סיפור מהכורסה

“סבא, אולי תספר לנו שוב את הסיפור של שנת אלפיים ועשרים”. “שוב פעם?”    “בבקשה?” אמרו ירון ומיה פה אחד. “טוב בסדר” אמר סבם, “אבל כדאי שתשבו כי זה סיפור קצת ארוך. זה היה שנה אלפיים ועשרים, אבל אז היה נהוג לומר עשרים אושרים. אני הייתי אז ילד בן אחת עשרה, בערך כמוכם. הכל התחיל קצת לפני פורים. ערב אחד אמרו בחדשות שפרצה בסין מגיפה, קראו לה קורונה. לא ידעו מה שהיא עושה למבוגרים, ולילדים אבל דבר אחד ידעו, יש מגפה וחייבים חיסון. אני זוכר את זה עד היום. הרבה זמן עד שהקורונה הגיעה גם לפה, לישראל. בהתחלה זה היה רק ​​על האונייה המפורסמת דיימונד פרינסס, או בעברית נסיכת היהלום. אבל הקורונה הגיעה גם לכאן לארץ. איפה שלא הלכתה היה אווירת מטח באוויר.