Coursera – העתיד כבר כאן

הנגשת חומרי למידה – Open Educational Resources

חומרי למידה פתוחים הם מסמכים ומדיה המונגשים לציבור הרחב באופן פתוח לחלוטין, למטרות למידה, הוראה ומחקר.

מיזם קורסרה מהווה פריצת דרך בנושא זה בשל המספר האדיר של הקורסים האקדמיים מאוניברסיטאות נחשבות בעולם שהוא מציע.

באמצעות מיזם קורסרה, מליונים של אנשים לומדים נושאים שמעניינים אותם או שהם זקוקים להם, באופן שהוא קל, נגיש, מוגש ברמה גבוהה

ומכבד את המשתתפים בו בתעודה הנחשבת כיום כאקדמית לכל דבר ועניין.

OER, חומרי/משאבי למידה פתוחים, אינו דבר של מה בכך בעולם של זכויות יוצרים, תנאי קבלה גבוהים למוסדות אקדמיים והרבה

כסף…היזמים שמובילים את הפרוייקטים, כגון קורסרה, מאמינים שהם משפרים את העולם על ידי הנגשת החינוך לכלל האוכלוסייה.

חומרי הלמידה הפתוחים אינם מונחים “סתם כך” ומחכים שיקראו בהם. הם הופכים מידי יום ביומו למיליוני סרטונים,

שאלונים, סיכומים, דיונים בקבוצות לימוד גלובליות ועוד…הם לובשים חליפה של אוניברסיטה וירטואלית עצומה,

בה לכל אחת ואחד זכות שווה להשתתפות וטעימה מ”מרק הידע”.

יש לציין כי לצד היתרונות הרבים של הנגשת חומרי הלמידה: הנגשה למקומות מרוחקים, לאנשים בעלי מוגבלויות, לאנשים חסרי כל ועוד…

ישנם גם חסרונות. חומרי הלמידה הנגישים באמצעות מיזמים כגון “קורסרה” מועברים בקורסים בהם כל משתתף נדרש לענות תשובות דומות,

והוא אחד ממאות אלפים הלוקחים את הקורס. הקורסים לא מעודדים פעילות יצירתית בתוך הקורס, אין קשר אישי עם המרצים ולעיתים למידת העמיתים המוטמעת בקורסים אלו, הכוללת משוב, אינה פועלת באופן מיטבי.

הרצאתו של דייויד ויילי, פרופסור חבר לפסיכולוגיה, הוראה וטכנולוגיה באוניברסיטת בריגהם-יאנג.

כדי לצפות בהרצאה, גללו את העכבר לתחתית העמוד

בהרצאתו, מתחיל ויילי בהמצאת הדפוס ומראה כיצד כל פעם שנכנסה טכנולוגיה חדשה לעולם המידע, התייצבו החוק והנורמות דווקא כנגדה ולא אימצו את האפשרויות החדשות שלה כפי שהיה מצופה. מבחינתו, המהפיכה של העולם הדיגיטלי חייבת להתבטא בהנגשת המידע לכולם. מנקודת מבטו, מאבקי זכויות היוצרים הקיימים היום הם חסרי משמעות, במיוחד בשדה החינוך. דווקא אנשי חינוך, הוא גורס, הם אנשים המשתפים עם עמיתיהם ותלמידיהם – שאם לא כן, מדוע הם עוסקים בחינוך?

בנוסף, ויילי אומר כי בעולם שבו הביקוש לידע אקדמי גובר מידי יום, האוניברסיטאות לא יוכלו להמשיך ולספק את הביקוש. התשובה לכך היא מיזמים כגון קורסרה ואחרים, המנגישים את חומרי הלמידה ללא כל תמורה לכל האנשים בעולם. ניכר כי הוא רואה בכך שליחות.

שאלות לדיון:

האם לדעתכם מורים כיום יכולים לוותר לגמרי על זכות הקניין הרוחני שלהם למטרות שיתוף עם העולם?

האם לדעתכם נראה בשנים הקרובות יותר ויותר מודלים כגון “כיתה הפוכה” ודומיהם בשדה החינוך בארץ?

האם כיום, בעולם של שיתוף מתמיד, יש ללמד תלמידים יצירת “קהילות לומדות” ושיתוף חומרים או שאין צורך בכך?

מוזמנים לתת לנו משוב! תודה, ליאת ועירית!

Created with Padlet