כל הילדים הם גיבורי על

שני: “אמא, את יודעת שאני באתי אליכם מארץ גיבורי העל?”

אמא: “באמת? איפה נמצאת ארץ גיבורי העל?”

שני: “על הירח”

אמא: “וואו, זה די רחוק מפה”

שני: “כן, זה רחוק. אבל היתה לי שם משקפת ענקית

שדרכה יכולתי לראות את כדור הארץ”

אמא: “איך הגעת אלינו משם?”

שני: “זה פשוט, עפתי בשמיים. בדרך הצלתי אנשים.

ואז באתי לבית שלכם”

אמא: “אז ראית אותנו משם? מארץ גיבורי העל?”

שני: “כן, בטח. הסתכלתי עליכם דרך המשקפת ובחרתי אתכם.

רציתי שאתם תהיו המשפחה שלי”

אמא: “איזה כיף לנו שבחרת אותנו מכל המשפחות!

תודה לך שבאת אלינו”

שני: “תודה לכם שאתם המשפחה שלי בכדור הארץ”

שני: “בארץ גיבורי העל היתה לי משפחה אחרת”

אמא: “מי היתה המשפחה שלך שם?”

שני: “אבא שלי היה המלך של ארץ גיבורי העל, ואמא שלי היתה המלכה”

אמא: “אז את היית הנסיכה?”

שני:”לא אמא, בארץ גיבורי העל אין נסיכות וגם אין נסיכים, יש רק גיבורי על”

אמא: “אני מבינה”

שני: “ההורים שלי מארץ גיבורי העל באים לבקר אותי פה לפעמים, אבל הם שקופים ורק אני יכולה לראות אותם. פעם הם הביאו לי כתר שקוף, הוא על הראש שלי אפילו עכשיו”

אמא: “מעניין. ומה עושים בארץ גיבורי העל?

שני: “לומדים בבית ספר של גיבורי על, מתאמנים על הכוחות שלנו. לכולם בארץ גיבורי העל יש כוחות על”

אמא: “אילו כוחות יש לך?”

שני: “כל מיני. יש לי את כח האור שגורם לי לזהור בחושך.

יש לי גם את כוח החיבוקים, גיבורי על יכולים להציל אנשים בעזרת חיבוקים”

שני: “יש לי גם את כוח האהבה כי יש לי לב גדול עם המון אהבה לכולם.

למשל אתמול ילד אחד בגן קיבל מכה והיה עצוב, אז שלחתי לו אהבה מהלב שלי.

לכל הילדים יש את כח האהבה”

אמא: “יש שם גם משחקים של גיבורי על?”

שני: “כן, בטח. יש למשל מחבואויר. זה כמו מחבואים אבל באויר. יש גם תופסת אוירית. ויש גם תופסת רגילה כמו בכדור הארץ”

אמא: “נשמע כיף!”

שני: “גם הבתים בארץ גיבורי העל יכולים לרחף באויר”

אמא: “כמו בקוסם מארץ עוץ?”

שני: “לא, לא ככה, בעדינות”

אמא: “ארץ גיבורי העל נראית דומה לכדור הארץ?”

שני: “לא בדיוק. יש שם הרבה אנשים כמו פה, אבל כולם שם גיבורי על,

הם לא אנשים רגילים.

ואוכלים שם רק דברים עם שוקולד. יש כריך עם שוקולד, שניצל עם שוקולד ואפילו פתיתים עם שוקולד”

שני: “יש שם גם המון פרחים בכל הצבעים, שיכולים להפוך לכיסאות בעזרת כוח המחשבה”

אמא: “זה מדהים”

שני: “ויש שם צלילים, מנגינה נעימה כזאת ששומעים בכל מקום, אפילו כשהולכים ברחוב”

אמא: “יש עוד ילדים שהגיעו לכאן מארץ גיבורי העל?”

שני: “כן, בטח, כולם. כל הילדים הם גיבורי על”