הקדמה

חדשנות משבשת ( 2006,Christensen)  היא תופעה שבה חברה מובילה מאבדת את יתרונה בפתאומיות כתוצאה מכניסת חידוש משמעותי בתחום בו היא פעילה ולעיתים היא נעלמת תוך זמן קצר. מחקרים מראים שדבר זה קורה בעיקר מכיוון שהארגון בחר להתעלם ולא הצליח להתמודד עם החידוש.  בבדיקת מקרים (לדוג’: מקרה דיגיטל ,Christensen, 2006) נמצא שהכישלון לא נבע בדרך כלל מניהול שגוי, אלא מהמשך העבודה “על-פי הספר” והמשך דבקות במודל העסקי הקיים.

יתרון תחרותי הוא מושג דינאמי (Porter, 2008) וכל ארגון חייב לנקוט במדיניות של חדשנות ולהמשיך לתחזק ולפתח אותו לאורך זמן בכדי לשמור על היתרון התחרותי שלו, לצמוח, להגדיל נתח שוק ולהיות רווחי.

ניהול נכון של חדשנות הוא נושא אסטרטגי ומורכב ולכן נדרשים מתודולוגיות וכלי ניתוח אסטרטגיים מתקדמים המאפשרים לבחור מדדים שאחריהם צריך לעקוב כדי להקטין את הסיכון לארגון, וכדי להגדיל את הסיכוי שהארגון יאבחן נכון את מגמות השוק.

לקח עיקרי הוא שכאשר השינוי כבר מורגש, ייתכן ואוחר מדי לפעול. לכן,  ארגונים צריכים להיערך בכדי לגלות “חדשנויות” מוקדם ככל האפשר, לעקוב אחריהן ולהיות מוכנים לקראתן. גם אז, לא תמיד הם יצליחו להשתנות מהר ובמידה מספקת ולהתאים את עצמם לסביבה המתחדשת.

תופעה החדשנות המשבשת מאימת גם על האוניברסיטאות ( קלמן, 2014) בגלל הביקוש העולה וגובר ללמידה מקוונת והשיפור המתמיד באופן

ההתנהלות ובפתרונות שהאוניברסיטאות המקוונות מספקות.  השיבוש אינו נגרם בהכרח בגלל החדשנות הטכנולוגית של ההוראה המקוונת , אלא בעיקר בגלל הדבקות של האוניברסיטאות במודל העסקי המסורתי שאינו מתאים בהכרח גם לחידושים הטכנולוגיים.

אוניברסיטאות העתיד בעידן של חדשנות משבשת

אם המגמות החברתיות הטכנולוגיות והכלכליות ימשיכו, סבירות גבוהה מאוד שהאוניברסיטה של העתיד לא תראה כפי שהיא כיום. המוסדות שישרדו בהצלחה את המאה ה- 21 הן אלו שיאמצו גישות אפקטיביות להגדרה מחדש של שירותיהם יחד עם שינוי ממסדי תוך כדי יצירת שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים.

גישות אלו כוללות:

-פתרונות טכנולוגיים

-שינוי הפרקטיקות והתהליכים

-מיקוד בגישה על פני התוצאה

-יעילות ממסדית

-שיתופי פעולה בין מערכות

-טיפוח קשרים עם שותפים לא שיגרתיים לתחום החינוך

 שלוש חזיתות השינוי בהשכלה הגבוהה

 -טכנולוגיות וגישות בתוך ומחוץ לכיתת הלימוד

-פרקטיקות ותהליכים אשר יאפשרו ללומד לרכוש את המיומנויות ההכרחיות

-שינוי ממסדי וחדשנות אשר יאפשרו את החדשנות המשבשת האפשרית

המרוץ אחר מעורבות התלמיד

העוסקים בחינוך מחפשים דרכים חדשות למעורבות של סטודנטים ((ENGAGEMENT בכיתה ומחוץ לה, וטכנולוגיות המידע והשיתוף ובכלל זה

MOOC’s

Blended Learning

גיימיפיקציה

פוגשות את הלומד בנקודת החיבור התמידית ל”רשת החברתית שלו” באינטרקציות:  מורה לתלמיד,  סטודנט לחומר הלימודי  הסטודנטים לבין עצמם

האם  Massive Open Online Courses הם חדשנות משפרת או משבשת?

אין מנוס מהשאלה מהן ההשלכות של הטמעת חדשנות טכנולוגית ברמת מאקרו על עולם ההשכלה הגבוה

נבחן מקרוב את תופעת ה- Mooc’s

קורסי מוק  – מאפיינים

קורסים מקוונים

פתוחים לקהל הרחב

ללא דרישות קבלה פורמליות

השתתפות חינם

ומספר המשתתפים אינו מוגבל

מטרתם למידה חינמית איכותית גמישה נטולת אילוצי רקע לימודי זמן ומקום

האבולוציה של קורסי המוק

דור ראשון 2008 – נועד לטובת האנושות בקנה מידה עולמי (צמצום פערים וחוסר השוויון בין אנשים על בסיס הבדלי מיקום, יכולת כלכלית ותרבות.

דור שני – נועד בעיקר להשגת מטרות של המוסדות האקדמיים בקנה מידה עולמי – גיוס סטודנטים מהעולם לתוכניות הקיימות בקמפוס (תדמית תרומות)

דור שלישי – נועד להשגת מטרות מקומיות של המוסדות האקדמיים – שיפור ההוראה על ידי שילוב טכנולוגיות.

5 שלבים במחזור החיים של מוצרים טכנולוגיים

גרטנר (חברת מחקר וייעוץ לטכנולוגיות) זיהתה 5 שלבים במחזור החיים של מוצרים טכנולוגיים חדשניים שמייצגים את ההתבגרות, את האימוץ ואת הישום החברתי שלהם

תמונה

1. נקודת התחלה: טריגר טכנולוגי (פריצת דרך טכנולוגית והתעניינות של התקשורת מעוררים עניין ציבורי נרחב

2. עלייה תלולה בנראות הציבורית ובציפיות – סיפורי הצלחה מדהימים של הטכנולוגיה עם כמה סיפורי כשלונות,

3. ירידה בנראות הציבורית ובציפיות – התפכחות והתפוגגות האשליות

4. התעניינות מחודשת בעליה מתונה (ניצני הההרה וההבנה של התועלת שניתן להפיק מהטכנולוגיה (ספקי הטכנולוגיה יוצרים דור שני ושלישישל המוצר, יזמים ממנים ניסויים בשימוש חדשני)

5. התייצבות של קו התועלת – זיהוי הדרכים לשימוש יעיל ומועיל של הטכנולוגיה על ידי החברות המסורתיות, שיווק נרחב של מוצרים מבוססי טכנולוגיה, הטכנולוגיה מוכיחה את עצמה מבחינת שיווק והכנסות.

החרפת השלב השלישי – קורסי המוק כחדשנות משבשת

סוגי חדשנות

חדשנות

היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.

פתרונות אלה מושגים על ידי פיתוח או שימוש במוצרים, תהליכים, שירותים או טכנולוגיות יעילים יותר מבעבר או על ידי רעיונות בשלים שמתאימים לשווקים, מדינות, או חברות שמוכנות ומעוניינות לקלוט אותם.

חדשנות אנקרמנטלית (Incremental innovation)

חדשנות המבוססת על מובילות ושיפור מתמיד

חדשנות רדיקלית (Radical innovation)

חדשנות פנומנלית המבוססות על פריצת דרך קיצונית וחדשה מהיסוד

חדשנות משבשת (Disruptive Innovation)

חדשנות שעוזרת ליצור שוק חדש ובמשך הזמן גורמת לשיבוש של השוק הקיים (המסורתי) עד להפיכתה לחדשנות הדומיננטית בשוק תוך כדי

“חדשנות משבשת היא לא המצאה פורצת דרך שהופכת מוצרים טובים ליותר טובים

(2001 ,Christensen)

חדשנות מובילה לשיבוש בדרך כלל כאשר:

-מוצר או שרות חדש הפשוט לשימוש בצורה משמעותית מקודמיו
-מיועד וזמין להמונים
-נמכר במחיר זול משמעותית מחלופות קיימות

קורסי מוק VS  אוניברסיטאות

קורסי המוק מאיימים על המודל העסקי של האוניברסיטאות

ירידה בהכנסות מתשלומים עבור שכר לימוד     (משום שהם מוכרים בחינם או בזול שירותי הוראה והערכת תלמידים)

מובילה להפחתת פחת התמיכה במחקר של אנשי הסגל האקדמי

אוניברסיטאות יאבדו את מקומם כמסלול הכרחי בדרך ללמידה וקריירה ותתקיים גישה ישירה של תלמידים למורים ומעסיקים.

פירוק המבנה הקיים של החינוך הגבוה

-קורסי המוק מפרקים את המבנה הקיים של החינוך הגבוה חבילת הוראה למידה הערכת הלומדים – מתן תארים והחלפתו במגוון מודלים עסקיים המספקים את רכיבי המבנה הקיים בהרכבים שונים כגון:

-שילוב קורסי מוק בקורסי המוסד האקדמי

-שילוב קורסים רגילים וקורסי מוק ממבחר מוסדות אקדמיים כמרכיבים לתואר

-החלפת הקרדיט האקדמי בהכרה המבוססת על ידע ויכולות ביצוע (בדיקת רמת ביצועים, ייכולת יישום , חקירה אנליטית

בעיות וסכנות למוסדות אקדמיים כתוצאה משיבוש המודל הקיים

-יצירת שני מעמדות של לומדים בקורסי מוק או בקמפוסים היוקרתיים

-ירידת הרמה של תארים אקדמיים

-אינפלציה של בעלי תארים וירידת ערכם

-צמצום אנשי סגל אקדמי ופגיעה במחקר

**** קישור ישיר למפת המושגים ****

סוף!