הבית של יעל

יום אחד נכנסה יעל לסל הגדול של אמא.

יעל אמרה: “הסל הזה יהיה הבית שלי.”

בית יפה, גגו עגול.

הבית צבעוני: ירוק- אפור-כחול.

הבית נחמד … אבל הוא צר.

אין בו מקום לשום דבר.

איך תשב יעל? איך תקום? איך?

יעל ניסתה- והסל התהפך.

נפל הגג והתגלגל, ראש עם רגל התבלבל,

הכל סביב הסתחרר.

צריך לחפש בית אחר!

יום אחד זחלה יעל מתחת לשולחן הגדול.

הסתכלה למעלה- מעל ראשה גג.

הסתכלה לצדדים- מפה גדולה סגרה סביב.

שמחה יעל: איזה בית יפה. איזה בית נעים!

חושך בפנים וחמים.

הבית הזה לא יתהפך.

אני רק שלי- אגור בו ואשחק.

אמא לא ידעה שליעל יש בית מתחת לשולחן.

אמא קיפלה את המפה- אחת ושתיים- אין בית.

נשאר שולחן עם ארבע רגליים.

יעל רצתה בית. בית שיהיה רק ​​שלה.

יעל יצאה לחצר- הלכה לחפש בית אחר.

טיילה על השביל, טיילה בגינה, הסתכלה סביב, בדקה בכל פינה.

ולפתע- מה היא ראתה?

על הדשא בין שני שיחים בצל עמד ארגז. הארגז היה גדול.

יעל שמחה: הארגז הזה כמו בית קטן. הארגז הזה יהיה הבית שלי.

יעל דפקה על הארגז:
“טוק-טוק-טוק מי פה גר?
סוס? כלב? חתול? עכבר?”

אין קול ואין עונה.

עוד פעם דפקה על הארגז:

“טוק-טוק-טוק מי פה גר?”

שקט בארגז … שקט. דממה.

יעל הרימה את המכסה והציצה לתוך הארגז. הארגז היה ריק.

יעל נכנסה לתוך הארגז, סגרה את המכסה מעליה וישבה בבית הקטן שלה.

היה שקט בפנים- היה שקט בחוץ.

יעל ישבה והקשיבה לשקט:

ציפור צייצה על ענף. ציפור השיקה כנף אל כנף.

מ … מ … מ … מלמל אי שם תינוק-

ניגון של רדיו נשמע מרחוק. ושוב שקט.

ופתאום …

מה זה נוסע ורועש?

מה משקשק, גונח וגועש?

רעש-געש מה זה מטרטר?

מה זה חורק, חורק ועוצר?

יעל הרימה קצת את המכסה של הארגז והציצה דרך הסדק.

מה היא ראתה?

עגלה רתומה לטרקטור.

על העגלה הרבה ארגזים גדולים דומים לארגז שלה- לבית שלה.

יעל סגרה מהר את המכסה וישבה בשקט.

ואז … שני בחורים קפצו מהטרקטור, הרימו את הארגז והעמיסו אותו על העגלה.

יעל ישבה בתוך הארגז. הארגז היה על העגלה בין הרבה ארגזים.

הטרקטור נוסע- הטרקטור רועש, משקשק, גונח וגועש.

יעל צעקה: “חכה! חכה! לאן אתה נוסע? לאן אתה לוקח אותי?
לאן אתה לוקח את הבית שלי?”

הבחורים לא שמעו את קולה של יעל.

הבחורים נסעו עד סוף השדרה, עד מחסן הארגזים.

רעש -געש וטרטור בלם חרק- קפץ בחור.

הורידו מהעגלה את כל הארגזים. הורידו גם את הארגז של יעל.

הארגז היה על האדמה. הארגז היה בין הרבה ארגזים. ובתוך הארגז ישבה יעל.

הטרקטור נסע.

היה שקט בפנים- היה שקט בחוץ

ללא מנגינה וללא ציוץ.

ואז … נשמע קול קורא: “יעל! יעל! י-ע-ל!”

יעל פתחה את מכסה הארגז.

יעל ידעה שאמא קוראת לה, שאמא מחפשת אותה.

יעל צעקה: “אמא! אני פה! העלו אותי על העגלה, הורידו אותי מהעגלה,
הייתי למעלה … עכשיו אני למטה … ואני בתוך הארגז, בתוך הבית שלי …”

אמא לא הבינה דבר:

“למעלה למטה, בתוך ארגז … מה את מקשקשת יעל ?!”

“אמא! זה באמת!” – אמרה יעל – “מצאתי לי בית על הדשא בין שני שיחים, בצל.

הארגז הזה יהיה הבית שלי. רק שלי … טוב אמא? “

שוב הגיע הטרקטור עמוס ארגזים

ואתו הגיעו גם שני הבחורים.

יעל ביקשה: “תנו לי את הארגז הזה בבקשה!”

הארגז הזה יהיה לי בית עם גג, בואו לבקרני בשבת ובחג. “

יעל קיבלה את הארגז במתנה.

העבירו את הארגז מהמחסן אל הדשא.

הארגז היה על הדשא, בין שני שיחים בצל.

ליעל היה בית.

באו אורחים ודפקו:

“טוק-טוק-טוק מי פה גר?”

יעל צחקה:

סוס? – בארוה.

כלב? – במלונה.

עכבר? – בחור מסתתר.

חתול – על גגות מטייל.

זה הבית שלי – הבית של יעל. “