תקשוב וחדשנות בלמידה, ד”ר כהן ליברנט רויטל

פער דיגיטלי

הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. המונח שמתאר פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר, קהילה או מדינה, שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.

ילדים דיגטליים לעומת מהגרים דיגיטליים

אז מה בעצם קורה בעולם שלנו? הרי ברור לכולנו שהעולם השתנה וגם האנשים החיים בעולם נראים קצת אחרת. מודל מעניין שנתקלתי בו לאחרונה עושה חלוקה בין “ילידים” (מקומיים) לעומת “מהגרים” (חיצוניים) לפי מודל זה מי שנולד בשנות ה-90 ואילך, נולד לתוך מציאות דיגיטלית ולכן זכה לכינוי “יליד הדיגיטל”. לעומת זאת, מי שהעולם הדיגיטלי נגלה אליו במהלך חייו, הוא למעשה “מהגר בעולם הדיגיטלי”. על פי המודל, עבור ה”מהגרים הדיגיטליים”, השימוש במכשיר הסמארטפון הוא בעיקרו למטרות איסוף מידע, אלו נכנסים לסמארטפון כדי לבדוק את תוצאות הכדורגל או המניות, מיילים וכדומה. לעומת זאת, עבור ה”ילידים הדיגיטליים”, הנייד הוא כלי תקשורת מרכזי עם העולם. “ילידים” אלו משתמשים במכשיר הסמארטפון לטובת פעולות, כגון: פייסבוק, אינסטגרם, הודעות וכן הלאה, על מנת לנהל צרכים חברתיים. הם לא רואים בטכנולוגיה “כלי”, אלא דבר מה הקיים תמיד, באופן הדומה לזה ש”המהגרים” רואים אוויר.

מיומניות של המאה ה21

מיומנויות המאה ה-21 מגדיר את הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם במידע רב. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר. אחד היעדים שהוגדרו חשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח. כמו כן, חותרת התוכנית לפתח אצל התלמידים יכולות יזמות, אינטגרציית ידע ויצירתיות באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים

למידה מתוקשבת

הגדרה-“מידה שמתבצעת באמצעות רשת מחשבים כאשר המידע זורם אל ובין עמדות מחשב של הלומדים ,תכני הלימוד ברשת יהיו העדכניים ביותר ונגישים לכולם -הן ללומדים והן למדריכים.

ללמידה המתוקשבת מספר יתרונות בולטים שהבולטת ביניהן היא היכולת להתאים את קצב הלימודים לקצב הלימוד האישי של כל תלמיד ,בנוסף לכך למידה המשלבת מחשב היא הרבה יותר גמישה וניתן לחזור בכמות בלתי מוגבלת של פעמים על השיעורים עד להבנה מלאה של החומר

למידה שיתופית

כתה הפוכה

בניגוד ללמידה המסורתית בה שלב ההקניה מתבצע בכיתה והתלמידים מתבקשים לקרוא בבית טקסט רלוונטי ו/או לתרגל את החומר באמצעות מענה על שאלות. במודל “הכיתה ההפוכה”, מתבצע שלב ההקניה בבית, באמצעות צפייה בסרטון וידאו קצר (או קריאת טקסט) המסביר את הדברים.

המורה שולח אל התלמידים סרטון והתלמידים צופים בו לפני השיעור, במקום שיעורי הבית הרגילים. התלמיד כמובן יכול לבחור האם לצפות בסרטון בבית או בהפסקה.

מאחר והתלמידים עברו את שלב ההקניה טרם השיעור, מתפנה הזמן במרחב הכיתתי לצורך עיסוק מעמיק בחומר, כגון: הכולל מתן הבהרות, דיונים, פעילות חקר ומתן מענה אישי לתלמידים מתקשים ו/או חזקים.

יישום מודל הכיתה ההפוכה אינו חייב להיות טוטאלי. אין צורך לעשות שימוש במודל לאורך כל השנה ולצורך למידת כל הנושא. אלא ניתן לשלב את השימוש במודל ביחידות בהן הוא מתאים.

דוגמה ליישום מודל הכיתה ההפוכה ניתן למצוא בפוסט שכתב אביב צמח, בו הוא מתאר את  התהליך שעבר על כיתתו בעת יישום המודל.

שימוש בצילום כאמצעי חינוכי

ההתפתחויות הטכנולוגיות מהשנים האחרונות, ובמיוחד הופעתן של המצלמות הדיגיטאלית, הפכו את הצילום לאמצעי הבעה זמין וקל לשימוש.
דימויים חזותיים רבים סובבים אותנו על מסכים גדולים כקטנים-מחשבים, מסכי פלזמה ענקיים וטלפונים סלולאריים זהירים אך לרוב אנו מתבוננים פאסיביים בהם. שונה מאוד היא החוויה המתחוללת כשאנו מצליחים ללכוד עם המצלמה דימוי שהוא שלנו, פרי בחירתנו, ושהוא “מדויק” עבורנו.

במהלך העבודה בצילום בבית הספר, המצלם הופך ערני יותר לסביבתו והוא מצליח להעביר את נקודות המבט הייחודיות והסובייקטיבית שלו על המציאות הסובבת אותו. לכן, ניתן לראות בשפת הצילום אפיק נוסף להגברת תחושת השליטה והמודעות העצמית. על כן אנו משתמשים בצילום כאמצעי יעיל נוסף בעבודה טיפולית-חינוכית המזמינה עיבוד רפלקטיבי ומאפשרת התפתחות וצמיחה.

למידה ניידת

מיקרו למידה

• במיקרו-למידה הכוונה ללמידה קצרה ומהירה (לא יותר מכמה דקות בודדות), שממוקדת בהשגת תוצאה ספציפית אחת.

• מיקרו-למידה זמינה ללומד ברגע הצורך (moment of need), מכל מקום ומכל מכשיר (מחשב, לפטופ, נייד, אייפד).

• מיקרו-למידה יכולה להיות מועברת במגוון רחב של פורמטים: סרטון וידאו? ברווור… אבל לא רק! אלא גם אינפוגרפיקה, עזר-עבודה, לומדה קצרצרה, מבדק קצר, משחקון ואפילו פרק פודקאסט קצר.

• כל יחידת מיקרו-למידה יכולה לעמוד בפני עצמה. הלומד צריך להיות מסוגל, למשל, להבין את יחידת לימוד מספר 2 מבלי שיהיה צריך ללמוד גם את יחידות לימוד מספר 1 או 3.

כתיבת סיפור חינוכי

שימוש בכתיבת סיפור ככלי חינוכי להמחשה קוגניטיבית רגשית ומנטאלית

סיכום