הַסַּנְדָּלִים שֶׁל אָבִיהָ
Copyright © 2020
סָבְתָא שֶׁל יוֹנָתָן וְאִיתַי לַחֲנוּת בְּיוֹם שִׂישִׂי הָלְכָה,
לִקְנוֹת סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים לְאִיתַי וְיוֹנָתָן הִיא רָצְתָה.
מָצְאָה סָבְתָא סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים וְיָפִים בַּצֶּבַע כְּחוֹל
גַּם לְאִיתַי הַקָּטָן וְגַם לְיוֹנָתָן הַגָּדוֹל.
שִׂמְחוּ יוֹנָתָן וְאִיתַי הִתְחִילוּ לִקְפֹּץ לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד
רָאָה אָבִיהָ אֵת הַסַּנְדָּלִים אֵצֶל חֲבֵרָיו הַטּוֹבִים יוֹנָתָן וְאִיתַי וְהִתְלַהֵב עַד מְאֹד.
“וָוַאוּ אֵיזֶה סַנְדָּלִים יָפִים!! גַּם אֲנִי רוֹצֶה, גַּם אֲנִי רוֹצֶה”
וְהַצְּבָעִים שֶׁלָּהֶם כָּל כָּךְ יָפִים כְּמוֹ קְבוּצַת הַכַּדּוּרֶגֶל שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.
אִמָּא הִקְשִׁיבָה לְאָבִיהָ וְעָנְתָה לוֹ “אָבִיהָ יַקִּירִי, כְּבָר קָנִיתִי לְךָ פַּעַם סַנְדָּלִים וְלֹא נָעַלְתָּ אוֹתָם. לֹא אָהַבְתָּ אוֹתָם. וְאוּלַי גַּם אֵת הַסַּנְדָּלִים הָאַלָּה לֹא תֹּאהַב וְלֹא תִּרְצֶה לִנְעֹל?”
“אֲנִי מַבְטִיחַ אִמָּא” עָנָה אָבִיהָ,
“מַבְטִיחַ שֶׁאוֹתָם אֲנִי אֶנְעַל, הֵם כָּל כָּךְ יָפִים אִמָּא, אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה אוֹתָם.”
מַבְטִיחַ שֶׁאֵלֵךְ אִתָּם כָּל יוֹם לַגַּן,
אֶשְׂמַח אֶקְפֹּץ וְאֶרְקֹד בְּדִיּוּק כְּמוֹ אִיתַי וְיוֹנָתָן.
גִּלְּתָה סָבְתָא שֶׁל יוֹנָתָן וְאִיתַי אֵת רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִיהָ
וְאַצָּה רָצָה לַחֲנוּת לִקְנוֹת זוּג סַנְדָּלִים בְּדִיּוּק לְפִי הַמִּידָּה
חֲדָשׁוֹת כְּחוֹלוֹת וְיָפוֹת מַמָּשׁ כְּמוֹ הַצֶּבַע שֶׁל קְבוּצַת הַכַּדּוּרֶגֶל הָאֲהוּבָה עָלָיו.
בְּיוֹם שַׁבָּת אִיּמוֹּ שֶׁל אָבִיהָ הֵעִירָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ.
“בֹּקֶר טוֹב אָבִיהָ יַקִּירִי, אֵיךְ יָשַׁנְתָּ? הַאִם חֲלוֹם חָלַמְתָּ?”
“בֹּקֶר טוֹב אִמָּא, כֵּן חָלַמְתִּי חֲלוֹם,
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל בְּמַתָּנָה סַנְדָּלִים כְּחֻלִּים עוֹד הַיּוֹם!”
“וָוַאוּ אָבִיהָ” עָנְתָה אִמָּא
“כַּנִּרְאֶה שֶׁלִּפְעָמִים חֲלוֹמוֹת מִתְגַּשְּׁמִים…”
“בַּסָּלוֹן מְחַכָּה לְךָ הַפְתָּעָה עֲטוּפָה בִּנְיָר וְקִשּׁוּטִים”
קָפַץ אָבִיהָ מֵהַמִּטָּה מִתְרַגֵּשׁ וּנְמַהֵר
וְרָץ אֶל הַסָּלוֹן לִרְאוּת בַּמֶּה מְדֻבָּר
בְּשֻׁלְחָן בַּסָּלוֹן חִכְּתָה לְאָבִיהָ קֻפְסָא עֲטוּפָה בְּצוּרַת מַלְבֵּן
חִישׁ מַהֵר קָרַע אָבִיהָ אֵת הָעֲטִיפָה מָעַל הַקֻּפְסָא וְגִילָה לְשִׂמְחָתוֹ
זוּג סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים כְּחֻלִּים וְיָפִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁחָלַם בִּשְׁנָתוֹ
הִתְרַגֵּשׁ אָבִיהָ עַד מְאֹד מֵהַמְתָּנָה הַנִּפְלָאָה.
אָמַר אָבִיהָ לְאִמּוֹ “מֵעַכְשָׁיו וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ
אֲנִי אֵלֵךְ עִם הַסַּנְדָּלִים לַגַּן בְּאֹפֶן קָבוּעַ”.
יָרַד הָעֶרֶב וְאָבִיהָ הִכְנִיס אֶת סַנְדָּלָיו הַחֲדָשִׁים לַאֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם.
וְהָלַךְ לִישֹׁן
בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
אִמּוֹ שֶׁל אָבִיהָ כְּבַר האיצה בּוֹ, אָמְרָה שֶׁכְּדָאִי שֶׁיְּמַהֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ לַגַּן
“נוּ אָבִיהָ, קְדִימָה, אַתָּה הָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשָׁעָה כָּזוֹ כְּבָר מוּכָן”
הִזְדָּרֵז אָבִיהָ, לָבַשׁ מִכְנָס וְחֻלְצָה, מִהֵר לִמְגֵרַת הַגַּרְבַּיִם
גָּרַב אוֹתָם וּמִיָּד אַחֲרֵיהֶם גַּם נַעַל נַעֲלַיִם.
מִהֲרוּ אָבִיהָ וְאִמּוֹ לַגַּן וּלְפֶתַע, בִּכְנִיסָה אֵל הַגַּן
אִמּוֹ שֶׁל אָבִיהָ שָׂמָה לֵב לְמַשֶּׁהוּ קָטַן
“אָבִיהָ” שְׁאֵלָה אִמּוֹ, “לָמָּה אֵינְךָ נוֹעֵל אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּךְ?
הֲרֵי הִבְטַחְתָּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כֹּל הַשָּׁבוּעַ
תֵּלֵךְ עִם הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים לַגַּן בְּאֹפֶן קָבוּעַ”
“אוֹי אִמָּא, שָׁכַחְתִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר…
אוּלַי זֶה קוֹרֶה לִי כְּשֶׁאֲנִי מְמַהֵר….
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
בֹּקֶר יוֹם שֵׁנִי הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
קְרָא אָבִיהָ לְאִמּוֹ וְאָמַר לָהּ “אִמָּא, הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ לַגַּן אֵת חָלִיפָתְ הַכַּדּוּרֶגֶל הַחֲדָשָׁה שֶׁקָּנִיתָ לִי,
בָּא לִי הַיּוֹם לְהַרְגִּישׁ כָדוּרְגֵלַן”
“אֵין שׁוּם בְּעָיָה אָבִיהָ” עָנְתָה אִמּוֹ, אָבִיא לְךָ אֶת הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה
רַק אַל תִּשְׁכַּח לוֹמַר אֶת מִלַּת הַקֶּסֶם – בְּבַקָּשָׁה”
“בְּבַקָּשָׁה אִמָּא” אָמַר מִיָּד אָבִיהָ
בְּעוֹדוֹ מְסַיֵּם אֶת הָעוּגִיָּה.
“רַק אַל תִּשְׁכַּח לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים הַיָּפִים וְהַכְּחֻלִּים
הֵם נִמְצָאִים שָׁם בָּאָרוֹן וְרַק לֵךְ הֵם מְחַכִּים”
“אִמָּא נוּ בָּאֱמֶת” רָטַן אָבִיהָ “רָאִיתָ פַּעַם שַׂחְקָן כַּדּוּרֶגֶל שֶׁנּוֹעֵל סַנְדָּלִים?
אֲנִי חַיָּב לָשִׁים נַעַלֵי כַּדּוּרֶגֶל כְּדֵי לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ שַׂחְקָנִים אֲמִתִּיִּים”
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל אוּלַי סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
בֹּקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
“בֹּקֶר טוֹב אִמָּא” קָרָא אָבִיהָ.
“אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם?”
“הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי” עָנְתָה אִמּוֹ שֶׁל אָבִיהָ בַּזְּמַן שֶׁהִיא מְכִינָה לוֹ בְּגָדִים מֵהָאָרוֹן
“הַיּוֹם תִּלְבַּשׁ אֶת הַחֲלִיפָה הַיְּרֻקָּה שֶׁקָּנְתָה לְךָ דּוֹדָה לִירוֹן”.
“אוֹי אֵיזֶה יֹפִי, מַמָּשׁ נִפְלָא” שָׂמֵחַ אָבִיהָ
בַּזְּמַן שֶׁהוּא לְאַט לְאַט לוֹעֵס אֶת הָעוּגִיָּה
“רַק אַל תִּשְׁכַּח לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים הַיָּפִים וְהַכְּחֻלִּים
הֵם נִמְצָאִים שָׁם בָּאָרוֹן וְרַק לְךָ הֵם מְחַכִּים”
אָבִיהָ הָפַךְ עָצוּב וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ
אֵיךְ יַגִּיד לָאִמָּא עַכְשָׁיו אֶת אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ?
אָבִיהָ מָה קָרָה? לָמָּה הוֹרַדְתָּ אֶת הָרֹאשׁ?
אָנָּא סָפַר לִי, סָפַר מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ”
“אִמָּא – הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים וְהַחֲלִיפָה הַיְּרֻקָּה פָּשׁוּט לֹא מַתְאִימִים
זֶה פָּשׁוּט לֹא יָפֶה, זֶה עִנְיֵן שֶׁל הַצְּבָעִים”
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל אוּלַי אוּלַי סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
בֹּקֶר יוֹם רְבִיעִי הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
“אִמָּא” קָרָא אָבִיהָ “הַיּוֹם חַם מְאֹד
אוּלַי הַיּוֹם תִּהְיִי בַּחֹפֶשׁ וְלֹא תֵּלְכִי לַעֲבֹד?”
“לֹא אָבִיהָ, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.
אַךְ אִם חַם מְאֹד אוּלַי תִּתֵּן לְכָפוּת רַגְלֶיךָ מְנוֹחָה?
הַיּוֹם תִּנְעַל אֶת הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים בְּכֵיף וּבְשִׂמְחָה”
“אֲבָל אִמָּא” עָנָה אָבִיהָ
“כְּשֶׁאֲנִי נוֹעֵל אֶת הַסַּנְדָּלִים בַּחֹם הָמֵעִיק
כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם מַתְחִילוֹת לִי לְהָצִיק.
הֵן מַתְחִילוֹת לְהַזִּיעַ וְנִדְבַּק אֲלֵיהֶם הַחוֹל
וְלֵהָנוֹת כָּכָה מֵהֶחָצֵר אֵינֶנִּי יָכֹל!”
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל אוּלַי אוּלַי אוּלַי סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
בֹּקֶר יוֹם חֲמִישִׁי הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
הַיּוֹם חוֹגְגִים לְאָבִיהָ יוֹם הֻלֶּדֶת בַּגַּן
מִתְרַגֵּשׁ מְאֹד אָבִיהָ שׁוֹלֵף אֶת בְּגָדָיו הַחֲגִיגִיִּים מֵהָאָרוֹן
מִתְלַבֵּשׁ מַהֵר וּמַתְחִיל לֶחָשׁוּב עַל פִּתְרוֹן
חוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ אִלּוּ נַעֲלַיִם הוּא יְשַׁלֵּב עִם הַבְּגָדִים הַחֲגִיגִיִּים
הֲרֵי לֹא בְּכָל יוֹם חוֹגְגִים יוֹם הֻלֶּדֶת, עָבְרוּ כְּבָר 6 שָׁנִים
“אוּלַי תִּנְעַל הַיּוֹם אֵת הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים?” אוֹמֶרֶת אִמָּא בְּתִקְוָה
וַאֲפִלּוּ הִיא מִתְיָאֶשֶׁת, מַרְגִּישָׁה אַכְזָבָה.
“לֹא אִמָּא, אֲנִי מְאֹד מִצְטַעֵר
עַל נַעֲלַיִם חֲגִיגִיּוֹת אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְוַתֵּר”
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל אוּלַי אוּלַי אוּלַי אוּלַי סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
בֹּקֶר יוֹם שִׁשִּׁי הִגִּיעַ.
הִתְעוֹרֵר אָבִיהָ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הִתְמַתֵּחַ וְיֵרֵד מֵהַמִּטָּה,
שִׂחֵק עִם כַּלְבוֹ, רָאָה טֶלֶוִיזְיָה, אָכַל עוּגִיָּה וְשׁוֹקוֹ שָׁתָה.
“אִמָּא אִמָּא הַיּוֹם יוֹם קָצָר בַּגַּן! אֵין צַהֲרוֹן.
עוֹשִׂים קַבָּלַת שַׁבָּת אוֹכְלִים חַלָּה וְשַׂרִים הָמוֹן”.
“נַרְאֶה לִי שֶׁהַיּוֹם לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
אֲנִי אֶלְבַּשׁ לִי חֻלְצָה לְבָנָה”
“אֵין בְּעָיָה אָבִיהָ” עָנְתָה אִמּוֹ
וְאוּלַי הַיּוֹם תּוּכַל לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל
“לֹא אִמָּא, אֲנִי בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא מוּכָן
לְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת אֲנִי הוֹלֵךְ רַק עִם נַעֲלַיִם בַּצֶּבַע לָבָן!”
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, מָחָר תּוּכַל אוּלַי אוּלַי אוּלַי אוּלַי אוּלַי סוֹף סוֹף לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
נִפְרְדוּ בַּדֶּלֶת הַגַּן אָבִיהָ וְאִמּוֹ בִּנְשִׁיקָה וְחִבּוּק
לֹא לִפְנֵי שֶׁאָבִיהָ כַּמּוּבָן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק
כָּךְ עָבַר לוֹ עוֹד שָׁבוּעַ וְעוֹד שְׁבוּעַיִם
וְאִמּוֹ שֶׁל אָבִיהָ הִתְיָאֲשָׁה בֵּינְתַיִם
הֲרֵי כַּמָּה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ מִבְנֶה תֵּרוּצִים
לָמָּה הוּא לֹא מְעֻנְיָן לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּלִים.
עִבְרוּ חֹדֶשׁ עָבְרוּ גַּם חָדְשָׁיִם
וּבֵינְתַיִם אֶת אָבִיהָ רָאוּ כֻּלָּם רַק עִם נַעֲלַיִם
אִמָּא כְּבָר לֹא חָשְׁבָה עַל הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים
כִּמְעַט שִׁכְחָה הִיא שֶׁהֵם בִּכְלָל קַיָּמִים.
עָבָר הַסְּתָו, הַחֹרֶף הִתְקָרֵב וְהֵחֵלּוּ לְהִצְטוֹפֵף עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם
וְאָבִיהָ כְּמוֹ כֻּלָּם הִצְטַיֵּד בְּצָעִיף כְּפָפוֹת מִטְּרִיָּה וּמַגָּפַיִם
כְּשֶׁנִּגְמַר הַחֹרֶף וְהִגִּיעַ הָאָבִיב
וְאָבִיהָ הָלַךְ לַאֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם אֵת הַמַּגָּפַיִם לְהָשִׁיב
רְאֵה פִּתְאוֹם אֶת הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים
הֵם הָיוּ מְלַאי אָבָק ומוזנחים
“אִמָּא” קָרָא אָבִיהָ
“הַיּוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מְעֻנְיָן
לָלֶכֶת עִם הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים לַגַּן”
“בֶּאֱמֶת אָבִיהָ?” שֶׁאַלָּה אִמָּא
כְּבָר שָׁכַחְתִּי שִׂישׂ לְךָ סַנְדָּלִים כְּחֻלִּים.
“כֵּן אִמָּא אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת אִתָּם לַגַּן”
נִסָּה לְנָעוּל אָבִיהָ אֶת הַסַּנְדָּלִים אֲבָל אוֹי קָרָה מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא נָעִים
הַסַּנְדָּלִים הַכְּחֻלִּים כְּבַר הָיוּ מַמָּשׁ קְטַנִּים. ……..
“לֹא נוֹרָא אָבִיהָ יַקִּירִי, אֲבָל כְּבָר לֹא תּוּכַל לִנְעֹל
אֶת הַסַּנְדָּלִים הַחֲדָשִׁים וְהַיָּפִים בַּצֶּבַע הַכָּחֹל”
“אִמָּא, תִּקָּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה בַּחֲנוּת סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים בַּמִּידָּה שֶׁמַּתְאִימָה לִי” בִּקֵּשׁ אָבִיהָ מֵאִמּוֹ
“לֹא אָבִיהָ, הַפַּעַם לָמַדְתִּי אֶת הַלֶּקַח וְגַם לִשְׁמֹעַ לֹא זֶה מֻתָּר
אֲבָל לִקְנוֹת לְךָ סַנְדָּלִים זֶה מַמָּשׁ אָבֵל מַמָּשׁ מְיֻתָּר”
סוֹף!
Published: Jun 27, 2020
Latest Revision: Jun 27, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-883135
Copyright © 2020
Skip to content