חטיבת ה”ראשונים”:

חטיבת הביניים ה”ראשונים” היא בית ספר מותווה חזון וערכים שבו כל תכניות הלימודים יונקות מהרעיונות השאיפות והחלומות של כל מי שבא לחטיבה. אנו מאמינים בכבוד הדדי לכל אדם באשר הוא, המבוסס על דיאלוג, אמון, סובלנות ונתינה בין אדם לחברו כתשתית ערכית לכל מי שיבוא בית הספר.

החטיבה נוסדה בשנת 1978

צריף הראשונים:

הצריף הראשון הוא המבנה הראשון שהוקם במגדיאל בשנת 1924.

כיום ניצב הצריף ברחוב סוקולוב 6, כמאה מטרים מצפון לכיכר אוסישקין ולבית הכנסת המרכזי במגדיאל.

בשנת 2003 שוחזר הצריף, ובמרץ 2005 נחנך בו “מוזיאון הראשונים” לתולדות הוד השרון. במקום מוצגים כלים, חפצים, מסמכים ותמונות, והוא מספר על חיי התושבים בשנותיה הראשונות של מגדיאל.

אלון התבור:

אלון התבור הוא מין של עץ מהסוג אלון המשתייך לקבוצת אלונים נשירים בעלי עלים שסועים שאורכם 5–7 ס”מ, בעלי שערות מחוספסות, שבלוטיהם מבשילים לאחר שנה וחצי.

העץ הוא עץ גדול (עשוי להגיע לגובה 10 מטרים ומעלה), בעל נוף רחב וגזע מרכזי.

הקליפה שלו עבה מאוד, ומותאמת לעמידה בשרפות.

אלון התבור מכונה בתנ”ך כ”אלון הבשן”.

העץ מאופיין בארץ יותר באיזור השרון- כמו כן, גם במגדיאל.

ברפואה המשלימה והמסורתית, משמש אלון התבור לטיפול בכיב קיבה (אולקוס), בכאבי בטן, בהרטבת לילה של ילדים, בשיעול דמי, לריפוי לקות עיניים, בפצעים, בשלשול דמי, בלחץ דם גבוה, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה.

בית הכנסת המרכזי במגדיאל:

בית הכנסת המרכזי במגדיאל נמצא במרכזה של כיכר אוסישקין, הכיכר המרכזית במגדיאל שבהוד השרון.

המבנה ניצב כיום בלב הגן המשתרע בכיכר האליפטית והסואנת. מדרום לו יש את “גן מגדיאל” שבו מזרקה גדולה, וחזיתו הצפונית צופה אל רחוב סוקולוב.

רחוב האהבה:

רחוב האהבה הוא רחוב שנמצא בלב ליבה של מגדיאל.

בתחילת הרחוב יש בית כנסת הוד יוסף.

מגדל המים:

מגדל המים של הוד השרון נמצא בין המושבות “מגדיאל” ו”כפר הדר” (שתים מהמייסדות של העיר הוד”ש).

הבארות של הוד השרון מלאים במים טובים לשתייה.

מיי הוד השרון היא התאגיד של המים בהוד”ש.

שמות המושבות:

מגדיאל:

מגדיאל הוקדמה באוגוסט 1924, כאשר התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שם הוחלט לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה משיח’ השבט הבדואי אבו כישכ ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף. בחג ט”ו בשבט, שנת 1925, חנכו חברי היישוב גם את בית הכנסת הראשון וגם את היישוב עצמו. תחילה הוצע השם “מֶגֶד אל” ולאחר מכן הוצע והתקבל השם “מגדיאל” הנזכר בתנ”ך.

כפר הדר:

בשנת 1927 רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי אבו כישכ. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי “שיכון התימנים”. מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר:

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

רמתיים:

ב-1924 התגבשה בעין גנים קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד, לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו כישכ. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. במהלך שנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א’ 1934, שכונת פועלים ב’ (לפני 1948), נווה הדר 1949, שיכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה.

גידולי ההדרים:

פרדסים ניטעו באזור החוף כבר מסוף המאה ה 19 ע”י בעלי קרקעות ערבים עשירים. מראשית המאה העשרים הפך ייצוא ההדרים לאירופה לאחד הענפים הכלכליים במרכזיים בארץ ישראל.

ערב מלחמת העולם השניה הפרדסים השתרעו וכיסו חלק ניכר מאזור החוף והתחילו להתפשט מזרחה לכיוון אדמות השרון. הפרדסים נחשבו לענף שיוכל להבטיח פרנסה, הן לבעלים והן לפועלים. קרקעות שפלת החוף, השרון ומרגלות הרי יהודה התאימו לפרדסי הדר, אלא שהיתה בעיה של מימון ושל הזמן הרב המפריד בין נטיעת הפרדס ובין הקטיף הראשון. ב-1923 היו בידי יהודים 6,000 דונם של פרדסים. בשנים 1926-1924 נטעו עוד 6,000 דונם, וב-1927 כשנסתיים המשבר הגדול של העלייה הרביעית – נוסף שטח דומה לזה.
מאמצע שנות ה 20 ואילך תרמו ההדרים יותר מכל ענף אחר להרחבת תחומי ההתיישבות החדשה בשרון. חשיבותה היתה רבה בעיקר בתחום התעסוקה וכיעד להשקעות הון יצרניות . פריחתו של הענף אפשרה קיומם של עשרות אירגוני התיישבות, ששהו במושבות ההדרים בצפייה לעלייה על הקרקע ולהקמת יישובים חדשים.

פנימיית מוסינזון:

פנימיית מוסינזון נמצאת בהוד השרון בין רמתיים למגדיאל. המוסד, שנוסד בשנת 1941, קרוי על שמו של המחנך ד”ר בן-ציון מוסינזון.

בקמפוס ירוק רחב ידיים גרים חניכי הפנימייה.
בפנימייה מתחנכים כ-220 חניכים מכיתה ט’ – יב’. ב – 7 קבוצות גיל.

תפקיד הפנימייה לעצב את דמותו של המתחנך כך שיהיה מסוגל ממש את יכולותיו הפוטנציאליות, ויהיה אזרח מועיל בחברה. כל התכניות מתבססות על ערכים יהודיים ציוניים ואוניברסאליים.

כפר הנוער והפנימייה רואים עצמם כמופקדים על שלומם וביטחונם של כל החניכים ואימונם לקראת חיים עצמאים ואקדמיים תוך שהפנימייה מהווה מקום חם ומגן.