שילוב משחקי ידע תחרותיים בשיעור

כלי חינמי המאפשר משחקי ידע תחרותיים, מהירים וחווייתיים עם הסטודנטים תוך כדי שיעור. באמצעות המכשירים הניידים הסטודנטים משיבים על שאלות טריוויה/חידונים/שאלונים, התוצאות מוצגת באופן גרפי על הלוח – כולל ניקוד המתחרים. משחק זה מותאם בקצב ובתחרותיות לסטודנטים בדור ה-Y ומתאים לשימוש גם בכיתות גדולות.

nnn

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 27.10: יום חמישי 15:00-16:00

גב’ קרן גרינברג, סיעוד

השתמשתי ב- Kahoot בקורס סיעוד הילד והמתבגר (שנה ב’ סמסטר ב’), במטרה לתרגל את החומר התאורטי ולשלוף אותו כפי שנדרש בשדה הקליני. תוך חוויה של משחק תחרותי ובחינה עצמית של ידע בחומר הנלמד.

התרשמתי שהמשחק התחרותי היווה אתגר לסטודנטים וסייע להם בלמידה (במיוחד בשעת צהריים חמה וקשה….) , האוירה היתה טובה וכיפית, הסטודנטים היו דרוכים ומעורבים לאורך כל הפעילות (עד כדי כך שאמרו תוך כדי המשחק “חבל שלא עושים לנו את זה גם בשאר המקצועות”)

ההדרכה והליווי שקבלתי סייעו לי להגיע בבטחון לפעילות זו.

nnn

מיילים מסטודנטים:

“החידון היה מרענן ומלמד.  הרצון “לנצח” גרם לכולנו (כולל סטודנטים שבדר”כ ללא מוטובציה) להתרכז בחומר  ולנסות לענות נכון כמה שיותר מהר.. “

“זה תירגול של שליפת חומר כמו בבחינה ובשדה הקליני וזה מצויין כי תמיד אנחנו מכניסים חומר ומתנסים בשליפת  חומר רק בבחינה עצמה. מאוד נהננו מהרענון ומשבירת השיגרה.”

“בעיניי זהו כלי נפלא לעשות בו חזרה כי זה משלב מלבד החומר התיאורטי גם אפקט של תחרותיות וחוויה אחרת ללימדה שבהחלט לדעתי תרם רבות לכל הכיתה.”

nnn

כלי להעברת מגוון שאלות בשעור, קבלת דעות/תגובות הסטודנטים

כלי נהדר המאפשר לכלל הסטודנטים במהלך שיעור להביע דעה, לענות על שאלה או להציג תגובה (באופן אנונימי) ע”י הצבעה במכשירים הניידים.

כל התגובות (גם בכיתה גדולה) מוצגות באופן גרפי ומיידי, המרצה יכול לקבל מידע מהיר על הידע, ההבנה, העמדות של הסטודנטים ולנווט את השיעור/הדיון בהתאם. (הרישיון לשימוש בכלי נרכש ע”י היחידה לקידום ההוראה ויש לקבל אישור מקדים לשימוש בו)

nnn

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 27.10: יום חמישי 12:30-14:00

ד”ר יוסי לוי-בלז, מד”ה

לאחר הדרכה על PollEverywhere יצאתי ישר לשיעור בתיאוריות אישיות. החלטתי לבדוק את נפלאות הכלי ולהציג לסטודנטים מספר שאלות ולהבין היכן הם נמצאים בכל הקשור לחומר הלימודי. ניסחתי מספר שאלות בצורות שונות, ויצאתי לדרך.

• ההתחלה הייתה קלה ומעניינת.

• הסטודנטים מאוד נהנו מהאמירה – עכשיו להוציא סלולרי, והסתקרנו מאוד ממה עומדים לעשות עכשיו.

• החלק הטכני עבר די בקלות, והרוב נכנסו ללא קושי לאתר המדובר.

• הפלא של “התשובה שלי כתובה על הלוח” הייתה רגע מיוחד בשיעור הזה, והרגשתי שהסטודנטים נהנים מאוד מהתהליך ומהתוצאה.

בשיעור אחר, התייחסתי כבר למה שהם מעלים בתשובותיהם, ובמיוחד בהקשר של איך אנחנו יכולים להבין זאת, ואיך זה מחדד את המשך הקורס שלנו מבחינת תכנים.

דוגמא מהתנסות בקורס פסיכופתולוגיה: בנושא הפרעות אכילה שאלתי גם על תפיסתם לאחר סרט שראינו, וכן על התנסות שמלמדת על הדרך המחקרית לבחינת בעיות בדימוי גוף.

בקיצור – היה מעניין, מסקרן והוסיף טעם למפגש. שווה לנסות!

nnn

ד”ר אלי תימן, מד”ה

בשיעור ביום האישה הבינלאומי השתמשתי ב- PollEverywhere

באמצעות מס’ שאלות נוצרה מעורבות פעילה של הסטודנטים ואף תהליך של חשיבה מחודשת:

1. שאלתי האם הסטודנטים פמיניסטיים או לא. קצת פחות מחצי הכיתה השיבו – כן.

2. השאלה הבאה הייתה פתוחה: המילים העולות כאשר הסטו’ שומעים את המילה פמיניזם. ניתחנו את מנעד הסטיגמות העולות לגבי מילה זו.

3. בסוף הדיון שאלתי שוב האם הם פמיניסטיים – התוצאה השתנתה. חלק מהסטודנטים שינו את דעתם. התברר כי מרבית הכיתה היא פמיניסטית

nnn

ד”ר טלי סגר-גוטמן, מנע”ס

בקורס התנהגות ארגונית ויסודות הניהול במחלקה למדע”ה בחרתי לפתוח בנושא מרכזי העוסק ב’תרבות הארגונית’. במסגרת זו הצגתי מס’ תמונות של משרדי Google בציריך וביקשתי מהסטודנטים לציין ‘מהם המסרים שהארגון מנסה להעביר באמצעים חיצוניים’ (צבע, ריהוט, מבנה משרדים  ועוד) לצורך איסוף המידע באופן מרוכז, התבקשו הסטודנטים להזין את תשובותיהם ל- PollEverywhere.

משרדי Google בציריך: חדר ישיבות של הנהלה, חדר ישיבות של אנשי צוות,  חדר מנוחה לעובדים

בתוך דקות הופיע ענן מילים גדול על גבי המסך, המייצג את המשמעויות השונות שנתנו הסטודנטים למסרים שהוצגו.

רק בסיום ההתנסות ניתן הסבר למודל הקרחון של שיין וחלוקת המסרים לנורמות עבודה, הנחות היסוד של המנהלים, עבודת צוות, אווירה בארגון ועוד.

עשיתי שימוש בכלי כבר בשעור הראשון של הסמסטר. אני מוצאת ערך להתחיל ב’תרגול והתנסות’ ורק אח”כ לעבור להמשגה תיאורטית.

המימד הויזואלי שהתקבל הלהיב את הסטודנטים/יות. מומלץ לרתום אותם לסיעור מוחות מקדים כדי להגיע לענן מילים גדול יותר.

ד”ר איילה גונן, סיעוד

במהלך השעור בסיעוד (שנה ב’) שולבו שאלות PollEverywhere במצגת ה- PowerPoint, עליהם התבקשו הסטודנטים להשיב באופן אנונימי, בעזרת הטלפונים הניידים. שתי דוגמאות מובאות פה :

• שאלה פתוחה – הגדר במילה אחת “כאב” – הצגת התשובות הייתה בפורמט של “ענן מילים”  (ככל שהמילה חוזרת על עצמה, באופן אוטומטי היא גדלה ע”ג המסך)

• שאלה פתוחה נוספת – מענה במשפט מלא לשאלה “למה לדעתם כאב הוא סובייקטיבי “- הצגת התשובות הייתה בפריסה על העמוד כולו.

רשמים:

• היכולת לענות באופן אנונימי רתמה כמעט את כל הסטודנטים לקחת חלק בפעילות האינטראקטיבית.
• היכולת לשלב את השאלות כחלק ממצגת הPowerPoint  שמלווה את השעור היוותה יתרון.

• כל הסטודנטים יכלו לראות את מגוון הדעות/תחושות בכיתה והשיח שאחרי היה ממוקד ורלוונטי יותר.
• היו מס’ (מצומצם) של תשובות שאינן קשורות לשאלה, הדבר לא פגם כלל במהלך השעור.
• הסטודנטים היו מעורבים יותר בשעור זה והביעו שביעות רצון גבוהה מההתנסות.

nnn

ד”ר הדס הרמתי, מנע”ס

אני עושה שימוש במגוון סוגי השאלות שיש ב PollEverywhere, כשאני רוצה לערוך הצבעה או להעלות חומרים מתוך הסטודנטים עצמם, להלן 3 דוגמאות:

nnn

• בשעור על מודעות עצמית רציתי להדגים את “אפקט מעל הממוצע”. זהו אפקט שמוצאים כאשר מבקשים מאנשים שיעריכו את עצמם ביחס לממוצע. למשל: “איך אתה יחסית לממוצע ביחסי אנוש/בנהיגה/במנהיגות/בחוש הומור” וכו’. כששואלים שאלות כאלו מסתבר שכמעט כל המשיבים מדרגים עצמם מעל הממוצע, מה שכמובן לא משתלב עם עקרונות סטטיסטיים בסיסיים. את האפקט הזה המחשתי בכך ששאלתי כמה שאלות רבות ברירה, והסטודנטים ראו בעצמם את ההתפלגות שיצרו, ואת המודעות הנמוכה שמשתמעת מכך.

• באחת הקבוצות המפגשים הראשונים היו מלאי רעש והפרעות. כשראיתי שנסיונות עצמאיים שלי להתגבר על כך לא צלחו, העליתי שאלה כ- brainstorm: “מה אתם ממליצים לעשות כדי לשפר את אווירת הלמידה בכיתה”?  הסטודנטים העלו באופן עצמאי רעיונות, ואח”כ כל אחד סימן “לייק” או “דיסלייק” לכל הרעיונות שהועלו, כך שאפשר היה לראות את מידת הפופולאריות או ההסכמה לכל רעיון.

• ביום מרוכז על תיאוריות בפסיכולוגיה, השתמשתי בשאלת דירוג כדי שהסטודנטים ידרגו על רצף בין התיאוריה הכי מדעית, לזו שהכי פחות מדעית.

‘לוח שיתופי’ המשלב פתקיות עם טקסט, תמונות, קישורים ועוד

לוח שיתופי המציג מידע באופן חזותי ואטרקטיבי. הסטו’ גם בכיתות גדולות יכולים לשתף בו זמנית בידע כ-פתקיות המכילות טקסט, תמונות, קישורים, בטלפונים הניידים. בתוך דקות מתקבל תוצר משותף שניתן לקשר גם לאתר הקורס מומלץ לשימוש לפתיחה או סיכום נושא, כפינת אקטואליה בקורס, להעלאת רעיונות כסיעור מוחות, כתרגיל שיתופי באתר הקורס בין השעורים ועוד.

nnn

 הדרכה במסגרת “צבע טרי” 22.9: יום חמישי 13:00-13:45

גב’ אושיק פלר, BA מנהלים

מטרת פינת האקטואליה מעורבות הסטודנטים וחשיפתם לסוגיות אקטואליות בתחום הנלמד, שהן חלק מסדר היום הציבורי והתקשורתי.

בעזרת לוח Padlet המקוון והשיתופי, יצרה אושיק פלר פינת אקטואליה ושילבה אותו ב-Moodle, פינה אשר לוותה את פתיחת השעורים לאורך הקורס.

בראשית כל שעור, הציג אחד הסטודנטים כתבה או מאמר מפינת האקטואליה כפי שהתפרסם בתקשורת. הוא תאר בקצרה את המידע, מדוע בחר בו, כיצד מתקשר לנושאי הקורס, מה דעתו על הכתוב, מה למד ועוד. בסיום ההצגה התקיים דיון קצר עם הסטודנטים, הועלו דילמות והמרצה הוסיפה ומיקדה את הידע בנושא. קשת הנושאים שבחרו הסטודנטים היו מגוונים, אקטואליים ורלוונטיים ויצרו עניין רב בקרב כל הנוכחים.

ה Padlet נמצא כפתרון מצוין, ידידותי וקל מאוד לתפעול. הקמת הלוח היתה מהירה, ההסבר לסטודנטים היה קצרצר וכל אחד מהם/ן העלה בעצמו את הכתבה מטעמו.

התוצאה התקבלה כ- קולאז’ מרתק של נושאים שהסטודנטים מצאו בהם עניין. הלוח שימש כאמצעי נוסף ליצירת מעורבות והעשרה בתחום הנלמד, אפשר שיתוף וחשיפה לכלל הכתבות, להרחבת הקריאה בתחום ועוד.

nnn

ד”ר אלי תימן, מד”ה

שימו לב, ניתן לגלול את הלוח מטה – לראות את כל הפתקיות שיצרו הסטודנטים

לחיצה על פתקית תציג את התוכן שלה (סרטון, קישור ועוד)

Created with Padlet

גב’ קרן עיני, אנגלית – כיתת מדעי הים

Marine Science students in my courses do not only read about Marine related issues, they also discuss them and learn how to use persuasive language to convince their peers about their opinions on heated issues, such as research on Marine Mammals in captivity. The objective of the class debate was for each side to present about convincing argument during a classroom debate. I chose to use Padlet as a tool for students to collect resources such as texts, pictures, videos in preparation for the class debate.

The class was divided into two groups, Pro and Anti marine captivity and each group received their own Padlet wall to collect their information. The Padlet walls were directly embedded into a Moodle Page and each team could see what the other team was collecting. This helped them prepare their counter arguments for the debate. During the actual debate, the students had access to the Padlet wall with their materials which was screened overhead. If they wanted to show a movie that supported their cause, they could access it from Padlet easily and speak over the movie with their own explanations.

Click here to view the Pro Marine mammal captivity Padlet

Click here to view the Anti-Marine mammal captivity Padlet

כלים נוספים/חדשים

ב”צבע טרי” ספט’ 2016

Mentimeter – כלי פשוט להעברת שאלות מסוג נוסף (מורכבות יותר) במהלך שיעור ובהן שאלות מיקום על סקלה, מיקום/עמדה בהתייחס ל-2 צירים, דירוג על פי משקלות ועוד. התגובות מוצגות באופן מיידי על הלוח , המרצה (והסטודנטים) יכולים לראות התפלגות של התשובות, ובהתאם ניתן לקדם את השיח/דיון בשיעור, גם בקבוצות גדולות של משתתפים.

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 27.10: יום חמישי 14:15-15:00

דוגמא להתפלגות ב 2 – צירים

Emaze – לתצוגה (או אריזה) דינמית וייחודית של תוכן, תוך שימוש בתבניות מרהיבות ומגוונות המאפשרות בקלות לצקת תוכן קיים (גם ממצגות קיימות) וליצור המשכיות, ‘רצף של סיפור’ בתוך מרחב של חוויה או עולם תוכן. מומלץ לשימוש כפרזנטציה ייחודית, לפתיחת קורס, לסיכום נושא משמעותי , להצגה בכנסים ועוד. (‘האחות הקלילה’ של Prezi ,תומכת טוב בעברית).

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 22.9: יום חמישי 10:00-11:30

דוגמא “לאריזה” של מצגת כביקור בגלריה – שימו לב, ליחצו על החיצים בצדדים ל”טייל” בין חדרי הגלריה

ThingLink– על כל תמונה, שרטוט או מודל ניתן למקם קישורים רבים וליצור שכבות נוספות של ידע. ניתן להציג במהלך שיעור ובנק’ הנבחרות להעמיק ‘פנימה’ או לשלב באתר הקורס, בנוסף ניתן לתת כמטלה/תוצר יצירתי של סטוד’ לסיכום נושא וכו’.

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 22.9: יום חמישי 11:45-12:30

שימו לב, יש לעמוד עם העכבר על הציור, ולהתרשם מכמות הנקודות המהוות קישור לעולם תוכן מעמיק נוסף.

EdPuzzle – כלי פשוט לצפייה אקטיבית ועידוד חשיבה של סטודנטים בתהליך צפייה בסרטוני וידאו. מומלץ לשימוש במהלך שיעור או כמטלה בין השעורים. בסדנה יילמדו המשתתפים לשלב שאלות במהלך סרטוני הווידאו ויוצגו מאגרי סרטונים חינמיים.

הדרכה במסגרת “צבע טרי” 22.9: יום חמישי 13:45-14:30

שימו לב כאשר יגיע הסרטון לתג הירוק – הסרטון יעצר ותופיע שאלה/הערה, לאחר מענה תכלו להתקדם בצפייה (לחיצה על continue)

לו”ז ההדרכות במרוכז לשימושכם

• ניתן להירשם ליום מלא או לחלקים נבחרים ממנו. יש להירשם ע”י משלוח מייל לעדי שהם מאירי [email protected]
• כל משתתף יזכה לאחר ההדרכה בלווי אישי שלי בהכנת החומרים לשיעור ובשיעור עצמו (עפ”י בחירתך).

nnn

 יום חמישי, 22 בספטמבר

10:00-11:30 Emaze לתצוגה דינמית ומרהיבה של תוכן

11:45-12:30 Thinglink על כל תמונה, שרטוט ניתן למקם קישורים רבים וליצור שכבות נוספות של ידע

13:00-13:45  Padlet  ‘לוח שיתופי’ המשלב טקסט כפתקיות, תמונות, קישורים ועוד

13:45-14:30 EdPuzzle  לצפייה אקטיבית בסרטונים, בשילוב שאלות המרצה (+מאגרי סרטוני וידאו חינמיים)

יום חמישי, 27 באוקטובר

12:30-14:00 Everywhere Poll  כלי נפלא להעברת מגוון שאלות בשיעור, קבלת דעות/תגובות הסטו

14:15-15:00 Mentimeter כלי פשוט להעברת שאלות מסוג נוסף בשיעור

15:00-16:00 Kahoot  לשילוב משחקי ידע תחרותיים בשיעור

הרחבת הדעת

“ב-1984 התחלתי ללמד בהארוורד קורס שאיש לא רצה ללמד: פיזיקה לתלמידי קדם-רפואה. עשיתי זאת בדרך המסורתית: הרצאות פרונטליות.

ההצלחה של הסטודנטים שלי במבחנים, וההערכות המעולות שקיבלתי בסקרים, הסתירו ממני את האמת: זו הייתה הדרך הגרועה ביותר ללמד סטודנטים.

האם ראיתם פעם מקום עבודה שמושתת על סיטואציה כזו, שבה אדם אחד מדבר ומשדר וכל השאר רק קולטים, לא יוצרים, לא מחדשים, לא חושבים ולא עובדים בצוות?  אין מקום עבודה כזה.  ובכל זאת, כך נראות הכיתות שלנו כיום. “

“הכיתה המסורתית בנויה על מודל האמפיתיאטרון (הצגה) וזה המסר שהסיטואציה משדרת: המורה מציג ומדבר, התלמיד מקשיב ולא מפריע.

ברור שזה אינו קונטקסט שמעודד אינטראקציה. דמיינו לעצמכם סטודנט שמרים את היד ואומר: ‘אדוני המרצה, האם אתה יכול להיות בשקט חמש דקות, כדי שאוכל לחשוב?’ במילים אחרות, אנחנו מסתפקים ברמה הנמוכה ביותר של העשייה החינוכית: העברת מידע.

מה עם תרגול, יצירתיות, חשיבה? בגישה המסורתית אנחנו מוותרים על כל אלה ונשארים עם שידור וקליטת מידע, ובשביל זה לא צריך אותנו המורים – מספיק גוגל. “

בעקבות תובנות אלה פיתח פרופ’ אריק מזור גישה חדשה להוראת ‘סטודנטים עמיתים’ במהלך שיעור באופן המטפח מעורבות, חשיבה ולמידה אינטראקטיבית.

לשיטתו, לפני השיעור המרצה מפנה סטודנטים לקרוא וללמוד מחומרים שנמצאים בספרי לימוד או באינטרנט . הסטודנטים מתכוננים בבית, אך ניתן להניח כי הם לא בטוחים שהבינו את החומר.

• בראשית השיעור, המרצה מקדיש כ-10 דקות להסבר קצר של העקרונות ואח”כ מציג שאלות של הבנה. (במענה אנונימי בעזרת טכנו’ כמו  PollEverywhere). 
• כצפוי, חלק גדול מהסטודנטים עונה באופן שגוי. המרצה מבקש מכל זוג סטודנטים שענה תשובות שונות לאותה שאלה להסביר זה לזה את הנימוק מאחורי תשובתם.
• אחרי 10 דקות של אינטראקציה ולמידה פעילה בין הסטודנטים לבין עצמם הוא חוזר ומעלה שוב את אותה השאלה. הפעם אחוז העונים נכון עולה באופן ניכר.

“הגעתי  למסקנה כי הסטודנט הוא המורה הטוב ביותר. צריך ללמד את הסטודנטים מיומנויות חשיבה באמצעות הצגת שאלות ולא באמצעות קריינות של תשובות. “

מצפים לראותכם