה והכאב המודחק – כיצד הם משפיעים והדרך לשחררם
– התמודדות עם פחדים וחרדות – והפיכת הפחדים למדריכים שלנו
– הערכה עצמית – מי קובע כמה אנו שווים
– קבלה עצמית – ללמוד לקבל את עצמנו וחיינו בשלמות
– אהבה עצמית – להתחבר לאהבה הפנימית ולאהוב את עצמנו ללא תנאי

– ארבע האנרגיות   המניעות את גופנו, חיינו ואת היקום
– נפש בריאה בגוף בריא – כח התודעה והבריאות
– דיאטה out אכילה מודעת in – שינוי הרגלי אכילה ע”י מודעות עצמית
– אמונות מגבילות – השפעתן עלינו ואיך משחררים אותן
–  הגישה וכוחה בחיינו – צורת ההסתכלות שלנו על עצמנו ועל היקום
–  כח המחשבה, המילים והרגשות – והשפעתם על המציאות שלנו
–  הבנה-סבלנות -תיקשורת – מהו כוחן והשפעתן על חיינו
– כח הסליחה – אנרגיית השחרור והריפוי המחברת אותנו מחדש לאהבה
– כח השחרור בהווה – שחרור מצבים של תקיעות והכנסת החדש לחיינו
– כח האמונה – ללמוד להאמין בעצמנו, ביקום ולהתחבר לעוצמה הפנימית

– כח הדימיון – התחברות לחשיבה לא מוגבלת ולכח האיפשור
– להקשיב ללב – להתחיל דיאלוג עם הנשמה ולבטא את האמת שלנו
– חיבור לתכלית וגילוי הייעוד – לפסוע בנתיב הנשמה
– מימוש והגשמה עצמית – להכיר בכישרונות שלנו ולהעז לחלום בגדול
– הכרת תודה – תודעת ה-יש המעצימה את חיינו בכל רגע ורגע
– חיבור לתודעת שפע – חיבור לשפע הפנימי והקוסמי
– נתינה ללא תנאי – האנרגיה המחברת אותנו לתודעת השלם שביקום
– לידה מחדש – סגירת מעגל ישן ופתיחת מעגל חדש

25.11.11  – 26.11.11
* למחרת בבוקר לאחר הלילה הסוער של אתמול , לא עוזבים אותי הזכרונות הנעימים של השמחה/החגיגה/המסיבה/ החתונה של ליאור מאילת.

כמה מילים על המשפחה.
האמא של ליאור – אריאלה היא הגורם להיכרות שלי עם אשתי.
אז ברור לכם שיש לה זכויות !!!

לפיכך כשאנחנו מוזמנים לשמוח בשמחת המשפחה הרי זה משובח.

ליאור ובחיר ליבה לא מודעים למה שהולך לקרות בערב חתונתם, הם עדיין ילדים ,מה אתם רוצים שידעו הכל ?
ובכן מה שהיה הוא מה שתמיד קורה כשמזמינים אותי לאירוע שמח שיש בו מוסיקה לריקודים.
אני וזוגתי משנים כובע לרקדנים סמויים.
למי שלא יודע אנו עושים זאת ללא תמורה , בהתנדבות, ובכך ממלאים תוכן את הסלוגן שלי:
ושמחת בחגיך ובכל ימי חייך.
לידע כללי קבלת שירותי רקדנים סמויים הינה בשוק בערך של 5-7 אלף ש”ח.
הוצאה כדאית אבל לא לכל אחד יש.
כל הערב רקדנו ולא ידעתי שובע.

כולם נהנו ובמיוחד הכלה והחתן.
נו מה צריך יותר ?
קבענו להמשיך הפגישה והמסיבה באילת והלכנו לדרכנו.

אלו היו הזכרונות שליוו אותי ביום שישי – זכרונות מיום חמישי בערב.
כיף להזכר.

* ביום שישי בערב נפגשנו עם חברים שלאשה יש אזרחות שויצרית.

הפשיטה העסקית על שוויץ מתוכננת ומאושרת לפעולה.
החיבור לאנשי עסקים הגונים בוצע.
עכשיו נותר לי רק לקבוע .

* ביום שבת כייפנו , נחנו וקינחנו במופע “אין עלייך אחותי” של רוביק רוזנטל ודורי בן זאב בתאטרון תמונע.
דורי בן זאב ורוביק רוזנטל עושים כבוד לעברית

מופע מוסיקלי בידורי בטיפול שנון, משעשע, מעורר מחשבה בנושא העברית העכשווית.
איך עובר הישראלי בהדרגה לדבר באמריקנית? איך מצליחים הפוליטיקאים שלנו לדבר בלי לומר דבר? מהי הקללה הכי גזענית בשנות האלפיים? איך מסתבכים הישראלים במלכודת הזכר והנקבה? וגם: תפילת סליחות על חטאינו לשפה, שיבושי פתגמים, מצעד המשפטים שמנהיגי המדינה לדורותיה ירצו לשכוח, הומאז’ לגשש ולקוסם השפה והזֶמֶר מאיר אריאל, סיפור בחרוזים על רצח האוקטבה, המנון לפשטותה וגמישותה של העברית, ועוד.

רוביק רוזנטל מביא מכתיבתו הייחודית בקטעי פיוט, דיאלוגים ופרודיות, החושפים היבטים של העברית הישראלית המתפתחת.
דורי בן זאב מביא משיריו שבהם זוכה העברית לטיפול שנון וייחודי, בשילוב מערכונים
יאיר סתוי מלווה את הערב בקטעי מוסיקה עבריים ומלווה את דורי בשיריו.

קליל ולטעמי.

פינת הטאו:

שלושים חישורים מתחברים לתותבת הגלגל;

החלל ריק ביניהם יניע את הגלגל;

מן החומר נוצר הכלי;

ולפי החלל הריק בו – שימושו;

פתחים ואשנבים נקרעים בכתלי הבית;

מהיותם חלל ריק נוכל להשתמש בם.

הווה אומר: מזה יועילנו היש ומזה – ישמשנו האין.

27.11.11
* היום הזה היה מלווה ברגשות מתפרצים, רווי למדי בדמעות של כאב המתחלף לתיקווה.
לא לא אוכל לשתף אתכם מעבר לכך.
איתכם הסליחה על שסקרנותכם תישאר ללא סיפוק.

* יחד  עם זאת בחרתי להעלות חברה מיוחדת שנכנסה לליבי בדה-מרקר קפה ומשם המפגשים הפיזיים עימה התרבו.
רפאלה הציירת , יש מישהו שלא מכיר ?
חפשו אותה כאן בקפה – בוודאי תמצאו ללא סיוע ממני.
כנסו למבוך וכל מי שמוצא כרטיס שלה יביא לתגובה את הקישור.
המשחק מתחיל עכשיו – הראשונים זוכים למפגש איתי בבית קפה פיזי.
אתם עוד פה ?

ראשית מציג לכם את רפאלה לטעמי בזוית הכי בולטת שלה
בתוך הטלויזיה האינטרנטית הרב ערוצית
המציגה את האתר שלה ואת המפגש בו היתה לה פתיחת תערוכה .

http://funwaitingroom.com/?p=220

פייסבוק
http://www.facebook.com/rafaela.art1

רפאלה עבורי הוא סלוגן = שמחת חיים, נתינה אין סופית, חברות אמיתית, ציירת מופלאה והמצביאה של המלחמה בסרטן.
בהצלחה !!

פינת הטאו:
חמשת הצבעים יסמאו עיני אדם.
חמשת הצלילים יחרישו אזניו.
חמשת הטעמים ישחיתו חיכו.
תחרויות וציד יטרפו דעתו.
דברים שקשה להשיגם יקלקלו את מידותיו.
הילכך, ידאג נא החכם ללחם חוקו ולא יילך שולל אחר מראה עיניו.
ידחה את האחרון ויבחר בראשון.

28.11.11
עוד יום שגרתי של בדיקות עם עסקים שונים ….
כולם מוכנים להכנס ולהציג מרכולתם בקניון הוירטואלי המתוכנן שלי.
איזה כיף לי – על פניו נראה שהקונספט הייחודי אמור להצליח.
שהרי במבחן התוצאה , הלקוחות יהיו מרוצים רק אם היצרנים והיבואנים
יספקו סחורה במחיר הזול ביותר.
להלן התחומים שהביעו הסכמתם העקרונית להשתתף:
רכב
מזון

29.11.11

היום נפגשתי עם 2 משווקות של מתנ”סלי.
מנהלת מכירות – איזור ירושלים והסביבה.
מנהלת מכירות – איזור הדרום.

פעם ראשונה, פעם שניה, פעם שלישית – נמכר.
זכינו להיות באותו צוות – צוות כל יכול.
בהצלחה לכולנו
מתנ”סלי יוצא לדרך בשעה טובה.
בערב נפגשנו אשתי ואנוכי עם חברתנו דליה שאני ממתין לפרישתה ממקום עבודתה.
אני מייעד לה תפקיד בכיר ומועיל בקבוצה…..

פינת הטאו:

כבוד וקלון, כמוהם כחרדה:
תענוג וכאב, כמוהם כגופנו אנו….

המשוחרר משיעבוד הגוף והעולם –
ניתן להפקיד בידו את העולם.

שיטת השיווק בסגנון מכירה קבוצתית באינטרנט – תוזיל את עלויות הסדנא למתנ”ס לי וללקוחות.

להלן איפיונים שמייצגים את הסדנא הרב מימדית:
* מרכיבי יסוד – סיפור אישי , תוכן, כלי תוצאתי לשימוש עצמי בבית.
* מגוון רחב של תחומים והלקוח מהווה גורם החלטה בבחירה ויצירת סדנאות.
* פיזור גיאוגרפי.
* יעילות בניצול זמן הסדנא.
* חשיפה לתחומים רבים – קלאסיים וחדשניים.
* מרצים מקצועיים בעלי נסיון רב.
* מיזם חברתי.
* חווית לקוח ייחודית.
* תפירת חליפה למידות הרצויות ללקוח.

הידעתם שגם הלקוחות יכולים להרכיב את מפרט הסדנא לפי רצונם?
כל סדנא מורכבת מ-4 מיני סדנאות.
ניתן להרכיב סדנא משלושה מיני סדנאות לבחירת הלקוח.
את המיני סדנא הרביעית יש לבחור  תמיד – תרומה לקהילה

המינימום הנדרש לפתיחת סדנא הינו 24 נרשמים .

היות ונתקבלו פניות רבות לאפשר גם הזמנת מיני סדנא אחת אחד בלבד , ניתן למלא טופס בהתאם.

הרישום לסדנא מתבצע מעמוד הסדנא שבאתר.

מחיר כל סדנא בהיקף 12 שעות הוא 1,770 ש”ח + מע”מ כחוק.

זהו תעריף מקסימאלי שיפחת ככל שמספר המשתתפים בסדנה יגדל. (החל מ –  30 משתתפים ומעלה )

אנו מתחייבים לתרום 70 ש”ח לטובת הקהילה מכל סכום שיועבר אלינו  .

מחיר מיני סדנא (4 שעות) הוא 720 ש”ח + מע”מ.

מתנ”ס לי רואה בתרומה לקהילה אבן יסוד בהקמת העסק כמיזם חברתי שפועל הן להפקת רווחים והן לקידום החברה בישראל באמצעות משאבי זמן וכסף.
ההתנדבות ומתן בסתר הינן פעילויות מוכללות בחיי השגרה של מתנ”ס לי.

מתנ”ס לי מודה לכל ההון האנושי הפועל ועושה את תפקידיו נאמנה בכפיפה אחת עם פעילות התנדבותית למען הקהילה.

מתנ”ס לי מודה לכל לקוחותיה שמשתתפים (במסגרת העלות של הסדנא להן הם נרשמו) במתן בסתר למשפחות מצוקה עפ”י שיקוליה המקצועיים של עמותת “כמוך”.

מתנ”ס לי משתף פעולה עם עמותת כמוך ללא תמורה.
מתנ”ס לי משתתף באופן פעיל ומסייע לקמפיינים העכשוויים של עמותת “כמוך” כדלקמן:

שיתוף פעולה עם כל המערך המוניציפאלי בכל ערי ישראל – הצגת תוכנית אסטרטגית ומימושה בתוכנית טקטית אופרטיבית ללא צורך בתקציב , באופן שיאפשר לכל תושבי העיר להשתתף באופן פעיל (כ”א בתחום המענין אותו), בפרויקטים החברתיים בעיר מגוריו יחד עם הארגונים ללא מטרות רווח ועובדי העיריה המופקדים על התחום.
עמותת כמוך תפעיל לצורך זה מתנדבים בשיטת המתנ”ס הנייד שיגיעו לסייע ולרתום את תושבי העיר לשפר את איכות חייהם ולהיות שותפים בחזון ובמימוש של חברה המאופיינת בערכים – צדק חברתי, אהבה לזולת, ערבות הדדית, אחדות.

כל לקוח שהשתתף בסדנא ונרשם בעמותת “כמוך” – יירשם אוטומטית למועדון לקוחות ללא תשלום ייעודי.
המועדון יקנה רק זכויות הן במתנ”ס לי והן מחוצה לו.

פינת הטאו:
כל שאנו מביטים בו ואיננו רואים אותו, מכונה שלמות.
כל שאנו מאזינים לו ואיננו שומעים אותו, מכונה אלחושיות.
כל שאנו ממששים ואיננו חשים בו, מכונה דקות.

פרק 16. טעימות מיומן אישי יומי שלי (2011 – דצמבר – פורסם בעבר בבלוג שלי בדה – מרקר קפה):

03.12.11

כמה תובנות שקיבלתי ומשתף אתכם:

* ב-1919 כאשר השפעת הרגה 40 מיליון אנשים , היה רופא שביקר בחוות כדי לנסות לעזור להם להלחם

במחלה המסוכנת.

הרבה מתוך החוואים ומשפחותיהם לקו במחלה ,ואף רבים נפתרו ממנה.יום אחד הגיע הרופא לחווה ובה להפתעתו כולם היו בריאים לחלוטין.

כאשר שאל אותם מהו הדבר שהם עושים שונה מכולם ,בעלת הבית ענתה שהיא הניחה בצל 1 לא מקולף על צלחת בכל אחד מחדרי הבית.

לרופא היה קשה להאמין ,וביקש לקבל 1 הבצלים כדי לבדוק אותו תחת המיקרוסקופ .

ואכן הוא מצא את הוירוס בבצל ,אשר ספג את הבקטריה ומנע מהמשפחה לחלות .

שמעתי גם סיפור כזה מהספרית שלי. לדבריה לפני כמה שנים הרבה מהעובדות שלה היו חולות בשפעת , וכך גם לקוחותיה .

בחורף שאחרי כן היא הניחה כמה בצלים בצלחות מפוזרות במספרה. להפתעתה אף אחד מהצוות

לא חלה. כנראה שזה עובד…

מוסר ההשכל של הסיפור : קנה כמה בצלים ופזר אותם בצלחות בביתך. אם אתה עובד

במשרד ,שים   1או 2 גם שם,אולי מתחת לשולחן…

אנחנו עשינו זאת ואף פעם לא חלינו בשפעת. אם זה יעזור לך וליקיריך למנוע מחלה ,עוד יותר טוב.

וגם אם תחלה ודאי זה יעבור ביתר קלות.

בכל מיקרה ,מה יש להפסיד ??רק כמה שקלים על הבצל !!הם בעלי תכונות אנטיבקטריאליות

ואנטיספטיות( בנוסף לאנטיאלרגיות)

חברה מחו”ל סיפרה לי שהיא חלתה בדלקת ראות, וסבלה מאוד.היא מצאה מאמר שהמליץ

לחתוך את הבצל בשני הקצוות,וגם לדקור עם מזלג אחד מהן.

יש להניח על צלחת בלילה קרוב אל החולה, ובבוקר הבצל ישחירת והחולה ירגיש הטבה.

היא ניסתה זאת ואמרה שאכן כך קרה וזה מאוד עזר לה.

*תגלית: זוהו גנים חדשים שיחזו מי בסיכון מוגבר למחלות לב….

* מדענים ישראלים גילו את הגן לכאב כרוני…

פינת הטאו:
היודע את הנצח חובק זרועות עולם.
בהיותו חובק זרועות עולם ישיג את גדלות הרוח.
בהיותו גדל רוח ישיג כל המצאות.
בהיותו נמצא בכל ישיג נשגבות.
בהיותו נשגב יגיע אל הטאו.
כל שהגיע לטאו, קיים לעד.
אף כי יתבלה גופו ויוכחד, הוא לא יאבד.

 04.12.11

לפני כשנה שדרגתי מגרסה Girlfriend 7 לגרסה Wife 1 . שמתי-לב כי התוכנה החלה להריץ תוכנת מישנה בשם Children 1 ,

  אשר גוזלת זמן ומשאבים רבים. בנוסף, הדבר יוצר עומס רב על הכונן הקשיח.
בחוברת ההוראות של התוכנה לא תוארה התופעה, מה עוד שתוכנת Wife1 מתקינה עצמה באופן

  עצמאי כ-Resident בתוכנות אחרות, מנטרת אותן בעת האתחול שלהן ומנסה להשתלט על כל מערכת ההפעלה.

  כך למשל, תוכנות ותיקות כגון Pickup-Bars 2.5; Beer-with-the-Guys 10.3 והתוכנה הוותיקה והמוצלחת Soccer_at_Saturday 5 , לא רק שהפסיקו לתפקד  כלל, אלא שכל מערכת ההפעלה נתקעת בכל פעם שאני מנסה להפעילן.

 מדי פעם מופעלת תוכנה סמויה (וירוס או תולעת?) בשם Mother-in-Law1 החבויה במקום כלשהו בזיכרון והגורמת לכל המערכת להיתקע, או לחילופין, גורמת לתוכנה Wife1 להתנהג בצורה בלתי צפויה לחלוטין, כאשר למשל היא מפסיקה לבצע פקודות כלשהן.

  לא הצלחתי לבצע Uninstall של התוכנה, וכמו-כן איני מצליח לגרום ל- Wife 1 לעבוד ברקע, בזמן שאני מנסה להריץ תוכנות אחרות, האהובות עליי.

  אני שוקל לחזור ל- Girlfriend 7, אך כאמור איני מצליח להפעיל את ה- Uninstall.
אודה לך על עזרתך,
  בכבוד רב,
  מנוי מודאג.

קישור לכרך ב’ של הספר האוטוביוגרפי של דוד אברמוב