אניו מוריקונה ופס הקול של מערבוני הספגטי

מערבוני ספגטי

כינוי לז’אנר של סרטי מערבונים שיצאו בשנות ה-60 של המאה ה-20. הכינוי נובע מהעובדה שרובם הופקו על ידי אולפנים איטלקיים. מה שהיה משותף להם תחילה, היה השפה האיטלקית, התקציב הנמוך והצילום המינימליסטי. בהתחלה היה זלזול בז’אנר הזה, אבל החל משנות ה-80 התפתחה הערכה מחודשת לסרטים הללו.

מערבונים נעשו באירופה הרבה לפני, אבל נקודת הציון של מערבונים מסוג זה היה סרטו של סרג’יו לאונה, בעבור חופן דולרים. ההצלחה של הסרט יצרה צונאמי של סרטים בסגנון הזה. אלו סיפורים אלימים מחוספסים ומאובקים עם מוסר מפוקפק וגיבורים מפוקפקים עוד יותר. לאונה הפך את מערבוני הספגטי לחביב המבקרים, בהמשך עם הטוב, הרע והמכוער ו-היו זמנים במערב.

טרילוגיית האיש ללא שם

הצורה המפורסמת ביותר של ז’אנר זה היא טרילוגיית האיש ללא שם, בבימויו של סרג’יו לאונה ובכיכובו של קלינט איסטווד.

1. בעבור חופן דולרים (1964)
2. הצלפים (1965)
3. הטוב הרע והמכוער (1966)

לשלושתם הלחין את הפסקול אניו מוריקונה, שכל נעימותיו אשר כתב לסרטים נעשו סימן היכר של מערבוני הספגטי.

הטוב הרע והמכוער היה לאחד מסרטי המערבונים המפורסמים בכל הזמנים. הוא נעשה בתקציב יחסית גבוה (מיליון דולר), שלא טיפוסי לתקציבים של ז’אנר זה.

1. בעבור חופן דולרים (1964)

2. הצלפים (1965)

3. הטוב הרע והמכוער (1966)

רגע לפני שעוברים לדבר על המאסטרו בעצמו,

נסכם את טרילוגיית “האיש ללא שם” עם קולאז’ של פסקולי שלושת הסרטים:

אניו מוריקונה Ennio Morricone

נולד ברומא ב-1928, מלחין איטלקי אשר התפרסם בעיקר בשל פסקולים לסרטים. כתב מוסיקה ל-523 סרטים וסדרות טלוויזיה, מתוכם כ-30 מערבונים. תהילת העולם שלו בזכות המנגינה שהלחין לסרט הטוב, הרע והמכוער (1966).

בשנת 2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוסיקה בקולנוע. הוא המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שמקבל פרס על מפעל חיים.

בשנת 2015 קיבל אוסקר נוסף על הפסקול לסרטו של טרנטינו שמונת השנואים.

על אף גילו המופלג, מוריקונה עדיין פורה וממשיך לכתוב מוסיקה לסרטים.

רבים מסרטי טרנטינו מעוטרים בפסקול שכתב (ממזרים חסרי כבוד, להרוג את ביל, ג’אנגו ללא מעצורים).

“בדרך כלל אני מבקש מהמפיק חודש כדי להשלים פסקול” אמר למוריקונה בשנת 2007 ל”ניו יורק טיימס”.

על אף שנחשב יוצר פורה במיוחד, הוא עצמו לא מתרשם מקצב העבודה שלו “בהשוואה לבאך, מוצארט ואחרים אני מובטל”, אמר באותו ראיון.

למרות שרק 30 מתוך הלחנים שלו שימשו מערבונים, שמו נקשר לז’אנר הזה במיוחד.

מוריקונה לא בחל בשום ז’אנר קולנועי, מאפוסים תנ”כים ועד סרטי אימה; מסרטים של גדולי הבמאים באירופה וארצות הברית עד לסרטים ללא תקציב.

צריך להקשיב לצלילי האימה בסרט הטוב, הרע והמכוער בסצנה בה קלינט איסטווד כמעט מת מצמא באמצע המדבר, כדי להבין שהמוסיקה של מוריקונה לא רק מלווה את התמונה הקולנועית, אלא גם מטביעה אותה בבשרו של הצופה.

 And now… two fun facts

להקת מטאליקה מתחילה כל הופעה חיה שלה בקטע הבא:

להקת הרוק המתקדם האמריקנית Mars Volta גם מתחילה כל הופעה בקטע מתוך הסרט בעבור חופן דולרים.

מוריקונה והנקודה הישראלית

אלדד שרים, מלחין, מעבד ומנצח, עשה בתחילת שנות ה-70 תואר שני באיטליה. המרצה שלו היה אניו מוריקונה שלקח אותו תחת חסותו בהקלטות של חלק מיצירותיו באולפנים ברומא.

בשיחה עם אלדד הוא מספר שההקלטות בוצעו בטייק אחד עם מיקסר עצום. כאשר המאסטרו נותן הוראות לצוות הטכנאים מתי כל כלי בתזמורת נכנס לפעולה וכולם, כולל אלדד, צופים בחיל וברעד וחוששים לפשל.

השפעת מוסיקת מערבוני הספגטי שכתב מוריקונה ניכרה עם חזרתו של אלדד שרים לארץ. הוא עיבד את שירו של אבנר גדסי “נפרדנו כך” והפך אותו להצלחה גדולה.

כמו כן, הלחין ועיבד אלדד שרים את שירו של רומן שרון “הבלדה למחפשים”; שימו לב לפתיחה!