festivalbapark

בפארק פראי שבקצה היער התאספו כל החיות לחגיגה השנתית.

האריות פטפטו בעליזות עם הסנאים, הטווסים פרשו זנבות צבעוניים והודו שהם מתרגשים, ההתלהבות הייתה גדולה וגם ההמולה.

“רק רון הצב וחיליק החילזון לא הגיעו, איפה הם?” שאל בקול צרוד מצעקות הפינגווין הסדרן.

הרחק, הרחק משם צעדו לאיטם חיליק ורון.

“אתה יודע כמה צריך עוד ללכת עד לפארק עם החגיגה?” רון הוציא את צווארו הארוך מהשריון החום, וניגב את אגלי הזעה על מצחו.

“אני רק יודע שעברו שלושה ימים מאז שיצאתי לדרך” נאנח חיליק החילזון ועצר מתנשף בכבדות.

“אהה, אז אני יותר זריז, יצאתי לדרך לפני יומיים” חייך רון כמנצח

“חיליק, אתה משאיר המון לכלוך מאחור, תנקה את הריר, זה מגעיל”

חיליק לא ענה, העיניים שלו נראו נעלבות.

“הי חיליק, לא התכוונתי להעליב אותך. לפעמים המילים מחליקות מהפה שלי בלי שאצליח לעצור אותן. בבקשה חיליק תסלח לי”

חיליק נעץ מבט ברון “טוב, אני סולח, אבל שלא תגיד את זה שוב”

הם המשיכו והמשיכו לצעוד ואז עצרו

“לא נצליח להגיע לחגיגה בזמן, נגיע לאחר שהיא תסתיים” אמר חיליק בעצב

“חייבים עזרה” קראו שניהם בבת אחת וכמעט קפצו. הם הניעו שני ראשים ימינה ואז שמאלה, הרימו ראשיהם למעלה והבחינו בענן קטן ולבן.

“ענן, אנחנו צריכים להגיע מהר לחגיגה שבפארק, תוכל להסיע אותנו?”

“אבל אני עסוק” אמר הענן ברוגז “אני מתאמן למבחן”

“איזה מבחן”? שאלו חיליק ורון כמו במקהלה את הענן הכעוס

“מחר יהיה המבחן של העננים הצעירים בלהוריד שלג, בינתיים אני ענן צעיר שיודע רק להוריד גשם” הסביר במבט עצוב.

“ייקח לנו יומיים להגיע לחגיגה ואז היא תסתיים, רק איתך נגיע בזמן, בבקשה תסיע אותנו לשם” אמרו השניים בקול בוכים

הענן חשב וחשב, קימט את מצחו ואז החלו לרדת פתיתים לבנים של שלג.

“הצלחתי!” שאג הענן בקול של ענן בוגר.

“בואו תקפצו על הגב שלי ואסיע אתכם”.

חיליק זחל וזחל, כעבור זמן ארוך הצליח לעלות ולהתיישב על גבו של הענן.

רון הצב ניסה לעלות מצידו השני של הענן, אבל החליק שוב ושוב, פעם על רגליו ופעם על גב השריון.

“אני לא מצליח” כמעט והתייאש.

“תעלה על הריר שלי, ואז לא תיפול” חייך חיליק.

הצב כבר היה עייף והלך בכבדות לכיוון שביל הריר של החילזון.

הניח רגל אחת ואז רגל שניה, וכך לאט לאט ובזהירות טיפס למעלה אל הגב של הענן והצטרף לחיליק שהמתין כבר בלי סבלנות.

“זהו, תחזיקו חזק, ממריאים לדרך” צפר הענן וטס כמו רוח אל הפארק.

רון חיבק חזק את חברו החילזון וביחד הם נאחזו בשביל הריר.