הלילה אני משתכר
מאת אנריקה סנטוס דישפולו
בודדה, נבולה ובלויה
בעלות השחר ראיתיה
יוצאת מקברט.
צנומה, חצי אמת צוואר
ובמחשופה קולב,
מעל החזה.
עקומת רגליים, לבושה כנערה,
צבועת שיער ומפרכסת
את עירומה…
נראתה כתרנגול מרוט נוצות
שאת עורו המנוקר
מציג לראווה.
אני, שיודע כשלא יכול עוד,
בראותי אותה כך ברחתי,
כדי לא לבכות.
ולחשוב שעשר שנים אחורה
נטרפתי עליה.
שהגעתי עד לבגידה
בגלל קסמיה.
שמה שהיום זו גרוטאה,
היתה הדלקותי המתוקה
בה איבדתי את כבודי.
שמשוגע על יופיה
לקחתי את הלחם מאמי
שנהייתי נוכל ורשע.
שנשארתי בלי ידיד,
שהתקיימתי ממרמה.
שהחזיקה אותי על הברכיים,
בלי מוסר, למעשה קבצן,
כשהיא עזבה.
מעולם לא האמנתי שאותה אראה
במצב כה אכזר כמו הנוכחי.
תגיד לי אם לא שווה להתאבד,
שבשביל חורבה זו
נהייתי מה שאני.
פראית נקמתו של הזמן
שמציג לך הרוס
מה שאהבת לפנים.
המפגש הזה עשה לי רע
שאם אני ממשיך לחשוב
אני גומר מורעל.
אני הלילה משתכר היטב,
אני את הראש דופק,
כדי לא להרהר.
עץ התאנה
מאת חואנה דה איבארבורו
*
משום שהיא מחוספסת ולא יפה
משום שכל ענפיה אפורים
יש לי חמלה לתאנה.
בגינתי מאה עצים נאים,
עצי שזיף עגולים,
עצי לימון ישרים
ועצי תפוז עם נבטים מבריקים.
באביבים,
סביב התאנה,
פרחים כולם מתכסים.
והמסכנה נראית כה עצובה
עם ענפיה העקומים
שלעולם בנבטים צפופים אינם מתלבשים…
—
לכן,
כל אימת שעוברת אני על ידה,
אני אומרת, תוך ניסיון
להמתיק ולעלז את קולי:
“עץ התאנה הוא היפה
מכל עצי גינתי”.
אם היא שומעת,
אם היא את שפתי מבינה,
איזה מתיקות עמוקה תקנן
בנשמתה של עץ הַרֵגִישַה!
שלום בינינו
מאת אמדו נֵרבו
*
בערוב ימי מברך אתכם, חיים
כי מעולם לא נתתם לי תקוות שווא
תמיד עמל הוגן ויגונות ראויים
כי בסוף הדרך הקשה רואה אני
שהייתי בעצמי אדריכל גורלי
שאם סחטתי דבש או מרה מהדברים
זה כי שמתי מרה בהם או דבש טעים
כשנטעתי שיחי וורד, תמיד קצרתי וורדים
…נכון, בעקבות עלומיי יבוא עת חורפי
אך לא אמרתם לי שמאי יהיה נצחי
לילות הצער בלי ספק היו ארוכים
אך לא הבטחתם לי רק לילות טובים
ולעומת זאת היו לי כמה בהחלט שקטים…
אהבתי, אהבוני, השמש ליטפה את פניי
כלום אינכם חייבים לי, שלום בינינו, חיי.
מאהב אסיר תודה לחנופותיו השקריות של חלום
פרנסיסקו דה קבדו
*
אוי פלורלבה! חלמתי ש… אומר זאת?
כן, כי חלום היה: שבך משתעשע
ומי אלא מאהב עם הזיות
היה בוחש תופת רב עם עדן שופע?
—
את להבותיי בשלגיך ובכפורך
כחיציו המנוגדים שבאשפתו
בוחש קופידון, ובכנות בוחש
כמו את סגידתי בנדודי שנתו.
—
ואמרתי: יהי רצון, שכה יהיה
שלעולם לא אנום אם אני ער
ואם ישן אני, שלא אתעורר
אך ניעורתי מהבלבול הנעים
ונוכחתי שבמוות הייתי בחיים
ונוכחתי שבחיים אני בין המתים.
לצחוק תוך כדי בכי
מאת חואן דה דיוס פזה
*
ברואו את גָרִיק, -שחקן בימה אנגלית-
העם היה אומר לו, בעודו כף מוחה,
“אתה בעולם הכי מצחיק
והמאושר…” והבדרן היה צוחק.
*
קורבנות הספלין, הלורדים העליונים
בשחורים וכבדים שבלילות
נהגו לצפות בגדול השחקנים
והיו הופכים את הספלין לשָחַקות.
יום אחד, אל רופא מאד ידוע
הגיע אדם בעל מבט קודרני
סובל אני –אמר לו- מחולי כה גרוע
כמו חיוורון זה שעל פרצופי.
*
כלום לא גורם לי עונג או מרגוע
לא חשוב לי שמי הטוב ואף לא היוקרה
במותי אני חי בספלין קבוע
ומותי היא תשוקתי היחידה
*
-טייל ואת הראש נקה
-הרבה טיילתי
-חפש קריאות
– המון קראתי
– שאישה תאהב אותך
– אוהבים אותי
– תואר תשיג
– אציל נולדתי
-שמא עני אתה?
– רבות אוצרותיי
– למחמאות משתוקק?
– שומע כה רבות
– מהי משפחתך?
– צערי וצרותי
– מבקר בבית עלמין?
– לעיתים קרובות
ויש עדים לאיך שאתה חי?
כן, אך לא מרשה להציק לי
אני מכנה את המתים ידידי
ואת החיים התליינים שלי
*
מחלתך –אמר הרופא- מביכה אותי
אך אסור לי להפחידך
קח היום כמרשם את עצתי
רק לראות את גריק עשוי להבריאך
-את גריק?
-כן, את גריק…החברה כולה
רוצה לראות אותו מופיע
מת מצחוק כל מי שאותו ראה
יש לו חן אומנותי מפתיע.
-ואותי, הוא יצחיק?
-כן, מילה שלי
הוא ורק הוא; אך… מה אותך מביך?
כך –אמר החולה- איני מבריא;
אני גריק!… את המרשם תחליף
*
כמה יש שמהחיים עייפו,
אחד מת מצער,השני משעמום חולה,
מנסים להצחיק כבדרן עצוב
מבלי למצוא לחוליָם מרפא
אוי! כמה פעמים הצוחק מקונן
איש לא יאמין בעליזות השחוק
כי באלה שהכאב מכרסם
הנפש בוכה כשהפנים צוחְקות!
אם רק על קוצים דורכת כף רגלינו,
אם שום דבר כבר אינו מתוק
משליכה אל החזות סערת נפשנו
ברק קודר: פרץ של צחוק
קרנבל העולם כולו רמייה,
והחיים הם נשף מסכות;
כאן לומדים לצחוק עם בכייה
וכמו כן לבכות עם צחקות.
מגדל שושנה לבנה
מאת חוסה מרטי (1891)
*
אני מגדל שושנה לבנה
הן בסיון והן בטבת
לידיד האמת
שמושיט לי יד כנה
—
ולאכזר שתולש בכוונה
את לבי הפועם
לא סרפד ולא קוצים מגדל
אני מגדל שושנה לבנה
Published: Nov 10, 2020
Latest Revision: Nov 10, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-931728
Copyright © 2020