תמונה שווה אלף מילים

סטודנטים וסטודנטיות מהחוג להיסטוריה

במכללת סמינר הקיבוצים

תש”פ

מציגים:

מסע חקר אל עולם הצילום הארצישראלי בראשית דרכו

בספר שלפניכם תפגשו תוצרי מחקר של סטודנטים וסטודנטיות מהחוג להיסטוריה ממכללת סמינר הקיבוצים שחקרו תמונות ארכיון מתקופת ראשית התיישבות היהודית בארץ ישראל ועד 1948.

הם חקרו, בדקו, חיפשו, ריאיינו, שוחחו עם ותיקי הישובים השונים, פנו לארכיונים וגילו מידע חדש ומרתק לגבי כל תמונה ותמונה. 

הקורס נעשה בשיתוף עם עמותת ויקימדיה ישראל, שהתמונות נמצאות באתר שלה לשירות לציבור הרחב. 

התמונה צולמה על ידי הצלם זולטן קלוגר ב-30.11.1939 ולקוחה מלשכת העיתונות הממשלתית.

בתמונה ניתן לראות פועל צעיר בעת עבודתו בנגריית הקיבוץ. מסביבו עבודות מלאכה כמו לוח שש-בש, גוף של גיטרה, מאפרות וקופסאות עץ.

מתוך שיח עם חברי הקיבוץ קיבלנו מידע רב ערך על זהותו של פועל הנגרייה הצעיר:

“בתמונה חבר בשם ברטולד לוי. הוא עבד בנגריה, אחד מענפיה התעשייה הראשונים של גבעת ברנר. הצילום הוא מלפני אפריל 48, התאריך בו נפל ברטולד בקרב על הכפר הערבי בשיט, מקום בו נמצאים כיום מושבי עשרת הסמוכים לגדרה.” (ראיון עם פיני זק, חבר קיבוץ גבעת ברנר).

בבדיקה שערכנו באתר ההנצחה של משרד הביטחון ברטהולד אכן נפל במלחמת העצמאות בתאריך 30.03.48. בנו של ברטהולד, עמיר, סיפר על התמונה ועל אביו:

“ברטהולד עיצב קופסאות, באותה עת שהתמונה צולמה, כמתנות לחברי הקיבוץ… לאבי היו ידי זהב, אהוב על כולם, רב כישרונות.”

 (מתוך ראיון עם עמיר לוי, בנו של ברטהולד לוי).

על הנגרייה סיפר פיני זק:

“עם בואם של בעלי מקצוע שקבלו את הכשרתם עוד בחו”ל (בעיקר בגרמניה) הוקמה הנגרייה על מגרש ברחוב הרצל, ברחובות, על מנת “להתקרב אל השוק”.לקוח חשוב היה “מכון זיו”, לימים “מכון וייצמן למדע”. בשנת 1945 עברה הנגרייה לאזור התעשיה בגבעת ברנר. הנגרייה עבדה בכל סוגי עבודות העץ והריהוט, בעיקר במכרזים מסחריים לריהוט מוסדות ציבור (בתי חולים, מלונות ועוד). בשנת 1967 נרכש קו יצור חדש: “כל-גיל” – שסיפק מגוון רהיטים, בעיקר לחדרי ילדים. בנגריה עבדו גם בני הדור השני בגבעת ברנר שהמשיכו את דרך הוותיקים ויצרו שילוב עבודה בין-דורי מרתק. הייצור נפסק בשנת 1999, אז הנגרייה עברה לשיווק בלבד באולם ה’מצרינה’ (אולם הספורט לשעבר) שהועבר לגורמי חוץ מסחריים.”

מראיון שערכנו עם עובדי הארכיון של גבעת ברנר הוסיפה אחראית הארכיון, חווה גבעוני, שהנגרייה היוותה מקום תעסוקה לבני הנוער כחלק מהתהליך החינוכי בקובץ.

ביחס לצילום הציוני שמאפיין את התקופה ואת היעוד של הצילומים אפשר להעריך שהתצלום נועד לשרת את הקרנות, שכן הוא מציג עבודה עברית, עבודת כפיים בארץ ישראל. לצד העבודה העברית הימצאותם של אביזרי פנאי משקפים חיי תרבות חברה ורוח בארץ. הצופים בתמונה מקבלים את הרושם שהחיים בארץ ישראל הם חיים מגוונים, כוללים עבודה, אומנות, ותרבות.