למידה דגיטלית – תואר שני

Writen by:

Ali Dallasheh

2020

למידה דיגיטלית-  לפחות 10 מתודות שונות

המנח “למידה דיגיטלית” הוא מטעה כי נשמע כאילו הוא כותרת לסוג מסויים של למידה בעוד שהוא בפועל אוסף של שיטות ויישומי למידה המערבים רכיבים דיגיטליים ויוצרים מהלכי למידה שונים מאוד בכל פעם. בעידן בו מלכתחילה מומלץ לבנות פתרון למידה בתמהיל שיטות, תרומתה של למידה דיגיטלית למהלך הכולל יהיה שונה בכל אתגר ואתגר.

1. למידה דיגיטלית בתוך השיעור הפרונטלי או בין השיעורים
בתוך שיעור פרונטלי ניתן לשלב אמצעים דיגיטליים, למשל באמצעות חלוקת הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה לומדת מול טלפונים, טאבלטים או מחשבים, הלומדים מתבקשים לעיין בתוכם, לקרוא, לצפות ולהשיב לסקרים, שאלונים, הצבעות או משימות.

בין שיעורים פרונטליים: אתרים מלווים בהם הלומדים מבצעים תהליך למידה עצמאי לפני המפגש הכיתתי (“כיתה הפוכה”), עדכוני תוכן , לו”ז למשימות במסגרת בלוג, טיפ יומי, תזכורות למועדי הגשה/מבחנים, שילוב של חונך וירטואלי שמלווה את הלמידה ונותן מענה לשאלות חניכים או מייצר שאלות לדיון. לומדים גם יכולים לקיים מפגשים וירטואליים בין השיעורים לשיתוף בחוויה ובתכני הלימוד, ניתן גם לבצע משימה קבוצתית ברשת חברתית במקביל ללמידה בשיעור והמדריכים והלומדים יכולים לשתף במצגות ובסיכומי שיעור, או להפנות ללינקים. לעיתים תהליכים כאלו כוללים יצירת יומן מסע שמלווה את הקורס בבלוג משותף של הלומדים.

2. זום- כיתה וירטואלית חיה:

המרה של קורס פרונטלי לקורס חי, המתקיים באותו זמן אך לא באותו מקום. המפגשים הפרונטליים מתקיימים כמפגשים חיים באינטרנט באמצעות מערכת למידה סינכרונית, כאשר הנפוצה ביותר כיום היא זום, אך יש מערכות רבות מעבר לזום עם יכולות דומות.

דוגמאות:
מדריך מעביר תדריך בוובינר חי לנציגים מכל סניף בשעות הבוקר המוקדמות טרם תחילת העבודה, לומדים מכל הארץ או העולם מתכנסים למפגשי למידה חיים במועדים שנקבעו מראש, תהליך למידה שלם שמתקיים מרחוק, כנס וירטואלי חי ורב משתתפים ועוד.

3. לומדה

לומדה היא התוצר הדיגיטלי הנפוץ ביותר כיום בארגונים, אך ניכרת ירידה מתמדת בשימוש שלו ולא ברור עד כמה יהיה נוכח בשנים הקרובות. המונח הוא תרגום של המילה Courseware או WBT –web based training ומשמעותם קורס/הדרכה דיגיטליים. לומדה היא אוסף עמודים דיגיטליים הארוזים כיחידת למידה, הכוללים טקסטים, אודיו, וידאו, תמונות וכן אינטראקציות המאפשרות ללומד להשיב על שאלות או לבצע משימות כלשהן לאורך התהליך. לומדה נותנת מענה למגוון רחב של תכנים לימודיים החל מהעברת ידע ומיומנויות ועד להמחשת מסרים ארגוניים, עמדות ותפיסות. לומדה עשויה להכיל אלמנטים רבים של תוכן: מסכי טקסט להעברת תוכן, אינטראקציות ומשחקים, מסכי שאלות לתרגול ובדיקת הבנה, אפשרויות להרחבה ולהעמקה, סרטונים, סימולציות ועוד. משך לומדה הוא לרוב 20-25 דקות.

מתוקף הגדרתה כתוצר דיגיטלי המזכיר עמודי אינטרנט, הרי שתחת המונח “לומדה” נחבאים מגוון מוצרי למידה דיגיטלית: סרטוני סמן, משחקים, סרטוני וידאו. כל אחד מהם הוא מוצר דיגיטלי העומד בפני עצמו (לומדת סרטון סמן, לומדת משחק, לומדת וידאו) או משולב בלומדה גדולה יותר.

לומדה יכולה להיות תוצר למידה שעומד במפני עצמו או סדרה של פריטים כאלו המהווים קורס דיגיטלי. ארגונים עושים שימוש בלומדות בעיקר ללימוד ידע מקצועי פנים ארגוני (נהלים, הכשרה מקצועית, השלמת פערי ידע). לעיתים נושאים ארוכים ומורכבים בנויים כסדרת לומדות, אך קשה יותר לייצר מחוייבות ללמידה ארוכה כזו לאורך זמן.

כאשר מדובר בהתחייבות לקראת כניסה לתפקיד חדש קל יותר לדרוש מעובד ללמידה ממושכת כזו. לומדות עשויות להיות פשוטות מאוד (אוסף טקסטים עם אינטראקציות בסיסיות) או מתוחכמות מאוד בשל הפקה גראפית ותכנותים מושקעים המייצרים חווית למידה מועצמת.
משך הלמידה עצמית הממוצע בלומדה בארגונים כיום הוא 25 דקות, ולומדה כזו תכיל בד”כ עד 40 מסכים ומסכי משנה אינטראקטיביים.

4. מיקרו למידה

השינויים התרבותיים והקוגניטיביים של השנים האחרונות מחייבים אותנו ללמידה קצרה במיוחד (בדרך כלל כ- 3 דקות).
Micro Learning היא הדרך של אנשי ההדרכה להתאים את עצמם להתכווצות הזמנים ולירידה בטווח הריכוז (attention span).  למונח “מיקרו למידה” יש שמות מקבילים רבים כגון: נאנו למידה, קפסולות למידה, כמוסות למידה, מצברי למידה, learning nuggets ועוד. המשותף לכולם הוא הגדרתם כיחידות למידה קצרות וברות ספיגה בסביבה הארגונית הלחוצה. יחידות קצרות כאלו, מהירות וקטנות, יכולות להיות מופעלות במחשב או במכשור נייד: טלפונים, טאלבטים, מחשבים ניידים ועוד. מיקרו למידה יכולה להיות מפותחת כסרטון וידאו קצר, כבלוג, משחקון, סימולציה, או אוסף עמודים כמו בלומדה (רק בהיקף עמודים קטן).   פיתוח של מיקרו למידה הוא מאתגר במיוחד כי התוכן נדרש להיות מזוקק מאוד ולהתמקד רק בעיקר. בזכות היות התוכן קצר, קל יותר לנסות לעודד מעורבות גבוהה של לומד (immersive learning).  השימוש ביחידת תוכן קצרה מאוד מסייע גם לעיתים לעשות שימוש חוזר בפריט ככלי תמיכה במצבי אמת יומיומיים בסביבת העבודה. היחידות הקצרות גם מעלות הזדמנויות חדשות לזמן ועיתוי הלמידה במופעים גמישים. אולי אפשר ללמוד משהו בזמן ההמתנה לאוטובוס או בהפסקה כלשהי.

בנוסף, מיקרו למידה מעודדת התייחסות של העובד אל למידה וכשירות מקצועית בדומה להתייחסות לחדר כושר- משהו שעושים כל הזמן, במנות קטנות, כדי לא לאבד את מה שנצבר. ככל שהיחידה קצרה יותר (בודאי וידאו) כך יגדלו כמות האנשים שיכנסו ויצפו בתוכן עד הסוף.

5. סרטון וידאו

השימוש בוידאו הפך להיות כה זמין וזול עד שיותר ויותר ארגונים מחפשים כיצד אפשר לנצל את הזמינות של הוידאו להגברת הלמידה בסביבת העבודה. וידאו הוא כלי מצויין להסברים של נושאים שטקסט יתקשה לבאר. המהירות, קלות ההפקה וקלות ההפצה גורמים לארגונים להגביר עוד ועוד את השימוש בכלי. סרטון וידאו הוא אחד הכלים היחידים שאפשר לשדר אותו “כפי שהוא” גם במקרן בכיתה, גם בלומדה במחשב וגם בסמארטפון.

דוגמאות:
– VLOG שבו מומחה ארגוני מסביר משהו באופן מקצועי ולא פורמאלי
– ראיונות באווירה נינוחה ולא פורמאלית
“טד פנים ארגוני”- פרזנטציות מצוינות שיתועדו באופן קבוע כפתרון חלופי להדרכה פרונטלית
– שחקנים: משחקי תפקידים לצורך התבוננות בהדגמות של מיומנויות בינאישיות
– סרטוני תרחישים: הלומד בוחר את הסצנה הבאה בסרטון.
– הדגמת ציוד- כל ארגון שתכניו כוללים מכשור וציוד יכולים לאפשר ללומדים לראות את המיומנות הנדרשת באותו מכשור ולחקות אותו ביתר אפקטיביות (בודאי בהשוואה ללמידה בכיתה ללא הציוד)
דוקו – לקחת את הלומד למקומות בהם הוא לא יכול להיות. לדוגמה התבוננות  על האופן שבו משימות מבוצעות בחלקים אחרים של הארגון, תיעוד של מהלכי יזמות בארגון, או אולי יום בחייו של לקוח
How To –אוסף סרטונים קצרים המראים איך לבצע פעולה או פרוצדורה מסויימת (למשל אוסף סרטוני וידאו על פירוק והרכבה של כל הדגמים של מוצרי הארגון).
Explainers- מבזק למידה מהיר: העברה של תפיסה, עקרון או תהליך אחד בהסבר מהיר ובהיר עם עריכת וידאו קלה.

6. משחק למידה דיגיטלי
השימוש במשחק ככלי למידה אינו חדש והאפשרות לשימוש במתודה כזו מומלצת תמיד. משחקים מאפשרים להגביר מעורבות של לומד, לנתק אותו מעצמו לטובת דמות פיקטיבית המתנסה בסביבה בטוחה ולשפר תחושות ומוטביציות ללמידה מעצם ההנאה שיש (לרוב) במשחק.עולם המשחוק מדובר רבות ויש לגביו ספרות ענפה וייעודית. אנו נסתפק בהגדרה של משחקי למידה דיגיטליים פשוטים יחסית שהם סוג של לומדה אינטראקטיבית והם אלו שנפוצים בעיקר בתהליכי למידה בארגונים.

משחק למידה דיגיטלי הוא אוסף של שאלות משימות וחידונים על גבי עמודי אינטרנט. משחק, בניגוד ללומדה, לא יכלול בדרך כלל הקנייה של חומר אלא יהיה בנוי מלכתחילה משאלות מאתגרות שהלומד יכול לענות עליהם בעצמו מול מחשב או מכשור נייד ולהגיע לניקוד. אחד מהאלמנטים השומרים על מעורבות גבוהה של לומד בזמן משחק הוא האפשרות לקבלת תגמול בעקבות הפגנת ידע במשחק. הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות לסייע מאוד לתחושת התגמול מאחר ומשחק דיגיטלי יהיה בד”כ בתפוצה פומבית, יכלול ניקוד וציון,  ואפשר יהיה לציין בו את שמות השחקנים וההישגים שלהם (בדומה ל”היכל התהילה” במשחקי מחשב).

דוגמאות: משחק למידה דיגיטלי יהיה מבוסס בדרך כלל על כללי משחק מוכרים מעולם המשחקים האוניברסלי (דימוי של מונופול, סולמות וחבלים, רולטה, שש-בש ועוד), על מנת שהלומד לא יצטרך להשקיע מאמץ בהבנת כללי המשחק ויוכל להתפנות לעיסוק באתגרי התוכן המוצגים בו. ארגונים משתמשים במשחקונים פשוטים כאלו לצורך רענון חומר מוכר, פעמים רבות כאשר התוכן הוא תוכן רגולטורי והמטרה היא לבחון את הידע של הלומד מתוך שאלות במקום להקנות לו ידע שעשוי כבר להיות לו מוכר.  לדוגמה: משחקון רענון על הקוד האתי של הארגון, בנוי כמשחק “סולמות וחבלים”המבקש מהלומד להגיע לסוף הלוח תוך צליחת השאלות השונות.

משחקי למידה מתוחכמים יותר עשויים לכלול תחרות בין קבוצות משתתפים והצטרפות למסלול למידה שהוא מעין טורניר ויש בו אוסף של משחקונים המופצים באופן תקופתי.  בארגונים רבים מבקשים מאנשי המכירות למשל, להיכנס למהלך משחקי בו הם מתבקשים להפגין ידע או להביא הוכחות לביצועים מיטביים בעבודתם ולצבור נקודות בתחרות בת כמה שבועות מול אנשי המכירות העמיתים.

7. MOOC
MOOC הוא קורס דיגיטלי ממושך.
בשנים האחרונות החלו לצמוח פלטפורמות למידה המציעות ללמוד קורס ממושך, לעיתים אקדמי. MOOC  (Massive Open Online Courses) מאפשר היום לכל אדם מכל מקום בעולם ללמוד קורס אקדמי ולקבל תעודה או נקודות זכות מאוניברסיטאות עולמיות יוקרתיות כמו סטנפורד, ייל והרווארד במגוון רחב של נושאים. לצד אלו קיימים אתריMOOC שאינם אקדמיים אך מקנים אפשרות ללמידה עדכנית ואיכותית. יחידות התוכן ב- MOOC  בנויות בדרך כלל מקטעי וידאו קצרים, וכל לומד יכול לצפות בהם בזמן המתאים לו, לצד מטלות, תרגילים ודיונים. בקורסים יש יש פורום אינטראקטיבי שמאפשר אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, פרופסורים ועוזרי הוראה. כמו באוניברסיטה, משכי הקורסים נעים בין מספר שבועות לכמה חודשים. כל קורס נפתח במועד מסוים ויכלול יש הרצאות, מטלות ומבחן מסכם.  מי שבחר במסלול תעודה ויעבור בהצלחה את כל הבחנים והמטלות, יוכל לקבל תעודה על סיום הקורס. לא קל ליצור מחוייבות ללמידה עצמית בסביבת MOOC  ואכן רוב הניגשים לקורסים הללו לא מצליחים להתמיד בלמידה מעצם הקושי הכרוך בלמידה עצמית ללא מסגרת פרונטלית. כך לדוגמה, קורס בינה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד הוא קורס שבכל שנה מתקבלים אליו 400 סטודנטים (בלמידה פרונטלית), ואולם קורס ה- MOOC  הזהה בתוכן ובמרצים מושך אליו 160,000 נרשמים מ – 190 מדינות. 26,000 מסיימים בהצלחה. פחות מחמישית מאלו שנרשמו אך פי עשרות מונים מאלו שלמדו את הקורס בכיתה פרונלית.
ארגונים החלו להציע לעובדים שלהם למידה באמצעות MOOC  תוך תמיכה ארגונית במאמץ הלימודי באמצעות מעטפת פרונטלית של קהילת לומדים הנפגשים במסגרת הסביבה הארגונית לאורך הסמסטר, עובדים בקבוצות קטנות, מקשיבים להרצאות, דנים בחומר ומסייעים לפתור משימות. ארגונים אחרים הקימו MOOC  פנים ארגוני. הם צילמו את המרצים (מנהלים ומומחי תוכן פנים ארגוניים), הבנו את מסלול הקורס והציעו אותו לעובדי הארגון באופן וולנטרי.

8. למידה חברתית
למידה חברתית היא מונח המתאר אינטראקציה לימודית בין עמיתים בארגון, המשתפים ונועצים, לומדים ומלמדים באמעצות פורומים, רשתות חברתיות פנים ארגוניות, בלוגים, ויקי ועוד.

דוגמאות:
– מנהל כותב בלוג בו הוא מציג תפישות, ערכים, אסטרטגיה
– צוות פרויקט כותב ברשת החברתית את היעדים ותהליכי העבודה של הפרויקט
– עובדים משתפים במידע חדש שעשוי להביא לרעיון חדש או לתרום לעבודה השוטפת
– עובדים יוצרים קשר עם עמיתים להתייעצות ודיונים במסגרת הרשת החברתית

אין עדויות רבות על שימוש בהקהילות מקצועיות לומדות ככלי למידה פנים ארגוני ויש כאלו שבוחנים האם ניתן להכריז על מהפכת ה”למידה החברתית” שצמחה במקביל לעליית הפייסבוק, כאל כשלון.  מומחים המנתחים את הנושא טוענים שרוב הקהילות הן יותר חברתיות מלימודיות, שרבים מהעובדים לא רוצים להיות חברתיים בהקשרים לימודים-מקצועיים, שעובדים רבים אינם חדשים נוח לשתף באמת בלבטים מקצועים כי הם לא בטוחים שמישהו בקהילה באמת יעזור להם, וכי דוקא העובדים היותר מקצוענים בארגון, לא נמצאים בקהילות הללו. הם פחות זקוקים לזה ויותר עסוקים בעשייה.
ההמלצה למודל למידה חברתית כיום, מתייחס לקהילות למידה מצומצמות, ולא קבוצה ענקית אחת, כאשר הלומדים בקבוצה יצרו אמון לפני כן במסגרת פרונטליות, באופן דומה לאופן ההתנהלות של קבוצות רבות ב- ווטס-אפ WhatsApp .

9. תמיכת ביצועים
מערכות תמיכת ביצועים, הן מערכות שלא נועדו לעצור וללמד את העובד אלא לספק לו תוכן מיידי שיתמוך בו במשימה ספציפית שהוא נדרש אליה באותו רגע. למידה כזו נקראת לעיתים גם Just in Time Learning כלומר האפשרות ללומד לצרוך תוכן רק כשהוא צריך.

דוגמאות:פורטל ניהול ידע ארגוני הכולל את כל פריטי התוכן מאונדקסים, ברי חיפוש ושליפה ומאפשרים לעובד לקבל תשובה מהירה לכל שאלה שמתעוררת אצלו. פורטלים רבין כוללים בתוכם מקבצים של “עזרי למידה” (job aids) שיש בהם
מערכות תומכות ביצועים (electronic performance support system) EPSS-  טכנולוגיות התומכות בתפעול מערכות המידע הארגוניות (בועיות תוכן המופיעות  במערכת המבצעית בזמן העבודה ומנחות מה הפעולה הבאה לביצוע, או מזהירות מפני שגיאות תפעוליות)
הסמארטפון כתומך למידה: הפעלת וידאו, קבוצות תמיכה חברתיות- תוך כדי יום העבודה לטובת פתרון בעיות מיידיות.

10. מציאות מדומה ורבודה (VR- AR)
מערכות למציאות דומה מחזקים את דימוי מצבי האמת של הלומד ומאפשרים למידה רב חושית המשלבת תלת מימד ומבט 360 מעלות על סביבת הלומד.
מציאות רבודה מאפשרת הוספה של שכבת תוכן על גבי משהו שאנו צופים בו, למשל, הלומד יכול לצפות במכשיר כלשהו, לסרוק את הברקוד שעל אותו מכשיר ולקבל סרטון שמציג את המערכות הפנימיות של אותו מכשיר.