המסע לתוך עצמי מאת נועם בר און עדי ארזי ליה אדבוקט

לפני כ8 חודשים בערך נחשפה באופן פתאומי מגפת הקורונה בסין מאדם שאכל

.מרק עטלפים ונדבק מעטלף בנגיף

המדינה הראשונה שנכנסה ללחץ הייתה סין אך מהר מאד המחלה התגלגלה

   למדינות אחרות. אנחנו למדנו אז בכיתה ו’ ויום אחד המורים אמרו לנו : קחו את כל בציוד שלכן ולכו הביתה והורידו את האפליקצייה שנקראת זום.

ואז התחילה מציאות חדשה . לא כל כך ידענו מה לעשות הייתה הרבה אי ודאות, פתאום ההורים הודיעו לנו על מה שקרה ושמעתה לא נוכל להיפגש עם חברים לכמה שבועות.

בסגר הראשון כולם היו בלחץ מהמציאות החדשה שלא ידעו איך להתרגל אליה.

אסור היה בכלל לצאת מהבית , כל המשפחה הייתה ביחד סגורה בבית

 אך עדיין היה הרבה מאד פחד מהמגפה.

אפילו הליכה פשוטה למכולת לוותה בהמון פחד כי לא יכולנו לדעת אם האדם .

שמתראים איתו במכולת חולה או לא.

חג הפסח התבטל וכל משפחה נאצלה לחגוג לבדה והיו גם משפחות שעשו ביחד

    . את הפסח בזום  ההרגשה הייתה מאד מאכזבת ומוזרה שכן אנחנו רגילים לחגוג את חג הפסח ביחד וזה היה מאד בודד

  .אחרי פסח הגיע החופש הגדול של הסגר

החופש הזה  היה מעט משונה מכיוון שבגלל הקורונה לא היה אפשר ממש לצאת

  .החוצה ולשחק עם חברים

אסור היה לטוס לח”ול ואפילו לאילת או סיני ולכן הרבה חופשות נדחו.

.בעקבות המצב.

 לרב פשוט ראינו סרטים בבית.

בנוסף היינו לפני העלייה לחטיבה  וכך נוצר מצב מאד מלחיץ שבו לא הייתה אפשרות ללכת לקנות כלי כתיבה וציוד לבית הספר.