הילד והצפרים

“אמא, תסתכלי על השמיים, איך הצפרים הגיעו גבוה כל כך?”

“גלצ’וק, הצפרים יכולות לעוף לכל גובה שהן רוצות”

“עידן סיפר לי שהצפרים קופצות מהבית שלהן שבקומה הכי גבוהה לשמיים”

“בוא נעלה לקומה הכי גבוהה, נבדוק אם הצפרים גרות שם”

הם צלצלו בפעמון של הבית שבקומה הכי גבוהה.

אישה זקנה עם חיוך גדול ומשקפיים כחולים פתחה את הדלת.

“את גרה עם הצפרים?” גל הביט בה בסקרנות

האישה צחקה צחוק גדול ומתגלגל, ואז לקחה את היד של גל וביחד הלכו למרפסת הבית.

“השמיים הכחולים הם הבית של הצפרים. לפעמים הן באות לבקר אותי ולשיר בציוצים שמחים”