by miriam aharon
Artwork: משלי איזופוס
Copyright © 2020
שמעו סיפור יפה על הצרצר והנמלה!
היה זה יום קיץ חם. בשדה אחד הייתה הנמלה עובדת בחריצות רבה, מלקטת גרגירי חיטה ומובילה אותם אחד אחד לקן שלה.
באותו שדה עבר צרצר “היי נמלה”, אמר הצרצר, “חם כלכך, למה את עובדת קשה?בואי איתי לים!”
“אני מצטערת, אבל אני לא יכולה”, השיבה הנמלה, “זה הזמן לאסוף את המזון.”
“השדה גדוש ומלא מכל טוב,” המשיך הצרצר, “כמה אפשר כבר לאכול?!”
“עכשיו, בקיץ, השדה שופע תבואה, אבל כשיגיע החורף, לא ישאר דבר.” כך אמרה הנמלה והמשיכה עמול.
הצרצר נפרד מהנמלה והמשיך בדרכו.
הקיץ נגמר, הגיע הסתיו ואחריו החורף. היה גשום וקר. בקן הנמלים, היה חם ונעים ומזון לא חסר.
ערב אחד, הופיע הצרצר בפתח ביתה של הנמלה.
“תועילי בטובך לתת לי ממזונך?” שאל הצרצר כמעט בלי קול כי הוא גווע ברעב.
“אתן לך מעט מהגרגירים שלי לאכול, צרצר, אבל כשיגיע הקיץ הבא כדאי שתחשוב גם על החורף שיבוא אחריו ותאסוף בעצמך גרגירים, כי מי שלא חושב מה יהיה מחר, סופו שישאר רעב.”
Published: May 24, 2020
Latest Revision: May 24, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-843578
Copyright © 2020