אהבה מוסתרת

מיכאלה

ואז ראיתי אותו, עם אותה החולצה השחורה, הג’ינס הכחול כהה ונעלי הסניקרס הקבועות.

חיוך גדול כבש את פניי, המבטים שלנו הצטלבו אחד בשני, התקרבנו, התקרבנו ו…

הי , אתם בטח לא מבינים על מה אני מדברת נכון? אז בואו נחזור להתחלה.

לפני שנתחיל בואו נעשה קצת סדר בתוך כל הבלגן הזה, תנו לי להכיר לכם כמה דמויות שמאוד חשובות לנו בסיפור הזה.

אז ככה, תכירו את דריה החברה הכי טובה שלי מאז כיתה ב’.

יש לה עיניים בצבע כחול ים, שיער שחור גלי, שפתיים דקיקות וורדרדות, גוף רזה ורגלים קטנות.

היא אוהבת מאוד לספר בדיחות והיא יודעת להקשיב שצריך, היא תמיד מגנה על החברים שלה

והחלום שלה הוא שיהיה שלום בין כולם.

ועכשיו תכירו את החבר הכי טוב שלי ברי, יש לו עיניים

חומות ושפתיים שמנמנות, גוף שמנמן ורגלים קטנות. הוא שטותניק ו ” החנון ” שיש בכל בית ספר.

כיף לדבר איתו, בעיקר על ספריי אקשן ופעולה, אבל מה שהוא הכי אוהב זה לכתוב ספרים בלי סוף,

החלום שלו הוא להיות סופר אבל יש בעיה אחת קטנטנה, ההורים שלו רוצים שהוא יהיה ” דוקטור “,

מ ש ע מ ם ! ! ! ! !  אני לא מבינה למה הוא לא מספר להורים שלו שהוא לא רוצה להיות ” דוקטור ”

ואומר להם שהחלום שלו הוא להיות סופר, אבל מי אני שתשפוט?!

ועכשיו תנו לי להכיר לכם את הבן אדם הכי משעמם בעולם!!!! תכירו את ” בוריס בטטה ” לא טעיתם

השם הוא לא סתם, אז בואו אני יספר לכם קצת עליו, תנסו לדמיין את הילד הכי חנון בעולם, ילד

כאפות כזה, הילד הכי משעמם שהכרתם, הילד השמן שפגשתם הילד שאוהב לאכול בלי סוף אז זה הוא בוריס.

יש לו עיניים חומות ושיער חום, הוא שמן אבל לא יותר מידי, תמיד יש לו ריח של בטטה והוא אוהב

לאכול כל הזמן, מרוב שהוא אוהב טלוויזיה הוא אל לומד, אז למה קראתי לו חנון? שאלה טובה,

למרות שהוא לא אוהב ספרים או ללמוד, הוא תמיד מוציא ציון של 95 או 100 וזה כל כך לא פייר אז אני תמד קראתי לו חנון.

אבל בואו נעצור הכל, איך אפשר להתחיל לספר סיפור מבלי להכיר את הדמות

הראשית???

אז תנו לי להכיר לכם אותי, היי אני מיכאלה, אני בת 16 רק בכיתה י’ וכבר חובת על כל העתיד שלי.

אני לא מדברת על ” החתונה ” או על כל הילדים שהולכים להיות לי כי זה לא מה שחשוב לי כרגע.

מתוך הארבע שנים האחרונות עברתי לפחות חמישה או שישה בתי ספר למה?

בואו אני יספר לכם.

יש לי שני אחים אחות וכלבה לוורדורית שחורה גדולה, אבל יש בעיה קטנה  אחותי חולת סרטן

בצורה מאוד קשה, אז היינו צריכים לעבור כל פעם בגלל הטיפולים שהיא הייתה צריכה לעבור.

למזלי ההורים שלי לקחו סוף סוף קצת אוויר ונשארנו כאן במשך שנה.

אני מנגנת על: אורגן, פסנתר, גיטרה, חליל צד, חלילית, כינור וצ’לו. אני אוהבת לחשוב שהזמן נעצר

ורק אני לבד כותבת, זה פשוט מדהים. טוב נראה לי שחפרתי לכם מספיק, הגיע הזמן לספר את

הסיפור.

זה היה יום רגיל, קריר וקצת חורפי, אני ודריה הלכנו ביחד לבית ספר כמו תמיד.

הייתה שמועה שהיה אמור להגיע תלמיד חדש לכיתה ואני חשבתי שהולך להגיע עוד חנון שמן

ומכוער כמו תמיד, כי מה הסיכויים שיגיע ילד חדש חתיך ומושלם??? אולי באגדות.

גבריאל

זה היה אמור להיות היום הראשון שלי בבית הספר, תבינו יש לי קצת בעיה עם בתי ספר.

אפשר לומר שאנחנו לא מסתדרים, בשכונה הקודמת שלי המציאו עלי ועל ההורים שלי סיפורים

הזויים, שאנחנו משפחת פשע ושההורים שלי רוצחים סדרתיים, נכון מצחיק?

האמת ההורים שלי לא יכולים לראות דם והם כל כך טובים עם אנשים, אני לא מבין למה להמציא דברים כאלה .

קמתי בבוקר בשעה 5:00 ויצאתי לרוץ קצת, לנקות את הראש ולהיות פחות מודאג.

בזמן הריצה נתקלתי בילדה ממש חמודה היא חייכה אלי ושאלה אם אני בסדר ואם קיבלתי מכה.

עניתי לה שלא, היא המשיכה לרוץ ואני גם. חזרתי הביתה ולא יכולתי להפסיק לחשוב עליה.

בזמן שהתלבשתי חשבתי שאולי זה לא היה מקרי שנפגשנו, אבל אז נזכרתי שאני לא חי באגדות.

בדרך לבית הספר שמעתי מוזיקה ובטעות התנגשתי בילד והוא ממש התעצבן, פתאום חבורת ילדים

התאספה מסביבי וכולם התחילו לצעוק, ואז ילד אחד צעק ” שקט ” וכולם השתתקו.

הוא התקרב אלי לאט לאט, ואמר ” אם עוד פעם אחת אתה תתקרב אלי או תיגע בי אני יהרוג אותך,

זה ברור?  ” הנהנתי עם הראש והוא אמר לי ” תזהר! בפעם הבאה אני לא יהיה כל כך נחמד כמו

עכשיו! ” פתאום ילדה צעקה מאחורה ואמרה לאותו הילד: ” דור, שוב אתה

מציק לילדים אחרים? לא

נמאס לך? ” הסתובבתי וראיתי את  אותה הילדה מהבוקר.

היא אמרה לי ”  תקשיב, אני ממש מצטערת אחי לפעמים לא יודע איך מתנהגים. ”

אמרתי לעצמי: ” אחי, אחי? אין מצב בעולם שהמפלצת הזאת הוא אח שלה. ”

ואז אחרי כמה שניות היא שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף אליה ואל חברה שלה, רציתי להגיד לא

בגלל אח שלה אבל מה שאמרתי היה…..

מיכאלה

התחלתי ללכת לכיוון בית הספר עם דריה, רוב מה שדיברנו היה על מוזיקה, דיברנו הרבה מאוד.

פתאום ראינו כמה ילדים מציקים לאיזה ילד אז ישר רצנו לשם. ואז ראיתי אותו, את אותו הילד

מהבוקר, זה היה הזוי. אמרתי ” דור, שוב אתה מציק לילדים אחרים? לא נמאס לך? ”

ואז באתי לילד שראיתי בבוקר ואמרתי לו ”  תקשיב, אני ממש מצטערת אחי לפעמים לא יודע איך

מתנהגים. ” היה לו פרצוף די מבולבל אבל לא התייחסתי כל כך, עזרתי לו לקום ושאלתי אותו אם

הוא רוצה ללכת איתנו לבית הספר והוא הסכים, הרגשתי שהיה לו שם היסוס אז אמרתי לו שהוא

לא צריך לדאוג מדור, אמרתי לו שדור הוא סתם ילד אידיוט שאין לו מושג מהחיים שלו.

שאלתי אותו איך קוראים לו והוא אמר לי גבריאל.

בזמן שהלכנו הבנתי שהוא מאוד אוהב מוזיקה ישנה, בדיוק כמוני. היה לי ממש כיף איתו.

כשהגענו לבית הספר אמרתי לגבריאל שהוא לא צריך להיות לחוץ ושהכל יהיה בסדר.

הוא חייך אלי ואמר לי ”  אני יודע שיהיה בסדר, כל עוד אני איתך הכל תמיד יהיה בסדר “.

תחלתי להסמיק, הוא כל כך חמוד! אוףףףף חבל שאנחנו לא יכולים להיות ביחד.

עצרווווווו!!!!!!!!! אני חושבת שצריך לעשות קצת סדר בכל הבלגן הזה, נכון?

אז בואו אני יסדר לכם קצת את הראש.

לפני די הרבה זמן היה לי משהו ” מיוחד ” אני הייתי יכולה לראות את העתיד של אותו בן אדם

שעומד מולי, לאחר כמה שנים אני הייתי צריכה לבחור או לחיות חיים רגילים עם בני האדם אבל אם

יש סכנה לדעת שהיא מתקרבת. או לעלות למעלה למלאכים ולהישאר עם אותן

יכולות, בגלל שלא

יכולתי להשאיר את המשפחה מאחור החלטתי להישאר איתם ולוותר על הכוחות שלי, כרגע אלה רק אני, אמא שלי והאח המעצבן שלי שכבר הכרתם אותו.

לפעמים אני מבקשת בשקט, בשקט שהוא לא יהיה קיים חח אבל הוא כן זה כל כך מעצבן שהוא

תמיד יורד על ילדים ומשפיל אותם. אני אף פעם לא הבנתי למה הוא עשה את זה אבל אין בעיה, הוא זה שתמיד מסתבך.

בבוקר כשהלכתי לבית ספר ראיתי את גבריאל הולך לבד עם האוזניות שלו והוא נראה עצוב,

ישר רצתי אליו כדי לראות אם הוא בסדר. התקרבתי אליו וכשנגעתי לו בכתף ראיתי את כל העתיד

שלו, אני ממש נלחצתי כי ראיתי אותו משמיד והורס את כל העולם, כאילו השדים הם אלה שיצרו

אותו, כשהוא הסתובב אלי הוא חייך ושאל אותי אם הכל בסדר ובגלל שכל כך נלחצתי אז אמרתי לו

שכן והתחלתי לרוץ נורא מהר לכיוון בית הספר.

בזמן שרצתי ניסיתי לחשוב למה דווקא עכשיו היכולות שלי חוזרות אלי.

לא הצלחתי למצוא שום תשובה הגיונית אבל עדיין, זה פשוט לא מסתדר לי

איך דווקא הוא? הוא.. נראה כל כך תמים, כל כך לא מזיק. אבל דווקא אלה שהכי שקטים הם אלה שהכי מפידים.

אוףףףף עד שמצאתי משהוא נחמד בחור הזה.

אולי אני אספר לדריה? היא בכל זאת החברה הכי טובה שלי, אני לא יכולה שלא

לספר לה, נכון?

גבריאל

כשחזרתי הביתה מבית הספר הגשתי מאושר, אני לא יודע מה היא עשתה לי, אבל אני אף פעם לא הרגשתי ככה לפני כן.

אני יודע שאולי זאת טעות כי אני לא באמת מכיר אותה, אב יש לי הרגשה כזאת בלב שהיא ואני הולכים להיות ביחד.

ביום שלמחרת התחלתי ללכת כיוון בית הספר ושמעתי את השיר

של בון ג’ובי” always ”

הייתה לי הרגשה שהיום הזה הולך להיות קצת יותר קשה מאתמול בגלל שזה

היום השני שלי בבית הספר, פתאום הרגשתי יד שנוגעת לי בכתף וראיתי את

מיכאלה, כל כך יפה ומושלמת.

הפנים שלה השתנו פתאום היא נראתה מבוהלת אז שאלתי אותה אם הכל בסדר

היא אמרה שכן והתחילה לרוץ, אני לא הבנתי מה קרה לה ואם היא באמת בסדר

אני ממש דאגתי אבל אני אדבר איתה בבית הספר ונראה מה קרה לה.