ההרפתקה הגדולה

יום אחד, במעלה הגבה, שכן מחסן נטוש.

במחסן גר ילד, לא סתם ילד, אלה ילד נטוש.

ילד בלי הורים אלה רק כלבלב קטן ואמיץ.

הילד היה רק בן 7.

אילו הכלבלב היה בן 4 שנים.

כל יום השניים היו מדמינים הרפתקהות של כיף ושמחה.

לילה אחד ישן הילד וחלם חלום נוראה.

בחלום הוא ראה את הוריו עומדים לפניו ונעלמים.

ופיתאום

הילד התעורר.

הוא לקח את עצמו בידים והחליט לצאת למסה ארוך אחר חיפוש הוריו העבודים.

הוא ידע שזה הולך להיות מסה ארוך, אך הוא האמין, האמין בעצמו ובכלבלב.

לאחר שהתארגן למסה, יצא עם הכלבלב למסה.

הילד לא ידע להן ללכת, לכן הוא הלך ישר וירד מהגבעה.

הוא הלך ימים ולילות, חצה אוקינוסים ויערות, לבסוף הוא הגיעה לכפר קטן.

הכפר היה נמצה במקום אינו ידועה.

ופתעום….

יצא משהוא מבית קטן.

הילד נבעל.

הוא הסתקל לילד בעיניים.

ופטעום יצא משהיא.

והם התחילו להתלחשש.

לאחר כמה דקות הם רצו על הילד וחיבקו אותו.

הילד לא ידע מה קרה , ומי אלה האנשים האלה.

השניים התחילו לדבר עם הילד.

הם ספרו לו את הסיפור שלו.

שכאשר הוא נולד האחיות של צריף החולים במחלקת הלידה שהיה רק חדר קטן

שאורכו היה רק 5 מטר.

האחיות בטעות בלבלו בין הילד לילד אחר, וההורים של הילד האחר לא

אהבו אותו ונטשו אותו.

והילד השני נשאר הצלם עד שבררו את זה.

כיום הילד הזה נמצא בגן מיוחד לילדים בלי הורים, משום שלהורים של הילד האבוד לא היה אז מספיק כסף כדי לטפל בו.

בסופו של דבר הילד נשאר עצלם כדי לגור והם חיו באושר ואושר.

הסוף!!