Roni hadinozaur

אחר צהריים אחד, הגיע רוני הדינוזאור לגן המשחקים שבשכונה. הלב שלו דפק כמו תוף.

“תראו, דינוזאור מפחיד הגיע לגן” הצביע עדן כשהוא מחזיק חזק בנדנדה.

“הדינוזאור בכלל לא מפחיד והוא רוצה לשחק איתנו” הסביר שי שידע הכל.

רוני ראה את הילדים בגן, קפא במקום ואחרי רגע רץ מהר להסתתר מאחורי העץ הגבוה שבכניסה לגן.

הילדים הביטו ברוני שלא ממש הצליח להסתתר מאחורי העץ.

שי ירד מהנדנדה, התקרב לאט לעץ ולרוני “שלום, אני שי, מה השם שלך?”

“השם שלי רוני” לחש רוני בקול חלש שבקושי שמעו.

“רוני, בוא לשחק איתנו בכדור, אף פעם לא שיחקנו עם דינוזאור” שי הושיט יד לעברו.

“אה.. בסדר, אני בא” החיוך של רוני כיסה את כל הפנים הדינוזאוריות, הוא עזב את העץ והחזיק את היד של שי.

כל אחד מהילדים ניסה בתורו לזרוק את הכדור הכי גבוה.

כשתורו של רוני הגיע, הוא תפס את הכדור חזק, לחש לו – “רוץ גבוה” וזרק הכי חזק. הכדור הסתובב באוויר במהירות, עלה ועבר את צמרת העץ, המשיך למעלה חצה את העננים ונעלם.

“עם מה נשחק עכשיו?” עדן התרגז והילדים כעסו.

“בואו לנדנדות” צעק שי וכל הילדים רצו לנדנדות.

רוני התנדנד על הנדנדה הגדולה, עלה למעלה, ירד למטה. ואז “קריק קראק” – החבל נקרע, הנדנדה נשברה ורוני התגלגל למטה.

חה חה חה צחקו הילדים. דמעות עלו בעיניו של רוני.

“אתה אוהב לגלוש במגלשה?” שאל שי

“כן” ענה רוני בקול תרועה וניגב מהר את הדמעות בשרוול החולצה

הם עלו במהירות בסולם אל המגלשה של הגדולים, שי גלש במהירות והגיע למטה. “עכשיו תורך”, רוני החל לגלוש ואז המגלשה התעקמה ורוני נתקע.

רוני רצה לעזוב הכל ולרוץ הביתה לאמא. ואז נשמע פתאום רעש גדול “בום טראח”. חבורה של ילדים גדולים התפרצה לגן “ילדודים, תעזבו מיד את הגן, עכשיו הוא שלנו”.

מהר מהר הילדים רצו להסתתר מתחת לספסל ומאחורי העץ. שי משך את רוני והם הסתתרו בתוך השיחים.

“אתה יכול להציל אותנו מהילדים הגדולים” לחש לו שי

“אני? אני מפחד”

“אבל אתה גדול וחזק, הם ייבהלו ויברחו”

רוני יצא בזחילה מבין השיחים, ברגליים רועדות התקדם לאט לכיוון חבורת הילדים הגדולים, הוא לא הצליח לעמוד ישר.

“מי אתה”?

“אני רוני הדינוזאור ובאתי לשחק כאן בגן עם הילדים הקטנים. ועכשיו תעזבו מבר את הגן”, אמר כשהוא זוקף קומתו.

הילדים הגדולים הביטו אחד על השני ואז הסתובבו וברחו.

כל הילדים הקטנים יצאו ממקומות המחבוא “אתה גיבור” שרו הילדים.

“רוני, סבתא הגיע מחו”ל, היא אצלנו בבית, צריך ללכת עכשיו” אמא הופיעה בגן ונראתה ממהרת

“רוני, תישאר איתנו, אנחנו רוצים שתהיה חבר שלנו” צעקו הילדים בהתלהבות

“אבל אמא, כיף לי עם החברים החדשים, אני רוצה להישאר עוד קצת”

” סבתא מחכה לך” אמרה אמא בקוצר רוח

“אבוא מחר” הבטיח רוני לילדים. הוא הלך עם אמא, אבל הראש שלו פנה לאחור. הוא נופף בידיים, שוב ושוב, לחברים החדשים שלו וסיפר לאמא איך היה גיבור.