ידיעות ארגמן- תשרי, תשפ”א

תמונה- סוכה ממקלות, עפרי בית הלחמי, כיתה ב’3

דבר המנהלת

הסתיימו להם חגי תשרי והפעם יותר מבכל שנה כולנו חשנו כי האווירה השתנתה והיה צורך להישמע להנחיות, לחגוג במסגרת המשפחתית המצומצמת והחשוב מכל לשמור על בריאותינו ובריאות הסובבים אותנו. עם זאת, אני בטוחה כי כל משפחה בדרכה מצאה לה את הדרך לציין את החגים.

עם פריחת החצב, נדידת הציפורים וירידה קלה במידות החום חזרנו אל הלמידה מרחוק בדגש על הפן הרגשי, החברתי והמשך הלמידה במקצועות הדעת השונים. תלמידים רבים בשכבות ג’- ו’ עושים שימוש בגוגל קלסרום ואנו נמשיך להעמיק את הלמידה באמצעות סביבה זו כך שתהפוך לשפה בית ספרית. הטבע ממשיך בשלו והצמחים ובעלי החיים מוצאים דרכים להתמודד עם הקיים בדיוק כמו בני האדם. החצב הנמצא כעת בפריחתו הוא למשל צמח שורד. הוא פורח לאורך הגבעול בפרחים קטנים ובקבוצות כך שבתנאים קשים רק קבוצת פרחים אחת תפגע הוא נעזר בחרקים ובהאבקה על מנת להתרבות, אך גם משכפל עצמו באדמה לבצלצלים נוספים. הוא מושך דבורים וחרקים לפני שפרחים רבים פורחים. הבצל מכיל מזון ולחות שמאפשרים לו לפרוח גם בתקופה יבשה, הבצל מכיל חומר צורב שחיות הבר לא אוכלות( מלבד הצבי הארץ ישראלי שאוכל את הבצלים). אם כך החצב הגבוה והזקוף מצא לו דרכים לפרוח מדי שנה וכך גם אנו נמשיך ליהנות מעונות השנה, ללמוד, להתקדם, לשמור על קשר עם חברים גם אם התנאים השתנו. בתקווה להתראות בקרוב בבית הספר!

בהערכה רבה,

תמר דוד- מנהלת בית הספר

פינת הראיונות מאת יסמין קורצינסקי

ראיון עם שמואל בוקסר- ראש עיריית נס ציונה

האם תוכל לספר לנו על עצמך וילדותך? מה עשית לפי כהונתך כראש העיר? נולדתי וגדלתי בנס ציונה, אני דור חמישי לחקלאי נס ציונה. סבא של סבתא שלי הוא ראובן לרר, מייסדה של נס ציונה שהגיע מאודסה בשם הציונות. החיים שלי כילד היו שונים מהחיים של ילדים היום. לא משנה איפה כל אחד גר, הלכנו לבד לבית הספר חזרנו לבד. אחר הצהריים היינו יוצאים לשחק עם החברים בחוץ, רצים בחולות ומשחקים כדורגל. בקיץ היינו הולכים יחפים ובחורף היינו נועלים מגפיים, לא היו בנס ציונה מדרכות והצטברו הרבה שלוליות ענקיות. הייתה לנו ילדות טובה. למדתי באוניברסיטה כלכלה חקלאית ולאחר מכן, עבדתי בחקלאות, במטעים ובכרמים. לפני שנהייתי ראש העיר, ניהלתי את היקב הגדול ביותר בארץ, יקב ברקן. כשהתחלתי היקב היה מאד קטן, לא הכירו אותו ואחרי כמה שנים, הוא נהיה הגדול ביותר.

איך היית בתור תלמיד? למדתי בבית ספר ׳ממלכתי א׳ היום, בית ספר ׳ראשונים׳. הייתי תלמיד מאד טוב ואהבתי ללכת לבית הספר, היו לנו מחנכים קשוחים, הרבה יותר מהיום אבל בהסתכלות אחורה, אני מאמין שהם הצליחו בדרכם להוציא מאתנו את המיטב. בבית הספר למדנו נגרות וחקלאות שלדעתי הם מקצועות מאד חשובים וחבל שהם כבר לא בתכנית הלימודים. אך ללא ספק המקצועות האהובים עלי היו מתמטיקה ופיסיקה. למדנו 45 תלמידים בכיתה והיו זמנים שלא היו מספיק כיתות ולמדנו במשמרות, חלק בבוקר וחלק אחה״צ. בחופש הגדול היינו מקבלים חוברות שהיה צריך למלא ולהביא כשהתחילה שנת הלימודים. הרגשנו שזוהי זכות גדולה ללמוד.

האם חשבת אי פעם שתהיה ראש העיר? סבא שלי, ירמיהו בוקסר היה מוכתר המושבה בזמן המנדט הבריטי ואני נולדתי עם האהבה לעיר, לאדמתה ולתושביה. אחרי שסיימתי את העשייה בתחומי החקלאות והיין, זה הרגיש מאד טבעי לסגור מעגל ולהיות ראש העיר. הגעתי לתפקיד במטרה אחת, להעניק מניסיוני ומיכולותיי לעיר שהיא ביתי.

האם אתה נהנה בתפקידך כראש העיר? אני הרבה מעבר לנהנה, אני מאושר מההחלטה ואני גאה לעמוד בראש העיר נס ציונה. אני חייב לומר שזה בעיקר בזכותכם, הילדים. כל מפגש עם ילדי העיר, כל בקשה לסלפי, מעלה לי חיוך ומחמם את ליבי. אך החכמה היא לא ליהנות כשהתקופה רגועה ושקטה, אלא לסיים את היום בסיפוק, בימים מורכבים כפי שיש לנו בימים אלו.

מה ההישג שלך בתור ראש העיר? אני חושב שההישג המשמעותי שלי ושל הצוות שלי, הוא המעבר מהסתכלות על הצרכים בהווה- להסתכלות על העתיד, עתידה של נס ציונה. לאן אנחנו רוצים להגיע וכיצד נכון להגיע למטרה. מעבר לכך שאני מגיע מהעולם העסקי, אני בראש ובראשונה חקלאי בנשמתי, אני זורע על מנת שילדינו יקצרו. איך זה בא לידי ביטוי: כשסיירתי הפעמים הראשונות בבתי הספר, שמתי לב שהתשתיות מאד ישנות, במעבדות מחשבים, לא היו מחשבים, כבלי החשמל היו מפוררים, המקרנים לא עבדו ולא היו מדפסות וטאבלטים. בשנה הראשונה בתפקידי יצאנו לפרויקט שדרוג תשתיות טכנולוגיות בכל בתי הספר וחידשנו הכל. זאת הייתה הוצאה כלכלית מאד גדולה, אבל מבחינתי, השקעה בתשתיות, היא כמו זריעה. בדיעבד, זאת הייתה אחת ההחלטות החשובות. עכשיו בתקופת הקורונה, אותן תשתיות ששדרגנו, קריטיות ללימוד מרחוק. דוגמא נוספת היא תכנית הצפי הדמוגרפי שעשינו שנה שעברה, תכנית שיודעת למפות כמה תלמידים יהיו בכל גני הילדים ובבתי הספר בעשור הקרוב, על מנת שנוכל להתכונן מבעוד מועד לבניית מוסדות חינוך- לא עוד ששכונה אחת שמחולקת בין שני בתי ספר.

איך אתה מרגיש לגבי החינוך בעיר? כראש עיר, מצופה ממני לספר ולפאר את ההישגים ואת הציונים הגבוהים של תלמידי העיר וביה”ס ארגמן, אך אם אעשה זאת לא אהיה שלם. אני גאה בהישגים אך יודע לומר בוודאות שבכל ילד טמון הגרעין הייחודי לו, והוא לא בהכרח בא לידי ביטוי במבחן שיגרתי. האתגר הוא לאתר בכל ילד וילד מה מייחד אותו ,מה יבעיר בו ניצוץ, לזהות-לטפח-להוביל-לוודא הצלחה. במערכת חינוך מוצלחת הפוטנציאל של כל ילד וילד יגיע לכדי מימוש. לא לצמצם אפשרויות אלא להרחיבן, למידה מתוך רצון וסביבה מתאימה, אלו יובילו להצלחה. סיפוק אמיתי הוא לדעת ששינית חיים לאלו שלא התבוננו בהם מספיק או שנסיבות חייהם לא אפשרו לממש את חלומם וחזונם. עשיתי זאת כל חיי והמשימה החשובה ביותר שלי כרגע היא לוודא שמערכת החינוך בעיר לא יתפספס אף ילד אחד. אנחנו בדרך לשם, זה יקרה.

איך נראה בית הספר ארגמן בעינייך? ממה התרשמת? התרשמתי מהרבה יוזמות קהילתיות, נתינה ותרומה ואני חושב שיש עוד לאן להרחיב את הפעילות הקהילתית. בית ספר ארגמן שייך לשכונה מחוברת ומעורבת וגם קיים מרחב פיזי לפעילויות שכאלה (אחרי הקורונה).

מה לדעתך צריך להוסיף לבית ספרינו? אני אקח את השאלה לכיוון אחר, לאו דווקא להוסיף לבית הספר, אלא יותר להוציא מבית הספר, אתכם. בית ספר “ארגמן” ממוקם מטרים ספורים משמורת טבע ייחודית, הייתי שמח אם היו יותר פעילויות טבע, לצאת מכתלי הכיתות וללמוד על החי והצומח שנמצא סביבנו.

כיצד אתה רואה בעיני רוחך את דמות הבוגר המסיים את בית הספר? הרבה לפני הצלחה בלימודים, אני רואה את הבוגר כאדם ערכי שרכש כלים איכותיים להתמודדות עם אתגרים ולהיות חלק מיטיב מהחברה והקהילה. אני רואה את הבוגר המסיים מכוון מטרה, מצויד בסל כלים עשיר עולה שלב בדרך לממש את יכולותיו מתוך האפשרויות שבהן הוא בחר.

מה אתה מאחל לעצמך, לבני משפחתך ולבית הספר “ארגמן” לכבוד שנה החדשה? אני רוצה לאחל לתושבי נס ציונה חזרה לשגרה ברוכה, לבריאות איתנה ואחדות. אני מלא תקווה כי התקופה הקשה הזאת תסתיים מהר והתלמידים יחזרו למסגרות החינוך. תקופה כל כך ארוכה שבה הילדים והנוער ללא מסגרת חינוכית, יש לה משמעויות רבות עם השלכות לעתיד, בעיקר ברמה הרגשית. אני מאד דואג לילדים שלנו ואנו כבר דואגים להכין תכניות עבודה לתקופה המאתגרת שתגיע לאחר שאיום הקורונה יפוג.

ראיינה: יסמין קורצינסקי, ועדת עיתון, כיתה ד’1

איסוף אוכל למשפחות נזקקות לקראת ראש השנה

אנו מועצת התלמידים ,אספנו במהלך חודש אלול חבילות אוכל למשפחות נזקקות. במהלך שבוע היה ניתן להביא אוכל יבש ושימורים למשל :פסטות ,חטיפים ועוד. בכניסה לבית הספר עמדה עגלה שבה ניתן היה להניח את המוצרים. את המצרכים ארזנו בארגזים והעברנו לנקודת האיסוף של ארגון “לתת”. תודה למקסים שיפרין על העזרה בשינוע הארגזים. תודה לכל התורמים והתורמות בזכותכם משפחות רבות יוכלו לחגוג את החג כמו שצריך.

כתבה: שחר קטרנציק בשם מועצת התלמידים

שכבה א’

תמונה- צייר מתן קורצינסקי, כיתה א’3

למידה מרחוק בכיתה א’3
אנו תלמידי כיתה א’3 לומדים בתקופה הזו דרך המחשב בעזרת תוכנת הזום .בכל יום אנו פותחים את הבוקר במפגש של כל ילדי הכיתה בו לימור משתפת אותנו בסדר היום, שואלת איך אנחנו מרגישים ויש הפעלה חווייתית.
השבוע אחד התלמידים הפעיל אותנו – פעילות של איש תלוי והיה ממש כיף.
במהלך היום יש לנו עוד מפגש זום בעברית או חשבון. במפגש זה אנחנו לומדים בקבוצות קטנות . הלמידה דרך הזום היא חדשה . אנחנו מעדיפים ללמוד בבית הספר ולפגוש את החברים לכיתה. מקוים שהקורונה תעבור במהרה ונחזור לבית הספר והחברים.
מיקה: ” אני נהנית ללמוד עם לימור במפגשי הזום.”
איתן פ : ” אני מעדיף ללמוד בבית הספר”. 
גיא ק.: הלמידה בזום קשה אבל כיף לפגוש את החברים ולשחק במפגשי הבוקר”

חינוך לבטיחות בדרכים בהלימה לערכי מפתח הל”ב – חודש תשרי

גם בתקופת הקורונה ובמיוחד בתקופת הקורונה זה”ב (זהירות בדרכים) מציל חיים! לכבוד חודש תשרי, העוסק ב”שיתוף והשתתפות”, תלמידי בית ספר “ארגמן” – בכל שכבות הגיל השונות – לקחו חלק בפעילות העוסקת ברכיבה בטוחה על אופניים. מאחר ותלמידי בית ספרנו הינם משתמשי דרך וכן רובם גם רוכבי אופניים ראיתי את החשיבות והצורך להגביר את המודעות לנושא בקרב התלמידים. בהתאם לכך, כל מחנכת הקדישה בכיתתה שעת אחת שבועית שבה הציגה לתלמידיה את חשיבות הנושא תוך שימוש בסיפורים ובסרטונים ממחישים, תוארו בפני התלמידים מקרים המסבירים את הקשר בין הסיבה לסכנה ברכיבה על אופניים לבין התוצאה שעלולה להיגרם וכן הוצגו הכללים לרכיבה בטוחה. לבסוף, התלמידים הופנו לפעילות המותאמת לשכבת גילם, שיתפו והשתתפו בהעברת המסר ובכך היו שותפים מלאים בהטמעת הכללים.

שכבת א’ – התלמידים יצרו את קסדת החלומות שלהם.

שכבת ב’ – התלמידים הכינו כרזות עם סיסמאות המעודדות רכיבה בטוחה וחבישת קסדה.

שכבת ג’ – התלמידים קיבלו דף תרגול ויצירה שהציג את אביזרי הבטיחות הנדרשים לרכיבה בטוחה.

שכבת ד’ –התלמידים כתבו סיפורים קצרים אודות אירוע שהוצג לפניהם בעזרת תמונות ממחישות.

שכבות ה’+ ו’ – התלמידים חיברו שירים ויצרו כרזות עם סיסמאות הקוראות לרכיבה בטוחה וזהירה.

אנו צוות “ארגמן”, סבורות כי יש לנו אחריות לתלמידנו וחשוב שגם מרחוק נשמור על שלומם וביטחונם. נמשיך להוסיף פעילויות להטמעת החינוך למניעת סיכונים בבית ובדרכים וכן נדאג להעלאת המודעות בקרב התלמידים והקהילה.

כתבה: ליטל פפושדו כהן – רכזת זה”ב.

שכבה ב’

זום חיות

בחג הסוכות הצטרפתי לזום עם שרית רגב בנושא נחשים. בזום שרית סיפרה על הנחשים ועל הסוגים שלהם.

הידעתם ?

@ יש 41 מינים של נחשים בארץ ומתוכם יש 9 נחשים ארסיים.

@ בעולם יש 3,000 מינים.

@ מלכת הנחשים אוכלת נחשים אחרים.

@ נחשים לא לועסים הם בולעים מזון שלם.

@ כשהנחש מרגיש שצפוף לו בגוף הוא משיל את הקשקשים הישנים.

@ הנחש נכנס למים ולאחר מכן הוא מתחכך בגזע העץ ומשיל את העור מהראש לגוף.

במפגש עם שרית היא הראתה לנו את הנחש שהיא מגדלת בבית כבר 4 שנים. הפיתון הגורמזי אורכו 3 וחצי מטר וצריך רשיון כדי לגדל אותו בבית .

יש רק 50 כאלה בערך בארץ. ההצטרפות למפגש עלתה 10 שקלים למשפחה וכל הכסף מוקדש לבעלי החיים. היה מפגש מרתק, נהניתי מאד.

בתמונות :

@שרית עם הפיתון הגורמזי.

@שרית איתי בזום – נחשו איזה צמיד יש לה ביד?

@אני קטן עם הפיתון הגורמזי.

כתב: מאת לירון מושקוביץ ב’2

שיעור זום מעניין

אחרי חופשת סוכות, המורה ליאת שיחקה אתנו במהלך מפגש זום את

המשחק :”הרוח נושבת”.

כיבינו את המצלמות  המורה שאלה שאלה או אמרה משפט, כל הילדים שהתחברו למה שהמורה אמרה היו צריכים לפתוח את המצלמה והתנהל שיח קצר. לדוגמא: מי מהילדים בנה סוכה? כל הילדים שבנו סוכה פתחו את המצלמות, ושיתפו על התהליך ועל הקישוטים שהכינו לסוכה.

נהניתי מהשיעור ונהניתי לשחק עם הילדים.

כתב: יהלי חכם, כיתה ב’2

שכבה ג’

איפה, איפה, איפה המסכה?

מגפת הקורונה שיבשה לכולנו את תכניות, כמו טיולים, חופשות, בילויים עם המשפחה וגם, לא פחות חשוב, חגיגות יום הולדת! אספר לכם את הסיפור שלי: כמו כל שנה מאז שהיינו בגן, אני והחברה הכי טובה שלי מאיה תכננו את יום ההולדת שלנו ביחד. התחלנו לחשוב חודשיים לפני על הכול, נושא היומולדת ,התלבושות שלנו ,חטיפים, עיצוב, את מי נזמין -בקיצור חשבנו על הכול. ואז ההורים שלנו סיפרו לנו שהקורונה מתחילה לגרום לאנשים לחלות עד שזה מגיע למספר לא יאמן. הבנתי שהשנה אצטרך לחגוג רק עם המשפחה שלי, בבית, לא התייאשתי ובניתי תכנית חדשה לחגיגה:

התוכניות שלי ליום הולדת הייתה שבתחילת היום (לפני שאני מתעוררת) אז כל המשפחה תתעורר לפני ותשמיע שיר יומולדת. כשהתעוררתי זה באמת קרה ומאוד שמחתי שככה מתחיל יום ההולדת שלי, חיבקתי את כל המשפחה. בגלל שאני הייתי ילדת יום ההולדת בחרתי מה נאכל בארוחת צהריים ובאיזה משחק נשחק ביחד. הייתה לי עוגה עם נרות והיו לי מתנות שקרובי משפחה שלחו במשלוח עוד לפני היומולדת וכמעט שנגמר היום פתחתי מתנות.

מצאנו דרך לחגוג וליהנות גם בסגר. האם גם לכם הייתה יום הולדת בסגר? אם כן, אז מעניין איך חגגתם ואיזה פתרון מצאתם.

כתבה: גלי זילברמן, כיתה ג’3

מפגש העשרה בזום- חנוך פיבן

בשבוע הראשון של הסגר השני של הקורונה, כשחזרנו ללמוד מהבית בזום, הייתה לנו הרצאה בזום של האמן חנוך פיבן. חנוך פיבן הוא קריקטוריסט , אמן שמצייר קריקטורות. קריקטורות אלה ציורים מצחיקים ומשעשעים. ההתמחות של חנוך פיבן היא ליצור פרצופים דמיוניים מאביזרים שיש בבית. אני יצרתי אף מאודם, עיניים מגלילים של נייר טואלט, פה ממסכת קורונה. והוספתי אזניות כאזנים וקשת. בתמונה אפשר לראות את הפרצוף שאני יצרתי וגם דיוקן עצמי (שזה איך שנראה הפרצוף שלי) שאני יצרתי פעם. כל אחד יצר פרצוף משלו, לפי הדמיון שלו והאביזרים שהיו לו בבית. היה לי מאד כיף וכדאי גם לכם לנסות את זה בבית וליצור פרצוף משלכם, וזה יעביר לכם את הזמן בנעימים בסגר. אוהבת, מתגעגעת ושולחת נשיקות מרחוק כי אסור נשיקות וחיבוקים מקרוב.

כתבה: אילה רפאל, כיתה ג’3

המלצה לסרט מתוק במיוחד 

אנחנו בסגר והמון שבועות בבית, ולכן בחרנו להמליץ לכם על סרט המתאים לכל הגילאים ותוכלו לצפות בו בהנאה עם האחים וההורים. הסרט ישעשע אתכם ויש בו גם מוסר השכל. שם הסרט : ״צ׳רלי בממלכת השוקולד״. הסרט מבוסס על הספר “צ’רלי והשוקולדה”. בסרט מסופר על ילד שקוראים לו צ׳רלי והוא ילד עני שהתגורר עם הוריו וארבעת הסבים והסבתות. בישוב שגר צ’רלי היה מפעל מסתורי של שוקולד אשר שנים רבות שערו לא נפתח ואיש לא ידע מה מתרחש בתוך המפעל. יום אחד בעל המפעל ווילי וונקה החליט על מבצע שבסופו פרס גדול: חמישה כרטיסי זהב הוטמנו בחפיסות שוקולד של המפעל. צ׳רלי ועוד ארבעה ילדים זכו בכרטיס הזהב הנחשק ורק הם יוכלו להיכנס למפעל המסתורי של השוקולד בליווי של מבוגר אחד. הילדים האחרים היו מפונקים, מתנשאים, לא מנומסים ואילו צ’רלי היה ילד חכם, טוב לב, צנוע ושונה מהאחרים. כל ילד בתורו עבר חוויה לא שגרתית ומעניינת. אם אתם רוצים לגלות מה קורה בהמשך ומי מהילדים זכה בפרס הגדול אז תיקחו חלק בחוויה ותצפו בסרט.

כתבו: האחיות שני ושיר אליאס, כיתות ג 2+3

שכבה ד’

נכון שמשעמם בסגר ואין מה לעשות? הנה כמה רעיונות למה לעשות בסגר:

1. לעשות פעילויות ספורט, לדוגמה: אירובי, יוגה, רכיבה על אופניים, ג’אסט דנס ועוד…
2. לקרוא כמה שיותר ספרים ולנסות להרחיב את אוצר המילים.
3. לנסות לספוג שמש, כלומר: אפשר לצאת לגינה ולשחק עם חברים, אפשר להפגש עם חבר שגר במרחק הליכה ואפילו הכמה דקות האלה בשמש עוזרות לגוף.
4. לשחק עם האחים שלך בהפסקות שבין השיעורים.
5. להיפגש עם כמה שיותר חברים ואפשר אפילו ללמוד יחד (הרבה יותר כיף ללמוד כך)
6. לעזור לאמא/אבא כמה שיותר כי בטח קשה להם עם הריבים שלכם ושל האחים שלכם.
7. אפשר לעשות יצירות ולעלות לעיתון או לגלריה של שיעור אומנות.

למי שאין אחים אז חלק מהרעיונות לא נוגעים אליו, אבל גם בשבילו יש. שנה בריאה!

כתבה: איילה רובינוב, ועדת עיתון, כיתה ד1

אבן נגולה מעל ליבי

בשיעור עברית למדנו על המושג “אבן נגולה מעל ליבי”. המורה ביקשה שנכתוב סיפור שקשור למושג. זה הסיפור שכתבנו: היו פעם שתי חברות טובות. הן היו החברות הכי טובות ותמיד שיחקו יחד. יום אחד חברה אחת שמעה שמעליבים את החברה הכי טובה שלה מאחורי גבה. החברה התלבטה האם לספר או לא לספר לחברה שלה שהעליבו אותה. היא החליטה לספר את המקרה לחברה שלה. חברה שלה מאוד שמחה שהיא סיפרה לה, והיא הרגישה שאבן נגולה מעל ליבה.(הייתה לחברה שסיפרה הרגשה משוחררת ללא דאגה). לאחר ההפסקה החברות הלכו יחד לספר את המקרה למורה שלהן, והמורה הענישה את הילדים שהעליבו.

כתבו מאיה זוהר ורותם ספין, כיתה ד’3

פינת היצירה: איך בונים טירה?

חומרים להכנת הטירה:

קרטון או קופסא גדולה, בריסטול, קיסמים, טושים, דבק, חוט, מספריים, עיפרון, גלילי נייר, מקלות ארטיק (לא חובה).

מתחילים לבנות את הטירה 😊

1. מכינים בסיס מקרטון קשיח, זה יהיה הבסיס לטירה, בגודל דף 4A בערך.
2. מכינים חומות הטירה מקרטון, תשאירו פתח כניסה לטירה.
3. מכינים צריחים מגלילי נייר, תציירו חלונות, גזרו עיגולים מהבריסטול ליצירת הקונוס
4. מרכיבים את הצריחים עם החומות ומדביקים על הבסיס.
5. מכינים דגלים, גזרו מהבריסטול צורות מעוין, קפלו אותו ל-2 והדביקו את הקיסם בקפל.
6. אני ממליצה להכין דלת מקרטון או ממקלות ארטיק לפתח כניסה לטירה, ולהשחיל בה שני חוטים כדי לפתוח ולסגור את הפתח.

הכנתם טירה מרשימה, תוכלו לעצב את תוך הטירה כרצונכם ואף לשחק עם הטירה.

כתבה: יסמין קורצ’ינסקי, ועדת עיתון, כיתה ד’1

שכבה ה’

חוויה בנגב – שדה בוקר

אנחנו רוצים להמליץ לכם על שדה בוקר – זה מקום שדוד בן גוריון גר בו לפני שהוא מת (ז”ל), אנחנו צפינו בסרט על בן גוריון, היינו בתוך הבית שלו, ועשינו פעילויות לדוגמא: היו דפים שהיו עליהם ציורים של דברים בתוך הבית, למצוא את הדברים בתוך הבית ולכתוב באיזה חדר בבית זה נמצא. הייתה “כרכרה” שאנחנו ואח שלנו שיחקנו בה (בתמונה זה ששיחקנו ב”כרכרה”). בנוסף, היה פסל של בן גוריון עומד על הראש.

כתבו: נדב ליבוביץ כיתה ג2, רוני ליבוביץ, כיתה ה2

רות ביידר גינסבורג ז”ל

היה הייתה ילדה שחלמה להיות עורכת דין מצוינת, נשמע מוזר? כך גם אנשים אחרים חשבו. הם אמרו לה בלעג: “אישה עורכת דין? אל תהיי מגוחכת! עורכי דין ושופטים הם תמיד גברים“. רות הסתכלה סביבה וראתה שהם צודקים אבל חשבה לעצמה שזה צריך להשתנות. היא הגישה מועמדות לבית הספר למשפטים בהרווארד והייתה לאחת הסטודנטיות המבריקות שם. בעלה, מרטי, היה גם הוא סטודנט בהווארד. אפילו שאנשים אמרו לו שרות צריכה להיות בבית, לאפות עוגות ולטפל בתינוקות- מרטי לא הקשיב להם, הוא אהב לטפל בביתם והיה גאה באשתו המבריקה. רות גילתה ענין בספורט, אופנה ובמיוחד בזכויות הנשים וטענה בבית המשפט העליון האמריקאי ב-6 תיקים ששימשו ציון דרך בשוויון בין נשים וגברים. בהמשך מונתה לשופטת בבית המשפט העליון, והייתה לאישה השנייה שמונתה לתפקיד זה. גם כשהייתה מבוגרת, המשיכה להקפיד על אורח חיים בריא ולהתעמל. מי שרוצה ללמוד עוד על רות יכול לצפות בסרט תיעודי על חייה של רות גינזבורג ביידר שנקרא ” RBG “, ראשי התיבות של שמה באנגלית.

כתבה : שקד הרצוג, כיתה ה’3

פינת הבישול של רוני – חלה לשבת

מתכון להכנת חלה לשבת:

מרכיבים:

1 ק”ג קמח (כל קמח …), 2 ביצים, 100 גר’ שמן, 2 כפיות מלח, 140 גר’ דבש, 2 כפיות אבקת אפייה, 15 גר’ שמרים יבשים (תתסיס קודם ב כוס מים כ 15 דק), 400 מ”ל מים (כולל מים לשמרים).

אופן ההכנה: לערבב את כל המרכיבים פרט למלח, לישה כ 10 דק’ במהירות בינונית ב 2 דק’ אחרונות להוסיף מלח. התפחה ראשונה בין שעה וחצי לשעתיים או עד להכפלת הנפח. לאחר מכן לחלק הבצק ל 3 חלקים  וכל חלק ל 3 (הבצק מעט דביק, זה טוב לחלה אוורירית) יש לרדד כל חלק (תשיעית) לעלה מלבני ולגלגל לנחש עבה מכל 3 נחשים קולעים חלה,   התפחה שנייה בין שעה לשעה ורבע. למרוח בביצה עם קצת מים, לפזר פרג ושומשום ולאפות בחום של 180 מעלות למשך כ 20 דק’ לערך עד שהחלות משחימות יפה. בתיאבון!

אני ואבא שלי כל שישי מכינים מלא דברים, אחד מהם זה חלות לשבת ואת השאר אני אכתוב בהמשך…

כתבה: רוני לייבוביץ, כיתה ה’2, ועדת עיתון

מפגשי העשרה – כיתות ה’- ו’

אחת לשבוע מתקיימים מפגשי ההעשרה עם כל מיני “מפורסמים”, למשל, דין מירושניקוב, ד”ר מולקולה ועוד. כל הרצאה היא שונה מהאחרת. עד כבה היו הרצאות של עידן קוז’יקרו, גיא לרר ודין מירשניקוב. הם בד”כ מספרים על  הילדות שלהם ,ההתחלה שלהם, ואיך שהם הצליחו להתפרסם, ועוד. בסוף  הם תמיד מאפשרים לשאול שאלות והם עונים בסבלנות לכולם. ממליצה להיכנס להרצאות ההעשרה ולהיתרם.

כתבה: רוני לייבוביץ, כיתה ה’2, ועדת עיתון

שכבה ו’

יום כיפור בראי האמנות

לקראת יום כיפור, המורה לאמנות ענבר סתיו, הראתה לנו עבודות של אמנים שיצרו יצירות שמשקפות את יום כיפור בעיניהם. למדנו שאמנות זה לא רק ציור אלא גם פיסול או צילום, ואפשר לקחת את היצירה לכל מקום.

המורה ביקשה שנכין יצירה, המשקפת את יום כיפור בעינינו. בחרתי ליצור יצירה עם רקע של לילה, המשקף את תחילת זמן חשבון הנפש ביום כיפור. בחרתי בתמונה של זאב, מפני שיש את הביטוי “זאב בודד”, וגם בזמן חשבון הנפש, כל אדם בודד עם עצמו, חושב על מעשיו הרעים, ומכפר עליהם. לתמונה הוספתי שופר משום שבצאת יום כיפור נהוג לתקוע בשופר, כדי שהשמיים יפתחו והסליחות יכנסו. רשמתי את המילה “סליחה” מספר פעמים מפני שביום כיפור, נהוג לומר סליחה למי שפגענו בו וביום זה הסליחה יותר אמיתית וחזקה.

כתב: עמרי פורת, כיתה ו’3