את ואני

אם ירון היה מתעורר בזמן,

הוא היה מלווה את מיכל לבית ספר.

אם ירון היה מספר בדיחות,

מיכל הייתה חושבת שהוא ילד מצחיק,

ומסכימה שיישב לידה בשיעור.

אם ירון היה מביא למיכל עוגיות מהצנצנת של אימא,

מיכל הייתה מחייכת אליו,

ואומרת תודה.

אם ירון היה מסתלק מהשיעור האחרון,

מיכל הייתה רואה שהוא אמיץ,

והיתה משחקת אתו אחר הצהריים.

אבל מיכל משחקת עם גילעד,

למרות שהוא לא מלווה אותה לבית ספר,

לא מספר בדיחות,

לא מביא לה עוגיות,

לא מסתלק מהשיעור האחרון,

ולא כותב לה שירים.

גילעד הוא הילד הכי חזק בכיתה.

אם מירב היתה קושרת סרט אדום לשערה,

ירון היה מסתכל עליה, וחושב שהיא נחמדה.

אם מירב היתה באה לבית הספר עם החולצה החדשה,

ירון היה אומר לה “תתחדשי”.

אם מירב הייתה משתתפת בשיעור,

ירון היה חושב שהיא חכמה,

והיה מכין איתה שיעורי בית.

אם מירב הייתה שולחת לירון פתק בזמן השיעור,

ירון היה שולח לה פתק עם לב.

אם מירב הייתה מזמינה את ירון

לבוא אליה אחר הצהריים,

הם היו משחקים ברופא וחולה.

אבל ירון מסתכל כל הזמן על מיכל,

למרות שאין לה סרט אדום בשערה,

והיא לא לובשת חולצה חדשה,

לא משתתפת בשיעור,

לא שולחת לו פתק,

ולא מזמינה אותו לשחק איתה אחר הצהריים.

מיכל היא הילדה הכי יפה בכיתה.

סוף