האי ברחוב הציפורים – יומן קריאה של ליאור גנון
Copyright © 2015
תקציר הספר:
אלכס ילד פולני בן 12, נשאר ברחוב בגטו לבדו ועם העכבר הלבן שלו(שלג), אימו של אלכס הלכה ולמרות שאמרה שתחזור כעבור כמה ימים היא לא חזרה, ואת אביו ואת חברו הזקן “ברוך” לקחו למחנות. הדבר היחיד שאביו השאיר לו הוא אקדח, שתחילה הסתיר אותו מאלכס, ועם האקדח אביו הרג גרמנים אך גם שמר אותו ליתר ביטחון, לאחר תקופה אלכס גילה את האקדח ואביו לימד אותו איך להשתמש באקדח “אך כאשר כבר גיליתי את סודו, שוב לא היסס והסכים להראות לי איך מפרקים ואיך מרכיבים אותו. איך מנקים,איך משמנים. מה צריך לשמן ומה צריך לנקות משמן לפני שיורים”(ע”מ 8). לאחר שאביו נלקח אלכס מחפש מקום מחבוא משום ששמרו על המחבוא שלו ושל אביו הגרמנים, והוא לא היה בטוח ולכן השאיר לאביו סימנים בעזרת אבנים ומקלות כדי שיידע היכן מחבואו החדש. כשאלכס בקושי מצא אוכל הבין שאין ברירה והוא צריך להסתוות לנוצרי בשביל לקנות לעצמו אוכל. למזלו ראה דרך החלונות במשך שבועות רבים את תרבות וסדר היום של הגרמנים וכך הצליח להסתוות ולקנות אוכל. במהלך הספר אלכס פגש נער ששמו “הנריק” שנורה על ידי הגרמנים ואלכס טיפל בו במשך הרבה שבועות. בגלל הקשיים שהיו לאלכס בלית ברירה היה צריך לשחרר את העכבר שלו שלג. בסוף הסיפור אלכס פוגש את אביו אך עדיין לא ידוע מה גורלם של אמו ושל ברוך.
2
:הערכה
הערכתי אל הספר”האי ברחוב הציפורים”היא שהספר נכתב מנקודת מבטו של ילד בן 10 אשר נמצא בגטו ומתאר את חייו בגטו ומה עליו לעשות כדי לשרוד. הספר כתוב בשפה גבוהה ופירוט רב אך גם ילדים בני 10 יכולים לקרוא אותו ולהבין את הנאמר “הלכתי להביא את שלג. לקחתי את שלג איתי לקחתי את האקדח את הפנס. וכל השאר השארתי בכוך שבו ישנתי” ( ע”מ 37 ). למרות שהוריו של אלכס הולכים והוא נשאר לבדו, אלכס ממשיך להתנהג לפי הדרך והערכים שהטמיעו בו “אבא תמיד אמר שכולנו בני אדם לא חשוב צבע העור, איזה אף גדל על הפרצוף או באיזה שם מכנים את האלוהים…”(ע”מ 19) “ניסיתי להזיז את האסלה ממקומה, כמו שאבא היה עושה” (ע”מ 41). בסיפור בחר אלכס לגדל עכבר. לעכבר קרא “שלג” – שם מאוד לבן ואופטימי במציאות האפורה והקשה בה חיי, סימן לאופטימיות של אלכס גם בזמן המלחמה שהאמין שהמלחמה תיגמר ויתאחד עם הוריו. בנוסף, שלג תיפקד כמעין “בן” עבור אלכס – אלכס דיבר אליו כשהיה בודד, טיפל ודאג לכל צרכיו כמו שהורה דואג לילדו. הספרים בחייו של אלכס לקחו מקום חשוב והוא אהב לקרוא והן שימשו לו דוגמא לחייו “חזרתי לדירה וארזתי בתוך שמיכה דקה את השמיכה והכרית , כמה ספרים”(ע”מ 38). הספר הזה מלמד על אומץ לב משום שילד שעדיין לא הגיע לגיל 13 היה צריך להגן על חייו לבדו,ולא היה לו הרבה אוכל ואפילו לא התלונן על כך,אלא עושה הכל כדי לשרוד.בכל רגע נתון היה בסכנה אך לפי מה שנראה לא התלוננן על כך. הספר הוא ספר “הרפתקאות” סוחף ומשאיר במתח שכל פעם יש על אלכס איום חדש ובכל זאת מצליח להתחמק,הסיפור מאוד מרגש במפגשים השונים שיש לאלכס עם הדמויות השונות כמו מרתה, הנריק וכדומה, ובעיקר מרג המפגש המחודש שלו עם אביו לאחר תקופה ארוכה שלא נפגשו ולא ידעו מה עלה בגורלו של השני.
4
:המספר
סוג המספר שיש בספר הוא”מספר גיבור”(אלכס) משום שהספר עוקב אחרי הדמות המרכזית”אלכס”ומשום כך גם כתוב רק את מה שהמספר יודע. “התעוררתי מוקדם עם ציוץ הציפורים .הצצתי דרך הפרצה החוצה. היה בוקר יפה,ומן ההריסות עלה ריח הגשם,שתמיד אהבתי כל-כך. בכל זאת לא התחשק לי לצאת”(ע”מ 49). עוד דרך שאפשר לדעת שהמספר הוא מספר גיבור שרואים שאת כל המשפטים הוא כותב בגוף ראשון ואם הוא לא מדבר על עצמו אז בגוף שני או שלישי לדוגמה: לא הלכתי להביא את סולם הברזל שהחבאתי. עלה בדעתי שסולם דומה מוכרח להיות”.(ע”מ 87)”מעליית הגג של בית החרושת היו יורדים בסולם ברזל נייד. בדקתי אם הוא יציב כמו שאבא היה נוהג לעשות” (ע”מ 67). המספר הגיבור הוא גם חלק מהעלילה עצמה ורוב האירועים המתרחשים בסיפור קשורים אליו ולפעמים אפילו כל הדברים הקורים בספר קשורים אליו לדוגמה: לאחר שאלכס בנה סולם אל הבית הנטוש התאמן בלעלות ולרדת עליו עד שהצליח לעשות זאת במהירות “עכשיו הסולם היה תלוי כמו סולם ישר ומתנדנד כמו באוניה .ירדתי ועליתי ירדתי ועליתי. לא מיד למדתי לעלות בו במהירות. בכל זאת הסולם לא היה כמו סולם עץ או סולם ברזל אך כעבור כמה ימים הייתי מטפס עליו ויורד במהירות הבזק” (ע”מ 77)
6
Published: Dec 31, 2015
Latest Revision: Dec 31, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-89170
Copyright © 2015
Skip to content