שש שנתי ע”ש גולדה פ”ת

עבודה בתנ”ך

עבודה יצירתית

שם המורה: מור אלקנוה.

שמות המגישים: נועה אברהם, רותם הכספי, שירז חביב ואיה נגאוקר.

כיתה: ח’ 3.

תאריך הגשה: 11.1.

איור: נועה אברהם

שיר פואטי

מנקודת מבט של שמואל

עלות השחר
בָּחוּר טוֹב הוּא שָׁאוּל
וְאָדָם עָנָו הוּא מִכֹּל.
מַבָּטוֹ תָּמִים אָדָם,
וּכְבוֹדוֹ גָּדוֹל.
חוֹשֵׁב וְנֶאֶבְדּוֹ הָאֲתוֹנוֹת
וְלֹא יֻחְזְרוּ לְאָבִיו.
אַמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל,
בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר,
כְּשֶׁהָאוֹר יַחֲצֶה מִבַּעַד שִׁמְשׁוֹת הַלַּיִל,
וַיַּהַפְכֵהוּ לַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.
יִלָּחֵם הוּא נֶגֶד רַבִּים, יוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ
וְיוֹשִׁיעַ שָׁאוּל אֶת הָעָם הַשַּׁיָּךְ לוֹ,

שֶׁהִמְעִיט בְּעָרְכוֹ וְלֹא הֶאֱמִין,

כְּפִי הוֹרָאוֹת אֲדוֹנוֹ.
בְּכָךְ בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁשָּׁאוּל הוּא הָאָדָם הַמַּתְאִים.

יומן מסע

מנקודת מבט של שאול

מלוכה בהפתעה

‎היום קרה לי משהו מוזר מאוד,
‎לאבי נאבדו האתונות, הוא ביקש ממני לחפש אותם
‎הרגשתי שאני לא יכול לאכזב אותו והייתי נחוש למצוא אותם, אני אף פעם לא ארצה לאכזב אותו ותמיד אעזור לו במה שצריך.
‎שמעתי אותו אתמול מדבר עם החברים עליי, הוא אמר שאני “בחור טוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבוהה מכל העם”.
‎ציוותו אליי נער מלווה לחיפוש האתונות,
‎עברנו מארץ לארץ (שלישה, שעלים, נחלת בנימין) ולא מצאנו דבר.
‎בשלב מסוים נעשיתי עייף, לא נשאר לנו לחם כלל.
‎לא רציתי שאבא ידאג לנו אז אמרתי למלווה שהגיע הזמן לחזור, שעבר כבר הרבה זמן מאז שיצאנו ולא הייתי רוצה שאבא ידאג כל כך.
המלווה הציע להמשיך לארץ צוף בשביל שנוכל לרות את איש האלוהים, כדי שהוא יוכל להגיד לנו היכן נמצאות האתונות.
‎בדרך לעיר פגשנו כמה בנות שהלכו למלא מים בבאר ושאלנו אותן אם הן ראו את איש האלוהים.
‎המלווה אמר לי שיש לו שם נוסף: הרואה.

הן אמרו לנו שבאנו בדיוק בזמן הנכון ושהרואה נמצא ליד הבמה של הזבח.
‎מיהרנו לשם וראינו מישהו עם זקן לבן וארוך. שאלנו אותו איפה הרואה ולא האמנתי למה הוא אמר לי, הוא לא רק ידע לבד שאני מחפש את האתונות, הוא גם אמר לי שאני הולך להיות מלך.
לא יכולתי לעכל את הבשורה שהודיע לי, מאמין שלא אוכל לעכל גם עד לעוד זמן רב.
‎אני לא מבין איך זה יכול להיות שאהיה מלך בכל זאת אני הכי קטן, במשפחה הכי קטנה, בשבט הכי קטן.

 מי אני?

‎היום החיים שלי השתנו, הכתירו אותי למלוכה, הרואה הזמין אותי ואת המלווה לארוחה גדולה.
‎בסוף הארוחה הוא שפך עלי שמן, הוא גם מלמל כמה מילים ואמר לי “הלוא כי משחך ה על נחלתו לנגיד”
‎הוא הודיע לי שיקרו לי כמה דברים, שינויים, נתן לי אותות…. הוא אמר:
‎1. אני אפגש עם שני אנשים בקבר רחל. הם יאמרו לי שאבא שלי כבר לא דואג להם, הוא דואג לי.
‎2. באלון תבור אני אפגוש שלושה אנשים שהולכים אל בית אל:  אחד יחזיק שלושה גדיים, השני שלושה כיכרות לחם והשלישי יחזיק נבל יין. הוא אמר לי שהם ישאלו לשלומי ויתנו לי שני כיכרות לחם.
‎3. בגבעת האלוקים אני אפגוש חבל נביאים יורדים ולהם יהיה תוף, נבל, חליל וכינור. במעמד הזה תצלח עלי רוח האלוהים ואני אהפוך להיות איש אחר.
‎כשהרואה דיבר הייתה לי תחושה שאני חולם, אך מסתבר שלא.
‎אני לא מבין… בנוסף לזה שאני מלך, אני גם נביא?
היום הזה בהחלט אחד הימים המבלבלים ביותר שעברתי.

התמודדות ראשונה מול העם

‎כאשר חזרתי הביתה, דוד שלי שאל אותי ואת המלווה שלי איפה היינו אחרי כל כך הרבה זמן שנעלמנו להם- אבל לא אמרתי לו על ההמלכה, לא רציתי שהוא יגיד לכולם על זה כי לא רציתי שכל העיניים יהיו מופנות אלי, סתם אני אתחיל להילחץ ולא אדע איך להגיב להם, אני לא בטוח שאני מוכן לזה עדיין…..
‎אני ממש לא מבין למה צריך עוד טקס המלכה בנוסף לטקס של אתמול.
‎ועוד לפני כל העם… הייתי כל כך נבוך, לא ידעתי איך להגיב הרגשתי צורך לברוח.
‎בתחילת הטקס שמואל אמר לכל השבטים להתקבץ.
‎ככל ששמואל התקרב לשבט שלי רק נלחצתי יותר ויותר. שמואל המשיך לאסוף את כולם. רק אני הרגשתי שאני צריך להתחבא.
‎בסוף הטקס העם כולן צעק “יחי המלך”, מה שאיכשהו הרגיע אותי בכל הסיפור הזה.
‎אני מקווה שאני אצליח לעמוד במשימה ששמואל וה’ נתנו לי, אפילו בהמלכה מול העם “נחבאתי אל הכלים” עכשיו אני צריך ללמוד לעמוד מול העם כמו שמואל.
‎אין לי מושג איך אני אצליח לעשות את זה, מזל ששמואל וה’ איתי אני ממש מקווה שאני אצליח.

התחלת התפקיד
 

היום הזה התחיל כמו כל יום רגיל, קמתי בבוקר וטיילתי בשדה. אך לפתע, באו אלי קבוצת אנשים מיבש גלעד בוכים בהיסטריה. ניגשתי אליהם ושאלתי אותם מה קרה.
הם סיפרו לי שמוקדם יותר בבוקר נחש העמוני שם עליהם מצור ושהם ביקשו עזרה ושלחו שליחים לכל ישראל.
הם סיפרו גם שהם הציעו לנחש לכרות איתם ברית. אך אנשי נחש סירבו להצעה וענו להם בתשובה מפקפקת “בזאת אכרות לכם – בנקור כל עין ימין, ושמותיה חרפה על כל עם ישראל”.
ברגע שאנשי יבש גלעד סיפרו לי את מה שקרה הרגשתי שצלחה עלי רוח ה’.
הייתי המום מהדברים שאמרו לי וישר רציתי לעזור להם.
הפקדתי את כל שבטי ישראל ולמחרת גייסתי אותם מוקדם בבוקר ונלחמנו באנשי נחש עד שלא נשאר מהם אפילו לא אחד.  השיא של היום היה שהאנשים בעם אמרו שמי שאמר ששאול לא מלך נהרוג אותו. בסוף היום עברתי המלכה נוספת לפני ה’ בגלגל.
אני עוד בסוף אתרגל לכל האהדה הזאת.