הסופגנייה שרצתה להיות הכי

לקראת חג החנוכה, כל האופים בעיר החלו במלאכת החג.

הם הכינו את הקמח, הביצים, המערוך, הסירים הגדולים והשמן.

עיגולי הבצק עמדו בשורה ואט אט נכנסו לסיר גדול מלא בשמן.

הסופגניות החלו לרקוד ולשיר בתוך השמן הקופץ.

מתרגשות ומצפות לחג האהוב עליהן.

לאחר שרקדו ושרו, התעייפו להן הסופגניות.

האופה יוצאת אותם לנוח על שטח רך וונעים.

סופגי הסופגנייה לא יכלה לנוח.

היא דאגה מאוד ולא היה לא מנוח.

חשבה היא: “החג בפתח, האם אספיק להיות יפה ומקושטת.”

לפתע, האופה נכנס עם ערכה בידו.

כל הסופגניות התרגשו מאוד.

ורק אחת חששה כל כך.

האופה החל במלאכה.

כל סופגנייה קושטה ולבשה חג.

על אחת, מרח שוקולד. על השני, מרח ריבת חלב. השלישית כוסתה כולה בסוכריות צבעוניות.

ורק סופגי הסופגנייה נותרה ללא כל קישוט.

האופה החל לצעוד בצעדים איטיים וסגר את הדלת.

סופגי הסופגניה ניסתה לקרוא בשמו, שיחזור בחזרה, אך ללא הצלחה.

היא החלה למלמל בבכי: “ידעתי שכך יקרה, נותרתי סופגנייה עירומה, ללא כל בגדי חג”.

חשבה בליבה: “מי ירצה לקנות סופגנייה לא יפה כמוני?”

הבוקר הגיע.

המאפייה נפתחה ובאוויר היו ניחוחות חג.

כל הסופגניות חיכו בהתרגשות רבה והמתינו בשורה.

סופגי הסופגנייה, לא חייכה ולא התרגשה.

היא הרגישה כל כך עלובה ליד חברותיה המקושטות.

לפתע, נכנסו למאפייה אימא וובת.

כל הסופגניות שמעו אלה מפטפטות וכולן היו סקרניות מי תיבחר?

האימא ניגשה אל המגש והרימה את סופגי הסופגנייה!

סופגי הסופגנייה הייתה הכי הכי …