שירים פופולרים של להקת הנח”ל

להקת הנח”ל היא להקה צבאית מצליחה שהוקמה בשנת 1950. הלהקה המשיכה את דרכה של להקת הצ’יזבטרון של הפלמ”ח (שהייתה הלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בישראל).

הלהקה הוציאה שירים רבים שחלקם הפכו לפופולריים מאוד בחברה הישראלית, לרוב בשל הרלוונטיות שלהם לציבור הישראלי ולאירועים, המלחמות וההצלחות שקרו במדינה.

רבים מחברי הלהקה במהלך השנים הפכו לזמרים מצליחים, בניהם אריק איינשטיין, יהורם גאון, מירי אלוני, ירדנה ארזי, גידי גוב ועוד רבים אחרים.

בשנת 1978 פורקו כלל הלהקות הצבאיות, וביניהן גם להקת הנח”ל, והלהקה חזרה לפעול במתכונת מלאה ב-1985.

הלהקה ממשיכה לפעול עד היום, אם כי מאז שנות ה-90 היא מבצעת בעיקר קאברים לשירים קלאסיים וגם שירים מודרניים.

קרנבל בנח”ל

השיר נכתב על ידי לאה נאור בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים ונכלל בתכנית ה-21 של הלהקה.

השיר נכתב לכבוד יום הולדתו ה-20 של הנח”ל ומסכם את פעילויותיו במשך השנים.

יאיר רוזנבלום שהלחין את השיר הכניס לעיבוד לראשונה אורגן וגיטרה חשמלית, אשר מסמנים עידן חדש של מוזיקת פופ שהתחברה למגמה בעולם באותה תקופה.

השיר השתתף במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל בשנת 1969 והגיע למקום התשיעי.

בין חברי הלהקה שהשתתפו בשיר היו מירי אלוני, דני סנדרסון ומאיר פניגשטיין.

שיר לשלום

השיר נכתב על ידי יענק’לה רוטבליט והולחן על ידי יאיר רוזנבלום בשנת 1969, כשיר שמבטא כמיהה ותקווה לשלום, בזמן מלחמת ההתשה.

הסולנית בשיר הייתה מירי אלוני, אותה ליוו חברי להקה נוספים, ביניהם גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון ורבים נוספים.

מבחינה מוזיקלית וקצבית, השיר דומה להמנון, וכן הושפע מוזיקלית מרוח התקופה, תקופת שנות ה-60, ויש המוצאים דמיון לשיר “Let the sunshine in” מתוך המחזמר “שיער”.

השיר היה שנוי במחלוקת מכיוון שחלק ראו בו שיר שמעורר תקווה, וחלק ראו בו כשיר תבוסתני. בתקופה מסוימת, אף נאסר על הלהקה לבצע את השיר בשל המחלוקות שעורר.

השיר פופולרי עד היום ואף שימש כהמנון פוליטי של תנועות שלום ישראליות.

שיר לשלום בעצרת לשלום

בשנת 1995, בעצרת לשלום, בוצע השיר על ידי חברת הלהקה, מירי אלוני, ולצידה שרו ראש הממשלה יצחק רבין, שר החוץ שמעון פרס ודמויות מוכרות נוספות.

השיר הפך לאחד מסמלי הזיכרון ליצחק רבין ז”ל, לאחר ששר אותו דקות לפני שנרצח, ומילות השיר שהיו בכיסו הוכתמו בדמו.

בשמלה אדומה

נכתב על ידי רותי ספרוני והולחן על ידי יאיר רוזנבלום בשנת 1969, ונכלל בתוכנית ה-21 של הלהקה, שנקראה “קרנבל בנח”ל”.

סולן השיר הוא מוטי פליישר, ובין שאר הזמרים שהשתתתפו בו היו מאיר פניגשטיין, דני סנדרסון, מירי אלוני ואלון אולארצ’יק.

השיר הינו שיר מחאה על הסיבות לרוע בעולם, במשל לילדה קטנה ששואלת למה דברים קורים, ואף אחד לא יודע לתת לה תשובה.

השיר הגיע לראש מצעד הפזמונים העברי השבועי של גל”צ באותה שנה, והוא פופולרי ומוכר גם היום.

הורה היאחזות

השיר נכתב על ידי יחיאל מוהר והולחן על ידי דובי זלצר, שהיה חבר בהרכב הראשון של להקת הנח”ל, ובוצע על ידי הלהקה בשנת 1953 בתכניתה הרביעית, “טעות לעולם חוזרת”.

ההקלטה הראשונה של השיר שיצאה לקהל הרחב הייתה בתקליט הראשון של להקת הנח”ל, שיצא לאור ב-1956.

השיר מדבר על העבודה החקלאית ואימוני צבא, וכך משלב את שני תחומי האחריות של הנח”ל- התיישבות ולחימה. מילות השיר משלבות גם הומור- “עגבנייה על הכידון, הטנק רתום לפרד”.

השיר זכה להצלחה רבה והפך לפופולרי מאוד.

הורה היאחזות- כוורת

להקת כוורת, שחלק נכבד מחבריה הם יוצאי להקת הנח”ל (דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ’יק, אפרים שמיר ומאיר פניגשטיין), ביצעה קאבר לשיר, במסגרת ערב מחווה לשירי להקת הנח”ל.

בגרסת הכיסוי בעיבודו של דני סנדרסון שולבו אלמנטים רוקיסטים והומוריסטיים, בהתאם לסגנון המוזיקלי של להקת כוורת.

הקאבר הפך להצלחה מסחררת ואף זכה לפופולריות גדולה יותר מאשר הביצוע המקורי של הנח”ל.

מחר-

שירה של נעמי שמר שנכתב והולחן על ידה, ויצא לאור בשנת 1967.

השיר הוא שיר אוטופי, שמפיץ תקווה ומייחל לשלום בארץ ישראל.

נעמי שמר התבקשה לכתוב שיר סיום לתוכנית הלהקה, וכששאלה מתי השיר צריך להיות מוכן, ענו לה: “מחר, ואם לא מחר- אז מחרתיים”, ומשפט זה שימש לה השראה לכתיבת השיר.

בשיר משולבים ציטוטים מן המקורות ובהם פסוק מספר ישעיהו: “ארי בעדר צאן ינהג”.

השיר נכלל בתוכנית ה-17 של הלהקה, “שמש במדבר”, תוכנית שכל שיריה נכתבו והולחנו על ידי נעמי שמר.

מחר- נעמי שמר

זהו ביצוע מקורי של נעמי שמר, מתוך “נעמי שמר וידידה מרחוב האוניברסיטה”, 1973.

אלה היו רק חלק מתוך מגוון שירי להקת הנח”ל שהפכו לפופולריים בקרב הציבור הישראלי.

להקת הנח”ל הטביעה חותם בעיקר בשנות ה-50 ועד לשנות ה-80, ושיריה הפכו לחלק בלתי נפרד מהשנים האלו. עצם כך ששיריה זכורים ומתנגנים במדינה שלנו עד היום, מראה על ההצלחה הגדולה שזכתה בה.