לזכרם. לזכר מתפללי בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס ע”ש פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים

                     
יצחק בן יעקב אטס ז”ל.

יוצא קהילות יוון, מסלוניקי. היה בן מקימי נמל תל-אביב וממייסדי בית הכנסת. שימש כגבאי הראשי מהיום בו נוסד בית הכנסת עד ליום פטירתו.

הלך לעולמו ביום כה’ אלול תש”ל.

ליאון גביוס מספר את סיפור הקמתו של נמל תל-אביב

מתוך התכנית “עמוד האש”

.

.                          .
.                     אהרון יחזקאל (באבא אהרון) ז”ל
יליד ירושלים, היה שומר הראש של הנציב העליון הבריטי של
א”י Arthur Grenfell Wauchope .
במהלך המאורעות, עם הקמת נמל תל אביב בשנת 1936 עזב את ירושלים עם משפחתו ועבר להתגורר בבית קטן ברח’ כג’ יורדי הסירה בסמוך לנמל תל-אביב והצטרף לפועלים הסלוניקאים בבניית הנמל. נמנה עם עשרת מייסדי בית הכנסת שליד הנמל שם התפלל עד ליומו האחרון. אהרון יחזקאל (“באבא אהרון”) העמיד תלמידים הרבה שערכו את חגיגת הבר-מצוה בבית הכנסת אותו ייסד. נודע בקולו הרם והנישא עת השמיע מזמורים ופיוטים לחתני הבר- מצוה בעת עלייתם לתורה. עד היום ממשיכים בניו ובני משפחתו לפקוד את בית הכנסת בשמחות ובאירועים משפחתיים שונים.  הלך לעולמו א’ חשון תשמ”ח.

סיפורו של אהרון יחזקאל ע”ה – נמל תל-אביב

זוה קטע מהקלטה נדירה מתכנית רדיו ששודרה אי שם בשנות השבעים.
.

אברהם ארינוס ז”ל.

אחד ממייסדי בית הכנסת.

עלה מיוון בשנת 1936. עבד בנמל תל-אביב. איש מסורת, עניו, צנוע ופשוט ותמך במשפחתו בתקופות הקשות של המחסור וצנע.

הלך לעולמו כ’ אדר תשמ”ב.

בתו טובה הי”ו, שיכנה את אליהו בביתה וטיפלה בו במסירות נפשה עד יומו האחרון. בסוף ימיו, ההליכה הייתה קשה עליו ולפיכך, נהג להתפלל בביה”כ בשכונת ג’מוסין בסמוך לביתו.

אליהו פרנטה ע”ה, בצעירותו עם רעייתו ובתו

.                             .
.                               מרדכי גבאי ז”ל. 

נולד בחאלקידה שביוון בשנת 1921. החל להתפלל בבית הכנסת בשנות השישים. מאז שיצא לגמלאות הקדיש את רוב זמנו ומרצו הפנוי לפעילות למען בית הכנסת. במשך שנים רבות שימש כגבאי בית הכנסת ויחד עם משה טבע ז”ל ומאיר יוסף ז”ל דאגו לשיפוץ בית הכנסת, לתחזקו ולשמרו. נהג להגיע מידי יום לבית הכנסת להשתתף בתפילות, עד שתש כולו ורותק לביתו.

מרדכי גבאי הלך לעולמו בח ‘בשבט תשס”ח, 15 בינואר 2008, חמישה חודשים לאחר מות רעייתו האהובה דייזי גבאי.

תשנ”ו. 1992.

בסרטון, דמויות שהיו ואינם ובכללם, מרדכי גבאי מנחה קבלן לטיפול בהיכל

.

       
זהו ספר תהילים שנתרם לבית הכנסת על ידי הגבאי הוותיק עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה אח למוטקה ולפפו ע”ה גם הם היו מבאי בית הכנסת. מנולי שהיה מיוצאי יוון, היה מוותיקי המתפללים, איש נאמן ומסור למקום בצורה יוצאת דופן. תכונה בולטת באופיו הייתה התמימות, סוג של ביישנות כאשר דיבר עם עמיתיו לבית הכנסת, תכונה מופלאה של אדם צנוע. זכרוני, לפני כ 35 שנים, לאחר ימים נוראים בהם שימשתי כ”בעל תוקע”, דפק בדלת ביתי מנולי ובחיוך מבויש הושיט את ידו בה היה שי קטן וצנוע, שני בקבוקי יין באריזת קרטון. זכורני היטב את השמחה שמילאה את ליבי ברגעים אלה על המחווה שמנולי הביע בפני בצורה פשוטה ותמימה – תודה והערכה. את אהבתו לבית הכנסת ביטא בעושר ביטוי המתבטא במילים מועטות, “מתנה מכל הלב, באהבה, מנולי”. לזכרו ולזכר אותם מתפללים שהלכו לעולמם.

.                          . ​.                            .

                    מרדכי (מוטקה) בן שמואל ורחל אהרון ז”ל

מוותיקי בית הכנסת, גבאי במשך שנים רבות ואחרון יהודי יוון בבית הכנסת.

מוטקה נולד בעיר ווריה (Veria) שבצפון יוון, בחבל מקדוניה כ 75 ק”מ מבירת החבל סלוניקי. באותה העת ילדו הנשים בבית ולא בבתי חולים כפי שנהוג כיום, וכך גם מוטקה. ילדותו עברה עליו עם אחיו בבית זה, בית סבו עד גיל 10. לאחר מס’ שנים עברו להתגורר בבית אחר באותה העיר.

מוטקה למד בבית ספר היסודי היהודי בעיר הולדתו ווריה ולאחר מכן למד בגימנסיה היחידה שהייתה בעיר.

לימודיו הופסקו עקב פרוץ ממלחמת העולם השנייה באפריל 1943 וכשנכבשה יוון על ידי הגרמנים לא היסס מוטקה, הפסיק את לימודיו והתגייס לפרטיזנים

מוטקה הגיע לראשונה לבית הכנסת בערב ראש השנה תש”א (1950) ועמד משתאה מהמראה שנגלה אליו. וכך סיפר מוטקה) ראו סרטון בגלריית הסרטונים): “בית הכנסת היה מלא עד אפס מקום, בפנים וגם בחוץ…היו גם ילדים קטנים ואני זוכר שכשהיה רעש היה יוצא הגבאי יצחק אטס (יווני גם הוא) והיה נותן צעקה שכל הבית הכנסת היה רועד…

מוטקה היה פעיל בבית הכנסת ושמר במסירות ובנאמנות רבה על המקום, עשה רבות למען שימור וטיפוח בית הכנסת.​

.                          .

מוטקה הלך לעולמו יד’ טבת התרפ”ו- כד’ חשון תשע”ה

31/12/1925-18/11/2014

יהי זכרו ברוך.

​עוד ספר תהילים ששרד את הגניזה הגדולה
הגבאי הוותיק מרדכי אהרון ע”ה דאג במשך שנים רבות להקצות מכספי ביה”כ לתרומות למוסדות ולישיבות.

.         .
כהוקרה על פועלו המבורך, נשלח אליו מישיבת “תפארת שלמה” אשר בירושלים ספר תהילים עם הקדשה צנועה

סיפור חייו

בתאריך כ’ אדר תשס”א (15/3/2001) התראיין מרדכי אהרון ע”ה ביד-ושם וסיפר עדות על תולדות חייו, ביוון בעת כיבוש יוון על ידי הנאצים, התגייסותו לשורות הפרטיזנים, עלייתו ארצה, התגייסותו לצה”ל וקורות חייו וחיי משפחתו.

     .

פפו בן שמואל ורחל אהרון ע”ה

פפו, מוותיקי בית הכנסת ויוצא יוון, צנוע, נעים הליכות ומאיר פנים לחבריו ועמיתיו.

אדם צנוע בן למשפחת אהרון שראתה בבית הכנסת בית שני. פפו היה חייט אומן רב כישרון. בכל חג סוכות היה עובר בין באי הסוכה ומחלק מהעוגיות המתוקות והטעימות להפליא אותם אפה בטוב טעם.

הלך לעולמו ח’ תמוז אב תשס”ט

                               .
.                              .אליהו ישראל ע”ה​                         
​אליהו, יליד העיר העתיקה בי-ם (1910), דור שלישי בארץ ישראל, בן  למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שעלתה לארץ ישראל ב 1840.  לאחר כיבוש העיר ע”י הגנרל אלנבי בשנת 1917 עקרה משפחתו ליפו.  לימים, רכשה המשפחה מערבי חלקת אדמה ברחוב לוינסקי שם בנה אליהו בית והקים משפחה. הוא שעל את בנו יוסף במלחמת העצמאות ואליהו שלא יכל לשאת את כאבו עקר עם משפחתו לצפון תל אביב שם התגורר סמוך לנמל ולבית הכנסת.  אליהו היה אדם טוב ומיטיב שעסק בתרומות ובעזרה לנצרכים. נדבת ידו ורוחב ליבו העניקו לנצרכים הזדמנות חיים ויכולת להאחז בחיים. אסון נוסף פקד את אליהו בשנת 1956 כאשר איבד את בנו ברוך בתאונה כשהבן ברוך היה בן 23 שנים בלבד.  הוא פקד בקביעות את ביה”כ וותיקי המקום זוכרים את חגיגות שמחת תורה שהיה מרקד בהתלהבות עם ספרי התורה תוך שהוא מניפם ומטילם אל-על ותופסם במיומנות ובבטחה בידיו. הלך לעולמו כד’ אדר תשכ”ט.

מאיר יוסף ז”ל

מאיר היה מהמתפללים הקבועים והמסורים של בית הכנסת בו התפלל שנים רבות. התנוחה הקבועה שלו בין התפילות הייתה ישיבה נינוחה כשקיצור שולחן ערוך בידו ולומד הוא דינים והלכות.

הלך לעולמו נפטר ח’ אב תשס”א

  .                                .
.                                   משה טבע ע”ה

משה נולד באפריל 1916 בעיר סלוניקי ליעקב ומלכה. בגיל חמש התייתם מאִמו וגודל על־ידי אִמו החורגת, שרה, שטיפלה בו, באחיו ואחיותיו במסירות רבה, למד בביה”ס של נזירים צרפתים וסיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה. בשנת 1933 נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה, אך עקב תקרית קשה עם בן הדיקן, שכינה אותו “יהודי מלוכלך”, ושבתגובה על כך הפליא בו את מכותיו מבלי להתנצל – נאלץ לעזוב את לימודיו באותה שנה. מיד לאחר זאת עלה ארצה והחל לעבוד בקיבוצים ובמושבים, בפרדסים ובעבודות חקלאות שונות. לימים השתקע בתל־אביב. בימי המאורעות, הכרתו הלאומית הובילה אותו להצטרף אל שורות האצ”ל ושמירה ומעקבים אחר תנועת הערבים לשם תכנון פעולות תגמול. לימים למד את מקצוע הצילום ונתמנה להיות “צלם המחתרת”, שעסק בתיעוד מסמכים סודיים ורגישים. בעת הפילוג באצ”ל, החליט להצטרף בשנת 1946

.

.

קריאת התורה לראש השנה – החזן יוסף הררי ע”ה

.

.

תשנ”ב. החזן רחמים מזרחי ע”ה. קריאת המגילה

.

.

מקבץ קטעי סרטוים. החזן רחמים מזרחי ע”ה

חיימיקו סילבס והירקון המלוח
חיימיקו והירקון המלוח מתוכנית הטלוויזיה אבני דרך ערוץ ראשון תחילת שנות ה 70. הירקון הסירות ותל אביב הנוסטלגית במלוא הדרה.

המבוגרים שביננו זוכרים ימים עברו של נחל הירקון, מהימים שבגדות הנחל צמחו להם קני סוף (בוסים) מהם היו הילדים בונים עפיפונים (טיארות), מהימים בהם דייגים דגו בנחל באמצעות רשתות שנפרסו בין שתי גדותיו (הופה) ובוודאי זוכרים את מעגני הסירות של חיימיקו העשויים מעץ בהם נקשרו הסירות האחת לשניה בסופו של יום. התמונות מהימים ההם, כשהנחל היה עדיין נקי ומימיו היו צלולים, ימים שהיו ואינם. על כך שר אריק איינשטיין “על גדות הירקון”. המטיילים  בצפון הישן של תל אביב, נשם מצד אחד את ניחוח הנמל ומצד שני חווה את חוויית השייט בירקון או טיול שבת בגדותיו.

    .                         .
.                              .מנחם בן יחיא מני ע”ה

מנחם בן יחיא מני ע”ה היה מהמתפללים קבועים של בית הכנסת ודמותו הססגונית בעלת האורייטציה התימנית בלטה בין באי בית הכנסת שברובם היו ספרדים ממוצא יווני או ירושלמי.

נולד בתימן, עסק במסחר ובמסגרת זו הרבה בנסיעות בתימן, עדן, מצרים ועוד ארצות בלבנט.

מנחם ורעייתו מזל ע”ה שכלו את בתם ציונה ע”ה שנקטפה בדמי ימיה ולזכרה הקדישו לבית הכנסת פרוכת המשמשת עד היום בהיכל הקודש.

הלך לעולמו ביום כה’ ניסן תשל”ח 2/5/1978 ונטמן בבית העלמין בחולון

יהי זכרו ברוך

                     
.                      .יצחק בן אליהו אבולעפיה ז”ל.

עלה עם משפחתו ממצרים ב 1956. שנתיים לאחר מכן עבר להתגורר בסמוך לנמל תל-אביב הישן. היה ממתפללי בית הכנסת הקבועים עד ליומו האחרון. הלך לעולמו בראש חודש אדר א’ תשל”ו.

יצחק אבולעפיה ע”ה עם בני משפחתו המורחבת בחתונת גיסתו בקהיר.
השנה 1948

שלום ענסי ז”ל
מותיקי בית הכנסת , החל להתפלל בבית הכנסת מתחילת שנות ה-60 במשך כ-30 שנה. אדם צנוע איש גומל חסדים ותומך גדול בבית הכנסת.
נפטר ביח’ באייר תשנ”ח