מאמר1 9/09/2019

על פופוליזם והתפכחות: אין תרבות עדר יותר

 לקראת סבב הבחירות השני השנה, צפות ועולות כמה נקודות וטיעונים שונים, אשר משמשות גורמים במגזר הערבי לצורך תעמולה, חלקם לא מודע כנראה לשינוי העצום שחל במגזר. אם פעם המפלגות בנו על תרבות העדר, אז אני שמח לבשר להן: אין כבר תרבות כזו במגזר הערבי. ברצוני כאן להגיב לחלקן באופן ברור:

1- החרמה: אובדן זכותך להשפיע: הזכות להצביע היא, אם לא ידעתם, דו ממדית: להצביע, כל אחד לפי בחירתו, או להחרים בכלל. שניהם זכות בסיסית מובטחת לכל בעל זכות הצבעה. הטיעון של תצביע בכל מקרה, טיעון אשר מועלה בצירוף זלזול מוחלט עד לגלוג כלפי אלו שמחרימים, לעניות דעתי, הוא בגדר פופוליזם ודמגוגיה זולה. עצם הקריאה הזו היא גזלת חצי מהזכות הבסיסית שלך: הזכות להחרים את הבחירות. אולי זה לא הכי פופולארי אבל זה נכון מאוד ומעוגן בחוק. החרמה היא פעולה לגיטימית בהחלט. אשר מהווה בפני עצמה אקט מחיאתי מאין כמוהו. במקרה הנ”ל פעולה זו משפיעה, אולי, אפילו יותר מעצם ההצבעה: החרמה של רוב במגזר מסוים יכולה להביא למחיקת מפלגות מהמפה הפוליטית. עין ערך הבחירות האחרונות ומה קרה שם. אז אולי טיעון זה בעצם נובע מפחד אמיתי מפני מפלה של ממש? פחד מוסתר מאחורי זלזול ולגלוג. הרוב המוחלט של הציבור הערבי החרים את הבחירות האחרונות, האמירה הייתה ברורה וחדה: את לא שווים את זה, לא מוכנים אפילו להצביע לכם. חוסר אמון מוחלט והרגשה שמדובר בחבורה של אנשים שלא עושים כלום בעצם, חוץ מלריב על כסאות.

2- להצביע לרשימה המשותפת: הטיעון שאם זה לא הכי טוב אז זה הכי פחות רע: לפי ההיסטוריה, הקרובה והרחוקה, טיעון זו מופרך לחלוטין: הרי הרשימה המשותפת לא מתכוונת להיות גורם משפיע על הרכב הקואליציה והממשלה בכלל. וזה דבר מוצהר גלוי וחוזר על עצמו בכל הרכבת ממשלה כבר המון שנים. אז מה המטרה? להצביע מבלי להשפיע? אשר מהווה בזבוז מוחלט ועבודה סיזיפית מופרכת לחלוטין. ומכאן שזה בהחלט הרע במיטבו, הבחירה הכי רעה שאפשר. המפלגות כנראה בונות על תרבות העדר, אז היא כבר לא קיימת, אין כבר הצבעה על עיוור. אולי בונים על רגש? גם זה כבר לא עובד: אנשים מצביעים, או בעצם מחרימים, מהראש לא מהלב. לפעמים זו מותיר טעם של זלזול באינטליגנציה של המצביע הערבי.  זלזול זה מביא בדיוק את התוצאות ההפוכות. הצעירים היום מפוכחים יותר, רואים הכל ומבינים הכל.

 3- הרשימה המשותפת היא לא באמת משותפת: ישנו ניסיון, כושל לדעתי, להציג את הרשימה המשותפת כשותפות אמתית עם אותם עקרונות, סדר יום, קהל יעד וראיה אידאולוגיית. עד כדי כך שעלולים לחשוב שהיא בעצם מפלגה אחת. אבל מה לעשות שכולם יודעים את האמת: מדובר באוסף מגוון, צבעוני ורחוק שנות אור מבחינת אידאולוגיית. אין צורך להרחיב על הפערים העצומים האלו, כל מי שמכיר במעט את הגופים השונים יודע איזה תהום אידאולוגיית יש ביניהם. אז למה לנסות להטעות את הבחורים במצג מסולף שכזה? אולי עדיף להציג את האמת: זהו בעצם בלוק טכני גרידא, שמטרתו: כסאות ותו לו. פחד מאחוז החסימה וניסיון להגדיל את כמות הכיסאות באמצעות מצג שווא של אחדות. הדבר כמובן מוכח עובדתית: על מה הייתה אי הסכמה לפני הרכבת הרשימה? מקומות, משמע כסאות, ותו לא. לא היו שם שום ויכוחים לוהטים על דת, מדינה, חברה וכלכלה. כאמור תרבות העדר מזמן נקחדה. הצעירים של היום הם מפוכחים, בהגזמה אפילו, רואים, מבינים, להוטים ועם יכולות אדירות של פיענוח, הבנה וקראיה מאחורי ההצגות. העניין שקוף, אל תנסו לעבוד עלינו. זה מעיד על טיפשות, ולא של המצביעים. אולי אם היו מציגים את זה כבלוק טכני, כמו שזה באמת, עם יושר ויושרה הדבר היה מביא ליותר אמון וגורם לאנשים לצאת מהבית. ומנטרל כל אותם מתנגדים ומחרימים אשר מפריע להם מאוד עם השותפות בין גורמים עם תהום אידאולוגי עצום שכזה, במיוחד בענייני דת, חברה ומדינה. לא מעט אנשים, למשל, שואלים את עצמם: איך אפשר לבנות שותפות בין צד שדוגל בקומוניזם לבין צד שדוגל באסלאם?

 4- לא לשרוף קולות: בפני עצמו הטיעון הזה מגוחך והזוי: לא להצביע למפלגות קטנות כי הם סתם שורפים קולות. הזוי, הרי ההצבעה לרשימה המשותפת היא ?אם כל השריפות? לקולות. הרי הם לא מתכוונים באמת לעשות שום דבר משפיע עם הקולות האלו. אפילו לא להציע מי ירכיב ממשלה. אז ההצבעה לכל מפלגה, גם אם נחשבת קטנה משולה להצבעה לרשימה המשותפת. ישנן אלטרנטיבות במגזר שמבקשות לשנות ולשבור את מונופול ?המועדון הסגור? של ארבעת הגורמים שמרכיבים את הרשימה. שמדברות בשפה וראיה אחרת, ראויה, אמתית וישרה. בלי שום הסכמים סודיים ועלומים מעין הציבור. אז די לזלזל באינטליגנציה של הבוחר.

 5- הצבעה למפלגות ציוניות במטרה להשפיע: לא מעט נשמע קולם של אנשים במגזר הקוראים להצביע למפלגות שאינן מהמגזר שרואות בעצמן מועמדות להשפיע מתוך קואליציה עתידית. ישנם הרואים בהן אלטרנטיבה רואיה לשבירת המונופול שלקחה לעצמה הרשימה המאוחדת, מבלי שאף אחד לא הסמיך אותה, ושלא מוכנה להיות שותפה לשום שינוי או השפעה. לראיה אזכיר כאן שרוב מוחלט של המגזר לא הצביע בכלל לאף מפלגה ערבית. לא מעט אנשים הצביעו למפלגות אחרות בבחירות הקודמות. ומה שקרה מאז רק הולך ומעצים את הזרם הזה אשר נהיה יותר גלוי ומוצהר. אנשים בסופו של דבר, אם הם יוצאים להצביע, רוצים לבחור במשהו שלפחות מצהיר שהוא הולך להיות חלק מהממשלה הבאה , ורוצה לשנות ולהשפיע.

מאמר 2 18/03/2020

על קורונה, כסף ציבורי ושלטון

נקודות למחשבה:
1- אין ספק שהמחלה לא פשוטה, אבל היא גם לא עד כדי כך מאיימת – לפחות לא בממדים שמנסים לתאר לנו. ראו מה קורה בעולם! אז למה כן מנסים לצייר לנו את זה ככל כך חמור? זהו מפגש אינטרסים של מספר גורמים: הדרג המקצועי של משרד הבריאות, שמנסה -אולי קצת בצדק- להפחיד אותנו כדי שלא תהיה באמת כאן קטסטרופה. מצד שני, אדם אחד, שעדיין קוראים לו ראש ממשלה, למרות שאין לו שום מנדט ציבורי כבר מעל לשנה, מתאים את הסיטואציה שנוצרה לצרכים הפוליטיים ומשפטיים שלו, לכאורה.
על כן זה הולך להיות בצורה הבאה: לא דוחים את המשפט? נוציא צו חירום שיעזור להם לקבל החלטה כזו. אין לנו רוב בכנסת? נסגור את הכנסת בצו חירום ובאיסור התקהלות.
זה הזמן להזכיר שוב: אין לאדם הזה שום מנדט ציבורי למהלכים כאלה כבר יותר משנה.

2- החלטות מרחיקות לכת בעניין כספי ציבור: אותו אדם, שעדיין קוראים לו ראש ממשלה למרות שאין לו מנדט יותר משנה, עושה את המעשה הבא: המדינה ?מכניסה את היד עמוק לכיס? כדי לעזור לעסקים. רק רציתי להזכיר ל?מדינה? שהכיס הזה הוא הכיס שלי בעצם, שלי, שלך ושלנו. היינו, הכיס הציבורי. ניתן אפוא לתהות, איך ממשלה ללא שום מנדט ציבורי מחליטה לחלק כסף לחברות ולעסקים על דעת עצמה? להזכירכם, מדובר על כסף ציבורי. למה למשל אני צריך להציל חברות ענק שקרסו? חברות ענק שבמהלך שנים צברו רווחים נאים. מי נתן להם מנדט לזה? ללא קשר אם זה נכון כלכלית או לא.

3- הבטחות בחירות וטירונים: זה שנבחרי ציבור מפרים חדשות לבקרים, הבטחות בחירות אינה חדשה במחוזותינו. לא מצד שמאל ולא מצד ימין. השאלה כאן היא רק אם ?ההפרות? האלו באות על שכרן: שלטון או ממשלה. בינתיים לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות זה ממש לא עובד. למרות שלל ?הפרות? וכמה הזדמנויות פז שנקלעו בדרכה של מפלגת כחול לבן. אבל טירונים, בהרבה מקרים, נועדו לכישלון. לגנץ ישנה כרגע הזדמנות אחרונה בהחלט להחליף את השלטון. הוא רק צריך לאזור אומץ, לתפקד כמנהיג, לקבל החלטות ולהשביע ממשלה. בינתיים הוא מתעסק בזוטות של החלפה יו?ר כזה או אחר, ועדה כזאת או אחרת, וזה משחק לטובתו של ביבי, שיגרור רגליים עד גמר המנדט, והדרך לבחירות רביעיות, בהן יביס את הטירונים קרובה מאוד. ימים יגידו.