הד החיים

איש וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער.
לפתע מעד הילד ועיקם את רגלו. 
“אַיי” צעק הילד בכאב. 
“אַיי” ענה לו קול מן ההרים.

הילד, שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא “מי זה?” 
הקול ענה לו “מי זה?” 
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן: 
“פחדן! מי אתה?!”, והקול ענה לו “פחדן! מי אתה?!”

הביט הבן באביו בתמיהה ושאל: “אבא, מה קורה כאן?” 
“שים לב” השיב לו האב.

“אני אוהב אותך!” צעק האב. 
“אני אוהב אותך!” השיב לו הקול מבלי להתמהמה.

“אתה נהדר!” 
“אתה נהדר!” השיב הקול.

הבן שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה.

הסביר לו האב: 
“אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ’הד‘, 
אבל למען האמת יש לכנותה “החיים“.
החיים תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם. 
החיים הם המראה של פעולותיך.

רוצה אהבה? תן עוד אהבה!
רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות! 
רוצה הבנה וכבוד? תן הבנה וכובד! 
רוצה שאנשים יהיו מבינים וסבלניים יותר כלפיך? היה מבין וסבלני יותר בעצמך. 
חוק טבע זה חל מכל מישורי חיינו“.

החיים מעניקים לנו חזרה את שאנחנו מעניקים להם. 
התנהלות חיינו אינה מקרית. 
התנהלות חיינו הנה מראה של מעשינו.