Psychedelic Rock of the 60’s – The Experience That Revolutionized Music

בספר אלקטרוני זה אדון על הרוק הפסיכדלי כאחד הסגנונות הבולטים והבועטים של שנות ה-60 אשר השפיעו על עולם המוזיקה כפי שאנו מכירים היום. אעשה זאת על ידי בחינת שירים המהווים לדעתי ולדעת רבים אחרים אבני ייסוד בסגנון זה. מתוך מחילת ארנב זאת של שירים, אתאר ואבחן את הסימבוליות בהם כמייצגים את רוח התקופה מבחינת התרבות.

The Beatles – Strawberry Fields Foreverhttps://www.youtube.com/watch?v=HtUH9z_Oey8

“Let me take you down
‘Cause I’m going to Strawberry Fields
Nothing is real
And nothing to get hung about
Strawberry Fields forever”

בפסקה זאת, שדה התותים המדובר הוא מקום שעשועים בליברפול, אנגליה, השייך לבית יתומים של צבא הגאולה, אשר היה קרוב לבית ילדותו של ג’ון לנון, בו אהב לבקר בילדותו. בנוסף, השדה המיוחס הזה נתפס על ידי לנון פשוט כמקום חלומי שכל אחד רוצה לבקר בו, מעין פנטזייה של אסקפיזם :”We were trying to write about Liverpool, and I just listed all the nice-sounding names arbitrarily. But I have visions of Strawberry Fields. . . . Because Strawberry Fields is just anywhere you want to go.”-ג’ון לנון (מגזין הרולינג סטונס, 196)

דהיינו, ניתן לתאר את שדה התותים כמקום אטופי, שאליו כולם רוצים לברוח, שם שום דבר לא אמיתי – ולכן ניתן לעשות מה שרוצים, כמו בחלימה מודעת (Lucid Dreaming). בנוסף יש לציין, כי “Strawberry” זה כינוי רחוב לסם LSD שהיה נפוץ בשימושו בשנות ה-60, אשר עודד לשימוש על ידי טימותי לירי בסיסמתו הידועה “Turn on, tune in, drop out”. כלומר, להשתמש בסם, להתחיל את החוויה, להקשיב פנימה, ולהתנתק תודעתית מן הסביבה החיצונית.

בהמשך השיר, ישנה התייחסות לאורך גל (בשיר אומנם נכתב “No one I think is in my tree” אך במקור, בגרסת הדמו נכתב “There’s no one on my wavelength”) מבחינת השדר שאנו משדרים מתודעתנו לאחרים, ואיך שג’ון תפס את עצמו, מבחינת מה שהוא שידר או הקרין לסובבים אותו :

“

No one I think is in my tree
I mean it must be high or low
That is you can’t, you know, tune in
But it’s all right
That is, I think, it’s not too bad”

כלומר, בתרגום חופשי :”אני לא חושב שאף אחד נמצא על אותו שדר כמוני, זה חייב להיות למעלה או למטה, זאת אומרת אתה לא יכול להקשיב פנימה, כמוני, אבל זה בסדר, לכן אני חושב שזה לא רע כל כך.” ( שקצת מזכיר את המילים בשיר ‘Purple Haze’ של ג’ימי הנדריקס :”Purple Haze, all around, Don’t know if I’m comin’ up or down, Am I Happy or in misery?”כלומר שיגעון ומעין תנועה בין אושר לסבל).

ג’ון הגיב על החלק הזה בשיר במגזין פלייבוי, מהדורת ינואר 1981 :

“I was different all my life. The second verse goes, ‘No one I think is in my tree.’ Well, I was too shy and self-doubting. Nobody seems to be as hip as me is what I was saying. Therefore, I must be crazy or a genius — ‘I mean it must be high or low,’ the next line. There was something wrong with me, I thought, because I seemed to see things other people didn’t see.

כלומר, ג’ון כנראה הרגיש שיש לו מעין ‘ראייה מיוחדת’ קצת כמו הפילוסוף הפרה-סוקרטי הרקליטוס למתרחש בעולם:

Though this Word^[1] (Logos) is true evermore, yet men are as unable to understand it when they hear it for the first time as before they have heard it at all. For, though all things come to pass in accordance with this Word, men seem as if they had no experience of them, when they make trial of words and deeds such as I set forth, dividing each thing according to its kind and showing how it truly is. But other men know not what they are doing when awake, even as they forget what they do in sleep.” פרגמנט ראשון, על פי  אינדקס DK.

The Beatles – Lucy In The Sky with Diamonds

https://www.youtube.com/watch?v=D_yMaeTdWlY

“Picture yourself in a boat on a river
With tangerine trees and marmalade skies
Somebody calls you, you answer quite slowly
A girl with kaleidoscope eyes

Cellophane flowers of yellow and green
Towering over your head
Look for the girl with the sun in her eyes
And she’s gone”

ניתן להתייחס לשיר זה כשיר בתמונות שונות העוקבות אחת אחרי השנייה, כמעין תהליך פנומנולוגי שהמאזין חווה. בהתאם לכך, התמונה הראשונה נובעת מתוך אליס בארץ הפלאות, כאשר אליס נמצאת על סירה, וקונה ביצה אשר הופכת להאמפטי דאמטי. לאחר מכן, בתמונה השנייה ישנם עצי טנגרין (סוג של פרי הדר), ושמי מרמלדה מתוקים. ומתוך התמונה הזאת, האופורית של חלום מתוק, ילדה בעלת עיני קליידוסקופ (מכשיר אופטי, שנועד להמחיש צורות סימטריות בצבעים שונים, המופיע בתמונה בשקף הקודם) קוראת ומזמינה אותך. ניתן לפרש זאת, לכך שהחוויה קוראת לך, להסתכל על המציאות מזויות שונות, ולעזוב את הצורה שבה הסתכלת על המציאות עד כה.

Newspaper taxis appear on the shore”

Waiting to take you away

Climb in the back with your head in the clouds

And you’re gone”

בפסקה זאת, ניתן לפרש את המוניות המוכנות מעיתונים כהתייחסות לאליס מבעד למראה, לרגע בו אליס פוגשת עולה על הרכבת ופוגשת באדון הלבוש בחליפת עיתונים. על הרכבת, האדון וחיות שונות אומרות לאליס שהיא צריכה לדעת לאן פנייה מועדות, או היכן עמדת הכרטוס. כלומר, מעין הכרח מן החוץ לדעת מה היא צריכה לעשות, כאשר ברצונה בכלל לחזור אל היער.

במקרה הנל, הכניסה אל המוניות מכניסה לחוויה אופורית “בתוך העננים” ולאחר מכן היעלמות. כלומר, אם נמשיך בהקבלה לאליס מבעד המראה, ניתן להניח כי ההיעלמות בעננים היא נסיגה מכל יעד מסוים, יעד המרגיש כנכפה על ידי החברה, כמו למשל – התגייסות למלחמת ויאטנם. מוטיב זה של היעלמות אל תוך העננים יכול להתפרש עוד פעם כהתגלמות של הסיסמה:

“Turn on, tune in, drop out” של טימותי לירי.

The Beatles – I am the Walrus

https://www.youtube.com/watch?v=5Q6qx97GC4I

“I am he as you are he as you are me
And we are all together
See how they run like pigs from a gun
See how they fly
I’m crying”

השורה הראשונה מתייחסת לרעיון פילוסופי, שניתן לייחס כבר לפילוסוף פרה-סוקרטי בשם פרמנידס (מסוף המאה ה-6 תחילת המאה ה-5 לפנה”ס מאליאה) אשר מסביר כי ישנה מציאות אחת והוויה אחת כאשר כולנו משתייכים אליה בתור קיום של שלם אחד. (לקוח מתוך “דרך האמת”).

השורה השנייה “תראו איך הם בורחים כמו חזירים מרובים, תראו איך הם עפים” – כאשר חזירים זה כינוי למשטרה שנהיה פופולרי בשנות ה-70 יחד עם התרבות האנטי-ממסדית המחתרתית. “חזירים עפים” מסמל אי-אפשרות היפרבולית, הבא לידי ביטוי בשירו של לואיס קרול  שחוזר כאן שוב בשם “הניבתן והנגר”, כתמה חוזרת לאחר מכן בפזמון “I’m the walrus”. בטקסט זה מתואר ניצול של הניבתן והנגר של רכיכות הצדפות. ניצול אשר מתאפשר לאחר השיחה שהניבתן מציע לצדפות, אשר כולל את השאלה “האם לחזירים יש כנפיים?”.

לאחר מכן, השורה האחרונה “I’m crying” אמורה להביע ביטוי רגשי, כמעין זריקה של צבע על קנבס של רגשות. לנון דיווח לאחר מכן כי שורה הביעה את התת-מודע בתקופה זאת עם הביטלס אשר נחוותה אצלו כמעבר להבנתו וכי בשורות אלו זעק (cried) לעזרה. (John Lennon, in his own words 2011, Ken Lawrence).

Pink Floyd – See Emily Plays
https://www.youtube.com/watch?v=7c0EDM-Yu9o

השיר הנל נכתב על ידי סיד בארט הגיטריסט הראשון ואחד המייסדים של להקת פינק פלויד ומתייחס לילדה אמיתית שסיד הכיר בשם אמילי אשר כונתה “ילדת בית-הספר הפסיכדלית” או “הילדה האדירה” (תרגום אפשרי לסלנג Far-out girl). ילדה זו השתייכה למועדון ה-UFO באנגליה, שדרכו פינק פלויד השיגו את המעריצים הראשונים שלהם.

ניתן לשער שבשיר מתוארת ילדה שלא ממש מסתדרת עם המסגרות שהיא משתייכת אליהן, ומנסה לצאת מהן על ידי משחק. במקרה הזה, ניתן לשער שעל ידי הוויה של צריכת סמים פסיכדלים, כמעין אסקפיזם מן העולם הנוקשה של בית הספר, הציפיות מן המורים, ההורים, החברה ועוד. לבסוף, אמילי (בשיר – בניגוד לאמילי האמיתית) מתוארת עם שמלה נוגעת באדמה, זורמת על פני הנהר לנצח, שכנראה מסמל את מותה. זאת כתוצאה ניתן לשער, על ידי הסמים והרצון העז לצאת מן המוסכמות של העולם הזה.

Procol Harum – A Whiter Shade Of Pale
https://www.youtube.com/watch?v=Mb3iPP-tHdA

אחד מהשירים לדעתי שמייצגים את רוח תקופת שנות ה-60

שיר זה צלח מאוד ונסק למקום הראשון ברשימת הסינגלים הבריטית, ולמקום ה-5 במצעד 100 החמים בבילבורד האמריקאי.

גם בשיר זה ניתן להבחין בסיפור המסופר בתמונות המתוארות על ידי מילים, לחן וכמובן אורגן ההאמונד M-102 שהיה מפורסם בשימושו בשנות ה-60 במיוחד בסצנת הרוק הפסיכדלי.

אחד מכותבי השיר, קית’ רייד תיאר את תהליך יצירת המילים לשיר:

“

I was trying to conjure a mood as much as tell a straightforward, girl-leaves-boy story. With the ceiling flying away and room humming harder, I wanted to paint an image of a scene. I wasn’t trying to be mysterious with those images, I was trying to be evocative. I suppose it seems like a decadent scene I’m describing. But I was too young to have experienced any decadence, then. I might have been smoking when I conceived it, but not when I wrote. It was influenced by books, not drugs. (Uncut, 2008)

דהיינו, מדובר על סיפור אהבים פשוט בין בחור לבחורה, כאשר הפרידה מתוארת בצורה ציורית :”The room was humming harder
As the ceiling flew away”,  וכמובן השורה המפורסמת – “That her face, at first just ghostly
Turned a whiter shade of pale” אשר קית’ מסביר כנלקח ממסיבה כלשהי כאשר לקח את המילים מאיזה בחור שאמר לבת-זוגתו :”You’ve turned a whiter shade of pale”. חוץ מן השירה הציורית המכניסה בראשנו תמונות אחת אחרי השנייה, ניתן להבחין בלחן היפה אשר מזכיר ברובו את “Air on G String” של יוהאן סיבסטיאן באך (מתוך  Orchestral Suite No. 3 BWV1068).

The Rolling Stones – She’s A Rainbow

https://www.youtube.com/watch?v=6c1BThu95d8

“She comes in colours everywhere;
She combs her hair
She’s like a rainbow
Coming colours in the air
Oh, everywhere
She comes in colours”

השיר מתאר יופי בדימוי של קשת בענן השיר מתאר בשני בתים שימוש בצבעים (כמו בחירת צבע על פלטת צבעים – אשר מכילה את צבעי הקשת) בכדי לתאר את גווני יופיה של אותה אישה.

(על איזו גברת מדובר, לא ממש ידוע, אך ניתן לשער כי מדובר במריאן פ’ייתפול אשר הייתה אהבתו הגדולה ביותר של מיק ג’אגר.)

בית ראשון – האומן (מיק ג’אגר) בוחר בצבע כחול:

“Have you seen her dressed in blue
See the sky in front of you
And her face is like a sail
Speck of white so fair and pale
Have you seen a lady fairer”

בתמונה ציורית זאת (מוטיב חוזר בפסיכדליה בשנות ה-60), האישה מתוארת בלבוש כחול (כמו השמיים), ופנייה כמו מפרש (בגלל עורה הבהיר), ושימוש במילה רבת המשמעות FAIRER מתוך השורש FAIR בעל המשמעויות:

1.יופי

2.רוח המתאימה לשיט

3.לובן או בהירות

בית שני – האומן בוחר בצבע צהובזהוב:

“Have you seen her all in gold
Like a queen in days of old
She shoots colours all around
Like a sunset going down
Have you seen a lady fairer”

בחלק זה נלקח הצבע הזהוב – בהתייחס לקשת – ניתן לקחת בקירוב את הצבע הצהוב. ועשיר בדימויים העשירים ביופי – כמו יופי של מלכה ויופי של שקיעה.

דימויים אשר קצת מזכירים את רומיאו ויוליה של שייקספיר:

“אך שקט, איזה אור מפציע שם

מן החלון? זה המזרח, וג’ולייטה

היא השמש. עלי, שמש יפה,

הרגי את הלבנה הרְשעית,

שכבר חולה, חיוורת מיגון

כי אַת, בתולה שלה, יפה ממנה.” (מערכה 2, תמונה 2, בתרגום דורי פרנס)

Jefferson Airplane – White Rabbit
https://www.youtube.com/watch?v=WANNqr-vcx0

השיר מתאר את מסע אליס בארץ הפלאות ואליס מבעד למראה מסיפוריו של לואיס קרול (ובשמו האמיתי: צ’ארלס לוטווידג’ דודג’סון 1832-1898), כאנלוגיה לשימוש בסמים פסיכודלים כמו כדורים ופטריות הזייה.

“One pill makes you larger, and one pill makes you small
And the ones that mother gives you, don’t do anything at all

Go ask Alice, when she’s ten feet tall”

 ניתן אולי להשוות את גודל הגוף לגודל תחושת האופוריה.

“When the men on the chessboard get up and tell you where to go
And you’ve just had some kind of mushroom, and your mind is moving low”

חוץ מכך שמדובר על הפרק השני בספר “אליס מבעד המראה”, ניתן להניח כי ישנה אלגוריה כלפי דמויות סמכותיות ( כמו המשטרה או הממשלה ) אשר נותנים הוראות: כמו שוטרים אשר עצרו היפים או צרכני סמים לעזוב את המקום שבהם הם שוהים, או גיוס אמריקאים צעירים למלחמת ויאטנם.

“When logic and proportion have fallen sloppy dead
And the White Knight is talking backwards
And the Red Queen’s off with her head
Remember what the Dormouse said
Feed your head, feed your head”

השורות הראשונות מתייחסות להיותו של לואיס קרול לוגיקן ופילוסוף, ובכך שבשיריו וספריו נמצאים משחקי-מילים, היגיון אבסורדי, לוגיקה, אי-גיון (ההפך מלוגיקה) ופנטזיה. דהיינו, אותו היגיון ופרופורציות נשמטו, והאביר הלבן מדבר לאחור (מה שלא קרה אי-פעם בספרי מסעות אליס בארץ הפלאות). וגם עריפת-ראש עצמית של מלכת הלבבות. (עוד פעם – המצאה של השיר). לאחר מכן מתואר “זכור מה שהדורמוס אמר” בהקשר לפרק 11 באליס בארץ הפלאות:

“‘But what did the Dormouse say?’ one of the jury asked.

‘That I can’t remember’, said the Hatter.

‘You MUST remember,’ remarked the King, ‘or I’ll have you executed.’”

לאחר מכן, מתוארת עוד שורה שלא נכתבה בספרים “Feed your head” אשר ניתן לשער כי מדובר בהרחבת התודעה, או להפך – מעין איום של החברה על האינדיבידואל – תאכיל את ראשך בלימודים, תמצא עבודה- או שתוצא להורג. כלומר, או שתעמוד בכללי החברה – או שלא תהיה חלק ממנה. (מה שמתקשר לאותו מתח המוצג ב-See Emily Plays)

Jimi Hendrix – Purple Haze

https://www.youtube.com/watch?v=WGoDaYjdfSg
המקורי משנת 1967 עם החוויה של ג’ימי הנדריקס

https://www.youtube.com/watch?v=cJunCsrhJjg

הופעה באטלנטה בשנת 1970

“Purple haze all in my brain
Lately things, they don’t seem the same
Acting funny, but I don’t know why
‘Scuse me while I kiss the sky”

בניגוד להרבה ממה שאנשים חושבים לגבי משמעות צירוף המילים – Purple Haze, אין הכוונה ל-LSD, או לסוג מסוים של מרחיאואנה אלא לספר מדע בדיוני שהנדרקיס אהב במיוחד בשם “Night of Light” של Philip José Farmer.

השורה האחרונה בבית יכולה לתאר חוויה חוץ-גופית. כלומר, התרחשות שבה חש אדם כי הוא מתנתק מן הגוף הפיזי שלו.תחושה זאת לעיתים כוללת, התבוננות בגוף הפיזי מנקודה מחוץ לגוף הפיזי – תחושה של ריחוף מעל הגוף. חוויה אשר הנדריקס מתאר כי חווה בסרט הדקומנטרי “Rainbow Bridge” (1973) של צ’אק וויין.

“Purple haze all around
Don’t know if I’m coming up or down
Am I happy or in misery?
Whatever it is, that girl put a spell on me
Help me! Help me!
Ah no, no”

בית זה מתאר בלבול תודעתי-רגשי, כנראה מהידלקות רומנטית או סקסואלית דווקא, ולא מצריכת סמים. יתרה מזאת, ניתן להבחין עוד פעם בצבע (הפעם – סגול) בכדי לצייר תמונה ולהעביר תחושה מסוימת, במקרה זה – תחושה של בלבול ואי-וודאות.

Jimi Hendrix – If 6 Was 9

https://www.youtube.com/watch?v=EXgBAyJ08cM

שיר זה מציג ניגודים רבים, בין הר לים, ובין הספרה 6 ל-9. משוער שמדובר באנלוגיה והדגמה של הופכיות בין תנועת ההיפים לשמרנים.

“If the sun refused to shine
I don’t mind, I don’t mind (yeah)
If the mountains fell in the sea
Let it be, it ain’t me
(Alright), I got my own world to look through
And uh, I ain’t gonna copy you, yeah”

בבית זה הנדריקס ממחיש את כך שאם העולם יתהפך – ומה שהיה מצב מסוים יהפוך למצב אחר (השמש תפסיק לזרוח, ההרים יפלו לים) – זה לא יטריד אותו, משום שאינו שייך לשום קבוצה, ויש לו את חייו שלו לחיות (מוטיב שאחזור אליו מאוחר יותר).

“Now if 6 turned out to be 9
I don’t mind, I don’t mind
Alright, if all the hippies cut off all their hair

I don’t care, I don’t care”

דהיינו, הנדריקס אינו מזהה את עצמו עם ההיפים (למרות התנהגותו הכללית ומכריו) – וכפי שנראה בהמשך עם שום קבוצה.

“Dig, ‘cos I got my own world to live through

And I ain’t gonna copy you

White collared conservative flashing down the street

Pointing their plastic finger at me
They’re hoping soon my kind will drop and die
But I’m gonna wave my freak flag high, high
Wave on, wave on
Fall mountains, just don’t fall on me
Go ahead on Mr. Business man, you can’t dress like me
Sing on Brother, play on drummer”

כאן מתוארים אנשי הצווארון הלבן, אנשי העסקים, כמצביעים על הנדירקס עם אצבעות הפלסטיק שלהם. כלומר, יצאו ממפעל – כל אחד יוצא אותו הדבר בסוף תהליך הייצור. והם מקווים שהנדריקס ימות, אך אל מולם הנדריקס יניף את דגל המוזרות שלו. דהיינו – האינדיבידואליות והייחודיות שלו בתור אדם. גישה אינדיבידואלית זאת מיוחסת לפילוסוף האקסטנציאליסטי הדני – סרן קירקגור (1813-1855) אשר טען כי לכל אינדיבידואל ניתנת האחראיות לתת לחייו משמעות ולחיות את חייו בצורה אוטנטית. לכן, ניתן לומר כי בשיר זה הנדריקס מנסה להדגיש את אי-הקונפרמיזם שלו אל מול כל אותם התנועות הידועות של שנות ה-60. כלומר, ניתן לראות לאורך כל אורך השיר את הדגש על לחיות את חייו ועולמו כפי שירצה ולא בהתאם לשום קבוצה שתכתיב לו.

Jimi Hendrix – Burning Of The Midnight Lamp

https://www.youtube.com/watch?v=M_5UBtyBoLk

בשיר זה ניתן להבחין באפקט ה-WahWah על הגיטרה החשמלית, אחד מן האפקטים שג’ימי הנדריקס מיוחס כמשתמש חלוצי באותה תקופה. שימוש חופשי זה באפקטים שונים ומשונים מהווים חלק מהתחושה הפסיכדלית והמבע של האומן בכדי לתאר רגשות וסיפורים שונים. בשיר זה, ניתן להניח כי השימוש באפקט ה-WahWah מביע עצב ודמעות כלפי אהובתו. זאת מאחר ושיר זה מדבר על בדידות ועל מסעותיו של הנדריקס תוך כדי רפלקסיה על אהובתו לשעבר:

הבית הראשון (בתרגום שלי לעברית): “הדיוקן המחייך שלך עדיין תלוי על קירי הכועס, זה כלל, זה כלל לא מפריע לי, זה רק האבק שנופל אל-עד אשר עושה את זה כה קשה בשבילי לראות את העגיל הנשכח שוכב על הרצפה, פונה בקרירות אל הדלת”.

כלומר, האבק מן הדיוקן – אותן זכרונות עם אותה בחורה – כבר קשה להיזכר בהם וברגשות שהן מעוררים, ולכן מקשים גם כן להבחין בעגיל השייך לאותה אחת ולמה שקרה. אולי מדובר במקרה זה במעין הכחשה וניסיון לשכוח את אחת ממאהבותיו. ולכן עליו להמשיך לשרוף את נורת הלילה – מה שמתקרב לביטוי הידוע באנגלית “לשרוף את שמן הלילה” דהיינו – לפצוח בלילה לבן, לבדו.

The Doors – The Crystal Ship

https://www.youtube.com/watch?v=bU1sLx1tjPY

שיר זה נכתב על ידי ג’ים מוריסון (הזמר מלהקת ‘The Doors’) לאחר שנפרד מחברתו מזה שלוש שנים מארי ורבלו. שיר זה מתאר את געגועיו, כאבו, דאגתו, ורצון לברוח מזכרונות אלו ( בדומה ל-The Burning of the Midnight Lamp של הנדריקס ).

בית ראשון:

“Before you slip into unconsciousness
I’d like to have another kiss
Another flashing chance at bliss
Another kiss, another kiss”

כלומר, לפני שאת נשמטת אל התת-מודע ( בעל כמה פרשנויות: נרדמת, מנת יתר מסמים, התאבדות) ארצה עוד נשיקה, עוד הזדמנות נכספת לאושר עילאי. המסמן געגועים עמוקים ורגשותיו של ג’ים כלפי אהבתו האבודה.

בשיר זה ניתן להרגיש את האטמוספרה שג’ים יצר לאותה פואמה שכתב. אטמוספרה זאת מדגישה חלק ממהלך כולל במוזיקה הפסיכאדלית שניתן לשמוע בשירים רבים בהם האטמוספרה והרגש מועברים דרך המוזיקה בדרכים רבות ומגוונות, כגון : Jimi Hendrix – House Burning Down, Jimi Hendrix – Little Wing, The Doors – Riders in the storm, Jimi Hendrix – Rainy Day, Dream away, The Beatles – Lucy In The Sky with Diamonds, I am the Walrus.