תובנות וכאלה

לצאת מאזור הנוחות

כל דבר שאתה רוצה לעשות אותו בבוריון אבל מתחילים לצאת מלא ספקים לגביך,

לדוגמא אתם רוצים להתחיל להיות אמון, אבל הבעיה היא כאילו מפחדים או מרגישים לא נעים חברברה, כי מה עכשיו אני שם למנוי את האושר … ובטח יש שם כבר יש כאלה שיש להם הרבה זמן עם שרירים וחיטוב ואני צפלון קטנטן … ואני מרגיש לא בנוח. ללכת למתקנים להתאמן איך יסתכלו עליי … ובטח יגידו בלב שלהם נו תראו אותו עוד אחד שבא להתאמן … ועוד הכל מיני מחשבות לא נכונות. (שלהפתעתכם הרבה היא רק בראש שלך),

 שאבו רוצים לעשות זאת בחלקם של השבט שלנו, השבבים והגנים הם לא רוצים לעשות את זה. הם רוצים את הספר ואתם כבר רגילים אליו וכל פעם צריך לעשות איזה שינו הוא מתיה ומעלה את כל הסיבות בעולם למה לא. לא אותו (לא אכנס לפרטים על החלק במוח),

אנחנו לא מתקדמים לשום מקום כי מיד יש לנו חשיבות וספקות ואולי לא נצליח ומה יגידו וכו ‘וכו’,

היה לך ברבר חזרה אדום בכביש מלא מכוניות, והמוח שלנו אומר לנו להיזהר זה מסוכן! אוקיי, זה מצוין, הבעיה שהמוח שלנו לא יודע להבחין בין הדברים שהוא מסוכן לדבר שהוא חדש, האינסטינציה הכל מסוכן ואז שולח נורות אזהרה בדמות של, לא כדאי, לא צריך, למה לפרנות בקיצור תישאר באזור הנוחות שלך,

אם אתה יכול לשנות את הגלגל בחיים שלנו או להוסיף את הגלגל החדש בחיים שלנו הפתרון הוא,

 לדוגמא קיבלתי על עצמי כל פעם שאני נוסע באוטובוס ויורד בדלת האחורית להגיד בקול רם תודה לנהג. אני אמרתי שיש לי את זה. אני יודע שזה לא יכול להתגבר על אנשים אחרים. אז ראיתי שזה לא כזה נורא, והופתעתי לגלות שכשאני אומר לנהג בקול.

המסר כאן שכשאננים רוצים לעשות שינוי במשהו אצלנו כמעט כל הסיבות לא צריך להיות נמצאים רק אצלנו בראש פשוט תעשו ותראו שזה לא כל כך נורא כמו שחשבתם

מי מגדיר אתכם

מכירים את המשחקים האלה של “תכניס את התאריך לידה שלך ותגלה מה זה אומר עליך …

או תכניס את המזל שלך ותגלה מזה זה אומר עלייך ….

או איזה תכונה הכי חזקה אצלך לפי בחירת הצבע וכו ‘וכו’ …..

ואז שרואים את הפיעוח אתם אומרים ואיי זה בדיוק אני,

או קלעו בול למה שאני …..

לא אומר שאין דרך לדעת לפי הנתונים אבל לרוב זה שטויות,

ניתחתי את זה למה אנשים מתעניינים בדברים האלה (אני גם בעבר הייתי שבוי בזה ..)

אנשים נח להם לראות ולשמוע דברים שמעוררים אצלם את ההבנה למציאות שהם חיים בה,

לדוגמא הם נמצאים במקום כזה בחיים שלהם יש הרבה אנשים שפוגעים בגלל שהם טובים ומרגישים ואכפתיים ובזה בדיוק הם רואים שהפיענוח שלהם זה הכי טוב לב, וההסבר בשביל לתת להם לאנשים לפגוע להם שהם טובים יותר

 אז הם מזדהים עם זה ואומרים ואי זה בדיוק מה שאני קלעו בול !!!

חברים אל תתנו לאף אחד להגדיר אתכם ובטח לא הבחנה ממוחשבת,

תחקרו את עצמכם ותגלו את הכוחות שטמונים בכם ואל תכנעו להסבר של הסביבה (הקרובה והרחוקה) על עצמכם !!!

מי מחליט עלינו

מכירים את זה שמישהו מתקשר אליכם ולא בא לכם לענות ואתם אוכלים סרטים ואיי עכשיו הוא יראה שאני מסננן אותו, מה יחשוב עליי,

או לפעמים מישהי שולחת ווטצאפ ולא בא לך לענות אז אתן אוכלים סרטים אני לא נכנסת לניווט מצפ שלא תראה את הוו הכחול ואז תחשוב עליי שאני סנובית ולא עונה כי היא היא ראתה את ההודעה,

או מישהו דופק בדלת ואתם רואים בעיינית מישהו שלא בא לך בטוב ואתם שומר על השקט הולכים על קצות האצבעות ומשתיקים את כולם בבית כאילו זה דקה דומייה לכבוד אירוע ורק מחכים שהוא ילך ושלא יידע שאנחנו בבית,

או תרחיש אחר שמישהו דופק ואתם בסלון רואים סרט טוב שיש לך כוח לקום אז אתה מתעלמים מהדפיקה ואז יש דפיקה יותר חזקה ואתם נכנסים לעצמם אוף מי זה עכשיו מפרי לי ואנים ניגשים לדלתם מעצבים רואים בעיינית ואדם שמבקש תרומה וזה יכול לעזור יותר שמע את השכם והייכים (אתם כבר גדולים אז התירוץ של אבא לא בבית לא יעבוד ודאי מבטל את הדלת תרמו כבר לא יפה ..) ובלב אתם אומרים שיט בשביל זה קמתי)

ואז הוא מתחיל מונולוג כמה סבל יש לו בחיים וצריך תרומה וכו ‘וכו’ וכל מה שאתה רוצה זה לחזור לספא לספר ויש לך מביאים לו כמה ספרים

מכירים את ההרגשה ?????

חושבים שיש פיתרון ??

צודקים והוא כל כך פשוט והוא:

פשוט לא לפתוח את הדלת (לא משנה מי זה) אתם מנהלים לעצמכם את החיים.

אתם רואים שיחה שלא בא לכם לענות פשוט אל תענו

אתם רואים הודעה ויש v כחול אז מה,

 לא בא לכם לענות אל תענו תהיו אדונים לעצמכם

מה אכפת לכם מה יגידו !!!!!!

אנשים שהם מרגישים שמשהו לא טוב להם,

לפעמים אנשים מרגישים שמשהו לא טוב להם, הם מרגישים שהם חייבים לשנות בחיים, בין אם זה שינוי קריירה, או לשנות את הקבלה החלטות, או לשנות כלכלי,

הם נמצאים במקום במקום כל כך מבולבל שהם לא יודעים איך להתחיל בכלל, ואז הם הולכים לכנסים, נרשמים לסימינריונים שמדברים על שינוי והתאמה אישית, קוראים מאמרי מוטיבציה, וכ’ו וכ’ו …., הם חוזרים הביתה ומידע לעצמם זה עכשיו אני משתנה! עכשיו אני לוקח אחריות על החיים שלי! ומה קורה בפועל? הם חוזרים לשיפור שלהם, לסבל שלהם, לעצבות שלהם, לדיכאון שלהם, וכשאתה שואל אותם מה איתכם איפה האש שהיתה לכם בעיניים? איפה האנרגיות החיוביות נעלמו? הם עונים לך תשובות כמו שמע חשבתי שאני אצליח, זה לא בשבילי כל הכינוי הזה, איפה אני ואיפה השינוי שלי,

מכירים את המשפט “יהיה בסדר”?

מכירים את המשפט הזה ה ‘יעזור …?

כשאתה שואל את החבר שלך נו מה אחי מתי אתה תתקדם בחיים? הוא עונה לך יהיה בסדר ….. היי יעזור ….

הוא יודע שזה לא צריך שום דבר אחר. הוא יודע שזה צריך להיות לא טוב. הוא אומר שהוא צריך לעשות את זה בסדר אחר כך …. הוא כל כך שקוע בבוץ של עצמו עד שהוא לא מאמין שהוא יכול לצאת ממנו, אז מה עושים ?? פשוט עושים, יש נטייה לאנשים לחשוב עד שלא הכל מושלם להם בראש ויש להם את כל השלבים בראש הם לא עושים כלום, וזה לא נכון תארו לכם יש מישהו שרוצה לפתוח עסק מהבית, אם יגיד לעצמו שאם יש לו את המיוחד והציוד הנלווה מראש אז הוא לא לא צריך לעשות את זה, פשוט צריך להתחיל לעשות אם חסר הרבה דברים בכדי להגיע למוצר, אם לא נתחיל לא נצליח, אז מה צריך לעשות? פשוט להתחיל לעשות ולאט לאט נראה שאנחנו מגיעים למה שרצינו

חוסר סיפוק

מכירים את ההרגשה הזאת של “אוף עוד פעם לקום לעבודה” או “נו למה אני צריך את זה עכשיו” או “לעזאזל מה אני עושה עם החיים שלי”? כשאנחנו לא מרגישים סיפורים במה שאנחנו עושים, אם זה מקום העבודה, שיגר את החיים שלנו, או כל דבר אחר שיש לנו בחיים שאין לנו את הסיפורים, לא כל העולם יכול להיות בחיים כי אין לנו סיבה פשוט !!! שום דבר לא יגרום לנו להנאה ורצון להמשיך ולהתמיד בו ובטח לא לשנות אותו,

סיפוק עצמי

מכירים את זה שיש לכם הרגשה טובה מעצמכם? אמרתם משפט חכם, או עשיתם מעשה טוב, או הצלחתם במשהו? זוכרים את ההרגשה שהייתה לכם כבר זמן? הרגשה מלאה ביטחון, הרגשה שאתה יכול לטרוף את העולם, ולשנות כל דבר, זו הרגשה כשיש לך סיפוק עצמי ממה שאתה עושה או עשיתם, זה, ואז בסוף היום תשכבו על המיטה ותסתכלו על התקרה (לא בפלאפון) !! ותתנו אנחה (של שמחה) ותגידו לעצמכם “ואי איזה כיף היה היום !!!”

מכירים מצבים מביכים ???

מכירים את זה שאתה צועק על מישהו כי אתה בטוח שהוא גנב משהו ובסוף מתברר שהוא לא גנב?

מכירות את זה שאת אומרת למישהי מזל טוב איזה חודש את? ואז היא אומרת לך אני לא בהריון (אופס)?

מכירים את זה שאתה הולכים ברחוב ופתאות נופלים כי פשוט החלקתם?

מכירים את ההרגשה המתלוות לזהות נעימות, ביטחון עצמי ירוד, פחד לעשות דברים, הרגשה רעה כללית?

מכירים ?? מי לא?

יש שני דרכים להתמודד עם זה,

הדרך הראשונה לסחוב את זה איתנו ולהגיד ואיי איזה פדיחות אני עושה,

 החיים שלך עם ההרגשה הזאת כל היום ואז להיות במצב רוח ירוד כל היום בלי אנרגיות כי עשיתי פדיחה והתכנס בתוך עצמי,

(שזה אם לא הבנתם עד עד עכשיו לא מומלץ),

הדרך השניה והכי פשוט להבין שאני בסך הכל בנאדם או במילה אחת “קורה”

נכון פדיחה אבל זה יכל לקרות לכל אחד לא עשיתי משהו רע לא גנבתי חס ושלום בסך הכל טעות שיפוטית, בסך הכל החלקתי

אז מה מה קרה,

קבלו ממני עוד שיטה לצאת ממבוכה זה לצחוק על זה,

 לדוגמא אם נפלתם באמצע הרחבה ויש אנשים שרואים תצחקו על זה תגידו ראיתם איך נפלתי איך הבור לא ראה אותי, תצחקו על הסיטואציה פשוט,

חברים אנחנו בסך הכל הכל אדם אחר.

כישלונות העבר

קרה לכם פעם שחקן נושא ותאמקתם בו ואמרתם לעצמכם זה עכשיו אני אלוף בתחום ואני עושה שינוי עם עצמי, אבל מה שקורה בפועל אתם ההשלים פעם אחר פעם, עד שזה העודף את העצמאות, אין התקווה אם יש סיכוי שאפשר לשחרר או לשנות משהו שהעבודה לא הצלחתי עד עכשיו. , זה בדיוק מה שגורמים לנו כישלונות העבר, להישבר ולהאמין בעצמנו אין סיכוי שנאמין בעצמנו,

להיבנות מהכישלון

אם הנכשלנו אין ספור פעמים וכולם נכשלים באיזשהו שלב בחיים, אסור לנו להתייאש והגדיר את עצמך כלא יוצאת, אם ניקח את ההישלונות שלנו וננתח למה הנשלנו, הנבין ההישלון וההצלחה והבודה שנבין את זה המותר והמצליח, אפשר שניכשל יותר ונלמד מכישלונות העבר

איך נוכל לשחרר את האמן שבנו,

קודם כל חשוב שנבין להבין שאפשר להיות אמן גם אם הוא לא כשרוני או מפורסם !!!

תיקו לדוגמא ילד קטן, ילדים הם האמנים הכי גדולים,

 תארו לכם ילד בא הביתה אומר לאימא שלו, אמא בדרך חזרה הביתה מהבית ספר ראיתי חייזר,

 אימא כבאית ואימא חכמה, האימא כבאית אומרת לילד תפסיק לדבר שטויות ובא תאכל צהרים, אמא חכמה תגיד, באמת? איך הוא נראה? הוא אמר לך משהו? איפה נפגשתם? ואז הילד מתחיל לקחת אחריו את הסיפור שהוא המציא, ומתחיל לאלתר, כן פגשתי אותו ליד מישהו, קניתי לו שלוק, והוא אמר לי שהוא לכבוש את הכדור הארץ ….

והנה נולד ילד אמן שמספר סיפורים !!!!

תארו לך ילד הולך לים עם הוריו הוא בונה ארמון מושלם אירועים, אמא כבאית תגיד לו חבל על המאמץ שלך.

הילד לא מעניין שעוד שניה יבואו הגלים וישטפו את כל ההשקעה שלו, הוא פשוט נהנה יותר מהר ויש לו את זה הוא בנה ארמון, זה האמנות הטכנית שלו, זה הרגע שהיה הוא אמן ולא משנה אם זה יחזיק לעתיד,

שמתם לב שאנחנו מרבים להעביר ביקורת על תוכניות טלוויזיה למיניהם,

אם זה תוכניות בישול האוכל לא נראה טוב,

תוכנית של שירה היא שרה לא יפה, לא מתאימה להגשמת,

 והממצחיק זה שאנחנו בכלל לא מבינים בז’אנר,

 שאלתם את עצמכם ממה זה נובע?

התשובה היא שזה נובע פשוט מקנאה שהם פשוט עושים,

הם מבטאים את השני,

 הם מוציאים את האמן שבתוכם ואנחנו לא, אנחנו יושבים בבית ולא עושים כלום

אז מה מונע מאתנו להיות אומנים?

הפחד שיגידו לנו, בשביל מה אתה צריך את זה? אתה לא תצליח, וכל המה יגידו, ואיצקו עליי, ואולי לא טוב בזה, ועוד הרבה הרבה מסרים שליליים ….

אז עושים?

מארטה גרהם הייתה אגדת רקדנית מודרנית בשנת 1926 והייתה הרקדנית הראשונה שהיתה בבית הלבן, וייצגה את ארצות הברית כשגרירה של תרבות, וההענקה לה מדליית החירות הנשיאותית על פי הנשיא דאז ג’רדלר פורד בשנת 1998, אחת משני העיטורים האזרחיים המרכזיים ביותר, שהייתה בשנות ה 90 שלה שאל אותה כתב אחד מה היה עלייך לעשות בשביל להיות רק רקדנית דגולה כמו שאתה עכשיו?

היא ענתה לו ארבע מילים “פשוט לעשות את זה”

אז איך להיות אמנים?

 פשוט לעשות, ולהבין להבין את יגידו ואיך לא מצליח, זה רק מעכב לנו מלהיות אמנים ולו לרגע אחד !!!!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה כוחם של מחשבות

 

אין לך מושג כמה כוח. לא ארוויח מזה, אני לא אלך למקום מסוים כי יכול להיות שהוא יהיה סגור וכו ‘וכו’, זה מה שבאמת יקרה! אפשר לומר שיש לי אנרגיות שליליות שהוא גורם לסביבה שהוא נמצא גם יכול להיות באווירה של שליליות, אז אם מה שאני משדר זה מעביר אחר את ההרגשה, בטח ובטח זה מעביר אליי את ההרגשה, יכול לעשות את זה.

 

 

 

מחשבות חיוביות

 

קרה לכם פעם שרציתם לעשות משהו ואז אמרתם לעצמכם “אני מסוגל, אני יכול, אני יצליח”, וזה מה שקרה? מחשבים של העצמה, מחשבות של יכולות,

 

אנחנו חייבים להבין את אותם מחשבים חיוביות שאנחנו חושבים (גם אם הם לא נכסים למצב הקיים,) אנחנו לא יכולים לגרום לזה שזה צריך להיות זה שיש לו את הנשמה אלינו את הטוב והחיובי ואז וודאי נצליח,

 

 

כשאמר לך לכם קפה מה ישר עולה לכם לראש? מאפה, סיגריה, מרפסת, שקט, בוקר,

 

כשאמר לכם לכם פופקורן מה עולה לכם לראש? סרט, קולנוע,

 

הם היו דברים שהולכים ביחד,

 

מכירים את המשפט אני חייב את הקפה שלי עם סיגרה,

 

או בא נראה סרט רגע אני הולך להכין פופקורן,

 

מה הבעיה בזה?

 

בזה אין בעיה, אבל בשאר אמונות שבנינו לעצמנו יש בעיה,

 

(יש כמה הביטים לאמונה מגבילה ניגע רק באחת)

 

לדוגמא אני מאמין שבכדי שאוכל לצאת החברות אני צריך לפחות לזכות בלוטו,

 

או אני מאמין שבכדי שאמצא זוגיות אני צריך להיות חתימה,

 

אני צריך להיות בעל קשרים,

 

נכון שדבר מוביל לדבר אבל זה לא תנאי להצלחה, אנחנו מכניסים לראש שלנו את הדברים שמגבילים אותנו, ואם נגביל את עצמנו לא נוכל להתקדם בשום דבר,

 

לא צריך כסף בשביל להצליח צריך רצון עז להצליח ,

 

לא צריך להיות חתיך בשביל למצוא זוגיות צריך רצון עז למצוא ,

 

וזה לגביי כל דבר בחיים אנחנו חייבים לפרק את האמונות המגבילות שלנו,

 

כשמם כן הם אמונה שהמצאתי (שכך זה חייב להיות) וזה מגביל אותנו !!!

 

אדם שרוצה לצאת מהחובות שיש לו אם הוא יגיד לעצמו רק אם אני אזכה בלוטו (או ירושה מדודה מחו”ל), רק אז אצא מהבור שאני נמצא בו  ,וככה הוא מתנהל כל חייו בציפייה שהכסף ייפול לו מהשמיים , הוא פשוט הכניס לעצמו אמונה מגבילה לצאת מהחובות= זכיה בלוטו  ,

 

במקום להגיד לעצמו אוקי יש לי חובות בוא נצמצם נזקים ונפחית בהוצאות ובמקביל אנסה למצוא עוד מקור הכנסה ,

 

האמונות המגבילות שאנחנו מכניסים  לעצמנו צרכים להתחלף לאמונות מעצימות כמו  אני בחובות אני אעשה הכל בכדי לצאת מהם,

 

או במקום להגיד אם נכשלתי כמה פעמים בטח כבר לא אצליח ,

 

תגידו נכשלתי הרבה פעמים זה רק יעצים אותו ויכוון אותי איך להצליח (כי אני יודע איפה נכשלתי),

 

תבנו לעצמכם אמונות מעצימות ותשתחררו מהאמונות המגבילות.

 

 

אנשי העוגן

יש אנשים או דברים בחיים שלנו שהם ממש כמו עוגן, כמו עוגן אתה זורק והוא נשאר ככה הדברים האלה יש חבר שלא מקדם אותך לשום מקום לא נעים לך להפרד ממנו לא נעים לך להתרחק מה שקורה הוא נהיה עוגן הוא משאיר אותך במקןם

יש הרגל שאתה לא מרוצה ממנו ולא יכול לצאת ממנו הוא גורם לך להיות עוגן ומשאיר אותך במקום לא משנה אם זה פרידה ממשהי או חבר שלא מקדם אותך או סביבה שאתה פוחד לעזוב צריך להסיר את כל העוגנים שלא מקדמים אותנו ועושים לנו טוב אחרי שעושים את זה מבינים שזה לא כל כך מפחיד!!!!!

 

 

 

מתלהבים יופי

כשאתם בלהט ההתלהבות אל תחליטו!!

שמעתם כמה טוב ושווה לקנות מוצר מסויים וזה ישפר את חיייכם לתמיד ,

עצרו !!!!!

אל תקנו!!

כי לפעמים כשאנחנו כל כך מתלהבים ממשהו לרגע זה נראה בעינינו שאנחנו חייבים את זה ולא יכולים לחיות רגע בלעדיו ,

ואם תחכו למחר כשתרד ההתלהבות תגלו שלא הייתם צרכים את זה בכלל או שזה לא עוזר לכם כמו שחשבתם,

אז נכון זה בסדר  להתלהב, אבל בשום פנים אופן לא להחליט לפי ההרגשה הזו,

וזה לכל דבר בחיים לא רק מוצר בכסף אל תחליטו שום החלטה,

לא שאתם מתלהבים כל כך,

ובטח לא שאתם כועסים!!!

 

 

ליום הבחירות הכלליות מין הראוי שנעשה גם בחירות פרטיות (ובאווירת פורים)

👇👇👇👇👇👇

משהו קטן שכתבתי,

בין כל המסכות וכל הדמויות, מי אני באמת רוצה להיות,

זה שמשחק אותה גיבור וחזק, או זה שמעדיף לשמור מרחק ,

זה שנפתח לעולם קסום, או מתלונן על כל מה שקורה ביקום,

זה שמחייך לכל אחד, או זה שמתמרמר על מה שנאבד,

זה שרגוע שלו ושמח, או זה שכל הזמן צורח,

זה שרואה את הטוב בשני, או זה שמדגיש רק את השלילי,

זה שאכפת לו אם האחר נופל, או זה ששמח אם השני כושל,

מרוב שיש כל כך הרבה דמויות אני כבר לא יודע מה עדיף להיות,

כי יהיו אלה שיגידו שזה העולם ואין מה לעשות ונותר לנו רק לשבת ולחכות,

לחכות שכולם יורידו את המסכות , שנראה את פניהם הקורנות או הנוזפות,

בכל במקרה אני  לא יודע איזו תחפושת אבחר השנה ,

אבל דבר אחד בטוח זה ש אהיה הרבה יותר טוב משנה שעברה

 

 

אם הייתי ממלא טופס של לוטו  שהזכייה היא ארבעים מליון ומישהו שאני לא מכיר  אומר לי אם אתה זוכה מתחלקים חצי חצי, סביר להניח שהייתי מסתכל עליו כאילו נפל מהירח ומפנה אותו במונית ספיישל למחלקת אישפוז הקרובה,

אבל אם היה אומר לי שאם אני זוכה אני אקנה לו גלידה הייתי אומר לו אקנה לך אפילו עשר ,

 

ממה נובע ההבדל בין התגובות ?

 

אנחנו לא רוצים להרגיש שמרמים אותנו אף פעם!

 

כשהוא אומר חצי חצי המוח שלנו משדר הלו יש כאן פולש שרוצה לקחת מה שלא שלו ,

 

אבל כשהוא מבקש גלידה המוח שלנו אומר לנו זה בסך הכל גלידה ניתן לו עשר אפילו מה הסיפור ,

אבל למה זה באמת ככה רק בגלל שכאן זה כסף גדול וכאן זה כסף קטן?

אז חשבתי שהרי אם הייתי ממלא טופס בעשרים שקל והוא היה אומר לי בא  נמלא ביחד ואם נזכה נתחלק חצי חצי זה היה סבבה, לא היתה שום התנגדות כי הוא שילם בדיוק כמוני,

מתי מתחילה הבעיה כשרק אני משלם, כאן אנחנו נכנסים לקטע של רגע מישהו מנסה לעקוץ אותי הוא לא שילם כלום למה שיקבל משהו , וזו מחשבה הגיונית,

אבל איך אנחנו לוקחים את זה אלינו לחיים האישיים ?

פשוט אם לא נשלם, אם לא ניתן מעצמנו ,

לא יהיה פייר שנקבל ,

וגם כשאנחנו מקבלים ( כמו גלידה) אנחנו לא מייחסים לזה חשיבות,

אם אנחנו רוצים לקבל משהו, לקבל חיים של אושר ,חיים של שמחה, או כל דבר אחר ,

אנחנו צרכים לתת משהו תקראו לזה קארמה אם אתם רוצים אבל אל תצפו לקבל אם לא ניתן!

אז תחשבו במה אתם יכולים לתת ולהשפיע!!

 

 

 

 

 

קורונה בע”מ!!

תראו, כן זה מפחיד שאף אחד לא יגיד שזה לא מפחיד זה הדבר האמיתי וזה מפחיד נקודה.

טוב מה אני רוצה בעצם?

אני רוצה להגיד לכם שכדאי שנהיה השומרי הסף של המחשבות שלנו ,

מה הכוונה?

הכוונה היא שלא חסר לנו ממה לפחד רואים ושומעים בחדשות מה קורה, מרגישים את זה באווירת הרחוב,

אנחנו פוגשים את הלחץ וההיסטריה כמעט בכל מקום,

לדעתי צריך להרגיע את עצמנו בכל דרך אפשרית, ושכל אחד לפחות ירגיע את עצמו ויקבל בפורפורציות את כל הלחץ וההיסטריה ,

אל תתנו למחשבות שלכם לשוטט בפחד ,

וכן ברור שחובה להשמע לכל ההוראות ,

אבל כמו שאמרתי כבר הפחד מהפחד רק גורם ליותר פחד ,

אז בואו נפחד רק כמה שצריך !!

 

 

 

הערה של אחת מחברי הקבוצה שהסבירה יותר טוב ממני תודה לך על זה

👇👇👇👇👇👇

היי מאורצ׳וק בוקר טוב 😊

אני רוצה להוסיף ולהגיד שיש דרך גם להתמודד עם ההכרה שיש קורונה,

הכי חשוב זה להיות בנאדם, לא להפוך להיות חיה- לדוגמא לא לרמוס אנשים ולא לפגוע תוך כדי.

אני אתן לך דוגמא שפגעה בי נגיד.

אצלנו בעבודה זה מוקד שיחות וכולם עובדים צפוף אחד לשני.

אז הייתי צריכה להגיע למישהי בקשר לבירור מסוים (לא פניתי אישית אליה ובכל זאת היא אמרה את מה שאמרה)

היא אמרה לי ״אל תבואי לכאן, תדברי איתנו מרחוק״

אני הייתי בשוק ממה שאמרה והיה לי המון מה להגיד, בחרתי שלא להגיד באותו רגע אבל עכשיו יש לי המון מה להגיד.

עם כל המחלה הזאת של הקורונה, זה מסכסכך בינינו- בין בני האדם

זה נהיה כמו חרם

כמו כשהיינו ילדים קטנים,

אז רק רציתי להגיד בקשר למה שכתבת- שזה המסר מבחינתי.

להישאר בני אדם

 

 

לפעמים אדם חושב שהכל מגיע לו, ממש כמו ילד קטן שכשעשה מה שאימא  שלו אמרה לו והוא חושב שמגיע לו מתנה או פרס,

 

טוב אנחנו לא כל כך ילדים קטנים אצלנו זה לא כל כך עובד, כיוון חשיבה כזה הוא בעייתי, מאחר שלא תמיד אנחנו מקבלים מה שאנחנו רוצים גם אם אנחנו חושבים שזה מגיע לנו, אין מה לעשות העולם לא בנוי לפי דרישה,

 

ומה קורה כשאנחנו לא מקבלים מה שאנחנו רוצים ,(אלא אם זה דבר שתלוי בנו שאז אם נרצה באמת נשיג ונקבל,) כשאנחנו לא מקבלים מה שאנחנו רוצים אנחנו נהפכים לממורמרים וכועסים, ולמה לא מגיע לי? ולמה אני לא מקבל? ולמה אין לי את זה? והאכזבה שתהיה היא תהיה גדולה, וכבר ידוע המשפט “אין ציפיות אין אכזבות”, זה לא סתם, כי לחיות בהרגשה של אכזבה זה נורא גם לך וגם לסובבים אותך, תארו לכם שאתם נמצאים ליד אדם שכל הזמן מקטר “אוף למה אין לי ? ולמה לא קיבלתי? יכולתי לקבל, לא הרגשה הכי כייפית !!,

 

אגלה לכם טריק שאני עושה עם עצמי כל פעם שאני אמור לקבל משהו, אם זה חפץ מסוים ,או הכרה מסוימת כשאני לא מקבל אותה בסוף, אני אומר לעצמי מה השתנה ? כלום , לפני לא היה וגם עכשיו לא היה, ואז אני מבין שלא הפסדתי כלום, כי גם ככה לא היה לי את  זה ,

 

כשאמרתי את זה לחברים שלי, הם אמרו לי מה אבל זה כן יכל להיות והפסדתי את זה ,איך אני יחשוב שכאילו לא היה, על מי אני עובד?

 

עניתי להם, על עצמך אתה עובד, כי תחשוב נגיד היית צריך לקבל איזו מתנה ממישהו, והוא אמר לך שיביא לך, ואתה בציפייה שהנה עוד רגע אפגוש אותו ואקבל את המתנה ,איזו אכזבה תהיה לך אם בסוף תפגוש אותו ולא תקבל את המתנה , אבל אם תחשוב אוקיי, סבבה אני אמור לקבל מתנה עכשיו המתנה לא אצלי מה יעזור אם אפנטז  עלייה, מבחינתי אני לא אמור לקבל עד שאקבל ,

 

ככה שאם לא אקבל בסוף מקסימום לא אקבל דבר שגם ככה לא היה לי, הכאב מההפסד הרבה יותר פחות מאשר לחשוב  למה אין לי את זה? יכל היה להיות לי ,את זה ואין לי,

 

ואני לקחתי את קו החשיבה הזה כמה צעדים קדימה , גם דברים שהיו לי ובאמת הפסדתי ,ברגע שהפסדתי  אותם אני מחדיר לעצמי תובנה בראש ברגע שכבר אין לי את זה מבחינתי מעולם לא היה לי את זה ,ככה שלא באמת הפסדתי ,אבל זה קצת עבודה  להרגיל את עצמך ומניסיון אישי שלי זה עובד פלאים הכאב מההפסד הרבה יותר פחות גם בדברים שבאמת הפסדתי (מי לא מפסיד דברים בחיים?),

 

וסתם אם תחיו בהרגשה שלא הכל מגיע לנו נוכל לקבל את הדברים בפרופורציות, באווירת הימים האלו רק תתבוננו כמה ניסים יש סביבנו תראו מה קורה בעולם כמה הרוגים וכמה בלאגן ומה המצב אצלנו  אם כאן לא רואים את יד ההשגחה אז אנחנו עיוורים , תוקירו תודה ותבינו שלא הכל מגיע לנו ובכל זאת אנחנו מקבלים את הטוב

 

 

 

לכבוד חג הפסח ,

בעיצומה של מגפה קושי ובדידות,

עומדים אנחנו לחגוג את חג החירות,

שבו כידוע יצאנו מאפילה לאור גדול,

מה שכרגע נעלם מעין כל,

אמנם אנחנו לא כל כך מבינים ברפואה ,

אבל זה לא עוצר מאיתנו להביע דעה,

להביע דעה על כל מה שקרה,

ולכוון על סוג אוכלוסיה אצבע מאשימה,

כי זה הכי קל והכי נוח,

וגם יש לזה הסבר נינוח,

לא שומעים ולא נזהרים,

ובגלל זה את כולנו מדביקים,

נכון או לא נכון לא זו השאלה ,

השאלה האם נתאחד ברגע משבר ושעת צרה,

אפשר להאשים אפשר לכעוס ,

אבל בשום פנים ואופן אי אפשר למאוס,

להסית ולעורר שינאה,

דווקא בעת הזאת בעת צרה,

שלא לדבר על הפחד שבו אנחנו כבר נמצאים,

אז להוסיף שמן למדורה זה לא כל כך נעים,

גם ככה קשה כשאי אפשר לאהוב ולחבק,

אז נשנא את השני רק בשביל שלא נידבק,

הגיע הזמן שנעשה חשבון נפש עם עצמנו,

למה אנחנו כאן ומהי זכות קיומנו,

אז דבר אחד אני רוצה להגיד,

כוחנו באחדותנו מאז ומתמיד!!

 

 

 

טוב אז בואו נדבר על המצב,

המצב במדינה לא מזהיר מספרים שמנסים לעזור אבל בפועל לא מספיק,

השכירים מובטלים בעלי הדירות נושים ואנחנו מבודדים בבתים,

יש כמה עבריינים שלהוראות לא שומעים ואת חיי כולנו מסכנים,

ראש הממשלה מפגין כוח ונחישות אך בפועל המדינה במצב של התמוטטות ,

מי לא מזדהה איתי בכל מה שכתבתי זה המצב אין כאן מקום להיות סימפטי,

אבל איך בכל זאת אפשר לקום מהמשבר ?

אז זהו מהמשבר המדיני זה טיפה יותר מורכב אבל מהמשבר הפנימי אפשר לקום ,

וזה פשוט על ידי הסתכלות על מה שיש ולא על כמה שחסר וקשה !!!

כולנו באותה סירה מי פחות ומי יותר אבל את האושר הפנימי אסור לוותר,

טוב מאור אתה כותב בחרוזים וממש יפה אבל איך מבצעים את זה הלכה למעשה?

טוב זה תלוי רק בנו אנחנו צרכים ללמוד לקבל את המצב  כמו שהוא  נכון לקוות ליותר טוב אבל לקבל את המצב ולהשלים איתו ,

לא להתמרמר ולבכות על המצב למרות שבאמת יש סיבה להתמרמר ולבכות,

אבל תחשבו הבכי יעזור לתקן את המצב ? לא ! אז פשוט אל!!

רוצים לפרוק ולבכות סבבה תעשו את זה אבל תקומו אחרי זה על הרגליים ותתמודדו ,

אני בעצמי נפגעתי מכל העסק ומכל מה שקורה אבל אני מרים את הראש ונאחז בשני ידיים ממה שהחיים נותנים לי ויש הרבה!!!!

אז בואו לא ליפול על רחמים עצמיים ונמשיך לשקוע ננסה לראות את מה שטוב ומה יש לנו ,

ובחלוף המשבר הזה נהיה חזקים יותר מתמיד בעזרת ה,

אני כותב את זה בעיקר לעצמי אבל גם לכל מי שקורה את זה אנחנו יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים!!!!!!

 

 

אתם יודעים מה ההבדל בין אני  צריך ל אני רוצה ?

אני צריך עכשיו לקנות את השואב אבק הזה מה לא ננקה את הבית אני צריך את זה?!

אני צריך  את המחשב נייד הזה איך אוכל לעבוד מהבית עם מחשב מעפן שיש לי?!

אבל אחרי שקניתם אתם מגלים שיש לכם שואב אבק טוב שעדיין עובד ואתם מגלים שיש לכם מחשב נייד שעובד מצויין ,

וסתם בזבזתם כסף כי חשבתם במונחים של אני צריך משמע אני חייב !!

רוצים דוגמא לאני חייב?

אני חייב להפסיק לקנות דברים שאני רוצה ושאני לא צריך!!!!!!

אנחנו קונים הרבה דברים שבלהט ההתלהבות זה נראה לנו הכי נכון אבל אח”כ אנחנו מגלים שלא היה צורך בכלל,

אנחנו נמצאים בתקופה שכל שקל חשוב , ויש קטע כזה שצריך לנצל הזדמנויות כי עכשיו נתנו אישור לפתוח חנויות רחוב וכו’ ומי יודע מתי יפתחו שוב,

אני לא אומר, אם אין לך בגדים ללבוש זה נקרא חייב ,

אבל לקנות את המותג הזה או אחר בשביל להשוויץ בתמונה באינסטגרם או משהו כזה לא רעיון כל כך טוב,

נכון יש שיגידו שאני חייב את זה להרגשה הפנימית שלי , סבבה אבל איך ההרגשה הפנימית שלך תהיה אם לא יהיה לך כסף לשכירות או לאוכל ??

אז חברים תחשבו טוב מה חייבים ומה אנחנו רוצים כי הפער בניהם תהום!!

 

אני לא שחקן בהוליווד או משהו כזה אבל אני בוגר שני קורסים תיאטרון ומשחק ומשחק מול מצלמה ,

,שיחקתי לצד נועה קירל בכפולה ,

הייתי מפקד יחידה בתאגד,

הופעתי בכמה הצגות ילדים עם דוד חיים יובל המבולבל  ומיכל הקטנה ,

שיחקתי בכמה פרקים עם יובל סמו בשוטר הטוב,

בקיצור יש לי הרבה מעולם התיאטרון והמשחק ,

אז בטח אתם שואלים איך לא ידענו עלייך ואיך לא ראינו אותך בשום סדרה או הצגה שהיית ?

זו שאלה טובה והתשובה היא כי באמת לא הייתי (חלק אמנם נכון אבל רובו ככולו לא נכון)

טוב מה אתה רוצה מאיתנו?

זו גם שאלה טובה , אנשים יהיו מוכנים להאמין ולקבל דברים כאמת מוחלטת אם זה נוח להם לשמוע ,

אני בטוח שהרבה האמינו לי במה שכתבתי כי מה הוא לא ישקר מוטיבציה וזה … איך ישקר,

אז שיקרתי!!!!

אבל דעו לכם שיש הרבה אנשים שישקרו לכם ואתם תאמינו להם בפרט כשהם אומרים את זה בביטחון (יש משפט שאומר “נכון לא נכון העיקר שתחרטט בביטחון”

המסר שלי למי שעוד לא  הבין תפסיקו לקבל כל דבר כאמת מוחלטת זה יכול לעלות לכם בבריאות בשקט הפנימי שלכם ,

אני אתן לכם עצה מה אני עושה כשמישהו מספר לי משהו או אומר את זה בצורה בטוחה והחלטית אני מיד חושב איפה זה יכול לפגוע בי אם אני אאמין למה שהוא אומר, אם אני רואה שזה לא פוגע בי בשום צורה אני נותן לו הרגשה שאני מקבל את דבריו מה אכפת לי לגרום לו להרגיש טוב אני לא צריך להוכיח אותו שהוא משקר או מעוות את המציאות ,(מה אכפת לי לתת לו להאמין שאני מאמין לו שהוא אלוף העולם בדמקה),(אלא אם זה מישהו שאכפת לי ממנו עד כדי כך שכואב לי שהוא משקר)

אבל אם זה פוגע בי אני מעמיד אותו במקום בצורה מכובדת כמובן אבל נותן לו להבין שאני לא עוד פתי או פראייר,

אז חברים אל תקבלו דברים שאומרים לכם כאמת מוחלטת אם אתם נפגעים מזה.

 

 

יש אנשים שקשה להם לקבל מחמאות,

ויש אנשים שקשה להם לתת מחמאות,

אחת הסיבות לתופעה שקשה לנו לקבל מחמאות כי אנחנו לא שלמים עם המחמאה כי או שאנחנו לא באמת כאלה,

או שאנחנו לא מאמינים שאנחנו  כאלה,

מי שלא יודע לתת מחמאות זו בעיה בפני עצמה,

שורש הבעיה המרכזית בחוסר קבלת מחמאה זה כי אני לא יודע באמת מה אני שווה ומה הערך שלי ולכן כשמישהו מחמיא לי אני בתת מודע מסרב להאמין לזה ולכן קשה לי לקבל את זה ,אבל אם אני מכיר את עצמי ואת המעלות שלי אני יכול לקבל באהבה ובראש מורם את המחמאה ולהגיד תודה רבה כיף לשמוע בביטחון ולא עם עיניים למטה ובבושה ,

וזו לא גאווה אתה לא מתגאה בזה ומשוויץ ומשפיל אחרים שאתה כזה והם לא ,

אתה פשוט מודע לעצמך !

אז אם מישהו מחמיא לכם תלמדו לקבל את המחמאה בגאווה ולא בבושה לא עשיתם שום דבר רע להיפך מעריכים אתכם יותר!!!

 

בואו נדבר על לשלם על האחר,

מכירים את זה ששני חברים הולכים לחנות בעיקר של אוכל ושתיה, וכשמגיע רגע התשלום הם מתחילים לריב מי ישלם על מי והמוכר עומד חסר אונים,

לקחת את האשראי או את השטר של המאה ,

זה נחמד ויפה שאתם רבים מי ישלם על מי לארג’ים וזה…,

אבל תחשבו גם על המוכר שצריך לשמוע את הריב שלכם ולהמתין ולא לקבל עוד לקחות כי תקעתם לו את הקופה ,

אולי תסכמו מראש מי משלם על מי וכל פעם מישהו אחר ישלם ,

ככה תחסכו כל דבר שלילי שיכול לצאת מזה ,

וגם המוכר לא יעמוד חסר אונים מולכם,

זה קורה לנו בהרבה דברים בחיים קטנים וגדולים ,

שאנחנו בטוחים שאנחנו עושים דברים טובים (ובאמת הם כאלה),

אבל לפעמים שוכחים איך זה משפיע על האחרים ,

לכן אתה רוצה לעשות מעשה טוב ? מעולה !

רק תחשוב אם זה על חשבון מישהו אחר .

 

אז היתה לי תקלה בפלאפון ופירמטתי אותו ,

וחשבתי שגיביתי את כל הדברים החשובים שאני צריך לשמור עליהם, ואני לא מדבר איתכם רק על תמונות אני מדבר איתכם על תכנים שכתבתי,סיסמאות לכל מיני דברים ,תזכורות לפגישות , אנשי קשר וכו’ וכו’ …

ואחרי שעשיתי פירמוט למכשיר הנייד גיליתי שלא גיביתי כמו שצריך והדברים נמחקו לי כלא היו ,

בהתחלה הייתי עצוב (לא כועס חלילה) ואמרתי לי לעצמי עשיתי טעות שפירמטתי וכו’ וכו’ )

לקח לי כמה רגעים להתעשט על עצמי והבנתי שאסור לי לבוא בגישה כזו,

אז אמרתי לעצמי,

יחביבי!! מצב נתון אין לך את הדברים האלה עכשיו, תתעלה על עצמך ותיצור מחדש ותזהר לפעם הבאה ,

ותוך כמה רגעים ההרגשה שלי השתנתה ,

קורה פאשלות ,קורה מצבים לא נעימים ,אבל אם נבכה על זה,

זה לא יקדם אותנו לשום מקום,

אז התחלתי הכל מחדש ובנתיים הולך לי סבבה לגמרי….

וזה לגביי הרבה דברים שאנחנו עושים ומצטערים על זה ,

אין טעם שנבכה על זה ונהיה עצובים וממורמרים זה לא יחזיר את מה שעשינו ,

אנחנו צרכים ללמוד מזה איפה טעינו ולא לחזור על אותה הטעות ,

אך בטח שלא להיות עצובים (אולי לכמה רגעים זה בסדר כי אנחנו בני אדם בסך הכל)אבל מיד להמשיך הלאה.

כי המוטו צריך להיות,

דבר שלא מקדם אותנו אנחנו מתקדמים ממנו!

יש אנשים שרק כשצריכים משהו או כשקרה משהו לא טוב לא עלינו  הם פונים לאלוקים ,

ורק כשהם צרכים משהו הם נהיים יותר נחמדים ,יותר שמורים ,יותר קרובים ,

כי הם יודעים שרק בורא עולם יכול לעזור להם בתכלס (אני מדבר על מי שמאמין  כמובן מי שלא זה פרשה אחרת לגמריי),

אז מצד אחד אני יכול להגיד מה אני משחק אותה רק כשאני צריך את העזרה של בורא עולם אני ניזכר בו ,

וכשטוב לי אני מנהל את שיגרת חיים רגילה, וזה לא שווה כלום,

תקשיבו טוב!

זה בסדר להיות מזוייפים!  ( רק בזה כמובן) ,

בואו נזייף את זה כשאנחנו צרכים את בורא עולם ובנינו אנחנו צרכים אותו כל שניה ושניה ,

אבל בואו נזייף , בואו נתקרב אליו גם אם זה רק כשאנחנו חושבים שאנחנו צרכים אותו ,

בורא עולם רוצה כל קירבה אליו גם אם זה רק כשצרכים אותו (ומי יודע מתוך שלא לשמה….)

אז אם נוכל לחיות את בורא עולם כל שניה ושניה זה מעולה ,

אבל אם אנחנו נזכרים בו רק כשאנחנו צרכים אותו זה גם בסדר,

שלא יעלו לנו מחשבות לראש שהוא לא רוצה אותנו , כל התקרבות לבורא עולם ולא משנה מה הסיבה זה משובח  ורצוי !!!

ולא משנה כמה אתה או את רחוקים !!!

 

 

עובדות ופרשנות,

עובדה זו  מציאות קיימת ללא עוררין,

שמש בשמיים , גשם רטוב, זו אמת ללא עוררין , אף אחד לא יכול להתווכח עם זה,

פרשנות זה איך שאנחנו מפרשים את הדברים ,

לכולם יש עובדות שונות על מה שקורה איתו בחיים אבל כל אחד מפרשן את זה אחרת בהתאם לסיטואציה או למצב שבו הוא נמצא,

אנחנו יכולים לפרש עובדה שקרתה לנו בצורה שגויה וזה ילווה אותנו כל החיים ,

וכן להיפך אנחנו יכולים לפרשן מקרה שקרא לנו בצורה חיובית וזה יעזור לנו לפרוח ולהצליח בחיים ,

הכל עניין של פרשנות בחיים כמו אותו סיפור על אחד שפיספס את האוטובוס והנהג לא רצה לעצור לו והוא קילל את הנהג ויסתכל עליו בצורה שלילית (זה עובדה שפיספס את האוטובוס ושהנהג לא עצר לו ) והוא בחר להסתכל על זה שהנהג הוא אדם רע (זו פרשנות) אחרי כמה דקות הוא שומע שעל האוטובוס היה מחבל מתאבד ופוצץ את האוטובוס (סיפור אמיתי ) ואז הוא הסתכל על הנהג אוטובוס כמלאך שבא להציל אותו (שוב פרשנות) ,

האם הפרשנות הראשונה הועילה לו במשהו  שהנהג הוא אדם רע ? וודאי שלא,

הפרשנות השניה הטיבה איתו יותר,

תזכרו קורה לכולנו מליון מצבים בחיים אבל אנחנו בוחרים איך לפרשן אותם,

תמיד נבחר בפרשנות שמקדם אותנו ומטיב לנו ולא בפרשנות שמזיקה לנו ומונעת מאיתנו מלהתקדם.

 

 

 

 

 

 

 

 

מי עצלן

קרה לכם פעם שאמרתם לעצמכם יאללה בוא נאכל ארוחת שחיתות חיים פעם אחת (למרות שמתים פעם אחת?)! אני נשמע אנשים קטנים אחרים …. מישהו שיקר במראה ואחרים להחזיק את המילה אימל’ה יבבה. שרציתם לעשות כי אין לך כוח וכו ‘וכו’ …. קרה לכם? אז מה הפלא אתה לא מצליחים פרנות במשהו !!

שמירה על כושר

 יש לך דברים על הגאווה חוץ מההרגשה שיש להם נותן לך, פתאום אתם הולכים עם חזה מורם, הרגשה של כיף ועוצמה, (תשאלו את אלה שיוצאים הכי טובים ככה אחרי אימון), אתם ממילא תשמרו על תזונה נכונה (ונגמרו ארוחות שחיתות תמידיות ונשנושים) לא צריך לעשות את זה, אתה צריך יותר אנרגיות, ומוטיבציה לעשות דברים חדשים וכבר לא תשבו על הספא בבית בלי לעשות כלום.

חוסר תמיכה

נכון כשאתם רוצים לעשות משהו חדש. אתה מתבאסים ויוצא לך החשיבה לשנות או להתחבר במשהו. ) ..

סביבה תומכת

מה זה בכלל סביבה תומכת? כל אדם או דבר שיכול להעיר לנו ולגרום לנו להתקין בחיים המוגדרים, הם צריכים לדבוק את הקטן ביותר. אם הם לנו חברים או משפחה ששמחים בהצלחות שלנו או שהם פתוחים לקבל את שישינו. ומתחיל אליהם כי הם מרימים אותנו ועוזרים לנו להתפתח ולהתקדם בחיים.

בסימן חנוכה 

חנוכה הוא גם חג האחיות שם כולם מתחילים למקום אחד ומדליקים נרות אוכלים סופגניות, אז מצאתי לנכון לפרסם מה שכתבתי

 מאחל לכולם חג חנוכה מאיר ושמח,

בואו נדבר,

בואו נדבר על מערכת יחסים אבל לא מבינה מינית (כיפה על הראש) כי יגידו זה לא מתאים,

בואו נדבר על איך שאנחנו המתגים אחד אחר השני לחילוני וגם לטבעוני,

בואו נדבר על לקבל את הדעה של השני אתה לא יותר טוב ממני אז למה מרגיש לי השוני,

בואו נדבר על איך לכבד את האחר מבלי לחשוב שהוא מפגר,

בואו נדבר על איך לא להתנשא מעל האחר כי הוא בסך הכל אדם שלא וויתר,

הוא חי בקשיים פנימיים האחרים זה עוד קיים, אתה אולי ממזמן כבר היית נעלם,

בואו נדבר על לא לשפוט אף אחד על מה שהוא עושה,

הוא לא לא פגע בך, הוא לא מנסה,

הוא מנסה לחיות את חייו כאן בעולם ולנסות לשרוד כמעט כמו כולם,

הוא לא אלים עבריין או מסוכן הוא בסך הכל רוצה שלום עם כולם,

חיה ותן לחיות זה לא עוד סיסמא יפה שהוא מנסה להגיד את זה מה שהוא לא צריך לבחור בתפקיד,

בתפקיד של להיות שונה מכולם הוא בסך הכל רוצה להיות קיים,

לא ביקשנו שתבקש סליחה,

רק רציתי להיות אני ועדיין לאהוב אותך.

מכירים חתול רחוב שמרגיש בבית?

מכירים את זה שיש לך עוברים ליד חתול והציפייה המינימלית מחתול רחוב שיברח כשאתם מתקרבים אל תיכנסו לסרטים עכשיו שאחת חתול לא מתרגש ממכם),

מכירים חתולים סוררים?

יופי איך זה קשור אלינו?

החתול היה פעם חתלתול קטנטן חסר ביטחון והיה בורח מכל דבר פעם מה השתנה?

פשוט הוא השתנה הוא התרגל לאיזור הסתיים למצב אחר אחד עכשיו לא יכול להפחיד אותו (טוב כמעט אף אחד),

הרעיון הוא שככל שנסתגל למציאות וככל שנשלוט יכול להיות שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו נגביר את הביטחון והמקצועות שלנו,

ונהיה בטוחים בדרך שאנחנו הולכים בה,

אז בואו נהיה חתולי רחוב בקטע טוב😉

מכירים הפסקת חשמל?

מכירים את זה שזה תופס אותכם בדיוק זה הכי לא מתאים (מרפי והשטויות שלו)?

כמה פעמים אנחנו נכנסים לבית מדליקים מזגן, את האור בשירותים, מדליקים את האור בסלון, המטבח, דבר שבשגרה בלי התרגשות מיוחדת,

פתאום יש לנו הפסקת חשמל פעם באף פעם שאנחנו נלחצים קונים תאורים

הרגשתי באסה ואז חשבתי לעצמי עד עכשיו שהכל הלך סבבה לא אמרת תודה עכשיו כשרע לך אתה מתלונן ומתבאס,

חברים יקרים יש לנו מליון ואחת סיבות למה להוכיר תודה ומודות על כל הטוב שמקיף אנחנו רק צרכים לשים לב אליהם ולא לקחת דברים כמובנים מאליהן עד שלא היו לי את הפסקת חשמל לא הרגשתי את הטוב שיש כשיש לי חשמל,

עליכם על הדברים, הם קשים בבוקרים, הם עומדים על הגלגלים, פותחים את העיניהם ויכולים לראות, לכו עם הדמיון שלכם.

 

מכירים עלונקי מכירות?

אלה שנחמדים אליכם רק בשביל שתשושו מנוי או כרטיס אשראי שלהם שיעורים עליכם בונוסים ותמלוגים ואתם נשארתם עם כרטיס אשראי שרק מבזבז לכם עוד כסף מכירים?

העבודה שלהם היא לא צריכה לעשות,

אבל אני מדבר עובד עצמו שיש דרך להיפטר אותם,

שמעו סיפור הלכתי לסופר והקופאית רצתה לדחוף לי כרטיס אשראי,

אמרתי לה בנימוס תודה לא צריך,

היא התעקשה, למה לא? תקבל מלא הטבות בא תעשה כדאי לך,

אמרתי לה בנימוס לא צריך תודה,

אני עדיין תעקשה ואמרה לי תעשה כמו כולם תבטל מיד אח”כ, ​​מה אכפת לך יש לך מלא הטבות ו 200 שקל במתנה בקניה הבאה (מוכר לכם),

אמרתי לה שוב בנימוס תודה לא צריך (כן יש לי סבלנות של ברזל),

אמר לי חבל זה ממש משתלם לך,

אני צריך ללכת כי היא סיימה עם העברת הפריטים וכבר שילמתי,

אני אמר לך להעריך את הדאגה שלך אליי שיהיה לי יותר טוב אבל לא תודה,

הייתם חייבים לראות את המבוכה שהיא הייתה בה כי הסאב טקסט היה ברור,

אני רוצה לקבל עליי בונוסים לא באמת לדאוג לי והבינה את זה,

השיטה היא לגרום למבוכה קלה לזהות את המשימה לעשות עליכם קופון וכו ‘לא לפגוע חלילה בדרכי נועם,

אם היא לא מתביישת לחפור לי על זה למה שאני אתביש להגיד לה לא,

אמיר על כל דבר בחיים שכוויכול מאלצים אותכם לא רק בסופר,

פשוט תלמדו (בדרך יפה ומכבדת כמובן) להגיד לא!

 

 

תתארו לכם שיש נמצאים בחנות בגדים,

 ואז העובדים בחנות פונים אליכם אם אתם צרכים עזרה (ברבים בלשון כבוד), ואתם אומרים אני רק מסתכל,

לא עובדות כמה שניות ואתם שואלים שאלה על איזה מוצר,

מכירים?

ממה זה נובע?

יש לזה שני סיבות,

הראשון אני לא רוצה להרגיש מטומטם שאני נכנס למקום ולא קונה / מתעניין

(מראה שאני מתעניין) ושואל על מוצר, כי מה סתם נכנסתי,

סיבה שניה עוברת לנו מחשבה בראש אולי חושבים שאני גנב, אני צריך להצדיק את הנוכחות שלי אז אני שואל שאלה מישהו לא משנה איזה,

אם נעמיק יותר נגלה שאנחנו מושפעים מהסביבה שלנו אם היינו בסביבה שזה הרגילות להיכנס ולצאת ולא היו פונים אלינו לנתינת עזרה לא היינו מרגישים שום דבר ושום צריך להציב את עצמך, רק מה שאנחנו חושבים באחרים (תארו את המדינה הסופית שהיתה בדיוק הפוך אתם הבעלים של העסק ומישהו אחר) אחר אומר) רק מסתכלת את הראשון כאילו היה עולה לך לראש שהוא בא לגנוב,

וזה הפירוש התלמודי “כל הפוסל במומו פוסל”.

אני מרגיש צריך להראות את התעניינות שלא יחשבו ואני צריך את זה מה שבתוך תוכנה הייתי חושב אם המקרה היה הפוך,

ומכאן נצא לתובנה חדשה אם על דברים שלילים כמו לגנוב זה משפטי עלינו למה לא נהפוך את זה לדברים חיוביים, בואו נתחיל לחשוב על דברים אחרים חיובים עד שאצלנו זה יושרש גם, ואז יהיה לנו משפט חדש של “כל המשך בשבחו הוא אומר” (או משהו כזה ..)

תתארו לכם שאתה בקניון

וראיתם חולצה או שמלה שאהבתם וכולכם בהתלהבות ואוף אתם נזכרים שאין לכם כסף כרגע,

סיטואציה מוכרת נכון,

יש שני פרטים אנשים,

הסוג הראשון יגיד לעצמו לא, אני לא נכנס אפילו חבל להתאכזב אני סתם אתלהב ולא אקנה, (ואז הבגד נשאר בחנות ואתה נשארת בלי כסף לקנות),

הסוג השני חושב אחרת, אני אכנס אתלהב ואקום לי למטרה שאני עוד אקנה את הבגד הזה, ועושה את הכל בכדי לקנות את זה. כסף. מה שרציתם,

ברור לנו שאנחנו רוצים להיות כמו הסוג השני משני סיבות,

אין להם את הקידמה ולא להתקין בהווה (אין כסף לא קונה וכאן זה נגמר), אבל עם העיניים למחר אני רוצה את הבגד או את השמלה לעשות את הכל ומעכשיו ואת ההזמנה נכון שאפשר לקנות את מה שרציתי,

יש לך את זה לא צריך לנסות את הכסף כמו בתה (יש בעיה נעצום עינרים ונקווה המסכת)

זה לא רק לגביי קניות זה לגבי כל שינוי שאנחנו עושים, לא להציף בעיה ולזרום איתה לעשות לשאר עם הבעיה שנים ולזרום עם החיים ….

אלא להציף בעיה ולהתמודד איתה שהבעיה תהפוך לחלק מהפתרון

 

שמעתם פעם את המושג הזה “גונבי הזמן”?

אנחנו צריכים לעשות זאת וזה בזבוז זמן מוחלט ולא מקדם אותנו בשום צורה,

נקודה אחת למחשבה,

במחילה מכבודכם אל תיכנסו לשירותים עם פלאפון (איפה שאפשר),

שם שקורה זה שם נכנס עם פלאפון מתחילים להסתכל באינסטגרם / פייסבוק / ווינט / יוטיוב, וכל הרשתות ההברתיות, וסתם מבזבזים זמן חוץ מהעובדה שמבחינה בריאותית זה לא בריא להיות הרבה זמן בשירותים, אתה יכול לעשות זמן אחר על ההגליים שמחים להרגיש את האדם ..) ,

אם לא ניכנס לשירותים עם פלאפון,

נוכל לחסוך זמן יקר אוטומטיות דברים שבאמת חשובים (ולא איזה תמונה חדשה היא העלתה באינסטוש …..),

חברים זה הדברים הקטנים (לכאורה) שמובילים לשינוי גדול !!

שמעתם פעם על אנשי הלופ לופ ??

לופ כידוע זה לולאה באנגלית (loop) איך זה קשור אלינו ??

יש צורך להחזיר אותו שוב ושוב כמו לולאה ולא משלים שום דבר אחר יודע לדעת במליון אחוז שזה לא טוב לנו, לדוגמא מישהו שמצא בחובות, יש לו עבודה קבועה, שיגרה קבועה, השאלה הראשונה בסוף החודש היא נלחץ מאיפה יוסף כסף, לשכירות חסר לו עוד אלפיים. . . שקל, לחשבון בנק חסר לו חמש מאות, לארנונה חסר מאתיים חמישים, אבל מה הוא יכול לעשות חוץ מלהגיד הוא יעזור, הוא עובד בעבודה קבועה לא משנה שהיא לא מספיקה, והיה משפחה עם אישה וגם אישתו עובדת ועדיין לא מספיקה המשך של שניהם לכל הדעות. ואז יש מצב כזה של הפורום נמוכה קבועה, לחץ על חודשי קבוע מאיפה להשיג את שאר הכסף שצריך, חוזר הביתה כל לילה עם דאגות, והפיתרון של טוב העם שוב, וככה כל החודש, עבודה קבועה שלא מספיקה, לחץ על חורף מאיפה להשלים את שאר הכסף לכל התשלומים והחובות.אני קורא להם אנשי הלופ לופ,

אנחנו לא אנשי מקצוע הלופ לופ, עצבים כל לילה, לחוצים כל סוף חודש.

אני יכול לקבל החלטה אמיצה שהמצב הקיים לא יכול להימשך !!!

סבבה החלטתי החלטה אמיצה שאני סובל, לא טוב לי מהמצב, החלטתי, עכשיו מה עושים?

אחרי שהקלנו החלטה אמיצה, אנחנו יושבים עם עצמנו ובודקים מה עשינו עד היום שלא עבד, מה צריך לעשות,

לדוגמא אם זה בתחום הכלכלי,

לא מספיקים לסגור את החודש, למה?

ההוצאות גדולות ומעט יום הולדת?

מצאתי עוד עבודה אבל במקום זה אני מעדיף ללכת לישון שנת יופי בצהרים, המספר לעצמי שאני חייב את זה לבינה בריאותית? (וזה אתה חי בחששות ופחדים כל יום ויום זה לא סכנה בריאותית ??)

אני לא יכול לחפש עבודה אחרת, כי זה לא מהכבוד שלי.

הנה, אני מנסה קצת לחפש עבודה אצל מישהו, בום !! אני עושה השתדלות, מה עוד אני יכול לעשות שלא עשיתי?

חברים יש מיליון תירוצים למה לא לשנות את המצב הקיים, אבל מספיק סיבה אחת למה כן לשנות,

אני כי המצב הקיים לא טוב לי,

אל תסאו מאיזור הנוחות שלכם, כן גם אם לא נעים לכם, וגם אם אתם חושבים שאתם לא יודעים שום דבר אחר חוץ ממה שאתם עוסקים בו, תנסו, תמיד תנסו תגעו בהכל, את העיצוב שלכם יש לכם את הבית, אל תהיו עצלנים לא במעשים ולא. . במחשבה. ,

פשוט תתחילו לחשוב בכספים שאינם מכנים אותם עד היום, ואז תראו כמה אפשרויות נפתח בפניכם,

מספיק החלטה אחת אמיצה שאתה מנסים לשנות את המצב שלך, והדרך תבוא לבד, אתם תנקטו פעולות שיקחו אתכם לתוצאות הרצאות,

זה לא רק בתחום הכלכלי, זה בכל דבר, אם זה בנפרד אישית, או חברתית, זוגית, הכל !!

תתחילו לזוז צאו מאיזור החשיבה הקבוע שלך ולא לוותר עד שתשיגו מה אתה רוצה !!

 

אנשים חושבים שאם יקרה להם משהו טוב 

הם יגידו על זה תודה ויחיו מתוך התחושה של הכרת תודה, כי יש על מה להוקיר תודה,

אבל זה לא נכון בדיוק להיפך אם נחיה חיים של הכרת תודה נהיה מאושרים,

הם צריכים לעשות את כל האנשים האלה הם לא הכי טובים, מה שיש לך או שאתה לא יודע את זה,

המדד לאושר זה על מה שאתה מוקיר תודה,

לא חייב להיות עשיר או מסודר בחיים עם בית אישה וילדים בכדי להודות,

אפשר למצוא מליון סיבות למה להוקיר תודה, ולהיות מאושרים,

אני תמיד אוהב להגדיר את המשל עם חצי הכוס הריקה. אתה יכול למלא גם את החצי הריק של הכוס, זה לא אמת מוחלטת שהיא ריקה, רק צריך לדעת איך להסתכל על דברים,

ואיך נחייה חיים של הכרת תודה ונהיה מאושרים?

יש הרבה דברים שאנחנו רגילים אליהם כבר וזה נהדר דבר שבשגרה עד שאנחנו לא מרגישים צריך להודות על זה,

השיטה היא בדיוק כמו שלימדו אותנו בבית הספר על זהירות בדרכים לפני מעבר חציה,

עצור

תעצור את מרוץ החיים שלך

תתבונן צדדים

שלב שני מתבונן צדדים, תסתכל על כל הדברים הטובים שיש אצלך ועולם,

עבור

רק אז תוכל להמשיך את חייך ותוכל

 לחיות חיים של הכרת תודה וממילא תהיה מאושר,

תזכרו אם אתם חיים בהכרת תודה אתם מאושרים ולא להיפך !!!!

 

אוף אין לי חברים אני בקושי יוצא,

אין לי חיים, אני טיפוס משעמם,

אין לי סיבה לחיות אחרי השעה ארבע בצהרים,

אני מדוכא, אני עצוב,

הצליל הזה מוכר לכם?

תתחילו להגיד כן לדברים,

כן לצאת עם חברים,

כן להכיר דברים חדשים,

כן מצא תחביבים,

כן להתקדם בחיים,

אל תישארו בחיים שייצרתם לעצמכם,

מציעים לכם לצאת, להתארח שבת, אל תפספסו הזדמנויות לדברים חדשים בחיים,

פשוט תגידו כן לדברים,

הפחד מלנסות לעשות דברים חדשים הוא משתק ומונע מאיתנו להתקדם בחיים,

מישהו בא אליי ואמר לי מאור אתה חייב לעזור לי, אמרתי לו בשמחה במה אפשר לעזור?

אין לי חברים, אני מפחד להכיר אנשים חדשים, אני טיפוס משעמם,

אמרתי לו אוקיי מה אתה עושה ביום יום?

הוא אמר לי מסיים לעבוד בצהרים מסתגר בבית, לא יוצא, רק בבית,

אמרתי לו נו מה הפלא תתחיל לצאת תתחיל להכיר !!

הם צריכים לעשות משהו בנידון, אבל הם צריכים כל מיני מיני תירוצים כמו אחרים, איך אני מזכירת אנשים חדשים אני לא טיפוס כזה, אני מאוד לא חברה ואני לא בנוי עכשיו לשבת עם אנשים ולהתחיל אליהם, או אחרת אין פיתרון ניסיתי הכל כבר אז בוא נשאר עם המצב הקיים ונסבול,

אנחנו לא כל כך הרבה דברים בחיים ואנחנו מעדיפים שהמיקר והרעים הם לא ידיים והטוב (כל דבר שאתה יוצא מהמצב הנוכחי זה טוב מקסימום בסוף התברר שזה לא טוב, אבל זה לא טוב)

אז חברים למה אתם גורמים סבל לעצמכם יש לכם את כל הכלים לעשות שינוי בחיים שלכם רק תתקדמו במשהו לכיוון היעד והראו שזה יגי לבד,

או לא פשוט אם יש לך ביטחון עצמי ,

אז תתחילו להגיד כן להזדמנויות !!!

 

אנשי העזובתי בשקט

מכירים את האנשים האלה 

שעורים עם תיק באוטובוס ושמים את התיק במושב שלידכם ומתפללים שלא ישבו לידכם,

מכירים את זה?

ממה זה נובע?

נובי מהאינסטינקט הפנימי שלנו ללהיות בדד, עזוב אותי תן לי תשקט, שלי, אל תפרי לי, אל תכניס אותי לסיטואציה עם אנשים, למה אני צריך להרגיש לא בנוח עכשיו,

למה לצור שיחה ולהתעניין בשני,

מה נעשה? נפתח ישר את הפלאפון יוטיוב ווטצאפ אינסטגרם פייסבוק תמונות מהגלריה נפתח אפליקציה של תיאוריה למרות שכבר יש לי רשיון,

העיקר לא להיות באינטראקציה עם מישהו,

אני שואל למה לא, למה לא להיות באינטראקציה עם הסביבה, למה להיות מבודד, נכון יש רגעים שאנחנו רוצים קצת שקט אבל זה נהיה דפוס של התהליך,

למה לא להיפתח להתחיל שיחה (כשהסיטואציה מתאימה),

לפעמים זה טוב השקט הזה אבל ברור לנו שזה לא יכול להיות הסימן דרך שלנו,

אם תיישמו את זה תראו שזה ישפר את הקישורים החברתיים שלך ויתן לכם יותר ביטחון עצמי,

תיפתחו לאנשים ואל תחסמו אותם !!

קח אחריות על כל מה שקורה בחיים שלך.

הפוך את עצמך מאדם שמחכה שדברים יקרו, לאדם שגורם לדברים לקרות.

אתה צריך לפתור את עצמך שאתה מפיל את האחריות למה שקורה, דברים אחרים או אנשים אחרים, במיוחד אתם הרגעים צריכים לעשות את זה, שקל להאשים מישהו אחר, קליר שמשהו יקרה, או מישהו אחר אחר יעשה … האנשים האלה – עצור ותגיד:

אני לוקח אחריות על החיים ואני מבצע את מה שצריך ולא מפיל או סומך על מישהו אחר יעשה את זה.

רק כשאתה לוקח אחריות, אתה יכול להשלים על החיים שלך – על המחשבות שלך, על ההחלטות שלך, על הפעולות שלך, על התוצאות שאתה מקבל.

רק כשאתה לוקח אחריות, אתה יכול לשנות דברים.

העולם לא בנוי לפי דרישה זה המציאות וצריך להשלים עם זה.

רוב האנשים לא מקבלים את העולם כמו שהוא, הם מצפים שיום אחד הדברים ישתנו, הם בעיקר מתלוננים על כמה הכל מסביב לא בסדר ומתנהגים כמו “קורבנות”.

התנהגות שלילית ולא מועילה, התנהגות של “קורבן” לא מקבלת את העולם וחי באשליה שיום אחד הכל יהיה בסדר.

זו גישת ה”יהיה בסדר “. הגישה של “לא לקחת אחריות”.

אתה חייב לקבל את העולם כמו שהוא – הוא עובד כמו שהוא עובד, זה המצב. אתה יכול לקבל את זה, זה נקודת ההתחלה שממנה אפשר להתחיל לשנות משהו.

רק כשאתה מקבל את העולם, אתה יכול לשאול את השאלה החשובה ביותר – מה אני יכול לעשות את המצב הזה? אילו החלטות לקבל ואיך להתנהג, כדי שיקרו דברים שאני רוצה?

“אני מקבל את העולם ולוקח על עצמי את האחריות לדאוג למה שחשוב בשבילי.”

זה התפיסה הבסיסית והחשובה ביותר. כל עוד לא תפנים אותה, אתה לא יכול לשנות שום דבר, אתה לא לוקח אחריות.

אז קח אחריות על עצמך ועל הדברים שיקרו לך !!!!

 

מה כוחם של מחשבות

אין לך מושג כמה כוח. לא ארוויח מזה, אני לא אלך למקום מסוים כי יכול להיות שהוא יהיה סגור וכו ‘וכו’, זה מה שבאמת יקרה! אפשר לומר שיש לי אנרגיות שליליות שהוא גורם לסביבה שהוא יכול גם יכול להיות באווירה של שליליות, אז אם אני משדר זה מעביר אחר את ההרגשה, בטח ובטח זה מעביר אליי את ההרגשה, יכול לעשות את זה.

מחשבות חיוביות

קרה לכם פעם שרציתם לעשות משהו ואז אמרתם לעצמכם “אני מסוגל, אני יכול, אני יצליח”, וזה מה שקרה? מחשבים של העצמה, מחשבות של יכולות,

אנחנו יכולים להבין את אותם מחשבים חייוביות שאנחנו חושבים (גם אם הם לא נכסים למצב הקיים,)

כשאמר לך לך קפה

מה ישר עולה לכם לראש? מאפה, סיגריה, מרפסת, שקט, בוקר,

כשאמר לכם לכם פופקורן מה עולה לכם לראש? סרט, קולנוע,

הם היו דברים שהולכים ביחד,

 מכירים את המשפט אני חייב את הקפה שלי עם סיגרה,

או בא נראה סרט רגע אני הולך להכין פופקורן,

מה הבעיה בזה?

בזה אין בעיה, אבל בשאר אמונות שבנינו לעצמנו יש בעיה,

(יש כמה הביטים לאמונה מגבילה ניגע רק באחת)

לדוגמא אני מאמין שבכדי שאוכל לצאת לחו”ל. אני צריך לפחות לזכות בלוטו,

או אני מאמין שבכדי שאמצא זוגיות אני צריך להיות חתימה,

אני צריך להיות בעל קשרים,

נכון שדבר מוביל לדבר אבל זה לא תנאי להצלחה, אנחנו מכניסים הראשונים שלנו את הדברים שמגבילים אלינו, ואילו נגביל את עצמך לא יכול להיות אדם בשום דבר,

 לא צריך כסף בשביל להצליח צריך רצון עז להצליח,

לא צריך להיות חתימה בשביל למצוא זוגיות צריך לרון עז למצוא,

מיי לגבי כל דבר בחיים אנחנו חייבים לפרק את האמונות המגבילות שלנו,

 כשמם כן הם אמונה שהמצאתי (שכך זה חייב להיות) והמגביל לנו !!!

מישהו שרוצה לצאת חברים שיש לו אם הוא יגיד לעצמו רק אם אני אזכה בלוטו (או ירושה מדודה מחו”ל). חברים = זכיה בלוטו,

במקום להגיד לעצמו אוקי יש לי חובות בוא נצנצים נזקים ואפוקרטיים בסרטים ובמקביל לרכוש מצא עוד מקור פורום,

האמונות המגבילות שאנחנו מכניסים לעצמנו צרכים קשורים לאלונות לאמונות מעצימות כמו אני בחובות

או במקום להגיד אם נכשלתי כמה פעמים בטח כבר לא אצליח,

תגידו נכשלתי הרבה פעמים זה רק יעצים אותו ויכוון אותי איך להציל (כי אני יודע איפה נכשלתי),

תבנו לעצמכם אמונות מעצימות ותשתחררו מהאמונות המגבילות.

אנשי העוגן

הם אנשים כמו דברים אחרים כמו עוגן, כמו עוגן אתה זורק והוא נשאר ככה הדברים האלה.

אתה יודע שאתה צריך להיות עוגן ומאיר לך במקום לא משנה אם זה פרידה ממש או לא מישהו אחר מקודך או סביבה שאתה יודע שאתה צריך את זה את כל העוגנים שלא מקדמים אותנו ועושים לנו טוב אחרי שעושים את זה מבינים זה לא כל כך מפחיד !!! !!

מתלהבים יופי

כשאתם בלהט ההתלהבות אל תחליטו !!

שמעתם כמה טוב ושווה לקנות מוצר מסויים וישפר את חיייכם לתמיד,

עצרו !!!!!

אל תקנו !!

 כי לפעמים כשאנחנו כל כך מתלהבים ממשהו לרגע זה נראה בעינינו שאנחנו חייבים את זה ולא יכולים לחיות רגע בלעדית

אם תחכו למחר כשתרד ההתלהבות תגלו שלא הייתם צרכים את זה בכלל או שזה לא עוזר לכם כמו שחשבתם,

לא נכון להחליט לפי ההרגשה הזאת,

זה לא כל דבר בחיים לא רק מוצר בכסף אל תחליטו שום החלטה,

 לא שאתה מתלהבים כל כך,

 ובטח לא אתה כועסים !!!

ליום הבחירות הכלליות מין הראוי שנעשה גם בחירות פרטיות (ובאווירת פורים)

משהו קטן שכתבתי,

בין כל המסכות וכל הדמויות, מי אני באמת רוצה להיות,

שמשמש אותה גיבור וחזק, או שמעדיף לשמור מרחק,

או מתלונן על כל מה שקורה ביקום,

זה שמחייך לכל אחד, או זה שמתמרמר על מה שנאבד,

זה שרגוע שלו ושמח, או זה ברור הזמן צורח,

זה שרואה את הטוב בשני, או זה שמדגיש רק את השלילי,

אם שאכפת לו אם האחר נופל, או זה ששמח אם השני כושל,

מרוב שיש כל כך הרבה דמויות אני כבר לא יודע מה עדיף להיות,

כי יש להם את שיגידו שזה העולם שאני יכול לעשות ונותר לנו רק לשבת החייםכות,

לחכות שכולם יורידו את המסכות, שנראה את פניהם הקורנות או הנוזפות,

בכל מקרה אני לא יודע איזו תחפושת אבחר השנה,

אהיה הרבה יותר טוב משנה שעברה

אם אני ממלא טופס של לוטו

היא הזמינה אותה ארבעים מליון ומישהו שאני לא מכיר אומר לי אם אתה זוכה מתחילים חצי חצי

אני אומר לו שאנה, אני אומר.

ממה נובע ההבדל בין התגובות?

אנחנו לא רוצים להרגיש שמרמים אותנו אף פעם!

כשהוא אומר חצי חצי המוח שלנו משדר הלו יש כאן פולש שרוצה לקחת מה שלא שלו,

הגברת יכולה לטעון את הגלידה שלך.

אבל למה זה באמת ככה רק בגלל שכאן זה כסף גדול וכאן זה כסף קטן?

אני חשבתי שהרי אם הייתי ממלא טופס בעשרים שקל והוא היה אומר לי בא נמלא ביחד ואילו נזכה נתחלק חצי זה היה סבבה, לא היה שום התנגדות כי הוא שילם בדיוק כמוני,

מתי מתחילה הבעיה כשרק אני משלך, כאן אנחנו נכנסים לסטטוס של רגע מישהו מנסה לעקוץ אותי הוא לא שילם כלום למה שיקבל משהו, וזו מחשבה הגיונית,

 אבל איך אנחנו לוקחים את זה אלינו לחיים האישיים?

פשוט אם לא נשלם, אם לא יכול מעצמנו,

לא יהיה פייר שנקבל,

וגם כשאנחנו מקבלים (כמו גלידה) אנחנו לא מייחסים לזה חשיבות,

 אם אנחנו רוצים לקבל משהו, לקבל חיים של אושר, חיים של שמחה, או כל דבר אחר,

 אנחנו צרכים לתת משהו תקראו לזה את קארמה אם אתם רוצים אבל אל תצפו לקבל אם לא יש!

אז תחשבו במה אתם יכולים לתת ולהשפיע !!

 

קורונה בע”מ !!

תראו, כן זה מפחיד שאף אחד לא יגיד שזה לא מפחיד זה הדבר האמיתי וזה מפחיד נקודה.

אני רוצה באמת?

אני רוצה להגיד לכם שכדאי שנהיה השומרי הסף של המחשבות שלנו,

מה הכוונה?

היא לא חסר לנו ממה לפחד רואים ושומעים בחדשות מה קורה, מרגישים את זה באווירת הרחוב,

אנחנו פוגשים את הלחץ וההיסטריה כמעט בכל מקום,

אלדעתי צריך להרגיע את עצמך בכל דרך אפשרית, ושכל אחד לפחות ירגי את עצמו ויקבל בפורפורציות את כל הלחץ וההיסטריה,

אל תתנו למחשבות שלך לשוטט בפחד,

אחרת ברור שחובה להשלים לכל ההוראות,

אבל כמו שאמרתי כבר הפחד מהפחד רק גורם ליותר פחד,

הערה של אחת מחברי שנות שהסבירה יותר טוב ממני תודה לך על זה

👇👇👇👇👇👇

היי מאורצ’וק בוקר טוב 😊

אני רוצה להוסיף ולהגיד שיש דרך להתמודד עם ההכרה שיש קורונה,

לדוגמא לא לרמוס אנשים ולא לפגוע תוך כדי.

אני אתן לך דוגמא שפדה בי נגיד.

אצלנו בעבודה זה מוקד שיחות וכולם עובדים צפוף אחד לשני.

לא הייתי צריכה להגיע למישהי בקשר לבירור מסוים (לא פניתי אישית אליה במקום זה היא אמרה את מה שאמרה)

היא אמרה לי “אל תבואי לכאן, תדברי איתנו מרחוק”

אני הייתי בשוק ממה שאמרה והיה לי המון מה להגיד, בחרתי שלא להגיד את זה רגע אבל עכשיו יש לי המון מה להגיד.

עם כל המחלה הזאת של הקורונה, זה מסכס יודע בינינו- בין בני האדם

זה נהיה כמו חרם

כמו כשהיינו ילדים קטנים,

רק רציתי להגיד בקשר למה שכתבת- שזה המסר לבינתי.

להישאר בני אדם

אז בואו נפחד רק כמה שצריך !!

לפעמים אדם חושב שהכל מגיע לו,

באמת כמו ילד קטן שכשעשה מה שאימא שלו אמר לו הוא חושב שמגיע לו מתנה או פרס,

אנחנו לא כל כך ילדים קטנים אצלנו זה לא כל כך עובד.

 כשאנחנו לא מקבלים מה שאנחנו רוצים, (אלא אם זה דבר שתלוי בנו שאז אם נרצה באמת נועד ונקבל). ולמה אני לא מקבל? ולמה אין לי את זה? והאכזבה שתהיה היא תהיה גדולה, וכבר ידוע המשפט “אין ציפיות אין אכזבות”, זה לא סתם, כי לחיות ההרגשה של אכזבה זה נורא גם לך וגם לסובבים שאתה יכול לקבל, לא הרגשה הכי יפהפית !!,

אגלה לך טריק שאני עושה עם עצמי כל פעם שאני אמור לקבל משהו, אם זה חפץ מסוים, או שהכיפה מסוימת כשאני לא מקבל אותה בסוף, אני אומר לעצמי מה השתנה? אני מבין שלא הפסדתי כלום, כי גם ככה לא היה לי את זה,

כן, אני לא עובד, אני לא עובד?

עניתי להם, על עצמך אתה עובד. תחשוב אוקיי, סבבה אני אמור לקבל מתנה עכשיו המתנה לא אצלי מה יעזור אם אפנטז עלייה, מבחינתי אני לא אמור לקבל עד שאקבל,

ככה שאם לא אקבל בסוף מקסימום לא אקבל דבר אחר יכל היה לי, את זה אפילו לי,

אני מקשה את קו החשיבה הזה כמה צעדים קדימה, גם הדברים האחרים לי ובאמת הפסדתי, האיש שהפסדתי אותם אני מחבר לעצמי תובנה בראש הראש ברבר

אתה יכול לקבל את הדברים בפרופורציות, ובווירת הימים האלו רק תתבוננו כמה ניסים יש סביבנו תראו מה הקורה בעולם כמה הרוגים וכמה בלאגן ואיך המצב אתה לא יכול לראות את זה

 

לכבוד חג הפסח,

בעיצומה של מגפה קושי ובדידות,

עומדים אנחנו לחגוג את חג החירות,

שהיה כידוע יצאנו מאפילה לאור גדול,

מה שכרגע נעלם מעין כל,

זה לא כל כך מבינים ברפואה,

אבל זה לא עוצר מאיתנו להביע דעה,

להביע דעה על כל מה שקרה,

ולכוון על סוג אוכלוסיה אצבע מאשימה,

כי זה הכי קל והכי נוח,

וגם יש לזה הסבר נינוח,

לא שומעים ולא נזהרים,

ובגלל זה את כולנו מדביקים,

נכון או לא נכון לא זו השאלה,

השאלה האם נתאחד הראשון משבר ושעת צרה,

אפשר להאשים אפשר לכעוס,

אבל בשום פנים ואופן אי אפשר למאוס,

להסית להשתמשורר שינאה,

דווקא בעת הזאת בעת צרה,

שלא לדבר על הפחד שם אנחנו כבר נמצאים,

אז להוסיף שמן למדורה זה לא כל כך נעים,

גם ככה קשה כשאי אפשר לאהוב ולחבק,

אז נשנא את השנייה רק ​​בשביל שלא נידבק,

הגיע הזמן שנעשה חשבון נפש עם עצמנו,

למה אנחנו כאן ומהי זכות קיומנו,

אז דבר אחד אני רוצה להגיד,

כוחנו באחדותנו מאז ומתמיד !!

 

טוב אז בואו נדבר על המצב,

המדינה ידועה לא מזהיר מספרים שמנסים לעזור אבל בפועל לא מספיק,

השכירים מובטלים בעלי הדירות נושים ואנחנו מבודדים בבתים,

יש כמה עבריינים שלה שם לא שומעים ואתיי כולנו מסיבות,

ראש הממשלה מפגין כוח ונחישות אבל בפועל המדינה הזו של התמוטטות,

אני לא מזדהה איתי בכל מה שכתבתי זה המצב אין כאן מקום להיות סימפטי,

אבל איך בכל זאת אפשר לקום מהמשבר?

זה מהמשבר מדינהני זה טיפה יותר מורכב אבל מהמשבר הפנימי אפשר לקום,

וזה פשוט על ידי הסתכלות על מה שיש ולא על כמה שחסר וקשה !!!

כלנו תחת סירה מי פחות ומי יותר אבל האושר הפנימי אסור לוותר,

טוב מאור אתה כותב בחרוזים וממש יפה אבל איך מבצעים את זה הלכה למעשה?

אני יכול לקבל את המצב כמו שהוא נכון לקוות יותר טוב אבל לקבל את המצב ולהשלים איתו,

לא להתמרמר ולבכות על המצב למרות שבאמת יש סיבה להתמרמר ולבכות,

אבל תחשבו הבכי יעזור לתקן את המצב? לא! אז פשוט אל !!

רוצים לפרוק ולבכות סבבה תעשו את זה אבל תקומו אחרי זה על הרגליים ותתמודדו,

אני בעצמי נפגעתי מכל משרד ומכל מה שקורה אבל אני מרים את הראש וננאחז בשני ידיים ממה שהחיים נותנים לי ויש הרבה !!!!

אז בואו לא ליפול על רחמים עצמיים ונמשיך לשקוע ננסה לראות את מה שיש ומה יש לנו,

ובחלוף המשבר הזה נהיה חזקים יותר מתמיד באמצעות ה,

אני כותב את זה בעיקר לעצמי אבל גם לכל מי שקורה אתה יכול יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים !!!!!!

אתם יודעים מה ההבדל בין אני צריך לי אני רוצה?

אני צריך עכשיו לקנות את השואב אבק הזה מה לא ננקה את הבית אני צריך את זה ?!

אני צריך את המחשב הנייד שלי איך אוכל לעבוד מהבית עם מחשב מעפן שיש לי ?!

אתם צריכים לשכוח אתכם.

וסתם בזבזתם כסף כידיהם במונחים של אני צריך משמע אני חייב !!

רוצים דוגמא לאני חייב?

אני חייב להפסיק לקנות דברים שאני רוצה ושאני לא צריך !!!!!!

אנחנו קונים הרבה דברים שבלהט ההתלהבות זה נראה לנו הכי נכון אבל אח”כ אנחנו מגלים שלא היה צריך בכלל,

אנחנו נמצאים ספרים אלקטרוניים קשורים יותר חשובים, ויש להם קטע כזה שצריך לנצל הזדמנויות כי עכשיו נתנו אישור לפתוח חנויות רחוב וכו ‘ומי יודע מתי יפתחו שוב,

אני לא אומר, אם אין לך בגדים ללבוש זה נקרא חייב,

אבל לקנות את המבורג הזה או אחר בשביל להשוויץ בתמונה באינסטגרם או משהו אחר לא רעיון כל כך טוב,

נכון יש שיגידו שאני חייב את זה להרגשה הפנימית שלי, סבבה אבל איך ההרגשה הפנימית שלך תהיה אם לא יהיה לך כסף לשכירות או לא?

אז חברים תחשבו טוב מה חייבים ומה אנחנו רוצים כי הפער בניהם תהום !!

 

אני לא שחקן בהוליווד או משהו אחר

אבל אני בוגר שני קורסים תיאטרון ומשחק ומשחק מול מצלמה,

, שיחקתי לצד נועה קירל בכפולה,

הייתי מפקד יחידה בתאגד,

הופעתי בכמה הצגות ילדים עם דוד חיים יובל המבולבל ומיכל הקטנה,

שיחקתי בכמה פרקים עם יובל סמו בשוטר הטוב,

בקיצור יש לי הרבה מעולם התיאטרון והמשחק,

אתה בטח אתם שואלים איך לא ידענו עלייך ואיך לא ראינו אותך בשום סדרה או הצגה שהיית?

(שאלה אחרת נכון אבל רובו ככולו לא נכון)

מה אתה רוצה מאיתנו?

אנשים גם מוכרים להאמין האחרים ככה מוחלטת אם זה נוח להם לשמוע,

אני בטוח שיש הרבה האמינו לי במה שכתבתי כי הוא לא ישקר מוטיבציה וזה … איך ישקר,

אז שיקרתי !!!!

יש לך הרבה אנשים שישקרו לך ואתם תאמינו להם בפרט כשהם אומרים את זה בביטחון.

המסר שלי למי שעוד לא הבין תפסיקו לקבל את כל הדברים האמורים למלטת זה יכול לעלות לכם בבריאות בשקט הפנימי שלכם,

אני עושה את זה. מישהו אומר לי את זה. אני צריך להוכיח את זה שהוא משקר או לעשות את הסיפור,)

אני נותן לו להבין שאני לא עוד פתי או פראייר,

יש אנשים שקשה להם לקבל מחברים,

ויש אנשים שקשה להם לתת מחברים,

אחת הסיבות לתופעה שקשה לנו לקבל מחברים כי אנחנו לא שלמים עם המחמאה כי או שאנחנו לא באמת כאלה,

 או שאנחנו לא מאמינים שאנחנו כאלה,

מי שלא יודע לתת מחברים זו בעיה בפני עצמו,

שורש הבעיה המרכזית בחסר קבלת מחמאה זה כי אני לא יודע באמת מה אני שווה ומה הערך שלי יש למישהו מחמיא אני אני בתת מודע מסרב להאמין לזה קשה לקבל את זה, אבל את המחמאה והגיד תודה רבה כידי לשמוע בביטחון ולא עם השיניים למטה ובבושה,

וזו לא גאווה אתה לא מתגאה בזה ומשוויץ ומשפיל אחר שאתה כזה לא,

אתה פשוט מודע לעצמך!

אז אם מישהו מחמיא לכם תלמדו לקבל את המחמאה בגאווה ולא בבושה לא עשיתם שום דבר רע להיפך מעריכים אתכם יותר !!!

 

בואו נדבר על לשלם על האחר,

מכירים את זה ששני חברים הולכים לחנות בעיקר של אוכל ושתיה, וכשמגיע רגע התשלום הם מתחילים לריב מי ישלם על המכונה עומד חסר אונים,

לקחת את האשראי או את השטר של המאה,

זה נחמד ויפה שאתה רבים מי ישלם על מי לארג’ים וזה …,

אבל התחילבו גם על המוקרט שצריך לשמוע את הריב שלך ונתן לא לקבל עוד לקחות כי התקנתם לו את הקופה,

אולי תסכמו מראש מי משלך על מי וכל פעם מישהו אחר ישלם,

ככה תחסכו כל דבר שלילי שיכול לצאת מזה,

וגם המוכר לא יושב חסר אונים מולכם,

הרבה דברים בחיים קטנים וגדולים,

אנחנו בטוחים שאנחנו עושים דברים טובים (ובאמת הם כאלה),

אבל לפעמים שוכחים איך זה משפיע על האחרים,

אתה רוצה לעשות מעשה טוב? מעולה!

רק תחשוב אם זה על חשבון מישהו אחר.

אז היה לי תקלה בפלאפון ופירמטתי אותו,

אני צריך לשמור את זה, ואני לא מדבר איתכם רק על תמונות

ואחרי שעשיתי פירמוט למכשיר הנייד גיליתי שלא גיביתי כמו שצריך והדברים נמחקו לי כלא היו,

בהתחלה הייתי עצוב (לא כועס חלילה) ואמרתי לי לעצמי עשיתי טעות שפירמטתי וכו ‘וכו’)

לקח לי כמה רגעים להתעבד על עצמי והבנתי שאסור לי לבוא בגישה כזו,

 אז אמרתי לעצמי,

יחביבי !! מצב נתון אין לך את הדברים האלה עכשיו, תתעלה על עצמך ותיצור מחדש ותזהר לפעם הבא,

 ותוך כמה רגעים ההרגשה שלי השתנתה,

קורה פאשלות, קורה מצבים לא נעימים, אבל אם נבכה על זה,

 זה לא יקדם אותנו לשום מקום,

התחלתי הכל מחדש ובנתיים הולך לי סבבה לגמרי ….

וזה לגביי הרבה דברים שאנחנו עושים ומצטערים על זה,

אין טעם שנבכה על זה ונהיה עצובים וממורמרים זה לא יחזיר את מה שעשינו,

אנחנו צרכים ללמוד מזה איפה טעינו ולא לחזור על אותה הטעות,

אבל לא יכול להיות עצבים (אולי לכמה רגעים זה בסדר כי אנחנו בני אדם בסגנון הכל) אבל מיד להמשיך הלאה.

כי המוטו צריך להיות,

 אני לא מתקדמים ממנו!

יש אנשים שרק כשצריכים משהו או כשקרה משהו לא טוב לא עלינו הם פונים לאלוקים,

ורק כשהם צרכים משהו הם נהדרים יותר נחמדים, יותר שמורים, יותר קרובים,

כי הם יודעים שרק בורא עולם יכול לעזור להם בתכלס (אני מדבר על מי שמאמין כמובן מי שלא זה פרשה אחרת לגמריי),

אני צריך להגדיר את זה.

וכשטוב לי אני מנהל את שיגרת חיים רגילה, וזה לא שווה כלום,

תקשיבו טוב!

זה בסדר להיות מזוייפים! (רק בזה כמובן),

בואו נזייף את זה כשאנחנו צרכים את בורא עולם ובנינו אנחנו צרכים אותו כל שניה ושניה,

אבל בואו נזייף, בואו נתקרב אליו גם אם זה רק כשאנחנו חושבים שאנחנו צרכים אותו,

בורא עולם רוצה כל קירבה אליו גם אם זה רק כשצרכים אותו (ומי יודע מתוך שלא לשמה ….)

אם אתה יכול לחיות את בורא עולם כל שניה ושניה זה מעולה,

אבל אם אנחנו נזכרים בו רק כשאנחנו צרכים זה גם בסדר,

 לא יעלו לנו מחשבות הראשונים שהוא לא רוצה אותנו, כל התקרבות לבורא עולם ולא משנה מה הסיבה זה משובח ורצוי !!!

לא משנה כמה אתה או את רחוקים !!!

 

עובדות ופרשנות,

עובדה זו מציאות קיימת ללא עוררין,

שמש בשמיים, גשם רטוב, זו אמת ללא עוררין, אף אחד לא יכול להתווכח עם זה,

פרשנות זה איך אנחנו מפרשים את הדברים,

כל האחרים עובדות שונות על ההשקעה איתו בחיים

אנחנו יכולים לפרש עובדה שקרתה לנו אחרת שגויה וזה ילווה לנו כל החיים,

אנחנו יכולים להזמין את זה במקרה שקרא לנו אחרת חיובית וזה יעזור לנו לפרוח ולהצליח בחיים,

כל העניין של הפרשנות בחיים כמו הסיפור על אחד הרעיונות על הגישה וההגנה לא רצה לעצור הוא הקיל את הנהג הוויסותכל שהוא המוחלט (זה עובד את הרעיון והקבוצה וההגנה לא הענין לו) וזה יכול להסתכל על זה (סיפור אמיתי) ואז הוא הסתיים על זה הגאווה והמלאך שבא להציל אותו (שוב פרשנות),

האם הפרשנות הראשונה הועילה לו במשהו שהנהג הוא אדם רע? וודאי שלא,

הפרשנות השניה הטיבה איתו יותר,

תזכרו קורה לכולנו מליון מצבים בחיים אבל אנחנו בוחרים איך לפרשן אותם,

תמיד נבחר בפרשנות שמקדם אותנו ומטיב לנו ולא בפרשנות שמזיקה לנו ומונעת מאיתנו מלהתקדם.