בחוברת זו נסביר את שני העקרונות

שהן הבסיס למשטר דמוקרטי:

עקרון שלטון העם

עקרון הכרעת הרוב

אבל קודם כל ננסה להבין מהי בכלל דמוקרטיה:

כמה מאפיינים של משטר דמוקרטי זיהיתם בסרט? 

הדמוקרטיה היא השיטה הפוליטית היחידה שמצליחה להגיע להחלטות פוליטיות המגשימות את טובת הכלל ע”י כך שהאנשים עצמם מכריעים בבעיות שלהם באמצעות בחירת נציגים הנאספים כדי לממש את רצון הבוחרים…

הצדק של הדמוקרטיה בא לידי ביטוי בעקרונות כמו הכרעת רוב שלטון החוק שוויון ושלטון שפועל בהתאם להסכמת הנשלטים לאלו ניתן להוסיף את השאיפה של השלטון לאפשר לכל הקבוצות באוכלוסייה להעלות את דרישותיהם ולבטא את הצרכים שלהם תוך כדי תהליך מתמיד של איזון בין התביעות הנגדיות.

הדמוקרטיה מצליחה לגרום לחברה להתקיים בשלום ובשלווה יחסית למרות חילוקי הדעות וניגודי האינטרסים תוך שימוש בכלים כמו ויכוח ציבורי הצבעה בחירות וקבלת הכרעת הרוב ..

“טעות נפוצה אצל אנשים היא לחשוב שמשטר דיקטטורי מופיע רק כאשר מופיעה קבוצת אנשים ששונאים את הדמוקרטיה וכופים את רצונם על העם.. לא זה המצב.. האמת היא שכאשר הדמוקרטיה ממאיסה את עצמה על חלקים ניכרים מהעם , אז מתחילות לצוף מתוכו קבוצות המנצלות  את תחושות האכזבה של העם ומתייצבות בראשו כדי להוביל למצב של החלפת הדמוקרטיה במשטר דיקטטורי.. מתי הדמוקרטיה מתחילה להמאיס את עצמה ? כאשר היא הופכת לאנרכיה.. כאשר לחופש שמעניקה הדמוקרטיה לאזרח נוספים מפגעים כמו אבטלה ואינפלציה.. כאשר ערכי היסוד של החברה מתמוטטים ומתחילה מלחמת הכל בכל ועלייה בעקומת הפשע..

אז אתה מתחיל לשמוע הערות מכל עבר- מה התועלת שבחופש כאשר מתלווה אליו גל של זוהמה שכזאת? וכאשר זה מגיע קמות קבוצות שקוראות להסיק מסקנות..

חשוב לזכור- כל עוד הדמוקרטיות מתפקדות כראוי והן מצדיקות את עצמן אין פניו של העם החי בהן לדיקטטורה ורק כאשר הן מתחילות להתערער בתוך תוכן פנימה מקבל רעיון הדיקטטורה תוכן ממשי כלומר- הדיקטטורה היא תשובת ההמונים להתמוטטות יסודות הדמוקרטיה .”

(מתוך מאמרו של ד”ר הרצל רוזנבלום בידיעות אחרונות 27.2.1981)

ממה צמחה הדמוקרטיה? בואו נראה:

וגם כאן:

שלטון העם הוא הבסיס למשטר דמוקרטי וממנו מתחילים כל הסבר שעוסק בשאלה מהי דמוקרטיה.

על פי עקרון שלטון העם המדינה קמה ע”י העם ולמענו.
העם עצמו הוא שליט במדינה והוא המקור לכל הסמכות בה. האזרחים בוחרים שלטון של נציגים. השלטון נבחר – לזמן קצוב המוגדר בחוק.

הדמוקרטיה הראשונה הייתה דמוקרטיה ישירה, באתונה ביוון העתיקה במאה החמישית לפני הספירה, כל האזרחים (גברים בני 18 ומעלה שאינם עבדים וזרים) היו שותפים בשלטון, למשל בתהליך קבלת ההחלטות, התכנסו כל האזרחים 10 פעמים בשנה באצטדיון הגדול, דנו בהחלטות ובחרו את התוצאה, כמו כן, נשאו כל האזרחים במשרות הציבוריות ובתפקידי השיפוט לפי תור.

כלומר, דמוקרטיה ישירה זהו מצב  שבו  כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא מתווכים / נציגים.

בדמוקרטיה המודרנית העם נחשב לכל קבוצות האזרחים במדינה, על כל האינטרסים והדעות שלהם.

כיום, בעידן המודרני, משטר דמוקרטי מהסוג הזה אינו נפוץ וזאת על רקע כמה סיבות:

1.סיבה טכנית: גודלה העצום של אוכלוסיית המדינה לא מאפשר כינוסם של מיליוני אזרחים במקום אחד.
2. כמות הידע הנחוץ לצורך קבלת החלטות היא עצומה ואין באפשרותו של רוב הציבור לרכוש ידע זה.
3.מורכבות הבעיות, מצריכה כישורים רבים שאין לרוב הציבור.
4. יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית היטב, על מנת לקבל הכרעות נכונות, רוב הציבור אינו מתעניין בפוליטיקה.

כדי לפתור את הבעיות הללו, נולדה הדמוקרטיה הייצוגית – העקיפה.

כלומר, דמוקרטיה עקיפה הוא מצב שבו כלל האזרחים בוחרים נציגים שהם המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה / מקדמים מדיניות מסוימת, כלומר, גם בשיטה זו העם משתתף באופן פעיל בבחירת נציגיו בשלטון , למרות שלא עושה זאת באופן ישיר.

כיום, נותר רק שריד אחד לסגנון הדמוקרטיה הישירה והוא השימוש במשאל עם.

משאל עם הוא שאלה מוגדרת העוסקת בנושא משמעותי/מהותי/עקרוני בנוגע לניהול המדינה המופנית אל כלל ציבור האזרחים ע”י השלטון.
הליך של דמוקרטיה ישירה שנועד לשקף באופן ישיר את עמדות הציבור.
התשובה למשאל העם היא חד משמעית (כן/לא, בעד/נגד).
בחלק מן המדינות תוצאות המשאל מחייבות באופן חד משמעי ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים.

משאל עם יכול לבוא משתי יוזמות:
1. יוזמת השלטון: דבר המעיד על חולשתו ועל חוסר ביטחונו לקבל את ההחלטה הטובה.

2.ביוזמת העם: דבר המעיד על חוסר אמון של האזרחים ביכולת השלטון לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.
משאל עם הוא מכשיר דמוקרטי שנשאר מהדמוקרטיה הישירה.

לא כל המדינות הדמוקרטיות עושות בו שימוש, והוא מתקיים כאשר יש רצון לאשר תיקונים בחוקה, הסכמים מדיניים או כלכלים הכרזה על עצמאות או הצטרפות למדינה אחרת.

משאל עם לא נהוג בכל מדינה ויש סביב קיומו ויכוחים רבים, בעמוד הבא תוכלו לראות על גבי טבלה את עיקרי הטענות של תומכי ומתנגדי השימוש במשאל עם.

משאלי עם הרבו להעסיק את התקשורת בשנים האחרונות הנה כמה דוגמאות:

>

בעמוד הבא נערוך השוואה בין משאל עם לבין בחירות שהן הדוגמא שלנו לדמוקרטיה עקיפה ועליהן הרחבנו בספר הזה באופן מיוחד

כיום, כאמור, משתמשים בדמוקרטיה עקיפה והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות:

ממשל פרלמנטרי- שבו העם בוחר את נציגיו לפרלמנט שהוא הרשות המחוקקת ומתוכו נבחרת הממשלה שהיא הרשות המבצעת ונשענת על אמון חברי הפרלמנט ואחראית בפניו. הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה ולהביא לבחירות חדשות. (בריטניה)

ממשל נשיאותי- העם בוחר את הנשיא שעומד בראש הרשות המבצעת ובראש המדינה להבדיל ממשל פרלמנטרי שבו הנשיא או המלך הוא דמות טקסית וייצוגית ,הנשיא ממנה את שריו לא מקרב חברי הקונגרס וצריך לקבל את אישור הסנאט למינוי שרים. במקביל לבחירות לנשיאות העם בוחר את נציגיו לרשות המחוקקת (הקונגרס) בארה”ב הקונגרס מורכב מבית הנבחרים והסנאט ויש לו סמכויות רבות המגבילות את כוחו של הנשיא. (ארה”ב).

ולסיכום החלק הזה:

עקרון הכרעת הרוב

כאמור, הדמוקרטיה מבוססת על רצון האזרחים שמצביעים ברוב קולות ובכך מביאים לידי ביטוי את מה שהם מעוניינים בו.

ע”פ עקרון זה ,מתוך כמה אפשרויות מתקבלת זו שרוב האוכלוסייה/רוב הנציגים/רוב המצביעים תומכים בה.
אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר/בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט (=עריצות הרוב) ובכך מגנה הכרעת הרוב על כלל האזרחים.

מהי חשיבותה של הכרעת רוב במשטר דמוקרטי:

1. מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך-כל האזרחים, מה שמקנה להחלטה יציבות גדולה יותר, משום שההתנגדות היא של המיעוט.
2.האלטרנטיבות להכרעת הרוב הן: עריצות (קבלת החלטה ע”י יחיד או קבוצה או מצב של אנרכיה(חוסר אפשרות לקבל החלטה)

 *שתי האלטרנטיבות אינן רצויות.
3. הכרעת הרוב מאפשרת את סיום הוויכוח או פתרון של מחלוקות בקבוצות שונות בחברה בדרכי שלום ומונעת הכרעה באופן אלים.
4.הכרעת הרוב מייצגת טוב יותר את החלטת העם (מימוש שלטון העם) כי היא הקרובה ביותר לסך כל האזרחים. מבטאת את ריבונות העם.

הרוב והמיעוט בדמוקרטיה משתנים ומתחלפים:
הרוב והמיעוט: תלוי נושא ותלוי זמן, וכך מתאפשר מאבק מתמיד על השלטון ונשמרת יציבותה של הדמוקרטיה, כאשר המיעוט יהפוך לרוב הוא ידרוש לכבד את החלטותיו.
אולם, אם מדובר על רוב ומיעוט על רקע דתי, גזעי או לאומי אין כמעט סיכוי שהמיעוט יהפוך לרוב. דוגמא – ערבים ויהודים בישראל, קתולים ופרוטסטנטים באירלנד…

מדוע עקרון הרוב מוסכם גם על המיעוט?

א. כי בדרך כלל למיעוט יש סיכוי להפוך לרוב שכן בדמוקרטיה יציבה בדרך כלל הרוב והמיעוט אינם קבועים ומשתנים- בדרך כלל הרוב והמיעוט אינם קבועים אלא משתנים ומתחלפים בהתאם לזמן או לסוגיה: כך למשל, למיעוט בסוגיה מסוימת היום, קיים הסיכוי להפוך לרוב מחר, ומיעוט בסוגיה מסוימת עשוי לתמוך בדעת הרוב בסוגיה אחרת, וההיפך.

ב. בנוסף, כי למיעוט סיכוי להפוך לרוב על סמך התחייבות הרוב שלא לפגוע בזכויות הבסיסיות המאפשרות לו להפוך לרוב-

כלומר, הזכויות הבסיסיות מאפשרות למיעוט:

1. להפוך לרוב על ידי שכנוע אחרים בצדקת עמדותיו.

2. להשפיע (לפחות) על קבלת החלטות הרוב, בין אם מבפנים, באמצעות השתתפות/נציגות בהליך, ובין אם מבחוץ, על ידי ביקורת עליו.

מאחר שזה המצב כל הקבוצות בחברה מחזיקות בתקווה ליטול יום אחד חלק בשלטון.

במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב, גם זה מנוגד להשקפת עולמו, משום שכללי המשחק הדמוקרטי קובעים כי כאשר המיעוט יהפוך לרוב הדברים יעשו לפי השקפתו.

חובת הציות של המיעוט לחוק נשמרת כל עוד הרוב שומר על כללי המשחק הדמוקרטי ולא מנצל את כוחו לשלול מן המיעוט את הסיכוי להפוך לרוב או לדכא את זכויותיו הבסיסיות. עקרון הכרעת הרוב הוא הכרחי למשטר דמוקרטי אולם הוא לא ערובה נגד עריצות ועל מנת שהיא תהיה דמוקרטית אסור שהיא תפגע בזכויות הפרטים והקבוצות במדינה.

עיקרון הכרעת הרוב הכרחי במשטר הדמוקרטי אך איננו תנאי מספיק. משטר הנשען על רוב איננו בהכרח דמוקרטי (לדוגמא: היטלר בגרמניה).
חובת הציות של המיעוט להחלטות הרוב קיימת כל עוד שומר הרוב על כללי המשחק הדמוקרטים ולא מנצל את כוחו כדי לשלול מן המיעוט את הסיכוי להפוך לרוב וכן לא מנצל את כוחו כדי לדכא את זכויותיו הבסיסיות של המיעוט.
המיעוט מחויב לציית לרוב רק בתנאי שהרוב שומר על כללי המשחק, כלומר כל עוד הרוב אינו מנצל את כוחו לרעה כדי לשלול את הזכויות הבסיסיות של המיעוט המאפשרות לו להפוך לרוב או לפחות להשפיע על החלטותיו. לכן, ברגע שהרוב מפר את כללי המשחק ומדכא את הזכויות המאפשרות למיעוט את הסיכוי להפוך לרוב, אזי גם המיעוט זכאי שלא לציית להחלטותיו.

מצב כזה הוא מצב של עריצות הרוב:
כלומר, שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב. כאשר הרוב מנצל את כוחו לרעה ופגע בזכויות יסוד או בזכויות של המיעוט.

האם אתם מכירים מצבים של עריצות רוב בבית הספר?

כיצד עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי:
א. קבלת החלטה ברוב רגיל שפרושה מספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהצבעה.

ב. רוב מוחלט החלטה המתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה.

ג. רוב יחסי-קבלת הכרעה על פי אחוז/ מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה, בדר”כ , ברוב של 66% או 75% מכלל קולות הבוחרים בהצבעה מסוימת, ע”פ החלטת המחוקק.

בשיטת הבחירות היחסיות הרוב הוא מתוך כלל אוכלוסיית המדינה ואילו בשיטה האזורית רובית הרוב נקבע פי הרוב הרגיל באוכלוסייה שזכה בבחירות בכל אזור בחירה.

וכדי לסכם:

בואו ניכנס לכאן כדי לוודא שהבנו את כל מה שקראנו 

שאלות תרגול:

1.באחת ממדינות האי הבריטי התקיים משאל עם בשאלה האם העל המדינה להישאר חלק מן הממלכה הבריטית המאוחדת או להפוך למדינה עצמאית, רוב הקולות הכשרים הצביעו נגד ההיפרדות מבריטניה ובעקבות כך התקבלה החלטה להישאר חלק מהממלכה הבריטית.

ציין והצג את העיקרון שעליו התבססה החלטת הממשלה להישאר חלק מהממלכה הבריטית, הסבר תשובתך על פי הקטע.

2. לאחר סיום הבחירות באחת ממדינות אירופה התברר שאחוז גבוה מהתושבים בחרו שלא לקחת חלק בבחירות ולא באו להצביע ,כמה חברי פרלמנט העלו הצעת חוק שלפיה יש לחייב את האזרחים בחוק להצביע וטענו כי “לא ייתכן שבמדינה שבא כוחו של השלטון בא מהעם , ההשתתפות בבחירות תהיה כל כך דלה.”

ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעליו ניסו להגן תומכי הצעת חוק, הסבר את תשובתך ע”פ הקטע.