מגדל וראשו בשמים

שני חברים החליטו להתחרות, מי יבנה מגדל וראשו בשמים?

הם אספו לבנים, חפרו מסביב, התגרו זה בזה ימים ולילות.

בום, טראח. הרס וחורבן. התמוטטו המגדלים. התרסקו התוכניות.

כך בין השברים, ישבו גב אל גב, מחשבה אחת בראשם – לנצח.

שני ילדים החליטו להתחרות, מי יבנה מגדל וראשו בשמים?

הם אספו לבנים, זרעו הרס סביב, ימים ולילות.

רעמים וברקים, גשמי אש סוחפים.

בום, טראח. הרס וחורבן. התמוטטו המגדלים. התרסקו התוכניות.

אז השמש הופיעה מעבר לענן, וקשת צבעונית קישטה השמיים.

כך בין השברים, עמדו יד ביד, מחשבה אחת בליבם – להתפעל ולהעריץ.

שני חברים הצליחו לבנות מגדל וראשו בשמים.

מוסר ולקח בסיפור – מגדל וראשו בשמים

אחדות עדיפה על תחרות.

זה בסדר להיות שאפתן אך אם זאת יש להיות שלו ורגוע.

זה בסדר להיות סקרן אך אם זאת יש להיות צנוע.

כאשר אנו בוחנים את מטרת הקמת המגדלים בפעם הראשונה, אנו רואים כי בוני המגדל היו מעוניינים במטרה אחת בלבד, פרסום ושימור שמם, האדרה עצמית בלבד. הם היו מאוחדים למטרה אחת, אך לא הייתה זו מטרה נעלית ומרוממת אלא מטרה חומרנית שהייתה ממוקדת בעצמם בלבד. אחדות שכזו, סופה היה להתרסק. אם אין לבני האדם אידיאל נעלה ורוחני, אם האנשים פועלים מסיבות אנוכיות בלבד, לא רק שהדבר לא יאחד אותם אלא בסופו של דבר אף יגרום להם לפירוד גדול יותר כפי שאירע בפעם הראשונה.

בפעם השנייה היו אלה כוחות הטבע שהתערבו, ברקים ורעמים, גשמי אש סוחפים ורעידות אדמה עד ששני המגדלים נפלו.

בפעם השלישית בוני המגדל התאחדו, אך עתה החלו ליצוק רוחניות בתוך הבניה מחדש. הייתה זו הפעם אחדות אמיתית.

ברגע שאלו השכילו להבין את הטבע שלהם ואת טבע העולם, כלומר החוקים הפועלים בטבע, למדו אלו במה טעו וכן מה עליהם לעשות הלאה כדי לצאת מן המצב שבו נמצאו. אם כן, הגורמים המאחדים היו הלמידה כי יש לשתף פעולה ושלא למטרת האדרת שמו של אחד או אחר וכן כוחות הטבע. רק כך, נוכח פליאה וצניעות מול כוחות הטבע, השנים החליטו לאחד כוחות ולבנות מגדל יחדיו.