כשאהיה גדולה

אמא וגילי בילו את כל אחר הצהריים יחד,

הן רקדו, שיחקו, צחקו ואפילו אפו.

כשהתשישות הופיעה בתום שלל הפעילויות שעשו, ישבו אמא וגילי על הספה בסלון ונחו.

לפתע גילי שאלה- אמא, מה אהיה כשאהיה גדולה?

אמא הופתעה מהשאלה ולא כל כך הבינה את כוונתה של גילי, אבל זו המשיכה בדבריה-

אולי אהיה ביולוגיות? אוכל לדעת כל כך הרבה על על העולם ועל היצורים החיים שבו! אדע מה הכוונה במונחים כמו גיאופיט גנוטיפ ופנוטיפ. אוכל לתצפת על חיות כמה שארצה, או לחילופין להתבונן מקרוב מאוד על חומרים במעבדה. אוכל לחקור תחומים שטרם נחקרו, ואולי אפילו להגיע לתגליות חדשות על העולם!

בעצם, אולי אהיה אדריכלית? אוכל לתכנן בית, בניין או אפילו שכונה שלמה! אני אחליט כמה קומות, חדרים, דלתות ואפילו חלונות יהיו בכל בית. אוכל לעצב לאנשים חלל שמתאים להם בדיוק- אם הם אוהבים לבשל כמו אמא יהיה להם מטבח גדול, ואם הם אוהבים בובות כמוני, יהיה להם חדר ייעודי עם מיטות קטנות לכל בובה.

ומה בנוגע למצילה בים? אבלה כל היום בבקתת המציל, אתבונן בגלים, ובעת הצורך אזנק למים להציל חיים! אדע לשחות חתירה, פרפר וגב, ואצליח לעמוד על גבי חסקה ולשוט בלי ליפול. אדקלם את כל שלבי ההחייאה ואבצע אותם בלי בעיה.

ואם בכלל ארצה להיות אמנית? אוכל לצייר דיוקן של פופיק הבובה האהובה עליי! יהיו לי אינספור דרכים להביע את הרעיונות שלי, אם זה בציור, רישום, פיסול, מיצג, ווידאו או אולי אפילו פרפורמנס. אעשה שימוש במכחולים או אצבעות, ואתנסה בשלל חומרים. אוכל להציג במוזיאונים וגלריות או שאבחר להציג את עבודותיי ברחוב, כך או כך אנשים יתקלו בעבודותיי, במכוון או שלא.

הרגע צץ במוחי רעיון נוסף, אולי אהיה רופאת שיניים? אדאג שלכל אחד יהיה את החיוך היפה ביותר! אזהה בלי בעיה ניבים, מלתעות, טוחנות ושיניים חותכות. אטפל באנשים שאכלו יותר מדי ממתקים ואבצע סתימות ועקירות.

רגע, אולי אהיה מתרגמת שפות? זאת עבודה אמיתית! אוכל לתרגם סרטים, סדרות וספרים. אם אדע יפנית אוכל לתרגם סדרות אנימה, ואם אדע ספרדית אוכל לתרגם את סדרת הטלנובלה שאמא אוהבת. אוכל להנגיש מידע חיוני לאנשים שלא דוברים את השפה השולטת במדינה, ולגשר בין אנשים שלא מבינים אחד את השני.

אוף! כל כך הרבה אפשריות! כל כך הרבה כיוונים! איך אדע במה לבחור? אולי כדאי שאתחיל בשיעורי צרפתית, או שתאמן על שחיית הגב שלי, אולי בעצם אשפר את כישורי…

לפתע אמא קטעה את גילי ואמרה-

בתי, הירגעי, אין לך שום סיבה לחשוש מן העתיד. אינך צריכה להחליט עכשיו מה תהיי כשתהיי גדולה, הדרך לעתיד ארוכה מפותלת ומלאת תחנות. אולי תהיי דבר או כמה מהדברים שחשבת עליהם הרגע, או שלא תהיי אחד מהם כלל. בכל מקרה ייעדוך יתבהר בזמן הנכון, רק זכרי דבר אחד- תהיי נאמנה לעצמך ותחליטי מה שטוב עבורך, והדרך כבר תוביל אותך ליעד שנכון לך.

לאחר דבריה של אמא, גילי לקחה נשימה עמוקה וכל החששות שליוו אותה התפוגגו. גילי סמכה על אמא והאמינה לה כשאמרה שכל עוד תישאר נאמנה לעצמה, הדרך תתבהר בבוא העת.