לפניכם סיפור אמיתי שקרה לתלמיד שלי בשם נתיב מכיתה ו’.

שלום קוראים לי נתיב ואני רוצה לספר לכם על בן דוד שלי שקוראים לו ישראל.

ישראל היום בן 13, וגר בעיר פתח תקווה ליד כביש סואן במיוחד.

הסיפור שלי ארע לפני כחמש שנים, כשישראל היה בן שמונה. לישראל היה חבר מאוד טוב שגר כמה רחובות לידו. 

יום אחד כאשר ישראל רצה מאוד לשחק עם חברו הטוב, הוא ירד מביתו לבדו והיה נרגש מאוד.ישראל רץ במהירות לכיוון בית חברו הוא הגיע למעבר החצייה ורץ אל תוך המעבר.

מבלי להסתכל כלל לצדדים.

 לרוע מזלו באותם רגעים נסע רכב על הכביש אך ישראל לא ראה אותו. הרכב פגע בו והעיף אותו למרחק רב. מיד התכנסו אנשים שראו את התאונה היו גם צעקות מאנשים שניבהלו ודאגו. 

בחסדי השם בסוף זה נגמר בפציעה קלה ,ואחרי כמה ימים ישראל שוחרר לביתו.

הלקח שלמדתי מהמקרה הוא:

צריך להיזהר מאוד אפילו במעבר החצייה

חובה לבדוק שהכביש פנוי ורק אז לחצות.

ילד עד גיל תשע לא חוצה לבד את הכביש.