יומן קריאה- חייו הכפולים של קסיאל רודנייט

תקציר

 הגיבור בסיפור הוא ילד בגיל 16 שהכינוי שלו הוא צ’אפ.  כשהיה בן שנתיים ניצל צ’אפ מבית שרוף עם עוד נערה. שני הילדים הלכו לביתו של איש מבוגר מבודד וחסר חברים. הנערה שאלה אותו אם היא וצ’אפ יוכלו להתאכסן שם כמה לילות, האיש הסכים בשמחה ולאחר כמה לילות הלכה הנערה והשאירה את צ’אפ בן השנתיים. האיש החליט לגדלו וכשצ’אפ גדל אמר האיש שהוא סבו.

כשהיה בן 10 “סבו” יצא לקנות וויסקי, היה זה יום חורף והקרקע הייתה מכוסה בקרח. “סבו” החליק ושבר את שתי ירכיו. צ’אפ שלא הבין מה קרה ולמה “סבו” לא חזר, החליט לחפש אחריו. לאחר יום חיפושים הוא לא מצא אותו וכך שנתיים גר צ’אפ לבד בביתו. הגיעו שירותי הרווחה ולקחו את צ’אפ למעון- בית יתומים, לאחר שנתיים ברח צ’אפ מבית היתומים, ומצא את “סבו”, הוא סיפר לו את כל הסיפור, על כך שהוא לא ידע את שמו אבל הנערה קראה לו דמיאל ושאינו סביו. צ’אפ חזר כעוס לבית היתומים על סבו שלא סיפר לו זאת קודם. העלילה מספרת על ילד הדומה לצ’אפ במראהו שהלך לאיבוד בפסטיבל בשם פסטיבל האש. שמו של הילד היה קסיאל רודנייט. לאחר שנתיים המנהלים של המקום מצאו תמונה של קסיאל רודנייט הנעדר. צ’אפ לא היה מוכן למסור את שמו למנהלים. הם שאלו אותו אם הוא קסיאל.

תקציר- המשך

 צ’אפ הסס לכמה רגעים וחשב על כל הדברים הטובים שיכולים להיות לו אם יגיד שהוא הילד. צ’אפ ידע שהוא לא הילד בתמונה בגלל שלו היה צלקות אבל בכל זאת אמר שהוא קסיאל. המנהלים של המעון התקשרו לבית משפחת רודנייט ואחותו החדשה של צ’אפ לקחה אותו. עברו כמה ימים וצ’אפ ואחותו הלכו למרכז העיר להודיע שקסיאל האובד חזר. האח והאחות חזרו הביתה ויום לאחר מכן התעורר צ’אפ מוקדם ויצא לטייל בעיר, צ’אפ פגש ילד בשם פלויד. רוב האנשים חשבו שפלויד זקוק לאשפוז בגלל שאמר שפרנק אחיו הגדול של קסיאל רצח אותו. פלויד ידע את האמת, בפסטיבל האש נתן לו קסיאל תיק עם פתקים ורשימות ואמר לו שהוא חייב לברוח, פרנק יתפוס אותו וירצח אותו ובדיוק ביום ההוא קסיאל נעלם. כשפגש פלויד את קסיאל לכאורה הוא חשב איך זה יתכן שהוא חי, צ’אפ התחיל לשאול שאלות את פלויד על מה שקרה בפסטיבל וברגע זה הבין פלויד שהבן אדם שעומד מולו אינו קסיאל. פלויד סיפר את כל הסיפור לצ’אפ כולל החלק של הרצח של קסיאל וביחד הייתה להם תוכנית לעצור את פרנק. כשהגיע צ’אפ לביתו התיישבה לידו אמו- הלן וסיפרה לו שיש לו (לקסיאל) אח תאום ושמו דמיאל ובזמן הזה ידע צ’אפ את שמו האמיתי- דמיאל. לאחר יום התקיים פסטיבל האש שם דמיאל קרא למשטרה, התנפל על פרנק ופרנק נעצר.

הגיבור הראשי

אפיון חיצוני:

מראה חיצוני- דמיאל נראה מוזנח, השיניים הקדמיות שלו שבורות, שאר שיניו צהובות מאוד ואינן מסודרות, יש לו צלקת העוברת מהאוזן עד ללחי מנשיכת כלב, האוזניים שלו מחוררות כי ניסה לעשות עגילים בעצמו ובפניו יש שקעים מאגרופן.

עיסוק- אין עיסוק

לבוש- ג’ינס מרופטים וחולצה קרועה.

גיל- 16

מצב משפחתי- בתחילת הסיפור: אין לו הורים אחים ואחיות, יש לו רק סבא.

בסוף הסיפור: אביו נהרג, יש לו אח גדול, אחות גדולה ואמא.

 גיבור ראשי- המשך

אפיון פנימי:

חששן- הוא חושש לגלות את שמו למנהלי בית היתומים ולמשך כל הסיפור הוא חושש ממה שיקרה אם בני משפחת רודנייט יגלו שהוא משקר ואינו קסיאל.

מסתפק במועט- כשהוא ראה את אחיו הגדול החדש שנראה מכובד ועשיר הוא חשב לעצמו “ראיתי עושר ונוחות ודברים שמעולם לא העזתי לקוות להם”

ביישן- הוא לא הרבה לדבר, כשדיברו איתו הוא השתמש בעיקר בשפת גופו כדי לענות.

שקרן- שיקר לגבי זהותו האמיתית, כשאמר שלא יפגש עם פלויד הוא בכל זאת נפגש איתו בסתר.

שוחה נגד הזרם- מתנהג שונה משאר האנשים- צ’אפ תמיד היה ילד מוזר, לא היו לו חברים, הוא קרא ספרים כל היום ולמרות שהציעו לו לא לפגוש את פלויד כי לפי דבריהם של האנשים היה זקוק לאשפוז ובכל זאת הלך צ’אפ לדבר איתו והוא נפגש איתו.

המספר

המספר בסיפור הוא מספר גיבור.

הוא מספר את הסיפור בגוף ראשון.

הוא מספר על חייו כשגר אצל סבו עד שהוא נלקח ממנו, הוא מספר על החוויות שלו עם סבא שלו ועל איך שירותי הרווחה לקחו אותו לבית יתומים וקבעו שסבא שלו לא יכול לגדל אותו בגלל שהיה שיכור רוב הזמן ובגלל התאונה.

“סבא חשב שהדרך הכי טובה לבלות את היום היא בקריאה בחושך. לא נראה לי שעלה בדעתו אי פעם שלא כולם רוצים לעשות את זה. אחרי התאונה כולם התחילו להגיד שזה לא מקום לילד, הרופאים והעובדים הסוציאליים והשכנים וכל אלה שדוחפים את האף שלהם לעניינים של אחרים, כפי שסבא אמר. לא שאלו אותי. דעתי לא נחשבה”.

המספר- המשך

צ’אפ מספר על החוויות שלו בביתו החדש, בביתו של קסיאל. הוא מספר על החששות שלו, הוא חושש מזה שיגלו שאינו קסיאל ורק אמר כך מכיוון שרצה לגור בבית משלו, שתהיה לו משפחה משלו וחיים טובים יותר.

” ואם אהיה קסיאל רודנייט, אמר הרעיון, לא אצטרך להיות אני, מי שזה לא יהיה. אתה לא תהיה קיים, אמר הרעיון… תוכל להיעלם להתפוגג לנגד העיניים של רודפיך… מה היה לי להפסיד? את קסיאל רודנייט מחפשים… יש לו משפחה וחברים. יש לו אנשים שאוהבים אותו. יש לו חיים ואני יכול להיכנס לתוכם. ומה היה לי? אף אחד. לא כלום חוץ מפחד להימצא.”