פילי החבר המנגן

פילי הפיל מצחצח נעליים ,

כל יום שעתיים ברחוב ירושלים .

רונית החרגולית יושבת בסמטה ממול ומנגנת בגיטרה.

עוברים ושבים אל פילי לא פונים

אבל סביב החרגולית מתקבצים הילדים ובעודה מנגנת שרים איתה יחד .

האם גם אני אוכל לנגן בגיטרה? שואל פילי את עצמו

אבל ללא אצבעות וידיים

החדק מפריע שבעתיים

איך אחזיק בגיטרה מבלי שתיפול אפיים?

ואולי עלי יצחקו הילדים

ואיתי לא ישירו שירים

ויפנו לי את הגב כי אני גדול ,מגושם ולא חגב.

הערב ירד וחושך הגיע

החרגולית אוספת פרוטותיה

בצעד כבד ,דואג ואיטי ניגש פילי אליה ומציע

את רוצה שאצחצח לך את הגיטרה, שתהא נקיה ומבריקה?

לא תודה ,אין צורך.

בגיטרה מנגנים ואותה לא מצחצחים !

אז אולי אוכל למתח את המיתרים?

לא תודה אין צורך.

בגיטרה מנגנים ובמיתרים זרים לא נוגעים !

למחרת בבוקר הגיע חובב השובב

בגיטרה תפס,במיתרה פרט ולא רצה להחזירה לחרגולית.

והיא כועסת, בוכה ורועדת

ברגליה רוקעת אבל חובב את הגיטרה רוצה לקחת.

פילי מרחוק את החדק שלח

רגליים מתח ואת השובב הניף החוצה לעד.

הגיטרה חזרה לחרגולית שאמרה:

חבר טוב אתה פילי

הגיטרה לרשותך ,לכל מטרה.

בחדק רועד ועינים דואגות

החל פילי לפרוט על המיתרים.

תו אל תו מתחבר עד שנוצרה מנגינה

ושמחתו הייתה כה גדולה על שזכה

גם לנגן וגם בחברה.