סיפורו של בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס
ע”ש
       פועלי נמל תל-אביב  הסלוניקאים  –  אוגדן א’
 מה באוגדן

מבא – מספר מילים אשר יתארו את ביה”כ ההיסטורי שהוקם בפאתי נמל תל-אביב
סיפורו של מקום – כפי שסיפר אפרים ברוך ע”ה מותיקי נמל תל אביב וביה”כ
בית הכנסת כיום – סיפור ביה”כ כיום, כיתד הוא מתופעל, מבט לעתיד
מתחדשים – אודות תביעת הפינוי שהוגשה נגד ביה”כ, כיצד התמודדנו עם תביעה זו ועל הפשרה שהושגה בבית המשפט, אירוע פריד.ה מהמבנה ההיסטורי, מעקב אחר הבניה של משכננו החדש, כיצד העתקנו את ביה”כ למשכננו הזמני תוך ביצוע עבודות התאמה
על עמותת בית הכנסת וחבריה – מס’ עמודים שהוקדשו על העמותה וחבריה המתפעלים את ביה”כ
תחילתו של בית הכנסת –  פרספקטיבה היסטורית

מבוא
המטיילים שבאו בשערי נמל תל-אביב המיתולוגי עד חודש אב תשע”ז (אוגוסט 2017), הבחינו ממש לפני שער הנמל בצידו הדרומי של הרחוב במבנה קטן וצנוע שקולות תפילה וזמרה בסגנון ספרדי ירושלמי בוקעים ממנו. משנות השלושים ועד שנות השמונים, התערבבו קולות תפילה אלה בשירים וניגונים בסגנון יווני כשהשפות השולטות היו היוונית והלאדינו המשובצות במילים עבריות. היה זה בית הכנסת הקטן אותו בנו פועלי נמל תל-אביב בשנת תרצ”ו אשר פעל ברציפות במקומו  ברציפות מאז ועד תשעה באב תשע”ז. בית הכנסת  שרת את צרכי הציבור ועוברי האורח שמיהרו כל אחד לענייניו ועיסוקיו, היה פתוח לרווחה וקיבל את אלה שבאו בשעריו בלב חם, חיוך ובשתיה קרה בימי הקיץ החמים והמהבילים ובכוס קפה/תה חם וכיבוד קל בימי החורף הקרים. סיפורו של המקום שזור וקשור בקשר גורדי לסיפור הקמתו של נמל תל-אביב  והמקום היווה “פיסת היסטוריה” תל-אביבית בבחינת פנינת חמד “ברוך שנתן חן המקום על יושביו”.

נספר את סיפורו של בית הכנסת כפי שסיפר אותו ותיק בית הכנסת וממעצביו ומקימיו אפרים ברוך ע”ה .

סיפורו של מקום כפי שסיפר אפרים ברוך ע”ה
עם גירוש היהודים מספרד, חלק מהם הגיע ליוון והתיישבו בין היתר גם בעיר החוף סלוניקי. במשך הדורות הקהילה גדלה והתרחבה וחלק נכבד ממנה פנה לעבודות הים כך שהעיר הפכה למקום היחידי בעולם שם היהודים עסקו בעבודות הים מדורי דורות. שם אפשר היה למצוא ספנים ותיקים (BOATSMEN) סווארים מנוסים  (STEVADORES), מנהלי עבודה (FORMEN), מנופאי אניות (WNGHMEN), סבלי נמל כבירי כוח (PORTERS), מפעילי סירות מנוע/גוררות (LAUNCHMEN) ודייגים (FUSERMEN) מלידה.  יהודי סלוניקי לא גילו נטייה להפליג למרחקים וככל הנראה אחת הסיבות לכך הייתה ההתקשרות היתרה לחוג משפחתם ולמקום מגוריהם.

העולים הראשונים מסלוניקי הגיעו לארץ בשנת 1931 והתיישבו בתל-אביב ובחיפה. בגלל התנאים המיוחדים ששררו אז בארץ והעבודה בנמל חיפה ויפו שנעשתה אז ע”י פועלים ערבים מקומיים ומחורן שבעבר הירדן שהסתפקו בשכר זעום ביותר ובגלל יחס שלטונות המנדט העוין נבצר מהעולים האלה להשתלב בעבודה בנמלים וחלק מהם פנה לעסוק בדייג. עם תחילת העבודה לבניית שובר הגלים בחיפה נעשו מאמצים רבים לשלב פועלים יהודים בעבודה בנמל תוך כדי

 ובו ביום גם הוכרזה  שביתה  בכל הארץ אשר הקיפה גם את נמלי יפו וחיפה וזאת במטרה להטיל מצור כלכלי על הישוב היהודי בארץ ישראל. למנהיגי הישוב הוברר שבלי נמל בו יהיה אפשר לפרוק ולטעון סחורות עבור הישוב, לא תהיה אפשרות לעמוד במצור עליו הכריזו הערבים. לפיכך, המוסדות היהודים התארגנו ופנו אל ממשלת המנדט ואל משרד המושבות הבריטי ודרשו בכל תוקף לקבל אישור לבניית מזח בחוף תל-אביב. האישור התקבל וביום  19 מאי 1936 עגנה האוניה הראשונה בחוף תל-אביב. כדי להפעיל את פריקת מטען האוניה בצורה מקצועית ומסודרת, גייסו מיד קבוצת פועלים מקצועיים מבין העובדים הסלוניקאים בנמל חיפה אשר היוו את הגרעין המדריך לעובדי נמל תל-אביב. מיד עם בוא העובדים יוצאי סלוניקי לעבודה בנמל תל-אביב  וקביעת מקום מגוריהם בסביבה הקרובה לנמל, החליטו לבנות בית כנסת כדי שיהיה להם מקום משלהם לתפילה. עבודת פועלי הנמל שנעשתה בים הפתוח אשר אינו מוגן כמו  בנמל חיפה , היוותה סכנה מתמדת לעובדים ומתוך אמונה שהם זקוקים לניסים ולמגן בעבודתם החליטו לקרוא את שם בית הכנסת על שם “רבי מאיר בעל-הנס” שיגן עליהם ומכאן השם.

                        מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה

                               כיצד זה התחיל?

בחודש ספט’ 2015 הוגשה נגד ביה”כ תביעה לפינוי בטענה “הזויה” של פלישה לקרקע. באותה העת. ביה”כ נדרש להגיש כתב הגנה תוך כחודש וחצי. מצבינו היה בכי רע לא רק משום ההתראה הקצרה אלא גם משום שקופת ביה”כ הייתה “בכי רע”.

בו במקום התכנסו בביתו של החזן יעקב מזרחי חברים מותיקי בית הכנסת להעריך את המצב. בהתכנסות זו השתתפו מבלבד החזן יעקב מזרחי, חברי ועד, עו”ד רוני בוקעי, הגב’ ורדה סבן, רחמים שמאי ומרדכי אבולעפיה, כולם אנשים שאכפת להם ושנרתמו למאבק וברקע, עננה כבדה של מצוקה, התביעה הייתה לפינוי, קופת בית הכנסת הייתה מדולדלת מאוד, והיה צורך לבנות אסטרטגיה משפטית להגנה, להתארגן על תצהירים המבוססים על מסמכים דבר שלא היה בנמצא ומשתתפי הפגישה מיררו בבכי מהמצב הקשה.

                          מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה

ההליכים המשפטיים התנהלו בבית המשפט השלום בהרצליה ולאחר דין ודברים מינה כב’ השופט יעקב שקד את האדריכלית רבקה כרמי על מנת שתביא לפשרה בין הצדדים בהיבטים השונים. נערכו פגישות רבות במשרדה של האדריכלית ובמשרדם של היזמים. היו אלה דיונים קשים ביותר ולעיתים הגיעו הדברים לידי צעקות רמות אולם בסופו של דבר הושגה פשרה שקבלה תוקף של פסיקת בית המשפט השלום. במסגרת הפשרה שהושגה, יעבור בית הכנסת בשכירות למשכנו הזמני בביה”כ הגדול ברחוב דיזנגוף 312 למשך 3 שנים בתוספת אופציה לשנתיים נוספות. בפרק זמן זה יבנו היזמים מבנה מפואר שיכלול מכלול מסחרי, שתי קומות של מלון ו 6 קומות של דירות יוקרה בפרוייקט הנקרא Port TLV. בתום הבניה יקבל בית הכנסת מבנה בן כ 130 מ”ר עם כל הפונקציות הנדרשות אשר יירשם ע”ש העמותה לשימוש לצמיתות ללא תמורה.

               .

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה  – כך זה עתיד להסתיים

                                           אבני הדרך

תרצ”ו 1936 – הקמת נמל תל-אביב והקמת ביה”כ על ידי קבוצת פועלים ספרדים סלוניקאים 80 שנות פעילות רציפה ברוח מסורת ישראל סבא

תשע”ה  2015 – הוגשה תביעה לפינוי ביה”כ. פגישות פנימיות בין החברים לבחינת המצב. דיונים משפטיים.

תשע”ו  2016  – התארגנות. הקמת עמותה, הכנת כתב הגנה, גיוס כספים ומסע פרסום בתקשורת.

תשע”ז 2017 – מושגת פשרה בבית המשפט השלום המקבלת תוקף של פסק דין.

5 מאי 17 – ברוב עם הדרת מלך נערך טקס פרידה מהמבנה הישן

1/8/17  – תשעה באב – נערכת תפילה אחרונה בביה”כ הישן

2-3/8/17  – פירוק ביה”כ ומעבר למשכן הזמני בביה”כ הגדול ברחוב דיזנגוף 312 בתל-אביב

8-18/8 טז – כו אב –  התארגנות והתאמות בינוי במשכן הזמני

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה
הופצו עשרות סרטים ופוסטים בהם תוכלו לצפות באתר האינרנט של ביה”כ

 אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

מיד לאחר שבית המשפט סיים לפסוק את פסיקתו ועובדת הפינוי הפכה למוגמרת, ועד ביה”כ הפיק אירוע רב משתתפים לפרדה מהמבנה הישן, העלאת זכרונות וכיבוד המתפללים שפקדו את ביה”כ והלכו לעולמם.

ביום 15/5/17 התכנסו מאות אנשים, מתפללים, תומכים ואוהבים עם בני משפחותיהם בבית הכנסת לערב פרידה מהמבנה הישן.  הציבור שתמך בנו לכל אורך הדרך, בא להזדהות, לתמוך, להיזכר בימים מופלאים, להתגעגע ל”בית הכנסת של הסבא”, לשמוע ניגונים ספרדים ירושלמים, לצפות בתמונות וסרטונים של אנשים פשוטים וישרים שהטביעו חותמם במקום, להזדהות ולהיות חלק מהסטוריה קטנה של בית כנסת הקשור בקשרים עבותים להיסטוריה של נמל תל-אביב שהוקם על ידי פועלים סלוניקאים וחבריהם מבני המקום אשר יחד בנו “מקדש מעט” שעקב “דינא דמלכותה” הולך ומתפנה.

           אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

האירוע נפתח במפגש רעים מרגש בו נפגשו אנשים אשר פקדו את בית הכנסת לפני עשרות שנים, בני משפחות המתפללים, בנים ובנות וב”ב, גברים ונשים, זקנים צעירים וזאטוטים אשר התרוצצו בין השולחנות העמוסים. דברי פתיחה נשא חבר הוועד ליאור לויט ובסיום דבריו הפתיע את הקהל בהענקת מגן הוקרה לחזן ולפייטן ר’ יעקב מזרחי הי”ו לחמישה עשורים של חזנות ופייטנות.

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

סיפורו של מקום

 .

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

לזכר מייסדי בית הכנסת

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

אירועים בפרספקטיבה של 80 שנים

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

אקטואליה

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

על הקשר בין נמל תל-אביב לבית הכנסת

אירוע פרידה מהמשכן הישן יט’ אייר תשע”ז 15/5/17

עוד מבט על ערב קסום המלווה בנגינות שירטיטו את ההלב

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה / תם פרק בן 80 שנים

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה

בתשעה באב תשע”ז נערכה תפילת הנעילה, תפילה שסימנה בלוח השנה את היום בו התפילה האחרונה במקום אותו ייסדו פועלי נמל תל-אביב בשנת תרצ”ו. למחרת היום החלו עבודות פירוק אינטנסיביות שסיומן בטו’ באב יום בו נמסרו מפתחות בית הכנסת לנציגי קבוצת חג’ג’ והשערים ננעלו לעד. עצב מעורב בתקוה, זו הייתה תחושת הציבור. עצב על מקום קטן ואהוב שנעזב ותקוה למשכן חדש ומפואר שיאוכלס לפי התכנון בשנת תשפ”א.

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה / פירוק בית הכנסת  

רגישות רבה ותשומת לב ניתנו לפירוק לוחות הזיכרון ואבני השיש בהן מוזכרים שמות המייסדים ומתפללי ביה”כ. הללו הוסרו בזהירות רבה ופונו לביה”כ הזמני. לכשיבנה בית הכנסת החדש יועברו השמות המוזכרים ע”ג לוחות זיכרון שיעוצבו מחדש. תשומת לב ניתנה לאבן השיש בת 80 השנים עליה מוזכרים שמות מייסדי בית הכנסת. אבן זו הוסרה בזהירות יתרה יחד עם שאר האבנים.
.

מתחדשים ויוצאים לדרך חדשה/התאמות הבינוי במשכננו הזמני
בניית היכל הקודש

בניית ההיכל נתקלה בקשיים לא מעטים. לאור דרישת חברת הביטוח ועל מנת לעגן את ספרי בתורה בביטוח נאלצנו לפרק את ההיכל ולבנות “חדר כספת” עם מיגון מתאים. דבר זה גרר בעיכוב בעבודת הבינוי ולהוצאות כספיות כבדות ולא מתוכננות. יחד עם זאת, העבודות הושלמו בהתאם לדרישות.

.

ביקור ועד ביה”כ באתר הבניה. מבט לעתיד

עמותת “בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס”

מספר תאגיד 580027845, סוג תאגיד: עמותה, ת.רישום : 05/09/1983

ביה”כ נוסד בשנת תרצ”ו (1936) על קרקע שהוקדשה לביהכנס ע”י הנדבן והאיש היקר פריווה נתנאל ע”ה. מייסדי ביה”כ התאגדו ופעלו כאגודה עותמאנית לכל דבר ועניין. ברבות השנים ועם חלף הדורות הסדר התאגדות ביהכנס גם ע”פ חוק העמותות . ביה”כ מאוגד כעמותה ומתנהל בשקיפות ע”פ הוראות החוק והדין.

חברי העמותה

הגב’ ורדה סבן – יו”ר, עו”ד רוני בוקעי, מר ליאור לויט, יצחק אדרת, מר מרדכי אבולעפיה המשמש גם כגזבר העמותה.

ועדת ביקורת מונה חמישה חברים​

מר רחמים שמאי – יו”ר הועדה,  עו”ד יוסי ישראלי, מר יעקב מזרחי, שאול יפרח ומנשה שמעונוב.

תחילתו של בית הכנסת

ההיסטוריה תוצג באמצעות הסרטון הבא המשלב תמונות מזמן הקמת הנמל וכן מסמכים ישנים נושנים שנשלפו מחביונה של ההיסטוריה הרחוקה של המשכן.

תחילתו של בית הכנסת, אי שם בשנות השלושים כאשר זוג צעיר ממשפחת פריווה הקים את ביתו בסמוך לחוף הים בשכונת “אבו עג’ילה” אשר לימים הפכה לרחוב “חבר הלאומים” ובמרוצת השנים הפך הרחוב ל”כג’ יורדי הסירה”.

.

                                 אירועים בבית הכנסת
קשת האירועים בבית הכנסת מאז הקמתו מכיל ריבותיים אלפי אלפים של אירועים שונים “עד מקום שהסופיסטיס יכול לחשב” (פסיקתא דרב כהנא, פיסקא יב (בחודש השלישי)). על מנת לתעד את האירועים היה צורך במלאכת פניה ואיסוף, ממש עבודת נמלים שהצריכה המון שעות עבודה. 

מגוון האירועים רב ביותר ורובו מכיל שמחות, שבתות חתן שמטעמים מובנים אין אפשרות לצלמן, חגיגות בר מצוה, בריתות וטקסי פדיון הבן והכנסות ספרי תורה. תחת כותרת זו אנו מביאים גם אירועים אחרים שאין בינהם לבין שמחות ולא כלום, למשל, נפילת טיל על בית כנסת בשנת 2014 וכיו”ב.

התיעוד מכיל תמונות, סרטים, תעודות ומסמכים שונים ותקוה שאכן יאפשרו הצצה לקשת רחבה של עשיה בבית הכנסת.

כאן המקום לפנות לציבור להשתתף ולשתף אותנו בתיעוד הקיים אצלם ולהעבירם אלינו לצורך העלאה לאתר. החומרים יוחזרו כמובן בשלמותם.

                                הכנסות ספר תורה
הכנסת ספר תורה לבית הכנסת, סוף שנות השישים
מוצגות לפניכם, תמונות נדירות מעזבונו של מי שהיה גבאי ביה”כ במשך שנים רבות, עזרא יחזקאל ע”ה.

בחודש ספטמבר 1969 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת בתהלוכה בה השתתפו רבים. מהתמונות, עולים ניבטים אנשים ישרים שהיו ואינם, צוהלים ושמחים כחתנים בחופתם. התהלוכה נקלטה ברחוב כג’ יורדי הסירה מס’ 16-18-10.

נוסטלגיה במיטבה.
בתמונה משמאל נראים בתהלוכה:

מיקו (ניסים) יחזקאל יבל”א שלישי מימין בחזית.

יעקב טבוך עם הגב לתמנה מוחא כפיים ומנצח על התהלוכה, אברהם ארינוס מאחוריו, יוסף דניאל קיצוני משמאל, חיים ארוך שלישי משמאל, שמואל צ’ימינו משמאל לנושא ספר התורה וליאון פילו משמאלו של נושא הספר,מנחם מני שני מימין, מלכה ארינוס ראשונה מימין בשמלה שחורה כולם הלכו לעולמם, ע”ה.

הכנסת ספר תורה תשס”ג 2003

תחילתה של שמחה זו בביתו של החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו, שם נכתבו האותיות האחרונות של הספר. לאחר מכן החלה השמחה בבית, שירה וריקודים והמשיכה במסע לאורך רחובות ישעיהו, ירמיהו דיזנגוף וכג’ יורדי הסירה בואכה בית הכנסת.

מבית הכנסת יצאו נושאי ספרים לקראת הספר החדש שהוכנס ברוב עם הדרת מלך למשכנו החדש. לאחר מכן נערכה תפילת הודיה והערב נחתם בסעודת

מצוה. אשרינו שזכינו.

.