عالم النباتات

פדגוגיה מוטת עתיד

סריקת מגמות עתידיות – זיהוי, מיפוי וניתוח מגמות עתידיות בארץ ובעולם, לטווח זמן של עד 10 שנים ובתחומי ה-STEEP (חברה, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה ופוליטיקה), המשפיעות על עולם החינוך, לצד חקירת מגמות עתידיות ואתגרים בעולם החינוך. הסריקה כוללת סקירת ספרות וסדרת ראיונות עם מומחים מובילים בתחום החינוך וחשיבת העתיד.
כתיבת מתווה מדיניות (ספר שנתי) ודוחות מגמות עתיד מבוססי מחקר על פי בקשות, ובהם ינוסחו הצעות להתמקדות במגמות ואתגרים והמלצות לפעולה.
ביצוע תהליכי חשיבת עתיד כדוגמת דיון קולקטיבי, כתיבת תרחישים, אופן עתידים, ניתוח בשלות של מגמות, מודל בשלות ארגוני.

עקרונות הפעולה הם:

1- פרסונליות – התאמת תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים הייחודיים של הפרט.

2- שיתופיות – תהליך בו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה.

3- אי-פורמליות – אירועים וחוויות למידה בכל עת ומקום, במרחבי החיים השונים שאינם מתוחמים במסגרות למידה פורמלית ומשפיעים על הלומד לאורך זמן.

4- גלוקליות – פיתוח זהויות ותודעה גלובלית ולוקלית ויצירת איזון ביניהן כדי לפעול ולשגשג בו זמנית במרחב העולמי והמקומי.

5- תמורתיות – יכולת ארגונית ואישית לפעול, לשגשג ולשמר את הרלוונטיות בעידן של מציאות מורכבת המשתנה באופן מואץ.

תכלול של זהות וייעוד אישי – יצירת משמעות אישית, תחושת תכלית וגיבוש עצמי שלם במציאות של תמורות מואצות.

מהי למידה דרך פרויקטים

?

היא שיטת הוראה ממורכזת תלמיד המבוססת על למידה אקטיבית, המשלבת בין עשייה לחקירה ולרכישת ידע.

השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים – מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו – מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.

https://www.youtube.com/watch?v=L6vBiFxeQCs&feature=youtu.be

https://youtu.be/l6IguH-aOlQ

שאלה פוריה : למה אנחנו זקוקים לצמחים? 

תוכן משמעותי: النباتات هم كائنات حية هامة جدًا لتوازن الحياة على سطح الكرة الارضية وذلك لأن لها وظائف عدة منها: انتاج الاوكسجين لتنفس الكائنات الحية, انتاج الغذاء للكائنات الحية الاخرى, التقليص من كمية ثاني اوكسيد الكربون بالجو وغيرهم …

הצורך לדעת: من المهم جدًا التعلم عن النباتات كونها عامل مهم للحياة ولانها تتواجد حول الطلاب, من المهم ان يتعلم يكتسب الطالب المعلومات عن مبنى النباتات ووظيفتها لانه يصادفها حوله.

מיומנויות המאה ה21: 

• فن الالقاء امام الطلاب : وهو من الذكائات المتعددة (الذكاء اللغوي)
• التفكير الناقد : على التلميذ التشكيك بكل معلومة يتلقاها وان لا يثق بها 100% مثلًا: النباتات لا تقوم بعملية التركيب الضوئي ليلًا وهي معلومة خاطئة بل النباتات تقوم بعملية التركيب الضوئي في الليل والنهار لكن بنسب مختلفة
•  اقتراح حلول لمشكلة موجودة مثلًا: المشكلة هي انخفاض نسبة الاوكسجين بالجو واحد الحلول التي ممكن اقتراحها هي زرع النباتات والتي من شأنها انتاج الاوكسجين بكميات جيدة والتقليص من المشكلة.
• استعمال التكنولوجيا: الاستعانة بالات معينة او تقنيات حديثة للكشف عن مشكلة معينة مثلًا: جهاز كشف الغازات السامة بالمناطق المختلفة بالعالم حول المصانع المتعددة.

 סיכום רפלקטיבי על האפקטיביות של הלמידה מרחוק

ללמידה מרחוק יש הרבה אפקטיביות והן :

1- הלמידה מרחוק מאפשרת לכל תלמיד קצב זמן מותאם אישית. לכל תלמיד יש אפשרות לבחור במה להתמקד יותר. אם חומר לימודי לא היה מובן בכיתה ולמרצה לא הייתה אפשרות להתעכב באותה נקודה, לתלמיד יש אופציה ללמוד מהבית ולהשלים פערים.

2- למידה מרחוק והכישורים הנדרשים בה מותאמים למגמת החדשנות הטכנולוגית הניכרת בשוק העבודה בארץ ובעולם, במסגרתה עובדים רבים יותר עוברים לעבודה מהבית ונדרשים לשלוט בכישורים טכנולוגיים ולהתמצא בסביבות דיגיטליות.

3- התלמידים יכולים ללמוד בכל עת, בכל מקום.

4- זה לוקח פחות זמן: אין צורך לבזבז זמן על נסיעה לכיתה פיזית, הן עבור המורה והן למשתתפים. כמו כן, המורה / מאמן לא צריכים להעביר את אותו השיעור לכל כיתה. הם רק צריכים להכין את התוכן פעם אחת, ולאחר מכן לשתף אותו בקבוצות שונות של תלמידים – לא בהכרח באותו זמן.

https://www.youtube.com/watch?v=mQ-Y1FM015s