כוורת הייתה להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1973. חברי הלהקה היו דני סנדרסון,גידי גוב,יצחק קלפטר,אלון אוליארצ’יק,מאיר פינגשטיין,אפרים שמיר ויוני רכטר

שנות פעילותה של הלהקה, שנחשבת לאחת מלהקות הרוק הגדולות שהיו איי פעם במדינה היו 1973-196 , 3 שנים סך הכל, בהם הספיקו להוציא 3 אלבומים:

“סיפורי פוגי”, “פוגי במיטה” ו”צפוף באוזן

מי הוא פוגי?

מאיר “פוגי” פניגשטיין, היה המתופף של להקת כוורת. את הכינוי הרוויח במהלך הופעה של להקת הנח”ל, אליה הצטרף בסוף שנות ה-60, בקיבוץ מפלסים שבה עלה מנחה שהציג את “שלישיית מפלסים”, הלהקה המקומית של הקיבוץ, ובמבטא ארגנטינאי, הזמין את להקת הנח”ל לעלות לבמה ולהופיע. למעשה “פוגי” הוא חיקוי של אותו מנחה

סיפורי פוגי

סיפורי פוגי הינו אלבום הבכורה של להקת כוורת,

את רוב שירי האלבום כתב והלחין דני סנדרסון

המוזיקה באלבום נעשתה בהשראת להקות הרוק של שנות ה 60 בחו”ל, בייחוד הביטלס, האחים אולמן ומובי גרייפ.

המגפיים של ברוך

הוא קנה אותן בזול
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.

אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש ת’מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש-

נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר.
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת.
נגני, נגני גיטרה…

איך שיר זה שמספר סיפור דמיוני עם מילים משעשעות הפך לכל כך מוכר בקרב הישראלים?

לכך ענה כותב השיר דני סנדרסון יש 3 סיבות

הראשונה היא המשפט: “אך מגפיים ומכנסיים שתמיד קונים קומפלט”. “אנחנו מדינה של קומבינות”, אומר סנדרסון, “ואתה לא קונה סתם ג’ינס, אתה קונה אותו יחד עם משהו. אתה גם יכול לקנות ארון ולקבל טוסטר. ואיפה שלא תפתח את העיתון, תראה את המבצעים האלה. נכון, זה משהו שקורה בכל העולם, אבל אנחנו תמיד מחפשים את המבצע”.

הסיבה השנייה היא האופי המוזיקלי של השיר. סנדרסון וכוורת לקחו את המשפט “נגני, נגני גיטרה”, והפכו את הרגע למשהו חסידי ומקפיץ

לסיום, סנדרסון חושב שהשיר, שנוגן אז הרבה ברדיו היה “סוג של אסקפיזם למדינה שסבלה”. “עשינו הרבה מילואים”, הוא מספר, “הופענו מול חיילים וראינו שהם מכירים את המילים. יחסית לשירים אחרים שנוגנו ברדיו באותה התקופה, ‘ברוך’ הגיע ממקום אחר, הוא לא בהכרח דיבר על הכנרת, שארם א-שייח או ים השיבולים. זו בהחלט הייתה תקופה הזויה והשיר, יכול להיות, סיפק איזשהו צורך חברתי”.

מתוך https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540226,00.html

עוד קצת מסיפורי פוגי

פוגי בפיתה

פוגי בפיתה הוא אלבומה השני של להקת כוורת שיצא לאור בשנת 1974

אלבום זה זיכה את כוורת, בפעם השנייה ברציפות בתואר להקת השנה.

השיר המוכר ביותר באלבום הינו השיר “נתתי לה חיי” שאף ייצג את ישראל באירוויזיון בשנת 1974 והגיע למקום השביעי

התמנון האיטר

שיר זה מהאלבום הינו שיר חסר מילים בעצם הוא קטע אינסטרומנטלי.

הקטע בוצע במקור על ידי “השניצלים”, להקת הקצב של אלון אולארצ’יק ודני סנדרסון ולווה בשתי הגרסאות על ידי תזמורת רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא.

על בחירת שם השיר אמר סנדרסון –

 כשניסינו לבחור שם ללהקת “כוורת”, כל אחד הביא הצעה – קלפטר הציע את השם “16 אלף על הכביש” (מחיר הסובארו באותם ימים), רכטר הציע “להקת צבי פרופורציה”, אני הצעתי את השמות “התמנון האיטר” ו”כוורת” ואולארצ’יק, כדי לפתור את כל הבעיות של להקה מתחילה, הציע שנקרא לעצמנו “להקת השנה”.

צפוף באוזן

האלבום האחרון של הלהקה שיצא בשנת 1975 אשר מכר 30 אלף עותקים.

בניגוד לשני האלבומים הראשונים של הלהקה שאת רוב שיריהם כתב דני סנדרסון, באלבום זה נטלו חלק כל חברי הלהקה וכל שיר נבחן בנפרד ונבחר או נדחה על ידי הצבעה

אלבום זה זיכה את הלהקה בתואר להקת השנה בפעם השלישית ברציפות

שיעור מולדת

בין השירים המוכרים של הלהקה שלא נכתבו על ידי דני סנדרסון נמצא השיר שיעור מולדת.

שיר זה נכתב על ידי עלי מוהר והולחן על ידי אפרים שמיר.

במקור כתב את השיר בפולנית אפרים שמיר, עוד לפני שעלה לארץ ישראל.

השיר תיאר את ילדותו של שמיר ולחנו הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן הבד שלו ללהקת הנח”ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר. מאוחר יותר, לאחר הקמת להקת “כוורת”, כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך על שם א”ד גורדון.

לשיר נעשו הרבה קאברים ביניהם של חווה אלברשטיין והגבעטרון.

עוד קצת ממיטב הלהיטים של הלהקה