פעם היה מדען שמו היה מינשטיין בומפץ. למינשטיין היה שוליה אזטו,אזטו היה כה חמוד שלא שמו לב למדען. והמדען כעס, כל ההמצאות שלו לא של אזטו! מינשטיין החליט להמציא המצאה, הוא עבד ימים רבים עד שאמר “יאשתי לעולם לא אצליך להמציא קרן שהופכת הכל לחמוד יותר.” והלך לישון, שמינשטיין ישן התגנב אזטו למעבדה עשה שני דברים והסתלק. השמש הפציע המדען התעורר, היתה לו תחושה מוזרה. מינשטיין הלך למעבדה ושם לב הקרן איננה, מינשטיין היה מודאג האם גנבו אותה? בינתיים אזטו היה ביער, הוא נכנס למערה. הלך 521 מטר ופנה שמאלה, שם חיכה לו חברו הטוב בת העטלף. אזטו חוון את הקרן אל חברו וירה… מינשטיין חפש את הקרן, בכל מקום (במעבדה) בארון במזווה… אך לא מצא. מינשטיין שם לב אזטו לא במעבדה,”אני לא צריך  את החתול הארור הזה,” מלמל לעצמו.

בינתיים במערה בת העטלף נפל מת אזטו שם אותו על גבו,הוא רץ לסיני כפרי מטומתם שמאמין לאמונות תפלות.לקח לאזטו שנתיים להגיע לשם, בינתיים מינשטיין ניהיה מפורסם עשיר וסנוב. אך בלבו כונן חשש לאזטו, הוא לא ראה את החתול שנתיים. אזטו סוף סוף הגיע לכפר פופופרדייס (מקום בלי שם) שבסין. אזטו דפק בדלת מ’ס 52, סיני גוץ מסופם פתח את הדלת. אזטו הרים את בת העטלף, עיניו היו כה חמודות. הסיני אמר “הו מתנה משמיים יצור אלוהי כל  כך הביא לי מתנה, אני חייב לאכול אותה.”(בכפר שלו חושבים שמתנות צריך לאכול). הסיני הגוץ נכנס למטבח הוציא סיר והתחיל לבשל את בת העטלף, לפי המתכון של סבתא רבתא שלו. הסיני הגוץ טעם מהמרק והתלהב, זה היה מעולה. הסיני הזמין את כל הכפר לטעום מהמרק, הוא חילק ל213 צלחות את המרק ונתן. כעבור שלושה ימים הגיע חג לך בקר את משפכתך הרחוקה. כל הכפר טס לבני משפחה, הם לא ידעו שבתוך גופם הם נשאו חיידק מאוד מסוכן, כוביד 19.

 לגמרי במקרה אחד מהסינים היה בן דוד של דוד של מינשטיין. באותו יום מינשטיין חיכה בשדה התעופה לבן הדוד של דוד שלו איציקל’ה, שבא לבקרו מסין. שאיציקל’ה נחת הוא ירק המון לכל הכיוונים, כזה היה איציקל’ה איש שיורק. אחרי יומיים איציקל’ה חזר לסין, שם כבר כולם גילו את כוביד 19 וחלו בו. וגם במדינות אחרות מהר מהר התחיל הנגיף להתפשת, מארץ לארץ כולם חלו. המצב היה קתסתרופי כל העולם בהיסטריה,המוני אנשים מתו בשבוע. אזטו שמח סוף סוף התוכנית שלו יוצאת לפועל,”איזה מזל שהיתי חכם מספיק בישביל לעשות שהנגיף לא פועל על חתולים” חשב לעצמו. מינשטיין הסתכל על העולם וחשב “העולם לא יכול ליחיות בכזה סבל”. הוא היה חייב ליפעול, מינשטיין עבד חמש שנים בישביל להמציא משהו נגד קורונה. אך ללא הועיל כל פעם שניסה זה הסתיים בפיצוץ, לבסוף שראה עד כמה הדלדלה האנושות (5 מיליון אנשים) נאלץ לנקוט צעדים קיצוניים. הוא יאלץ לפוצץ את העולם, כך כל הסבל של אנשים הסתיים.

 מינשטיין חשב “שאם הוא יעשה ניסוי ממש גדול שיתפוצץ, זה יפוצץ את כדור הארץ איתו. תוך חצי שנה מינשטיין וצוות מדענים, הצליחו להכין את הקטסטרופה הכי גדולה שהעולם ראה. מינשטיין משך בידית ו

בום

כל העולם התפוצץ! לא היה אף זכר לכדור הארץ חוץ מ… סריד כוביד 19 נפל אט אט על על מאדים שלידו אזטו. אזטו צחק צחוק מרושע מתמשך, על עף פציאתו הגדולה לא נראה שהיא מפריעה לו.

הסוף