עתיד החינוך והמיומנויות: פרויקט “חינוך 2030”

הקדמה

הילדים שנכנסים למערכת החינוך בשנת 2018 יהיו מבוגרים צעירים בשנת 2030 .בתי הספר צריכים להכין אותם למשרות שעדיין לא נוצרו, לטכנולוגיות שעוד לא הומצאו ולפתרון בעיות שאיש עוד לא חזה. אחריותנו המשותפת היא לנצל הזדמנויות ולמצוא פתרונות. כדי להבין כיצד לעשות זאת באופן הטוב ביותר, השיק הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD )את פרויקט ”עתיד החינוך והמיומנויות לשנת 2030 .”מטרת הפרויקט היא לעזור למדינות למצוא תשובות לשתי שאלות מרחיקות לכת:

 1.אילו מיומנויות, ידע, גישות וערכים דרושים לתלמידים כבר היום כדי לשגשג ולעצב את עולמם?

2. כיצד יכולות מערכות הלמידה לפתח את המיומנויות, הידע, הגישות והערכים הללו באופן אפקטיבי?

ילדים שנכנסים לכיתה א‘ בשנת 2018 לא יוכלו לחשוב עוד שהמשאבים אינם מוגבלים וזמינים לכל דורש; יהיה עליהם להכיר ולהוקיר את המושגים צמיחה משותפת, קיימּות ושלומוּת.

לנוכח עולם שהופך לבלתי יציב, לא בטוח, מורכב ושנוי במחלוקת, החינוך הוא שיכול לעשות את ההבדל בין אנשים המוכנים לאתגרים שניצבים מולם לבין אנשים שאותם אתגרים יכריעו אותם.

לכן חברות בכל רחבי העולם עוברות כיום שינויים עמוקים ומהירים.

האתגר הראשון הוא סביבתי-שינוי האקלים ודלדול המשאבים הטבעיים דורשים פעולה והסתגלות דחופה.

האתגר השני הוא כלכלי-הידע המדעי יוצר הזדמנויות ופתרונות חדשים שיכולים להעשיר את חיינו, ובו בזמן להניע גלי שינוי משבשים בכל מגזר ומגזר.

האתגר השלישי הוא חברתי-אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול,ויוצר אי־השוויון ברמת המחיה ובהזדמנויות החיים מתרחב, בעוד העימותים, אי־היציבות והאדישות

מגמות גלובליות אלו כבר משפיעות על חייהם של יחידים, וייתכן שימשיכו לעשות כן בעשורים הקרובים. המגמות הציתו דיון עולמי שנוגע לכל מדינה ומדינה, ודרישה למציאת פתרונות גלובליים ומקומיים כאחד. פרויקט ”חינוך 2030 ”הוא חלק מתוכנית היעדים הגלובליים לפיתוח בר־קיימה של האו“ם לשנת 2030( SDGs ,)שמטרתה להבטיח את קיימותם של האנשים, הכלכלה, כדור הארץ והשלום באמצעות שיתופי פעולה.

בגלל האתגרים האלו על החינוך לתת הכוונה ייעודית שהיא לא רק גישה למשאבים חומריים כמו הכנסה ועושר, משרות, שכר ודיור.. אלא לאיכות החיים, שבה נכללים בריאות, מעורבות אזרחית, קשרים חברתיים, חינוך, ביטחון, שביעות רצון וסביבה.

על החינוך לשאוף לעשות יותר מאשר להכין אנשים צעירים לעולם העבודה; עליו לצייד את התלמידים במיומנויות הדרושות להם כדי להיות אזרחים פעילים, אחראיים ומעורבים.

ותלמידים שמתכוננים לעתיד צריכים לתרגל פעלנות יוזמת, בזמן הלימודים שלהם ובהמשך החיים. כדי לאפשר את הפעלנות היוזמת אצל התלמידים, אנשי חינוך חייבים לא רק להכיר באינדיווידואליות של כל לומד ולומד, אלא גם לתת את הדעת על המערך הרחב יותר של מערכות היחסים שלו – עם מוריו, עם חבריו לכיתה, עם בני משפחתו ועם הקהילות שבהן הוא חי. מערך זה משפיע על תהליכי הלמידה שלו.

שני גורמים במיוחד מאפשרים ללומדים את הפעלנות היוזמת.

• סביבת למידה מותאמת אישית, שתומכת בכל תלמיד ומניעה אותו לטפח את התשוקות שלו, ליצור קשרים בין התנסויות והזדמנויות למידה שונות ולעצב בעצמו את תהליכי הלמידה שלו בשיתוף פעולה עם אחרים.
• בניית בסיס יציב: אוריינות וחשיבה כמותית שומרות על מעמדן ככישורים הכרחיים.

השותפים בפרויקט ”חינוך 2030 ”פיתחו יחד ”מצפן למידה“ שמראה כיצד אנשים צעירים יכולים לנווט את חייהם ואת עולמם ורואים את זה בתמונה שליד.

התלמידים מעצבים את העתיד צריכים להיות מוכנים היטב לעתיד ולדעת המיומנות ואיך לתפקד ולהשפיע לטובה על סביבתם ,הם יצטרכו לידע כללי רחב ולידע מקצועי כאחד. בשילוב היכולת לחשוב מחוץ למגבלות הדיסציפלינה ו“לחבר את הנקודות“. ידע אפיסטמי או ידע על דיסציפלינות שונות, למשל לדעת כיצד לחשוב כמו מתמטיקאי, היסטוריון או מדען.

ידע פרוצדורלי נדרש כדי להבין כיצד משהו נעשה או נוצר – סדרת הפעולות או הצעדים הננקטים כדי להשיג את המטרה.

התלמידים יצטרכו ליישם את הידע שלהם בנסיבות מתפתחות ובלתי ידועות. לצורך כך הם יזדקקו למגוון רחב של מיומנויות, ובהן מיומנויות קוגניטיביות ומטה־קוגניטיביות כגון חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית.

וכגי לשנות את החברה שבה אנו חיים על תלמידים יהייה לנווט את דרכם בסביבה חסרת ודאות ובמגוון רחב של הקשרים: בזמן,במרחב החברתי,ובמרחב הדיגטלי.

ישנן 3 קטגוריות עומק שבאפשרותן לטפל יחד בדרישה הגדלה והולכת לצעירים חדשניים, אחראיים ובעלי מודעות:

 .א)יצירת ערך חדש- החדשנות נובעת פחות ופחות מחשיבה אינדיווידואלית ומעבודה אישית, ויותר משיתוף פעולה, מיחסי גומלין עם אחרים ומהישענות על ידע קיים כדי ליצור ידע חדש. המבנים שעליהם נשענות היכולות הללו כוללים סתגלנות, יצירתיות, סקרנות ונכונות ללמוד ולקבל רעיונות חדשים.

 .ב)יישוב מתחים ודילמות- בעולם שמתאפיין באי־שוויון, הכרחי ליישב נקודות מבט ותחומי עניין מגוונים בסביבה המקומית,והגלובלית זה ידרש טיפול במתחים, בדילמות ובשקלול תמורות. כדי להתכונן לעתיד צריך ללמוד כיצד לחשוב ולפעול באופן אינטגרטיבי יותר,באופן מערכתי.

 ג)נטילת אחריות- היא דרישת קדם לשתי האחרות. להעריך סיכונים ותגמולים ולשאת באחריות על תוצאות מעשיו. כל אלה מובילים לתחושת אחריות ובגרות מוסרית ואינטלקטואלית, שבעזרתן יכול אדם לחשוב על מעשיו ולהעריך אותם לאור ההתנסויות והיעדים האישיים והחברתיים שלו, בהתאם למה שלמד ולמה שנאמר לו, ולפי מה שראוי או שגוי.

המיומנות לפתח יכולות ניתנת ללמידה באמצעות תהליך מסודר ורציף של רפלקציה, ציפייה ופעולה. על כן מסגרת הלמידה 2030 טומנת בחובה מושג מורכב: ניוד של ידע, מיומנויות, גישות וערכים באמצעות תהליך של רפלקציה, ציפייה ופעולה, במטרה לפתח את היכולות המשולבות שדרושות כדי לפעול בעולם. על מנת להבטיח שמסגרת הלמידה החדשה ניתנת ליישום, תרגמו השותפים בפרויקט ”חינוך 2030 ”את היכולות הטרנספורמטיביות ומושגים חשובים אחרים לכדי מערך של מבנים ייחודיים. נוסף על כך בנו השותפים בסיס ידע שנועד לתכנון תוכנית הלימודים מחדש. שינוי תוכנית הלימודים יוצא מנקודת הנחה שהחינוך הוא מערכת אקולוגית הכוללת בעלי עניין רבים. תלמידים, מורים, מנהיגי בתי ספר, הורים, קובעי מדיניות ברמה המקומית וברמה הלאומית, מומחים אקדמיים, ארגונים ושותפים חברתיים ועסקיים – כולם עבדו כאיש אחד לפיתוח הפרויקט. בעבודתו במדינות שונות זיהה פרויקט ”חינוך 2030 ”חמישה אתגרים משותפים: 1)בתי הספר צריכים כיום למלא את הדרישות ואת הצרכים השונים של הורים, אוניברסיטאות ומעסיקים.2) רפורמות שנערכות בתוכניות הלימודים סובלות מפערי הזמנים בין רגע הזיהוי.3) איכות התוכן חייבת להיות גבוהה כדי שהתלמידים יוכלו להתרכז בלמידה ולרכוש הבנה עמוקה יותר.4) תוכנית הלימודים חייבת לוודא שמתקיימת הוגנּות כבר בעת ההשקעה.5) תכנון והיערכות זהירים חשובים במיוחד להטמעת רפורמות באופן אפקטיבי. מסגרת הלמידה 2030 של ה-OECD גם בתכנון מושגים ותכנון תהליך.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולפתח חינוך שפניו לעתיד בשביל כולם.

http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23295.pdf