מייקל ג’ורדן

ג’ורדן נולד ברובע ברוקלין שבניו יורק. אביו, ג’יימס ג’ורדן, עבד כאחראי ציוד ואמו, דולורס ג’ורדן, עבדה בתחום הבנקאות. ג’ורדן הוא הרביעי מבין חמשת ילדי הזוג. בגיל שבע עברה משפחתו לעיר וילמינגטון שבקרוליינה הצפונית. בעת לימודיו בתיכון התעניין ג’ורדן במשחקי ספורט רבים:כדורסל, בייסבול ופוטבול, ואף על פי שנופה מקבוצת הכדורסל של התיכון בהיותו בן 16, הצליח להיכנס לנבחרת בשנה שלאחר מכן, והשתפר ברמה ניכרת עד שנחשב לאחד השחקנים המובילים בליגת הכדורסל של התיכונים

ב-1981 זכה ג’ורדן במלגה לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ’אפל היל, מוסד שנודע במיוחד בזכות קבוצת כדורסל הגברים החזקה שלו. כבר בתחילת דרכו התבלט ג’ורדן בכישרונו המיוחד, הצטיין בקבוצה תחת הדרכתו של המאמן הנודע דין סמית’, ובסיום שנתו הראשונה נבחר לפרשמן (שחקן השנה הראשונה) העונה של ליגת המכללות. אירוע חשוב מאותה תקופה התרחש ב-1982 כאשר קלע את סל הניצחון מול אוניברסיטת ג’ורג’טאון בגמר טורניר אליפות המכללות בכדורסל. מספר שנים לאחר מכן טען ג’ורדן כי קליעת הסל הייתה נקודת מפנה מכרעת בקריירה שלו

ב-1984 זכה ג’ורדן בתואר השחקן המצטיין של ליגת המכללות, לאחר שבכל שנותיו בקבוצה קלע בממוצע 17.7 נקודות למשחק, 54% מהשדה, וקלט חמישה ריבאונדים בממוצע למשחק. זמן קצר לאחר מכן עזב ג’ורדן את הקבוצה ואת האוניברסיטה, כשנותרה לו שנה אחת לתום לימודיו. באותה שנה הוא השתתף בדראפט ה-NBA, ונבחר על ידי קבוצת שיקגו בולס בבחירה השלישית. עובדה זו העניקה לו חוזה מובטח בקבוצה. רק ב-1986 חזר ג’ורדן לאוניברסיטה וסיים את לימודיו.‏^[

עוד לפני שהחל את משחקיו בליגה השתתף ג’ורדן באולימפיאדת לוס אנג’לס כחלק מנבחרת ארצות הברית בכדורסל, בהדרכתו של המאמן בוב נייט, והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב. השתתפותו של ג’ורדן באולימפיאדה התאפשרה למרות קיומו של חוק שאסר באותה תקופה על שחקנים מקצוענים, כדוגמת שחקני האנ-בי-אי לקחת חלק בתחרות