אהבות נכזבות
Copyright © 2020
בחזוני אני רואה אותי ואת אלה כמו זוג סופרים זקן שמחזיק מעמד יששכרה רוזן למשל ונתי.
שורדים את החיים הקשים ונכונים להם. לא מתים. ממשיכים הלאה. מביאים ילד. ממשיכים לכתוב ולפרסם ספרים והצגות בימוי ומציירים והכל בכל האנרציה של האהבה והזוגיות.
ובזה אני נאחז באלה. כתרופה נגד המוות הממשמש ובא. אלה, הציליני נא מהמוות. היי את העוגן של חיי שימנע ממני לשקוע ביון המצילה של הבדידות והזקנה.
ואני ואלה חברים טובים.
איזה יום שמח לי היום !
פרפרים סביבי רוקדים כל היום.
גם מרי פופינס האהובה באה לבקר.
כל השכונה יודעת :
היום יום שמח
ואסור לקלקל.
היא באה מרוסיה, מרגלת, כדי לתפוס מישהו עם נימוסים אירופאיים כמוה בישראל. רוב האנשים בישראל ברברים והכח הוא זה שמכוון אותם. והנה היא פגשה אחד שדוצה לאצולה הגבוהה ברוסיה. מיד התחברה איתו.
“גור חתולים” קראה לו והוא נעלב. הרי בארץ הוא גבר, הוא מעולם לא היה ברוסיה ולא יודע איך הגברים הרוסים מתנהגים שם.
למרות זה, אהב אותה, למרות הפגיעות שמשוות אותו עם גור חתולים, שועלון ותינוק והאהבה המשיכה.
אך ההשוואות של הגבר הישראלי לגבר הרוסי הרתיחו את דמו.
היה ברור לו שהגבר הרוסי הרבה יותר אינטיליגנטי וחזק אך למה ההשפלות הללו שוב ושוב.
גם הוא בן אדם, גבר שבגברים.
איך מתעללים בארץ בחלשים ?
הנה אני פונה לרווחה מבקש עזרה
והיא לא רוצה לעזור הבת זונה שתרקב בגהנום
כי היא מפנה אותי לעובד סוציאלי של סל שיקום
שהוא לא עודה דבר למעני
ומגרד את התחת
ומרוויח כסף על חשבוני.
אנשים לא אוהבים מתבכיין ומתלונן. אבל הם לא מבינים. הכאב הנפשי כל כך גדול שכך זה יוצא. סליחה.
אלה כמו ילדה קטנה
לא רוצה לקום מהמיטה.
נועם מסתכל מהצד
וליבו נכמר.
התקום אלה ?!
האם גורלו נגזר לחיות עם אשה-ילדה ?
ילדה, ילדה, ילדתי
את ניצלת את חולשתי
רחמים אביא לך
במקום שאחרות לא הצליחו
ואחרים לא הצליחו לגנוב אותי.
אלה הקטנה, מסכנה, בת שנה
מנצלת את תמימותי.
גור חתולים מסכן
מרפד את ליבי.
את אלה אוהב עד מאד
תמיד אהיה שלה
אחרי כל יאוש וכל צרה
כי היא בחירת ליבי
מתוקה וטעימה
מצאתי את האחת והיחידה
ואיתה אשאר עד הסוף
כי אותה אני אוהב עד אינסוף.
אלה, סוכנת האינטרפול הגיעה במיוחד לישראל לאחר מסע ממושך כדי ללכוד את הארכיבישוף נועם.
נועם היה שרוי בחובות וחב כסף לארגונים שונים. לאחרונה פנו אליו מבתי יתומים מאיטליה ומצ’כיה בבקשה לבנות בתי יתומים, אך הוא סרב עקב יהדותו ונאמנותו למולדת.
ואז באה אלה מהאינטרפול ורצתה לעמד על המקורות הפחננסיים ומהיכן הם מגיעים ? ובבת אחת, בלי להמתין פעמיים הוציאה את תכתובת החובות שלו ועצרה את כל הכמרים מתחתיו.
יצחק רוצה להרביץ לי
ואני מפחד.
יש לו קול מאיים כזה
חודר לבבות
ואני חי בפחד.
מצד אחד מכבד אותו שהוא יהודי
ומצד שני שומע בקול שלו שהוא תוקפן
וחסל.
אלה ישנה
ומי יעיר אותה ?
אולי הדוב בקולו הגדול ?
אולי הג’ירפה תוריד את גחונה לעברה ?
אולי הדבורה תעקוץ עקיצה קטנה ותברח ?
כל זה לא מטריד את אלה.
כי אלה ישנה ושקועה בחלומותיה.
ומי יודע מה מטריד את אלה בחלומה ?
אף אחד לא יודע.
אבל אלה ישנה,
הסו, חיות, מלהפריע לאלה.
אפוטרופוס = חרא של בן אדם שגוזל את חירותו של בן אדם אחר שלא חטא ולא פשע וכל זאת רק מפני שמישהו ממשפחתו רוצה להתעלל בו.
אמא שלי רוצה למנות לי אפוטרופוס. היא לא מתביישת. עד שיצאתי מהמערכת הפסיכיאטרית ואני עצמאי ויציב ויש לי בת זוג ודירה ואני כותב יצירות ויש לי עבודה בקרוב היא רוצה למנות לי חומה. מה דעתכם ?
לי לא יהיה אפוטרופוס.
אפוטרופוסים סמויים בניצוחה של אמא שלי רודפים אחרי עם חץ וקשת. הנה תפסנו את נועם, אומרים לעצמם. נכניס אותו לכלא ולכלא יותר עמוק. הקואבויים מהצד השני עומדים בשלווה ומתבוננים איך האינדיאנים בצורת אפוטרופוסים כובשים כל חלקה טובה בי.
עד שבא אלוהים ועושה סדר. את האפוטרופוסים שולח הביתה לישון. ואני נהיה מלך הקואבויים מחלק לכולם פלקטים הלאה משטר האפוטרופוסים. תחי החירות !
בישראל נעשית כפיה על גבם של המוגבלים בצורת אפוטרופוסים.
האפוטרופוס הוא אדם זר ששולט על האחר שליטה ללא מצרין לגמרי ומונע ממנו זכות החלטה ובחירה על פי חוות דעת לפעמים שגויה.
אז למה זה טוב ?
זה לא טוב.
ישוחררו לאלתר כל השבויים תחת אפוטרופוסים שאין עליהם פיקוח וינתן להם חופש וחירות על עצמם לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הלאה משטר האפוטרופוסים.
יחיו השוויון. האחווה. החירות.
מיהם הם השומרים ?
אלו הבודדים המסתכלים במבט בוחן
ומחפשים מה לא טוב אצלי
כדי לתת דיווח פסיכיאטרי
ולאשפז אותי
או לגרום לי נזק אחר ?
שחס וחלילה שומר לא יתקל בבחור עברין
שמא יכתוב דוח על כך
ומיד הנאשם מובל אחר כבוד לניידת
או לאמבולנס
ונלקח לקלבוש.
בום, בום, בום
התותחים רועמים.
על הילדה הקטנה כועסים.
בעוד הציפור הגדולה לקחה אותה מחסה
התותחים אומרים מה זה ?
האם כסף משלמת הילדה ?
ואיך תאכל מהעוגה ?
והציפור לא יכולה בלי הילדה
כי בה התאהבה.
לגנוב למישהו כסף בישראל שקול ללרצוח אותו באמריקה
כי אצלנו כל דבר מדוד בכסף
ואפילו אם כתוב לא תרצח
רוצחים לנו את הנשמה בשביל כסף.
בום נותן בראש
בום נותן בראש
הארי קרישנה
הארי קרישנה
מה יהיה
איזה פחד
בסבבה
יושבים נהנים כולנו
מג’נונים ברווחה.
היום הוא יום מותי
מלמל הסופר לעצמו
ושקע בסוג של יאוש.
“יש אהבה בעולם ?” שאל את עצמו
והתחפר בעצמו
שיודע שהכל זה שיקולים כלכליים וכל העולם עומד על כסף
והאמנים עניים
אין להם גרוש
והם מסכנים
נתונים לחסדי הגורל.
אוהב את אבא ואמא,
אומר הסופר לעצמו
בלי קשר לתנך זה או אחר,
אני אוהב אתכם אבא ואמא
בבקשה אל תכעסו עלי
אני משתדל מה שיכול.
חברים,
נכנסתי למצב של מסכנות בעקבות הקורונה.
אין לי אוכל,
בקושי חי,
תלוי במוסדות הרווחה,
מבקש עזרה מההורים,
תלוי באחרים,
לא דואג לעצמי.
ואני אומר לעצמי
הלאה המסכנות..
יחי עולם השפע.
אלה כובשת כל חלקה טובה בחיי,
היא כמו תינוק,
פתאום צריכה מוצץ,
פתאום צריכה מישהו שיחליף לה חיתול.
ואני, כמו מטפלת, שם לה מוצץ,
ומחליף לה חיתול.
פתאום מסתכל על אלה
והיא הכי יפה בעולם.
איזה גורל נפלא יש לי
שאלה שלי
והיא הכי יפה בעולם
ומתוקה וזיו פניה חמוד
ומחייך אני אליה
והיא מחזירה לי פנים שמחות
עם מבט שמח.
אוהב אותך אלה !
את הכי חמודה בעולם !
החשיבה קשה כשהבטן רעבה.
סיפור רומיאו ויוליה היהודי
תקשיבו חברים וחברות לסיפור ההזוי !
היו היו שני נאהבים רומיאו ויוליה.
האהבה הייתה בשמיים.
הם חישבו אפילו להתחתן.
היה תאריך 24.8.
ואז ההורים של רומיאו סרבו לחתונה בטענות שיוליה גונבת מרומיאו כסף.
יוליה נפגעה מאד
הרי היא אהבה את רומיאו
והלכה הביתה שבורה ומדוכאת.
רומיאו יצא מהקשר, שמע להוריו כדת משה וישראל.
ומאז הם לא ראו אחת את השנייה.
כואב לי על הפרידה מאלה, אבל מה לעשות, צריך להמשיך הלאה. אי אפשר להתקע בעבר ולדוש במחשבות
אני פנוי לקשר. אבל קשר של אהבה אמיתית שאינה תלויה בכסף.
ממשיכים בחיים …
גם בלי אלה יש חיים,
בלי האהבה הגדולה שכה נכספתי לה
בלי החיבוקים והנשיקות והנגיעות ההדדיות.
ממשיכים הלאה,
יום ועוד יום
ואולי תבוא יום אחד אהבת האמת
אותה אהבה שאינה תלויה בדבר
והיא רק אמת.
בנות מחפשות כסף ומין
ואני מחפש את אהבת האמת
את אותה האחת
שתאהב אותי בלי תנאים
רק בזכות מה שאני ומי שאני
ולא בזכות כספי או מראי.
יש שני סוגים של חיים :
חיים עם כסף
וחיים בלי כסף.
כשחיים חיים עם כסף הכל פתוח לפניך
היבשה והים.
כשחיים חיים בלי כסף יש ברזיות, ספסלים והולכי רגל
שישמחו לעמוד לרשותך.
הלא הם עמך.
נטע בכישופיה
מכשפת את כל ההוסטל
כולם חברים
אבל נועם בחוץ !
שמעתם, בפקודת הצבא האדום,
נועם בחוץ.
ישי שיקר.
הוא אמר לי לבוא להוסטל
ובאתי בכוחותי הנפשיים האחרונים
עכשיו הוא צועק לי משטר, משטר
כמו סטאלין צועק
כאילו אני לא החבר הכי טוב שלו
הלך לרעות בשדות זרים.
אכלתי בייגלה שקניתי אתמול בשוק 4 ב10.
שתיתי קפה בלי חלב.
תאמינו לי חברה, אין יותר טעים מזה לפתוח את הבוקר.
בוקר טוב, עולם.
הלב מתגעגע לאלה
הלב חושק באלה
למרות שאבא לא מרשה
רוצה את אלה
האחת והיחידה בנשמתי
ועכשיו כשאלה לא איתי
עצוב ומר בנשמתי.
ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם אשר אתם זונים אחריהם.
אבא מת !
תחי אלה !
ובסופו של דבר אלה המתוקה והמסכנה מאושפזת. לא יכלה לעמוד בכאב. גם לי כואב, גם אני סובל את לכתה של אלה ומאחל לה רפואה שלמה ושתחזור במהרה הביתה ואהבתי שלוחה לה. אוהב אותך אלה, תמיד.
מתקשר לאלה
בטלפון ציבורי של המחלקה
אלה, אלה
אוהב אותך
ליבי נתון רק לך
אנא אלה, תתקשרי אלי
אוהב אותך.
רפואה שלמה לך.
תהיי בריאה.
תחזרי לזרועותי במהרה.
סתיו, מדריכה קוקסינלית משוגעת
רצתה להזמין לי משטרה
כשביקרתי בהוסטל.
בכלל באתי לישי להגיד לו שלום.
אבל היא ברב טירופה התנפלה עלי בעיניים מזוויעות
סוטת המין
ורצתה לסלק אותי בכל מחיר.
אז ישבתי קצת בחוץ
וכששמעתי שהיא מרכלת עלי עם עובדת סוציאלית
שאני פסיכוטי (והיא פסיכוטית הרי היא גבר בלבוש אישה)
הבנתי שעלי ללכת
ולא לחזור לעולם.
ישי, אחי, דרכינו נפרדות.
לא עוד אהבת אחים כפי שהייתה לנו.
אתה כלוא בהוסטל פסיכיאטרי סגור
ואילו אני חופשי, מתמודד עם החיים.
מאחל לך אחי שתמצא את דרכך
ותפרוש כנף מעלה מעלה למרומים
תצא מכל אותם כבלים פסיכיאטריים המוערמים עליך
ותהיה גבר רציני.
אוהב, אחיך, נועם.
השקט של קרית אליעזר,
כל כך פסטורלי בלילה.
אתה בבית שלך נח או ישן
ואין איש מפריע.
איש איש ספון בחדרו נח או ישן עד אור הבוקר
ובבוקר כולם יוצאים לעיסוקיהם,
ממש כרך אירופאי בתוך עיר ישראלית.
בכל רגע ורגע נתון טוב או רע, יהודי צריך לזכור שהוא יהודי ולהמנע מעברות ולתת כבוד לבורא ישתבח שמו לעד.
בתאבון לאלה,
עכשיו היא אוכלת את ארוחת הערב
בחשכת המחלקה הסגורה,
מייחלת לאהובה
שיבוא ויקח אותה
ואהובה מנסה להחלים ממחלת הנפש שלו עצמו
להושיט יד אליה
ולומר אלה אהובתי,
בואי חזרי לחיקי.
האשכנזים שולטים בעולם.
הם נותנים את ההוראות,
מי ילך לפה ומי לשם,
ואני, ספרדי פשוט,
בן לעם הנבחר,
כבר לא יודע איך אתמודד עם אותם אשכנזים
עם התרגילים המלוכלכים שלהם
ואצא זכאי ?!
אשכנז, אשכנז,
איפה את אשכנז ?
מתגעגע אליך,
ארץ השמחה הבלתי מוגבלת,
רחוק מספרד ומגירושה.
נזכר בדבריו של זבידה אחי,
איך האשכנזים דפקו אותו
רק בגלל שהוא ספרדי.
סימן שאלה לסימן שאלה נפגשים.
אחד שואל “מה שלומך”
השני שואל “נו תענה כבר”
ומי מנצח ?
זה שלא עונה ומתבצר בעמדתו
לעומת זה שמתעקש שיענו לו
ויענו אותו בלי סוף.
לפני שלחסיד היה לו גוף, החליטו החסיד ואלוקיו שהוא ישב בכלא מספר שנים.
החסיד כשישב בכלא היה מתפלל יום יום לאלוהים : “הוצא אותי מכלא זה. שחרר אותי לחפשי.”
ובסופו של דבר השתחרר.
אך משבר האמונה שתקף אותו אחר כך והאם שהתערבה בחייו גרמו לו לחזור בגלגול הבא לשבת בכלא עוד ועוד, להינצל, ולעבור משבר אמונה.
אלה שלי,
חושב עליך עכשיו בלילה
ואת בנשמתי.
רואה אותך, אני בעיני רוחי
יפה, כובשת, אהובה, מלטפת,
אחת מבין כולן, זוהרת בליבי,
מחייך אליך חיוך רחב ואוהב
התהיי לי לאישה ?
ונהיה ביחד שנינו אהובים
בעל ואישה ?
אלה על שפת הים
היא עומדת יפה
מתנשאת מעל כולם
הכי יפה בעולם
הכי טובה מכולן
אלה שלי המיוחדת
על שפת חוף בת גלים עומדת
ועל כולם מסתכלת בהבעה רצינית שכזו
נועם רק שלי
ונועם עונה לה בחזרה
אני רק שלך מתוקה
לנצח נצחים מעכשיו.
כולם עושים סדר
גם אמא שלי עושה סדר
גם אלה עושה סדר
גם נועם עושה סדר
מסתגרים בבתים בפסח
ועסוקים בלהציק אחד לשני
מי ימצוץ את הדם של השני
אני עושה סדר
שקט שיהיה בבית המשפט
ואהבה.
חג הפסח.
חושב על דודי ודודתי אי שם בהודו.
איזו זוגיות מופלאה.
האם אני ואלה נהיה גם אנחנו כאלו ?!
האם נביא 5 ילדים לתפארת ?!
האם בערוב ימינו ניסע להודו להחזיר אנשים בתשובה ?!
לאלוהים פתרונים.
כך היתה אומרת ליאורה, ילדה בבית ספר שלי.
ובכל מקרה אני מחובר לאלה, כמו דודי לדודתי,
ואולי תהיה חתונה ?!
אלה אוהבת את קריינין
אלה לא אוהבת אותי.
את מי אוהבת אלה בשעות הלילה החשוכות ?
את הרופא האהוב עליה
או את החולה המיוסר הנווד עם העיניים החלשות ?!
אני הנווד המיוסר רוצה את אלה רק בשבילי,
אלה, אני רופא פסיכיאטר הכי טוב בעולם,
ארפא אותך מכל מחלה
אם רק תהיי שלי.
אני לא פושקין ולא ון גוך.
רוב הסיכויים שאני חי בפנטזיות.
אמרתי לרופא שלי אך הוא אומר שלגיטימי לחיות בפנטזיות.
רוב הסיכויים שאני יהודי פשוט שומר מצוות לפעמים שחוטא פה ושם ונענש על ידי ה’ בעונשים שונים ומשונים, בין היתר בנפש הסובלת.
אני מתפלל לפני בורא עולם : רפאני. סלח לחטאי. ועשה אותי בריא.
יום טוב,
נועם.
נפש,
לא כמו גוף,
פתלתלה ומסוכנת
מביאה אותנו בני האדם למקומות מסוכנים ואפלים.
מי יודע לאן נגיע אנחנו בחקר הנפש
בתהייתה,
כל כך מסוכנת היא הנפש,
ואין מימדים להוויתה הקוסמית בעולם.
כך טוען אנוכי.
לא יעזור לכם,
אני ואלה יודעים
אני כן פושקין וון גוך
ולא עגנון וחבר מרעיו הנלוזים.
אני חולה ומקומי במיטה,
ולא בסיירת מטכל,
עם אלה חברתי נעשה חגיגה,
ולא בטרפת הכלל.
אני לא מאמין ללשונות הרעות
שרוצות לעשותוני מפורסם,
כי אני איש צנוע וענו,
של אלה לתמיד אוהב.
אני ואלה זוג יונים
על אהבה מתכננים
חתונה אולי באופק
נשמה שלי את מותק.
אני את אלה אוהב מאד
ורוצה בשבילה רק טוב
מאוהב בה עד מעל הראש
מאחל לה רק לא לנטוש.
את אלה אוהב עד השמיים
רק אותה אוהב כפליים
כי היא נשמתי לעד
איתה לא אדע פחד.
אלה היקרה, נשיקות בלי סוף,
אהבה אמיתית באה לבסוף.
סכיזופרניה מזופתת
מעוותת ומסדרת
את הראש משנה
לא נותנת מתנה
מביאה לידי שגעון
לחלק את הממון
לא לדעת מה טוב מה רע
להשתגע עד אבדן הכרה
ולהאמין בלא ידוע
כי הכל מראש נטוע.
אני אוהב את אלה
אני מת על אלה
האחת והיחידה
רק אותה אוהב
היא שלי בלב
אלה היקרה
אוהב אותך מאד
נשיקות לרוב
את ואני
להמשך החיים
זוג יונים מקננים.
עוד יום עבר על פני כדור הארץ.
הקורונה השתלטה על האנשים.
נועם שדות התאהב באלה בלקין היפה.
עכשיו הגיע הלילה.
כולם הולכים לישון.
גם החלומות הולכים לישון.
גם נועם ואלה הולכים לישון.
נראה מה יהיה מחר ?
לילה טוב.
שני כדורים ומקל בייסבול לשחק בהם,
מגרש גולף גדול, משחקים, כמה כדורים,
מגרשים, לא אחד, והמקל גדל ממגרש למגרש
לפי דרגת הקושי.
באה רשת פועלים וכובשת את כולם
זריקת הכדור מימין ומשמאל בזריקה הדוקה
הכי טוב לראות הדברות אם אפשר.
שיגע אותי הקורונה הזה,
אז שמתי שירים שקטים בטלוויזיה,
כמה אפשר לשמוע שהשבכ רודף אחרי
מחטט לי בטלפון
והכל רע,
ואנשים מתים,
אני ממליץ לכולם לעשות כך.
בוקר שישי טוב.
עצה טובה :
אל תסתכלו על מהדורות החדשות.
המדינה הזאת וכל העולם השתגעו,
ובאו לשגע אותנו, הרגישים גם ככה,
אם רוצים טלוויזיה שימו שירים שקטים וזהו.
יום טוב לכולם.
אלה, חולה עליך,
לא יכול עוד יום בלעדיך,
אלה, תהיי שלי
ונהיה ביחד לעד, לעולמי עולמים.
אלה, אדאג לך כמובן
ולא תהיי עייפה או רעבה.
אלה, התהיי אישתי ?
אכרע לפניך ברך וטבעת בידי.
הנה חשבתי שישי סתם צוחק איתי
פה נעלב
שם מסב מבט
אבל הכל אמיתי.
סליחה ישי היהודי. סליחה אם העלבתי אותך.
אסורה שנאת חינם בעם ישראל.
בוא נהיה חזרה ידידים.
בוקר שבת
ואני לבד
סגור בד’ אמותי
חושב לצאת קצת
100 מטר כך אומרים
ואני רוצה לתור
אולי בית כנסת פתוח
אולי קיוסק
אולי אפשר קצת לטייל
בכלא הפסיכולוגי
שנגזר עלינו ?
מתפלל לה’
רק הוא יושיע
מגזירת הגורל הזו.
אל נא רפא נא
אל נא התר גזרת שמיים.
פגשתי יהודי שיכור בתחנת המטרונית
לא מעניין אותו קורונה לא כלום
הוא רק רוצה את הבקבוק.
התחברתי אליו ועזרתי לו,
שאחרת מה ?
לא אעזור לאחי בצרה ?!
הוא הציל אותי מפחדים נוראיים
מהמשטרה, מהשבכ,
שונא אותך קורונה,
אוהב אותך יהודי.
עוד לגימה ועוד לגימה מהויסקי
עוד לגימה ועוד לגימה מהוודקה
והראש מתחרפן
וכל הכאבים עוברים
ומרגישים בעננים
כי אין כבר שליטה בחושים
מתמכרים לטיפה המרה
ועולים מעלה מעלה למרומים.
זה סודו של האלכוהול
זו סודה של הטיפה
אהבה שמימית
בין האיש והאישה.
השכנים לא חושבים עלי רע
איך אני יודע ?
פתאום דפיקה בדלת.
מה זה משטרה ?
לא, זה השכן.
רוצה כסף לגינה.
נתתי לו,
ושמעתי את כל השכנים יוצאים מדלת ביתם
ואיש לא טען כנגדי.
אז הכל פתוח, חופשי.
קמתי בבוקר
ואין כסף לחודשי חופשי.
כיצד אסע באוטובוס העירוני ?
אפילו לסופר איני יכול לנסוע,
כבש אותי הגורל.
ונכנעתי לרוח סבא הנושבת בגליל
שהרי חסר אונים אני
מול הגורל.
אני והזבוב מסתכלים זה על זה. שנינו בודדים בעולם, ישובים במקלחת. העולם מסוגר ורק אנחנו נמצאים בחלל קיים. אני מסתכל על הזבוב ואומר לו : “תזכור אותי אחי אחרי מותי ?” והוא משיב לי בזמזום כנפיים : “רק אותך אחי.”
התקשרה אלי איזו רופאה ממכבי
לעשות ביקור ללא כרטיס
מחר שיחת וידאו טלפונית
ונזכרתי שאני סך הכל חולה במדינה
וזקוק לעזרה רפואית.
וכל זה טפח עלי
והבנתי שאין לי מה להיות פרנואיד כלפי הקורונה
שיש צוות רפואי חזק שתומך בי.
אמן.
אלוהים הוא זה שאוהב אותי
והוציא אותי משגעוני
מטירוף הדעת
לעולם הפתוח
לחברה
לאויר כדי לנשום
לא להיות סגור בד’ אמותי.
יש לי רומן עם המשטרה.
אני לא אוהב אותם
והם לא אוהבים אותי.
כל פעם שהם מצפצפים
קופץ לי הלב
ולחילופין
כל פעם שאני רואה אותם
אני רועד מפחד
אולי יעצרו אותי ?!
יש לי אהבה עצומה
לאישה שפרצה כמו אש בוערת בחיי
אל’לה שלי ציוואוה
ואני אוהב אותה נורא
וחושב עליה כבר בתור אישה
כי היא כל כך חמודה ומתוקה
וטובה
ומקסימה
רק היא להיות איתי.
וחושב עליה מחשבות חיוביות
ואוהב אותה עד מאד
ודלוק עליה
ומשעין בין שדיה את ראשי
כי רק אותה אוהב לעד
באופן אישי.כפי שהיא.
לא יכול בלעדיך אלה
את אהובתי
ליבי ונשמתי
את אחת ויחידה באהבתי
רק אותך אוהב
רק אותך רוצה
נשמה יקרה שלי
מתוקה ואהובה
אהובתי.
העולם שלי מתחלק לשניים
לבוקר וללילה.
בבוקר אני חי מתפקד.
בלילה נאבק עם גירודי הרגליים. סיוט מהלך.
היא חברה למשחק,
ידידה,
פתאום נשארה קצת בצד,
ביישנית,
כיצד תנהג הפרחונית ?
נזכרת בכל עוונותיה כלפי הצרצר
ולא מוצאת פתרון
“טוב, נמשיך הלאה,” אומרת לעצמה
במשנה זהירות
ועפה לה לפרח אחר.
חי בפחד,
קורונה, קורונה,
מביט סביב,
מי האנשים שמציפים את העיר ?
אלוהים מסתכל מלמעלה
ומזמר זמר נוגה.
הזמנים השתנו,
כל אחד לעצמו,
והקורונה צוחקת צוחק מר
בדרך להישמד.
נפל עלי כרעם ביום בהיר !
תכניתי נהרסו.
אני ואלה, האישה שכל כך אוהב ומעריץ
לא רוצה אותי בתור חבר.
רק ידיד אני לה, ידיד אמת, ידיד נפש,
אבל ידיד כזה שלא מוביל לשום התפתחויות בחיים
והכאב גדול ועצום ומפכה.
חשבתי תהיה לי אישה רוסיה
שתעלה יחד איתי אל על
במדרגות האהבה
לעבר התהילה הנכספת
אבל אלוקים רצה אחרת.
אהיה יהודי פשוט שפל רוח
תקוע בארץ ישראל
במרור חושיו
עושה את רצון האל.
ציפורה רק על כסף חושבת.
כל היום מחשבת חישובים.
איך לסחוט ממשה הקטן והתמים
עוד כמה שקלים.
משה החליט שדי לו מציפורה זו,
הוא לא רוצה אותה יותר,
שתשאר בקינה ותלכוד ציפורים אחרים.
הוא ציפור ממין אחר רוצה
אלה שברומים.
Published: Jun 30, 2020
Latest Revision: Jun 30, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-884869
Copyright © 2020
Skip to content